נשבע לכם שניסיתי להמתין 100 ימים לפני הביקורת הזו. הרי האנשים האלה שנים לא היו בתפקיד הזה. לא אכלסו את הכיסאות האלה בכנסת. לא נשאו בתפקיד הדמוקרטי החשוב והקריטי הזה. ובכל זאת, אי אפשר יותר לשתוק. חלפו 50 יום ותקציב המדינה אושר בממשלה ואין ברירה צריך לומר בפה מלא את הדברים ואי אפשר לתת להם 100 ימי חסד. מדובר בשערורייה מושחתת של סילוף האמת ופגיעה אנושה בדמוקרטיה.

נשבע שניסיתי להמתין 100 ימים לפני הביקורת הזו. הרי האנשים האלה שנים לא היו בתפקיד הזה. לא אכלסו את הכיסאות האלה בכנסת. לא נשאו בתפקיד הדמוקרטי החשוב הזה. ובכל זאת, אי אפשר יותר לשתוק

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה? מי? אתם שואלים.
ובכן זה ברור לעין השמש יומיום ושוזף את מצלמות ערוץ 99 בכנסת לילה אחרי לילה. אי אפשר לתת לאופוזיציה 100 ימי חסד.

האנשים האלה שהביאו איתם ממשרדי הממשלה ששלטו בהם שנים ארוכות ומספסלי החנופה לנתניהו את תרבות השקרים, ההסתה, הסילוף והפגיעה בכל מעשה שלטוני שנועד למען אזרחי ישראל, האנשים האלה שמקבלים שכר כנבחרי ציבור אבל בפועל ממשיכים לשרת אדם אחד, לא ראויים יותר לקבל 100 ימי חסד ולא יום אחד של חסד.

מעקב אחרי מעשיה של האופוזיציה מגלה חבורה שבינה לבין מהלכים דמוקרטיים למען אזרחי המדינה אין ולא כלום.

נתניהו עולה לשידור עם פרסום תקציב המדינה שעבר בממשלה וגוער בשידור חי כי זהו התקציב הגרוע ביותר שראה אי פעם וכי הוא העביר כמה תקציבים.

המיקורופונים מתחלחלים, רותחים, האזניים פשט לא יכולות לשמוע את השקרן שמנע בגופו העברת תקציב מדינה במשך 3 שנים רצופות, מתהדר בתקציבים ש"הוא העביר".

באולימפיאדה לכישלונות הממשלה הזאת הייתה מביאה 3 מדליות זהב: נכשלה בקורונה, נכשלה מול איראן ונכשלה בכלכלה עם העלאת מיסים ומחירים על חשבון כל אזרחי ישראל. pic.twitter.com/uNu5lmTzMy

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) August 2, 2021

שר לשעבר שהיה ממונה על המשרד לביטחון פנים והיה ראש שב"כ עולה לפתע בביקורת על תקציב המשרד לביטחון פנים, שאחרי עשרות שנים מפנה תקציבים למאבק באלימות בחברה הערבית ומגדיל את התקנים שם, וטוען כי הממשלה מפקירה את ביטחון הפנים. לא פחות.

האנשים שהביאו איתם ממשרדי הממשלה ששלטו בהם שנים ארוכות ומספסלי החנופה לנתניהו את תרבות השקרים, ההסתה, הסילוף והפגיעה בכל מעשה שלטוני שנועד לאזרחי ישראל, לא ראויים ליום של חסד

השר דיכטר, שפחד עד היום לצייץ מילת ביקורת אחת נגד ממשלת נתניהו או כל מעשה מרמה שוחד והפרת אמונים של הנאשם הפלילי, שעמד בראשות הממשלה 12 שנה, מצא עוז לבקר דווקא כיום, מהאופוזיציה, את המעשה הנדרש של ממשלה נורמלית בהעברת תקציבים למגזר הערבי.

אי אפשר לתת לאנשים האלה 100 ימי חסד. זה שהם לא ישבו על ספסלי האופוזיציה משך שנים ואינם מבינים כלל את תפקידה הדמוקרטי של אופוזיציה – להציג אלטרנטיבה שלטונית, לא אומר שצריך להניח להם להשתולל כאוות נפשם.

