על ההסכם המסוכן של קצא"א (חלק ב')

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)
מור חן
"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021

בתגובת קצא"א נכתב, כי בהתאם להנחיית המשרד להגנת הסביבה קצא"א הזמינה סקר סיכונים מחברת הזמט, שהיתה גם היועצת למשרד להגנ"ס לעריכת תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן.

סקר הסיכונים שהזמינה קצא"א מחברת הזמט מתעלם מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע שפך נפט כמו אלו שכבר התרחשו.
לפי סקר הסיכונים, ההסתברות לאירוע דליפת נפט נמוכה ביותר.

סקר הסיכונים שהזמינה קצא"א מחברת הזמט מתעלם מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע שפך נפט כמו אלו שכבר התרחשו. לפי הסקר, ההסתברות לאירוע דליפת נפט נמוכה ביותר

אלא שהדוח מתעלם מדליפות הנפט בנחל צין בשנת 2011, ובעברונה בשנת 2014, שמורות את ההיפך. בעקבות שפך נפט בעברונה, קצא"א שילמה, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצויים.

לפי דוח הזמט (טבלה 5), הסיכוי לתקלה בנקודות הפריקה והטעינה בזרוע המילוי (בצינור המזרים נפט מהאניה למיכלים האחסון ובחזרה) הוא 42/1000 לשנה. תדירות תקלות שנתיות של 4.2% נראית גבוהה מאוד, ובעיקר כאשר מתחשבים בתוצאות הקטסטרופליות של הדליפה.

סקר הסיכונים של "הזמט" אינו מתייחס מהותית לגורם האנושי, שעלול להביא, בין השאר, לתגובה איטית ולא נכונה לאירוע. ניהול סיכונים בלי אף מילה על הגורם האנושי מפספס את העיקר.

אדגיש את החשיבות הקריטית של הגורם האנושי במקרה של אירוע. התאונות הגדולות שהתרחשו, החל מהפיצוץ באסדת פייפר-אלפא ב-1988 ועד אסון ה-Deepwater Horizon במפרץ מקסיקו ב- 2010, כאן, כאן, וכאן, היו במערכות חדישות עם כל אמצעי ההגנה המודרניים. אך ברגע האמת התברר שהמפעילים, גם המנוסים והמאומנים ביותר, לא היו יכולים להתמודד עם הדליפות, והפיצוצים שבאו בעקבותיהם, בתנאי האמת בשטח.

בסעיף 48, קצאא טוענת כי "הגשר היבשתי הישראלי חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שאינו מתאים למעבר בתעלת סואץ, את המעבר מסביב לאפריקה, על העלויות הכלכליות היתרות, השימוש העודף בדלק למסע, ואף הגברת הסיכון למכלית, לצוותה ולתכולתה, הכרוכים במסע ארוך שכזה.

הדוח מתעלם מדליפות הנפט בנחל צין ב-2011, ובעברונה ב-2014, שמראות את ההיפך. בעקבות שפך נפט בעברונה קצא"א שילמה, בהסכם פשרה משפטי, 100 מיליון שקל לשיקום הנזקים ולפיצויים

משתמע, לפי קצא"א, שהגשר היבשתי הישראלי אינו חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שמתאים למעבר בתעלת סואץ, אלא רק את המעבר של מכליות ענק שאינן יכולות לעבור – כיום – בתעלת סואץ.

אלא שזו טענה מופרכת, והמופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט הובהרה כבר בפברואר 2021, כאשר מיכלית הנפט הגולמי טהיטי TAHITI יצאה ב-20 לפברואר מנמל צ'יהאן בטורקיה, עם כמיליון חביות נפט מאזרביג'אן, והפליגה דרך תעלת סואץ לאילת ופרקה שם את הנפט למיכלי האחסון של קצא"א באילת. בניגוד לטיעון "הכלכלי" של קצא"א, המכלית לא פרקה את הנפט בנמל אשקלון, ולא "חסכה את המעבר בתעלת סואץ". 

