רצינו את הממשלה הזאת משתי סיבות: ראשית, כדי שיהיה למדינה המסכנה הזאת תקציב, ושנית, להשתחרר ולו לתקופה קצרה מעול המשטר הביביסטי שהיה כאן. משטר שמיצה את עצמו ולכן נאלץ להמציא ארועים מגוחכים להתהדר בהם. יש כאלה שכינו זאת קוסמות.

אז אולי באמת יהיה לנו כבר תקציב כדי שהמדינה הזאת תוכל להמשיך לחיות. כדי שצהל ימשיך לפעול ולעמוד על שתי רגליים ולא על חצי רגל. כדי שכל התעשיות הפועלות מול המדינה, חברות קטנות וגדולות, ישובו לפעול באופן נורמלי ולא דרך ועדות חריגים. כולנו נפגעים באופן חמור ועמוק בכל יום שהתקציב לא עובר. כל יום כזה פוגע יותר ויותר במערכת. אם יש משהו אקספוננציאלי בחיים שלנו חוץ מהקורונה – זה הנזק שנוצר בגין היעדר תקציב.

כולנו נפגעים באופן חמור ועמוק בכל יום שהתקציב לא עובר. כל יום כזה פוגע יותר ויותר במערכת. אם יש משהו אקספוננציאלי בחיים שלנו חוץ מהקורונה – זה הנזק שנוצר בגין היעדר תקציב

אסור שהממשלה הזאת תיפול. אם היא תיפול בשבועות הקרובים, הביביזם עלול להשאר איתנו כמעט לנצח. לכן כדאי לכל שרי הממשלה להכנס לפוקוס, כמו שאומרים האמריקאים, וההמלצה מכוונת בעיקר לראש הממשלה. על ראש הממשלה להגדיר שני נושאים קריטיים שעמם כל הממשלה הזאת מתמודדת, ורק לאחר שהנושאים הללו יקבלו בהצלחה את הטיפול הרלוונטי – יתפנו חברי הממשלה לנושאים הנוגעים למשרדיהם.

1. מענה לאיום הבטחוני-אסטרטגי

הנושא הקריטי הראשון הוא הנושא האסטרטגי–בטחוני של ישראל, שמסתבך והולך ודוחף את ישראל לפינה בעייתית, כאשר מצד אחד איראן חושפת שיניים ומצד שני רוסיה מפשילה שרוולים. ראש הממשלה חייב להשקיע בסוגייה הזאת יותר מחמישים אחוזים מזמנו – לשמוע מומחים, לבצע הערכות מצב, לדרוש תכניות, ולהכין הרבה תכניות חלופיות. למה הרבה תכניות? כי הוא חייב לחשוב מחוץ לקופסה ולגבש תכנית ששוברת את הזכוכיות שבתוך קופסת הזכוכית שבתוכה אנחנו תקועים.

ואם כך, כדאי שנעמיק בצעד נוסף: הקונספט שעל פיו תקיפות חיל האוויר הן שיביאו לסילוק המיליציות השיעיות-איראניות מסוריה ולבנון חייב הערכה מחדש. הסיכוי שההערכה מחדש תוביל להבנה שהסיפור הזה מחייב פתרון אחר הינו קרוב למאה אחוז. בעיקר בגין ההחלטה של רוסיה לקחת חלק פעיל במרחב הזה ולחסום את ישראל.

הנושא הקריטי הראשון הוא הנושא האסטרטגי–בטחוני של ישראל, שמסתבך והולך ודוחף את ישראל לפינה בעייתית, כאשר מצד אחד איראן חושפת שיניים ומצד שני רוסיה מפשילה שרוולים

הצעד הבא: כדאי שנבין שאת המזה"ת יסדירו רק המעצמות. ארה"ב, ביחד עם רוסיה ובהסכמת סין. ביתר פירוט: רק מועצת הבטחון, בנוסף למאמצים (לא צבאיים) של רוסיה, יכולים להשיב את האיראנים לבקבוק שמהם יצאו. אבל כדי שזה יקרה – אנחנו נדרשים להפעיל את האמריקאים. כלומר לגרום לכך שהאמריקאים ידרשו מהרוסים לבצע את הפעולה הזאת.

איך מפעילים את האמריקאים? מקריבים "פיון". כלומר מציעים פתרונות לפתיחת המצור בעזה (נמל מבוקר?), או יוזמים שיחות עם אש"ף, או שניהם, יחד עם עוד כמה פעילויות שאי אפשר להזכיר בין שורות אלה.

2. זירוז תקציב המדינה

הנושא השני הוא התקציב עצמו, אך בעניין זה יש להקפיד על קריטריון השעון, או העמידה בלוח הזמנים. את תכנון התקציב יש לסיים בראש ובראשונה על פי מבחן השעון, ולא על פי טיבו של התכנון. תקציב קצת פחות טוב, שיוצא לביצוע חודש לפני הצפוי, עדיף עשרת מונים מתקציב טוב יותר, אך בעיתוי של חודש מאוחר יותר.

רה"מ חייב לאסוף את שריו ולדרוש מהם להתמקד בשלב ראשון רק בשני הנושאים הללו, כך שגם התקציב יעבור עד סוף אוגוסט ולא בנובמבר, וגם תוגדר אסטרטגיה רלוונטית בהקשר של איראן–רוסיה וארה"ב. דווקא בעניין הזה הסבלנות כדאית והפזיזות היא מהשטן. כאן דווקא שווה לאבד זמן כדי להביא פתרון נכון.

רה"מ חייב לאסוף את שריו ולדרוש תחילה התמקדות בהעברת התקציב עד סוף אוגוסט מבלי לדחות לנובמבר, וגם בהגדרת אסטרטגיה רלוונטית בנושא איראן–רוסיה וארה"ב. דווקא בעניין הזה הסבלנות כדאית והפזיזות מהשטן

בואו נעבור את שני הבורות הללו, ורק אז נתחיל להתפזר. בואו נקדיש לזה 3-4 חודשים. במידה שלא נעשה כך, הסיטואציה תתאים למודל דילמת האסיר הקלאסית. ההסתברות לכך שהסיטואציה הזאת של דילמת האסיר תתקיים עם הממשלה של היום גבוהה מאוד, בעיקר בגלל מבנה המנדטים שלה. אין מפלגה דומיננטית אחת, וכל אחת מהמפלגות עלולה לנסות למקסם את האינטרסים הפוליטיים שלה. במקרה כזה, כל השרים יעשו את המקסימום מבחינת האינטרסים שלהם, אבל המערכת כולה תיפול.

היינו שם.

חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב