מקור שם החודש תשרי וראש השנה שחל בא' בתשרי, הוא מילה אכדית קדומה שהובאה מבבל על ידי שבי ציון, תשרית, שפירושה תחילה. בתנ"ך מצוין א' בתשרי רק פעם אחת בהקשר של עזרא הסופר, שכינס את שבי ציון בירושלים ביום זה.

יתכן שהחג ומנהגיו הובאו על ידי עזרא הסופר ושבי ציון מבבל, בדומה לחג פורים, המקביל העברי לחג האביב הפרסי הנורוז. שמות החודשים העבריים וגם חלק מחגינו ומועדינו הושפעו משכנינו, כמו גם הקנאות הדתית שהובאה לכנען ממצרים על ידי משה והלויים (על פי ספרו של ישראל קנוהל "מאין באנו").

יתכן שהחג ומנהגיו הובאו ע"י עזרא הסופר ושבי ציון מבבל, בדומה לפורים, המקביל לחג האביב הפרסי נורוז. שמות החודשים העבריים וחלק מחגינו ומועדינו הושפעו משכנינו, כמו הקנאות הדתית שהובאה לכנען ממצרים

המאבק התרבותי והפוליטי על השליטה בארץ ישראל

המאבק הציוני על עצמאות מדינית וחופש אזרחי של עם ישראל בארץ ישראל עדיין נמשך ואולי אף מתגבר בשנים האחרונות בין שבטי ישראל כפי שאמר הנשיא העשירי ראובן ריבלין.

בעיקר הולך ומתחדד המאבק התרבותי והפוליטי בין השבט החילוני לבין חכמי הדת. החכמים איבדו במקצת ממעמדם ומשליטתם במהלך המאה העשרים.

בשנים הקשות של המאה שעברה וסוף המאה ה-19, שכללו פוגרומים, שתי מלחמות עולם ושואה גדולה אחת, התפתחה התנועה הלאומית הציונית שברובה היתה חילונית, והיא זו שהקימה את מדינת ישראל. חכמי הדת לא שיחקו תפקיד מרכזי בהנהגת התנועה הציונית וההישג ההיסטורי האדיר של הקמת מדינת ישראל לא נזקף לזכות החכמים.

ולמרות זאת, חכמי הדת עושים בשנים האחרונות קאמבק היסטורי ומחזקים את מעמדם ושליטתם גם בעזרת נציגיהם בכנסת ובמועצות. אם יצליחו, הדרך לחורבן הבית השלישי מוכר וידוע.

חכמי הדת לא שיחקו תפקיד מרכזי בהנהגת התנועה הציונית ובהקמת המדינה. אבל הם עושים קאמבק היסטורי ומחזקים את מעמדם ושליטתם בעזרת נציגיהם בכנסת ובמועצות. אם יצליחו, הדרך לחורבן הבית ה-3 סלולה

רינו צרור מזהיר בסרטו המטלטל, יהודים פעם שלישית, שמדינה יהודית עצמאית לא התקיימה בארץ ישראל יותר מ-70 שנה ברצף.

לא חוקרים, לא מודים בטעויות, לא לוקחים אחריות

לחכמי הדת אין מודעות לחשיבות של מחקר מדעי וטכנולוגי. הם אינם מקדמים מחקר מדעי וגם לא מנסים ללמוד מטעויות העבר באופן שיטתי. מלבד לימוד תורת משה וספרות חז"ל, הם לא מעודדים בקהילתם מחקר כללי בתחומי המדע, הכלכלה, הצבא, ההיסטוריה, ולא משקיעים מחשבה ומאמץ בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.

אם אין חדש תחת השמש והכל כתוב בספרים וידוע לחכמים, אז למה צריך להשקיע מאמץ במחקר מדעי או בפיתוחים טכנולוגיים? הם אינם דואגים ואינם רואים עצמם אחראים לתמונה הכוללת. כך הם חיו ושרדו פחות או יותר כ-2000 שנה ללא עצמאות מדינית, ונראה שלא הפנימו עדיין את השינוי המהותי שהביאה התנועה הלאומית הציונית לעם ישראל, או את העצמאות והאחריות הכוללת למדינה ולעתידה.

כך הם חיו ושרדו פחות או יותר כ-2000 שנה ללא עצמאות מדינית, ונראה שלא הפנימו את השינוי המהותי שהביאה התנועה הלאומית הציונית לעם ישראל או את האחריות הכוללת מדינה ולעתידה

חובה לקדם ולטפח את המדע והטכנולוגיה למען בטחון והמשך קיום המדינה

בניגוד לחכמי הדת, חוזה המדינה, הרצל, חלם על מדינה טכנולוגית ועל המצאות. הוא כתב על חשיבות הטכנולוגיה לעתידה של מדינת היהודים. הרצל ראה למרחוק, גם לתוך המאה ה-21. ברומן אלטנוילנד, הוא מתאר את חזונו האוטופי על חברה יהודית מודרנית ומתקדמת בתחומי התרבות, התעשייה, הטכנולוגיה והכלכלה.

מיכה גודמן כתב שצריך לעדכן את החזון הטכנולוגי של הרצל. יתכן, אבל היתרון הטכנולוגי הוא זה שמבטיח את קיום המדינה, בודאי שבפן הצבאי והבטחוני אך גם בפן הכלכלי בשוק העולמי התחרותי. תעשיית ההיי-טק מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות והיא זו שמצעידה את הכלכלה הישראלית קדימה בעשורים האחרונים.

התחרות בעולם המערבי ובמזרח הרחוק מול מעצמות ההיי-טק, יפן קוריאה וסין רק ילך ויגדל. לכן המשך קיום מדינת ישראל במאה ה-21 וה-22 תלוי במחקר מדעי ובפיתוחים הטכנולוגיים.

זה ענין קיומי בסיסי וחכמי הדת חייבים לאפשר לתלמידיהם ותלמידותיהם ללמוד לא רק את תורת משה והלויים, אלא גם תורות אחרות, של אייזק ניוטון, של אלברט איינשטיין, של קלוד שנון, של פול דירק ורבים אחרים כדי שיצליחו בעולם המודרני ויתרמו מיכולותיהם הרבות לחיזוק המדינה.

כשהם מונעים לימודים כלליים מילדיהם, הם גוזרים עליהם ועל המדינה חיי מצוקה ועוני. במקום לתרום לחיזוק המדינה והצלחתה, הם מסכנים את ביטחונה הכלכלי ואת עתידה ועתידם כדי לחזק את מעמדם ושליטתם בחצרם הפרטית כנסיכים מקיאוליסטים.

צריך לקדם ולטפח את לימודי המדעים והטכנולוגיה גם בקרב נשים

נשים מהוות 50% מכח האדם של מדינת ישראל, וכדי שישראל תשמור על הפער המדעי הטכנולוגי  שלה במזרח התיכון המאוכלס על ידי עמים גדולים בהרבה מעם ישראל, היא חייבת גם לעודד לימוד מדעים וטכנולוגיה בקרב נשים.

נשים מהוות 50% מכח האדם של מדינת ישראל, וכדי שישראל תשמור על הפער המדעי הטכנולוגי שלה במזרח התיכון המאוכלס על ידי עמים גדולים בהרבה מעם ישראל, היא חייבת גם לעודד לימוד מדעים וטכנולוגיה בקרב נשים

נשים זכו בשנים האחרונות בפרסי נובל בכימיה ובפיזיקה. אנדריאה גאז קיבלה את פרס הנובל בפיזיקה בשנת 2020 ועדה יונת קיבלה את פרס הנובל בכימיה בשנת 2009. יש נשים חכמות, אפילו חכמות מאוד, זוכות פרס נובל, ועם ישראל זקוק גם לכשרונותיהן, כדי שמדינת ישראל תשרוד יותר ממלכויות ישראל ויהודה הקדומות, שהיו חלשות משכנותיהן וחרבו.

לא חטאים, לא עונשים שמימיים וגם לא שנאת חינם הביאו לחורבנן. חולשה צבאית, כלכלית וטכנולוגית ביחס לשכניהם החזקים יותר גרמו לכך. צריך לדאוג שזה לא יקרה שוב ושחששותיו של רינו צרור מסרטו "יהודים פעם שלישית" יתבדו.