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט קבלנו אישור נוסף לפני כארבעה חודשים. ב-23 למרץ נתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ וכתוצאה מכך הופסק מעבר האוניות בתעלת סואץ. חלק מהאוניות שהיו אמורות לעבור בתעלה הופנה למסלול סביב אפריקה. עד ה-29 למרץ בצהריים לא נרשמה כל פעילות בנמל אילת, ונראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלת סואץ החסומה, לא הופנתה לנמל אילת.

התגובה המקדמית מטעם קצא"א מתעלמת מהפתרון הקיים כיום, של שימוש משולב בתעלת סואץ ובצינור סו-מד, פתרון שפועל היטב מזה שנים רבות.
התגובה זורה חול בעינים כאשר הוא מציינת שצינור סו-מד מזרים בכיוון אחד בלבד מ-ים סוף לים התיכון. זו הערת סרק, שכן זה בדיוק הכיוון שאיתו קצא"א צריכה להתחרות.

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט למדנו גם כשנתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ והופסק מעבר האוניות. נראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלה החסומה, לא הופנתה לנמל אילת

הדוח מתעלם מהאפשרות, הוודאית לדעתי, של הרחבת והעמקת תעלת סואץ.

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED
צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

חומות הסודיות של קצא"א והפרתן

קצא"א נהנית מסודיות המידע אודות מכליות הפוקדות את נמלי ישראל.

בתגובה המקדמית מטעם קצא"א (סעיפים 72 ו-76) מציינים את חומות הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א:

"כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, לרבות פרטים על המכליות, המבנה שלהן, בעלותן, דגלן, הציוד או הצוות שלהן, מועדי בואן או הגעתן, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מי מטעמו".

"כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו -113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין".

"כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd S.A או לחברת Eilat Corporation S.A. לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (להלן – גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין החוק".

יתכן שב-1970 היה מקום לחסיון זה, אך כיום, כאשר ידיעות הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, פרטים על המכליות, המבנה שלהן, בעלותן, דגלן, הציוד או הצוות שלהן, מועדי בואן או הגעתן, הינם נחלת הכלל, מפורסמות באתרים ברשת האינטרנט, מצולמות בלווינים, וכו', כאן, כאן, וכאן – הרי שחיסיון איבד ההצדקה לקיומו ואינו אלא קליפה. חקיקה ארכאית, המונעת מאזרחי ישראל מידע על קצא"א ומאפשרת לאנשי החברה לעשות כרצונם ללא בקרה ציבורית אפקטיבית.

יתכן שב-1970 היה מקום לחסיון. כיום, כשמידע על מכליות נפט בנמלי ישראל מתפרסם, החיסיון הפך קליפה. חקיקה ארכאית, המאפשרת לאנשי החברה לעשות כרצונם ללא בקרה ציבורית

בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי נגד מזכיר קצא"א דוד שרן:

"נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות".

באפריל 2021 פורסם כי הוגש נגד שרן כתב אישום בעבירות שונות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים, והלבנת הון.

הכהונה של דוד שרן כמזכיר קצא"א צריכה להדליק אצל כולנו נרות אדומים.

בסעיף 143 נמסרים נתונים של הרשות הממשלתית המצרית המנהלת את תעלת סואץ, ה-Authority Canal Suez:

"בשנת 2019 (השנה האחרונה שעבורה יש נתונים מלאים) עברו את תעלת סואץ 5,163 מכליות נפט, מתוך סך כולל של 18,880 אוניות שעברו את התעלה. מכליות אלה הובילו כמות כוללת של כ-240 מיליון טון נפט".

לפי נתונים אלו, כל מיכלית העבירה כ- 50,000 טון נפט. מכאן נובע כי 200 מיכליות הנפט שפקדו את נמל עקבה ב-2020 (סעיף 16 לעיל) הובילו כ-10 מיליון טון נפט, פי 5 מהיבוא הנפט לירדן באותה שנה. המספרים לא מסתדרים ולקצא"א הפתרונים.

מאמר של דניאל דולב מ"שומרים" מ- 27 ליולי 2021 על קצא"א עומד על אחת התקלות האפשריות:

ויש גם שני מאמרים קודמים שלי בנושא זה:
הסכם הנפט בין קצא"א לאמירויות מ-1 לאפריל 2021
עסקת הביש של קצא"א מ-9 ליוני 2021

מה צריך לעשות?