מוצצי התקציב החרדים ששלטו בוועדת הכספים והעבירו מאות מיליוני שקלים תוך כדי משבר הקורונה לתקציבי הכוללים והישיבות, ללא בושה, מקוננים כעת על "תקציב לבן". אריה דרעי שחזר לזירת הפשע ומחכה להלבנת האשמותיו החוזרות בלקיחת כספי ציבור לכאורה, דווקא הוא מקונן על "תקציב לבן". כלומר גזעני.

"ממשלת מדושני העונג אישרה את התקציב הלבן" – @ariyederi נגד @naftalibennett, @yairlapid ו-@AvigdorLiberman : "חזקים על חלשים" pic.twitter.com/K862j7ZJHM

— ערוץ כנסת (@KnessetT) August 2, 2021

הטיעונים הם פשוט ילדותיים ושקריים. מס על משקאות ממותקים זו "פגיעה בשכבות החלשות"?

שלש שנים ללא תקציב מדינה כשבתי החולים קורסים, שירותי הרווחה נסגרים בגלל היעדר תקציב ועשרות פעולות של הממשלה למען אזרחים מוחלשים נעצרות כי אין מימון כי אין תקציב מדינה, והאנשים האלה לא נזעקו "להגן על השכבות החלשות".

לא אורלי לוי אבקסיס, לא מירי רגב, לא דודי אמסלם, לא כץ וכץ וקרעי ולא נתניהו שמבחינתו "תישרף המדינה" כזכור, ובלבד שיתחמק ממשפטו.

זה שהם לא ישבו על ספסלי האופוזיציה שנים ואינם מבינים את תפקידה הדמוקרטי של אופוזיציה – להציג אלטרנטיבה שלטונית, לא אומר שצריך להניח להם להשתולל

בעשרות ציוצים מהונדסים ממשיכים האנשים הללו לתקוף כל מעשה שפוי ונורמלי של ממשלה מתפקדת שלראשונה החלה לעבוד למען המדינה. הביקורת שצריכה לבוא כלפי הממשלה יכולה לחכות 100 ימי חסד.

הביקורת על מחוללי אינתפאדת האופוזיציה לא יכולה לחכות אפילו יום חסד אחד נוסף.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ב-17 ביולי פרסמתי מכתב למערכת "הארץ", שם פניתי ישירות לנשיא המדינה יצחק הרצוג לאמץ את הדוגמא של הנשיא המנוח יצחק נבון, אשר קרא פומבית להקמת וועדת-חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח שנעשה במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-20 בספטמבר 1982 על-ידי הפלנגות הנוצריות.

במכתב ביקשתי מנשיא המדינה לצאת לתקשורת ולדרוש פומבית מראש הממשלה בנימין נתניהו להביא סוף סוף את תוכנית נתניהו-ביידן לשחרור החטופים לאישור מידי בממשלה. תוכנית זאת כללה נכונות ישראלית לסגת בשלב השני של המתווה מרצועת עזה ולסיים את המלחמה, בכפוף להסדר שלא ישאיר את חמאס כגורם שלטוני שם.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

החוק לחיסול התאגיד ועמו העיתונות החופשית כולה הגיע לשלבי הכרעה, והגיע הזמן לברר מה עומד אחרי בליץ החקיקה הזה ולאן הוא חותר באמת.

מובן מאליו שזה עוד מהלך במסגרת הפיכת ישראל לדיקטטורה, זאת המסגרת הכללית, אבל לעניין התאגיד, והתקשורת בכלל, ואחרי זה הקולנוע והתיאטרון, יש ניחוח מיוחד לו המגיע מחצרו של הרב מאיר ניסים מאזוז, שהוא הפוסק של השר קרעי, אשר איננו אלא נושא כליו הנאמן. בלי להבין מיהו הרב מאזוז אי אפשר לפענח את מטרת חיסול התאגיד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.