חגיגה של הטבע

חגי תשרי הם קודם לכל חגיגה של הטבע, של עונת הסתיו הנעימה שבאה אחרי הקיץ החם והמייבש. חג של החקלאים של ארץ ישראל, שהיה גם חגם של החקלאים הבבלים.

המקור החקלאי של חגי תשרי קדום כנראה יותר מתורת משה והלויים, שגורשו ממצרים לאחר שכשלו בניסיונם לתפוס את השלטון שם, על פי ספרו של ישראל קנוהל, מאין באנו בערך במאה ה-12 לפנה"ס.

כאמור, עם ישראל הושפע משכניו, ושמות החודשים העבריים וחגי תשרי מעידים על כך, כמו גם הקנאות הדתית שהובאה ממצרים, ולכן אולי צריכה להיחשב בכלל כעבודת אלים זרה. נמשיך לחיות בארץ ישראל בשלום ובבטחון אם נשמור על רמה מדעית וטכנולוגית גבוהה, כפי שכתב הרצל.

שתהיה שנה טובה ומתוקה, שנה של תגליות מדעיות, המצאות ופיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, שנה של יותר פתיחות וסובלנות ופחות קנאות דתית זרה.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

ביום רביעי שעבר, ה-15 בספטמבר, אוסטרליה, ארצות הברית ובריטניה חתמו על ברית הגנה חדשה – AUKUS – באינדו-פסיפיק, שבמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארצות הברית. בנוסף, הברית תעסוק בסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגית סייבר. זו תהיה הפעם הראשונה שבה ארצות הברית משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה.

אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה חתמו על ברית הגנה שתעסוק בסייבר ובינה מלאכותית, ובמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארה"ב. לראשונה ארה"ב משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה

החלק האירוני בעת ההכרזה על הברית, הוא הרגע שבו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שכח את שמו של ראש ממשלת אוסטרליה. אך דבקותו באסטרטגיה לבלימת סין איננה מעוררת ספקות. כבר בכניסתו לבית הלבן, קבע הנשיא ביידן כי סין מהווה האיום הכי גדול על הביטחון הלאומי של ארצות הברית והסדר הליברלי.

NEW – Biden refers to the Australian prime minister as "fellow down under" after addressing Boris Johnson by his first name at the AUKUS announcement.pic.twitter.com/FESmcWm9Q1

— Disclose.tv (@disclosetv) September 15, 2021

אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית.

בעת ההכרזה על הברית המנהיגים לא פירטו על מהותה, וההכרזה הייתה לכאורה ריקה מתוכן, אבל ברית בהקשר הבינלאומי מהווה שיטה שבאמצעותה מדינות מגינות על עצמן מפני איומים שמציבים להן אויבים משותפים, ומנגנון שבאמצעותו אפשר לשמור על מאזן כוחות מול היריב.

אוסטרליה וארצות הברית כבר שותפות בשתי בריתות. ה-Quad, קואליציה ביטחונית בין אוסטרליה, יפן, הודו וארצות הברית, וה-Five Eyes, הסכם שיתוף מודיעין בין אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד, קנדה וארצות הברית (האנגלוספרה).

נשאלת השאלה למה נחוצה עוד ברית בין אוסטרליה וארצות הברית. טרם התגלו הפרטים בענין, אבל מבחינת סין עצם ההכרזה על הברית ממצבת את אוסטרליה בקוטב המתנגד לה, ובעיני הסינים, מרגע ההכרזה על אוסטרליה ליטול באחריות על כך. בנוסף, אוסטרליה עומדת בראש המדינות שדוגלות במניעת הפצת נשק גרעיני. האם עצם הרכישה עלול להוות תקדים עבור מדינות שמפתחות נשק גרעיני כמו איראן?

אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית

ג'יימס אקטון, עמית בכיר בתוכנית המדיניות הגרעינית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, כבר העלה חשש מרכישת הצוללות על ידי אוסטרליה, וגרס שהרכישה עלולה להוות תקדים עבור מדינות אחרות כמו איראן. החשש הוא כי איראן תנסה לעקוף את אמצעי ההגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהכריז על שימוש בחומרים גרעיניים לבניית צוללות.