• לא לאשר את הסכם העברת נפט מאוקטובר 2020. שנחתם בין קצא"א וחברות אחרות.
• לחילופין, להפסיק מיידית את הגעת מיכליות הנפט לאילת, ולהתנות את המשך הפעילות לפי הסכם העברת נפט בקבלת כל האישורים הרגולטוריים, בהשלמת כל הסקרים הסביבתיים הנדרשים, ובהשלמת ההיערכות המלאה של קצא'א למצבי חירום, לסיכונים החדשים.
• להפוך את קצא"א לחברה ממשלתית רגילה, ובכלל זה לבטל את החסיון המקיף שיש לקצא"א.
• החברה תבוקר ע"י מבקר המדינה, והחברה תפרסם דוחות כספיים בכל רבעון בדומה לחברת נתגז הממשלתית.
• להגדיר מחדש מטרה מצומצמת לקצא"א, לעסוק בהפעלה, ובתחזוקה של מערכת הולכת הנפט ותזקיקי נפט במדינת ישראל לצורכי ביקושים מקומיים בישראל בלבד. בדומה לחברה הממשלתית נתיבי גז.
• לקדם את חקיקת חוק "תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת)", לצורך היערכות ומוכנות לשפך ימי, ובכלל זה תקצוב מתאים להקמת תחנות חוף, מערכות התראה, ספינות, ציוד, תקני כ"א למפקחים ועוד, עבור היחידה להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,151 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

עז ותיש

בתוכנית הרדיו של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ברשת ב' התארח ביום שלישי לפני שבוע השר יועז הנדל. כאשר הוא נשאל על האפשרות של השתתפות ישראל בוועידת שלום, הוא הזכיר דברים שאמר בעבר על ועידת שלום: "מהעז הזו לא יצא חלב".

דברים אלה נכוחים. השר יודע שהוא וחבר שריו ומרעיו בימין לא מתכוונים להוציא חלב מהעז הזו – ועידת שלום. בשרשרת לשלום יש לפחות שתי חוליות, ועידת שלום וממשלת ישראל (ועוד חוליות). ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום לא נשיג חלב.

בשרשרת לשלום יש, בין היתר, שתי חוליות: ועידת שלום וממשלת ישראל. ידוע שהחוזק של השרשרת נקבע על-ידי חוזק חולייתה החלשה. וכשממשלת ישראל מגיעה כמו תיש לתהליך שלום – לא נשיג חלב

אנחנו יכולים להגיד על ממשלתנו ושרינו: "מהתיש הזה לא נקבל חלב". זו הבעיה.

באותו ראיון השר הנדל דיבר בשבח מעשיה של הממשלה. אכן אמר דברים נכונים. הממשלה הזו מתנהלת בנורמליות, ולעם משוגע כמו שלנו גם זה שידרוג. אבל נדמה, שבדבר אחד הממשלה ממשיכה את הקו של ממשלות בנימין נתניהו, והוא טענתה שבסביבתנו הקרובה אין לנו עם מי לדבר על שלום.

אז חברי הממשלה דעו לכם, שתפקידכם לייצר מציאות בה יש לנו עם מי לדבר על שלום. בשלום עתידנו, ועליכם להשיג אותו. אתם לא יודעים איך להתקדם לשלום עם שכנינו בארץ הזו, אז אל תהיו בממשלה.

בהזדמנות זו, בה אני מתייחס ליועז הנדל, הרשו לי, בבקשה, התייחסות אישית לגופו של אדם. יותר נכון שני אנשים – אישה ואיש. אני קושר כאן ביחד את השרה איילת שקד והשר יועז הנדל.