בריטניה, השותפה העיקרית של ארצות הברית, היתה עד יום רביעי – יום ההכרזה – המדינה היחידה שחלקה עם ארצות הברית את הטכנולוגיה הגרעינית. הצטרפותה לברית AUKUS מקשרת אותה לעיסוק האסטרטגי האמריקאי באזור הודו-פסיפיק ומוסיף עוצמה לכוח ההרתעה מול האיום הסיני.

בה בעת, ברית AUKUS משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית Global Britain, שמטרתה לשרטט את הדרך עבור בריטניה לשוב ולהיות כוח עולמי בזירה בינלאומית תחרותית ולהוות חלק מהכוח ששומר על הסדר הליברלי מהאיום האוטוקרטי הסיני-רוסי.

הברקזיט – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הכריח את בריטניה לחפש את עושרה ושגשוגה מעבר לאירופה בכדי לאזן את מאזן הכוח שלה מול האיחוד האירופי.

אם בריטניה לאחר הברקזיט הייתה נשארת תלויה באיחוד האירופי, בריסל הייתה מנצלת את חולשתה ומתרגמת את התלות הבריטית לכוח פוליטי ומכתיבה לבריטניה את מדיניות הסחר והמדיניות הכלכלית. על מנת למנוע תלות כזאת, נדבך חשוב מהאסטרטגיה הלאומית הבריטית הינו לשמור על נתיבי סחר חופשיים. דבר העולה בקנה אחד עם האסטרטגיה האמריקנית.

יחד עם זאת, בריטניה מבינה שהמוקד הכלכלי העולמי אינו תלוי עוד בצפון אמריקה ואירופה. ובמקום בריטניה מצליחה לזהות שהעולם הופך להיות תלוי יותר בפעילות הכלכלית במזרח אסיה ובמזרח אפריקה. ומכאן, על מנת לשמור על כוחה הכלכלי בריטניה הגדירה באסטרטגיה הלאומית שלה לשמור על נתיבי סחר חופשיים וגישה חופשית לשווקים צומחים. דבר שגם מתכתב עם האסטרטגיה האמריקאית.

הברית משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית, שמטרתה להשיב את בריטניה למעמד של כוח עולמי בשמירת הסדר הליברלי מהאיום הסיני-רוסי

ההכרזה על AUKUS עוררה תסכול באיחוד האירופי על כך שארצות הברית לא התיעצה עם מדינות האיחוד טרם ההכרזה על הברית – בדומה לנסיגה מאפגניסטן, וכי מדובר בפגיעה בתעשיית הנשק הצרפתית – והצרפתים כינו זאת "דקירה בגב".

ההסכם הנ"ל הצליח להרגיז שתי מדינות. ראשית את צרפת, שאיבדה חוזה של 90 מיליארד אירו. ביטול החוזה ישפיע על תעשיית הנשק הצרפתית בטווח הקצר (תקציבים וכדומה). https://t.co/EId6RLwqzz

— Eyal Berelovich (@Eyal_Berelovich) September 16, 2021

אולם המהלך עלול לחזק את הטענה שחלק ממדינות האיחוד האירופי ובראשן צרפת מעלות, שיש להפוך את האיחוד האירופי לשחקן אוטונומי בעל כוח פוליטי עצמאי בזירה הבינלאומית.

"J'aukus…!"
Leaked: the submarine project #australia rejected.#painful #AUKUS pic.twitter.com/pgTcbFzRsW

— DG MEME ???????? (@meme_ec) September 20, 2021

התפתחות כזאת, עלולה להציב את האיחוד האירופי בפני דילמה שנמנעה ממנה תקופה ארוכה, לבחור צד בין הכוחות המתחרים, סין וארצות הברית.

למרות שההכרזה על ברית AUKUS לא הכילה תוכן משמעותי לכאורה, ניתן להבין שהיא מהווה חלק ממערך בריתות שלם שמטרתו ללכד כוח הרתעתי והגנתי בהנהגת ארצות הברית מול ההתעצמות הכלכלית והצבאית הסינית.

סין גינתה את ההסכם וכינתה אותו "מנטליות של המלחמה הקרה המבוססת על דעה קדומה אידיאולוגית". בנוסף, סין טוענת שההסכם מעניק לגיטימציה לסחר בצוללות ממונעות גרעין ולטכנולוגיות הקשורות לגרעין וכי זהו תהליך שעלול להעצים את מרוץ החימוש בזירה הבינלאומית.

כמו כן, סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן.

סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן

AUKUS מבטאת את דבקותה של ארצות הברית באסטרטגיה שהציבה לעצמה – להתנתק מהמזרח התיכון ולהפנות את מירב המשאבים למזרח אסיה והודו-פסיפיק.

מכאן, על ישראל, כשחקן בלתי נפרד מהמזרח התיכון וכמעצמה אזורית, לקבוע לעצמה אסטרטגיה קוהרנטית וברורה שתהווה בסיס לקבלת החלטות ארוכת טווח ושקופה מול בעלות בריתה, ולהכיר בעובדה שהזירה הבינלאומית נמצאת בתחרות על כוח.

עירן קייס, בוגר תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין לאומיים. כרגע סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים בהתמחות משא ומתן וקבלת החלטות. מתעניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל, גיאו-אסטרטגיה והעולם הערבי.

עכשיו, במלאות 100 ימים ראשונים לממשלה החדשה, ניתן כבר להסיק מסקנות ראשוניות על תפקודה ויכולותיה של הקואליציה. התוצאות עשויות לאכזב את נתניהו ומעריציו.

בעוד מספר שבועות, אם לא יקרא משהו יוצא דופן, תאשר הכנסת בשעה טובה תקציב מדינה לאחר למעלה משלוש שנים. עצם העובדה הזאת בלבד אמורה להעיד על עד כמה עשו טוב קברניטי הממשלה הזאת כשבחרו ללכת בכל הכח על הקמתה, שונה ומורכבת ככל שתהיה.

בעוד מספר שבועות, אם לא יקרא משהו יוצא דופן, תאשר הכנסת תקציב מדינה לאחר למעלה מ-3 שנים. עובדה זו בלבד מעידה עד כמה עשו טוב קברניטי הממשלה הזאת כשבחרו להקימה

אך מלבד התקציב עצמו, שכאמור מהווה בשורה אדירה עבור כל אזרחית ואזרח, ישנן סיבות נוספות וטובות אחרות המעידים על כך שהממשלה הנוכחית עדיפה בהרבה על אופציית הבחירות החמישיות הנוראיות אותה העדיף כמובן נתניהו.

ראשית, עצם העובדה שאת החודש הזה לא העברנו בסגר המוכר והלא יעיל היא עדות לתהליך קבלת החלטות שפוי ואחראי. נכון שניתן להתווכח על ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים במועדה, ואולי אפשר היה להמתין עוד שלושה שבועות כדאי למנוע בידודים בימי החגים. עם זאת, ההתעקשות שלא לבחור באופציית הסגר הצילה, הלכה למעשה, עסקים רבים שגם ככה עדיין מדממים, זכר לסגרים הקודמים. בנוסף, סגר נוסף היה מוריד לאפס את רמת אמון הציבור, שגם ככה לא נמצאת בשיאה, בממשלה ובשיתוף הפעולה שלו עם החלטותיה.

בנושא נוסף שראוי להערכה, מגיע קרדיט בעיקר לאדריכל הממשלה הזאת, יאיר לפיד. לאחר שנים בהם משרד החוץ עבר התעללות וייבוש ע״י ראש הממשלה לשעבר, שבחר ביודעין לפגוע בכוחו של המשרד ואנשיו ע״י העברת הסמכויות למשרדו שלו, הגיע שר החוץ והשיב את הצבע לפניהם של אנשי המשרד, ואת הרלוונטיות למשרד עצמו.