שניהם אנשים יפים, צעירים וחכמים. אולם בדעותיהם הם כל-כך זקנים, עם השמרנות שלהם וחוסר המעוף שלהם, והיעדר התשוקה לשנות עולם ולעשות אותו טוב יותר. אז נשארנו עם זה שהם רק יפים. גם זה משהו, ואולי אפילו הרבה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 279 מילים

בנט: "אני רוצה מתווה חינוך בהיר שמובן לכל הורה"

ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● סמוטריץ׳: הנהגת ערביי ישראל אינה פרטנר למאבק באלימות ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה ● לבקשת שרת החינוך לא ינתנו קנסות למנהלים שיפתחו מוסדות בניגוד לתקנות קורונה

עוד 25 עדכונים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

למקרה שפיספסת

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיייטק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים

מציאות ספורטיבית לא הוגנת

ב-2012 איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות – אופ"א (UEFA) הכניס לתוקף מדיניות חדשה, שנועדה לסגור או לכל הפחות לצמצם את הפערים בין המועדונים השונים באירופה. המדיניות כונתה "פייר פליי פיננסי" (Financial Fair Play).

ב-2012 איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות – אופ"א הכניס לתוקף מדיניות חדשה, "פייר פליי פיננסי", שנועדה לסגור או לפחות לצמצם את הפערים בין המועדונים השונים באירופה

בפשטות, נועדה מדיניות זו להגביל את ההוצאות של מועדונים ביחס להכנסות המועדון. על פי שיטה חדשה זו, קבוצה לא יכולה להוציא כספים על רכישת שחקנים ותשלום שכר שיהיו גבוהים מסך הכנסותיה, קרי – מכירת מנויים, כרטיסים ושחקנים; זכויות שידור וחסויות; ספונסרים וכל הכנסה אחרת למועדון.

בהתאם לכך, מועדונים בבעלות פרטית לא יכולים היו לסמוך יותר על הבעלים שיכסו הוצאות כגון רכישת שחקנים ומשכורות. קבוצה שמפסידה כספים נאלצת להתמודד עם תקרת "פייר פליי פיננסי" נמוכה יותר בעונה שלאחר מכן.

במחקר שפרסמתי לאחרונה במגזין המדעי "Journal of Sport Management", יחד עם ד"ר סטפני גרטשן – פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת אריזונה סטייט, נבחנה לעומק שיטת ה"פייר פליי הפיננסי". במסגרת עבודת המחקר בדקנו תוצאות של קבוצות בליגת האלופות בין השנים 2006 עד 2018, ומצאנו כי המדיניות של אופ"א לגבי ה"פייר פליי" הניבה תוצאות הפוכות ממה שתוכנן.

המחקר בחן בעזרת ניתוחים כמותניים את ההסתברות של קבוצות להתקדם במפעל ואת ההכנסות מהטורניר עם משתנים שלוקחים בחשבון את שווי השחקנים בכל קבוצה, לפי הערכות לא רשמיות המפורסמות באתר Transfer Market (מחקרים שונים מצאו קורלציה יחסית גבוהה בין ההערכות באתר לנתונים רשמיים). המדינה שבה הקבוצה משחקת, אוכלוסייה וממ"ג של המדינה, ניסיון קודם בטורניר והאם הקבוצה בבעלות פרטית מלאה או בעלות שונה כגון בעלות ציבורית או תלות כלשהי בגופים ציבוריים.

תוצאות המחקר הציגו תמונת מצב לפיה המועדונים בעלי הכנסות גבוהות יכולים היו להוציא סכומים גדולים יותר על שחקנים ולשלם משכורת גבוהה יותר, ובכך הגדילו את הפערים בענף הכדורגל. המדיניות בעצם הגבילה את האפשרות של קבוצות "קטנות" להתחרות מול הקבוצות ה"גדולות" על שחקנים.

במסגרת המחקר בדקנו תוצאות של קבוצות בליגת האלופות בין השנים 2006 עד 2018, ומצאנו כי המדיניות של אופ"א לגבי ה"פייר פליי" הניבה תוצאות הפוכות ממה שתוכנן

המחקר מבליט את ההבדלים העצומים בין המדינות עם נציגות המשתתפות בטורניר ליגת האלופות, כשלמעשה יש שלוש קבוצות של מדינות. לאנגליה, ספרד, איטליה וגרמניה היו 26 נציגות במשחקי הגמר. לצרפת, פורטוגל והולנד היו רק שתי נציגות בחצאי הגמר. קבוצות משאר המדינות הצליחו רק בחמישה מקרים להגיע לרבעי הגמר.