סבב מינוי השגרירים, רובם אמנם מקורבים אך ראויים ומנוסים, בתוספת צוערים ואנשי מקצוע, העידו שהאיש בא לעבוד ולהחזיר עטרה ליושנה למשרד שאמון על אופן הצגתנו בעולם. ‏

לאחר שנות התעללות וייבוש של משרד החוץ ע״י רה"מ לשעבר, שבחר ביודעין לפגוע בכוח המשרד ואנשיו ע״י העברת הסמכויות למשרדו שלו, שר החוץ השיב את הצבע לפני אנשי המשרד, ואת הרלוונטיות למשרד

אין מספיק מילים שיוכלו לספר עד כמה ישראל נמצאת בפיגור אחרי מדינות העולם בכל הקשור למדיניות בנושא איכות הסביבה. שיאנית העולם בשימוש בכלים החד-פעמיים זכתה בשרה להגנת הסביבה שהנושא עליו היא מופקדת – אכן מדבר אליה ותואם את השקפת עולמה הירוקה.

תמר זנדברג שאפה להגיע דווקא למשרד הזה, ואליו בלבד, וזה מעיד עליה המון. היא וצוות משרדה רואים בתפקיד שליחות ציבורית של ממש, ועושים לילות כימים על מנת לצמצם פערים רבי שנים בתחום שמאיים אולי יותר מכל על כדור הארץ.

תוסיפו לזה את מהפכת הכשרות שמבצע שר הדתות מתן כהנא המבטל את השליטה (או לפחות את חלקה) והמונופול שהיו לעסקנים מהממסד החרדי ושגרמו לרתיעה של רבים מעולם הכשרות, ואת השינוי המתוכנן בעולם הגיורים – וקיבלתם מערך שירותי דת כפי שהוא צריך היה להיות תמיד: מקרב ולא מרחיק, מחבר ולא מפריד.

ויש גם ״סתם״ חברי וחברות כנסת, שבאו לעבוד עבורנו. דוגמה טובה לכך היא חברת הכנסת נעמה לזימי (עבודה) שהגיעה לכנסת בהילוך חמישי ומאז היא רק מאיצה. את שיפור החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים שהסתתר בחוק ההסדרים צריך לזקוף לזכותה ולזכות ח״כ גבי לסקי וח"כ מיכל רוזין. המלחמה שלה על העלאת קצבת הזיקנה, והמאבק בפינויים מהדיור הציבורי ובכלל להגברת הסולידריות  החברתית ראויים לשבח. ככה אנחנו רוצים את חברי הכנסת שלנו: מחוייבים לנו ולא לאף מנהיג או למשפחה של המנהיג.

לצד זה צריך לזכור שלא הכל מושלם. יש עוד הרבה לתקן ולשפר, במגוון נושאים שלצערנו נותרו ללא טיפול ומענה כבר למעלה מעשור. אחד מהם זה נושא זכויות המטופלים הסיעודיים. זהו עולם הנשלט ע״י תאגידים ציניים תאבי כסף בלבד, המנצלים את העובדה שהמדינה כשלה בהבאת עובדים זרים בעלי הכשרה. כאלה המגיעים לעבוד במסגרת האשרה שלשמה הם הובאו לישראל ובשכר סביר וראוי, שמאפשר גם לכאלה שאינם עשירים לשכור אותם לטפל ביקיריהם. לנושא קריטי מאין כמותו כזה הנוגע למרביתנו, דרושים חברי כנסת אידאולוגיים שהנושא קרוב לליבם ויפה שעה אחת קודם.

אז נכון, לא הכל טוב, לפחות כרגע. ועדיין, יותר מהכל, על הממשלה הזאת אפשר להגיד דבר אחד שלא ניתן היה להגיד על שום ממשלה קודמת בראשות ביבי: היא יציבה. היציבות החליפה 2 תכונות שונות לחלוטין שהיו מנת חלקה של כל ממשלה בשתיים עשרה השנים האחרונות: הערצה וחשדנות.

אז נכון, לא הכל טוב, לפחות כרגע. ועדיין, יותר מהכל, על הממשלה הזאת אפשר להגיד דבר אחד שלא ניתן היה להגיד על שום ממשלה קודמת בראשות ביבי: היא יציבה

הדרמות הכמעט יומיות התחלפו במוסר עבודה של שרים המחוייבים למשרדיהם. לפתע, פרגון היא לא מילה זרה, גם אם מדובר בשרים שאינם חברים באותה מפלגה. מחלוקות יש וגם יהיו, אבל סוד הקסם של הממשלה הזאת היא בעצם השונות שלה.

מאיר מישאל. פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.