גם ההכנסות מהטורניר שמפורסמות באתר של אופ"א ממחישות את הפערים שגדלים. ב-2018 נציגות מארבע הליגות הבכירות הרוויחו מעל 450 מיליון יורו, לא כולל הכנסות משידורים. קבוצות מצרפת, פורטוגל והולנד הרוויחו קרוב ל-250 מיליון. וכל שאר הקבוצות שהשתתפו הרוויחו קרוב ל-150 מיליון יורו בסך הכל.

הדוגמה המקומית של ישראל והקבוצות ששיחקו בשלבי המוקדמות ולעתים בשלב הקבוצות, מבליטה את השפעת המדיניות של אופ"א על היכולת של קבוצות ישראליות להתחרות בליגת האלופות.

למרות הביקורות הקשות בתקשורת ומהאוהדים, מצב הקבוצות מישראל די צפוי, בהינתן השוק המקומי הקטן והכנסות מוגבלות מחוזי שידור ומכירת כרטיסים. הקבוצות הישראליות לא יכולות להסתמך על בעלים עם כיסים עמוקים כפי שנעשה בעבר לפני יישום מדיניות "פייר פליי הפיננסי", וכתוצאה מחוקי ה"פייר פליי הפיננסי" אינן מסוגלות לגדול. לכן סביר שהפערים יגדלו בינן לקבוצות עם שוק גדול יותר. לראייה, אתם זוכרים מתי קבוצה ישראלית העפילה לאחרונה בהצלחה לליגת האלופות?

הדוגמה המקומית של ישראל והקבוצות ששיחקו בשלבי המוקדמות ולעתים בשלב הקבוצות, מבליטה את השפעת המדיניות של אופ"א על היכולת של קבוצות ישראליות להתחרות בליגת האלופות

בעקבות מגפת הקורונה העולמית וקשיים כלכליים של הרבה קבוצות ברחבי אירופה, אופ"א החליטו להפחית את ההגבלות על מועדונים באירופה ולאפשר להם לחרוג בהוצאות ביחס להכנסות.

אומנם ההחלטה מסייעת לקבוצות להתמודד עם קשיים כלכליים, אך כפי שנדמה מהחתימה של מסי בפריז סן ז'רמן הצרפתית – קבוצות עם גיבוי כלכלי, כגון נסיכים מאיחוד האמירויות, ניצלו את ההחלטה של אופ"א להחתמת שחקנים עם משכורות עתק מבלי להיענש. על פי המחקר שלנו, המצב הנוכחי מאפשר לקבוצות עם גיבוי כלכלי להשקיע יותר ובעצם להעמיק את הפערים בכדורגל האירופי.

המעבר של מסי מברצלונה לפריז עורר הרבה תהיות וביקורות כלפי ראשי ברצלונה ונשיאה לאפורטה, בעיקר בנוגע לאי היכולת שלהם להחתים את מסי על חוזה חדש. כפי שנדמה מפרסומים שונים והצהרות המועדון, לא היה ביכולתם להחתים את מסי על חוזה שכזה מבלי לחרוג מהתקציב המותר, בהינתן חוזים קיימים עם שחקנים אחרים. ההגבלות בספרד על שינויים בחוזי עבודה גם לא אפשרו לקצץ בשכרו של מסי מעבר לסכום מסוים, והמינימום עדיין היה גורם לקבוצה, שנמצאת בחובות אדירים, לחרוג עוד מהתקציב.

בזמן שברצלונה ממשיכים להתייסר לאחר הפרידה מאחד הכוכבים הגדולים ששיחקו במדי הקבוצה – פריז סן ז'רמן עברה מהפך לפני מספר שנים, שכלל הבאת שחקנים בכירים כגון ניימאר, אף הוא מקבוצת ברצלונה. הקבוצה מפריז כבר כמה שנים סופגת ביקורת לגבי ההתנהלות הפיננסית, ואף הייתה תחת חקירה שבחנה חריגות אפשרויות במסגרת ה"פייר פליי", זאת בעיקר בגלל הקשרים בין הבעלים לספונסרים.

למרות הביקורות, ההחלטה של אופ"א לשנות זמנית את המדיניות, מאפשרת כנראה לקבוצה מפריז להחתים שחקנים דוגמת מסי, וכתוצאה מכך, אגב, הצליחה להגדיל בצורה משמעותית את הכנסותיה ממכירת חולצות, פרסומות ושיתופי פעולה שקשורים למסי.

למרות הביקורות על פריז סן ז'רמן, ההחלטה של אופ"א לשנות זמנית את המדיניות, מאפשרת לקבוצה מפריז להחתים שחקנים דוגמת מסי, וכתוצאה מכך להגדיל משמעותית את הכנסותיה

כעת נותר רק לחכות ולראות אם החוזה של מסי בפריז יספיק לקבוצה סוף סוף כדי לזכות בתואר אלופת אירופה הנכסף, ואיך תיראה ברצלונה בעוד חמש שנים בעקבות ה'פייר פליי'.

ד"ר גדעון יקר הוא בוגר תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית במחלקה לגיאוגרפיה. במהלך המאסטר שלו שימש כעוזר מחקר בפרויקט שמומן על ידי האיחוד האירופי ועסק במדיניות ותכנון לאורך חופים. בנוסף למאסטר, הוא מחזיק בתואר דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בגיאוגרפיה ותואר דוקטורט מאוניברסיטת מישיגן בניהול ספורט. כיום חוקר במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת פלורידה.(צילום: ג'רמי קלארק).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 817 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

למרות מאמצים ניכרים לצ'פר את המתנחלים, הם לא יחזרו אל בנט

"יש שנאה תהומית למהלך של בנט ושום דבר לא יעזור", אומר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ● אלא שבנט וחבריו בימינה לא נואשו מאיבוד הקשר עם המצביעים ומנסים לרצות את המתנחלים הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה הקודמת ● "בנט הוא ימינה מנתניהו, זה ברור לי", אומר אלחייני, "אבל אף אחד לא יחזור אליו" ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים

הוא עזב את גרמניה בדיוק ביום הולדתו החמישים של היטלר, והיה משוכנע שהחגיגה היא לכבודו ● ירה טילים עם צלבי קרס במלחמת השחרור, והתגייס למלחמה בקוריאה ● ואחרי הכול, פנה לקריירה תקשורתית משגשגת ● אחרי שבעה עשורים במקצוע ושלוש מלחמות, העיתונאי האמריקאי טום טוגנד ממשיך לכתוב גם בגיל 96

עוד 1,403 מילים

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) אסרה לאחרונה שימוש בחומר ההדברה כלורפיריפוס, לאחר שבית המשפט קבע שהוא גורם פגיעה נוירולוגית בילדים ● באיחוד האירופי, החומר נאסר לשימוש לפני שנתיים ● בישראל, משרדי הממשלה מסכימים על הצורך לצמצם את החשיפה לחומר, אבל הבעיה היא קצב ההתקדמות ● אדם טבע ודין: "כולם מבינים את המסוכנות, אבל הזמן פה מהותי" ● משרד החקלאות: "בחודשים הקרובים יופסקו הייצור והפצת התכשיר"

עוד 832 מילים

ישראל ושבדיה חידשו את היחסים ביניהן ברמת שרי החוץ

פעיל ארגון "לוחמים לשלום" על תחקיר צה"ל על תקיפת פעילי הארגון: "חיפשתי בתחקיר אפילו שתי מלים של אמת ולא מצאתי" ● רמז לבאות? דרעי הדגיש בציוץ לכבוד חג הסוכות שזהו חג של אחדות ● מקדם ההדבקה בקורונה ירד ל-0.92, רק 5% מבדיקות הקורונה חיוביות ● 34 ישראלים נספו אתמול ושלשום במגפה ● ועדת החריגים אישרה: פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה לישראל למי שאובחנו בקורונה ב-3 חודשים האחרונים

עוד 15 עדכונים

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה