"בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תומם, מילים חומרים חומרים… יש מלה שהכריעה בשעתה עמים וארצות, מלכים הקימה מכסאותם, מוסדות ארץ ושמים הרגיזה. והנה בא יום והמילים ההן ירדו מגדולתן והושלכו לשוק, ועתה בני אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים".
מסתו המופתית של חיים נחמן ביאליק, "גילוי וכיסוי בלשון" היא חומר חובה בבחינות הבגרות. אבל נראה שגם "ממשלת השינוי", כמו ממשלות נתניהו שקדמו לה, מעדיפות להמשיך ולזרות מילים לרוח בכל יום, בכוונה ושלא לפי תומן, גם כשמדובר בסוגיות הרות גורל של מלחמה ושלום, חיים ומוות.
נראה שגם "ממשלת השינוי", כמו ממשלות נתניהו שקדמו לה, מעדיפות להמשיך ולזרות מילים לרוח בכל יום, בכוונה ושלא לפי תומן, גם כשמדובר בסוגיות הרות גורל של מלחמה ושלום, חיים ומוות
ומי לנו הרת גורל יותר מהסוגיה האיראנית? אותו "איום קיומי" מתמיד שנשא את נתניהו בהבל פיו לגדולה, והעניק לו 25 שנות שליטה בתודעה, שמניינן עדיין נמשך.
ישראל של נתניהו עסקה באובססיביות בחבלה במאמצים הדיפלומטיים של ארה"ב ושאר המעצמות – סין, רוסיה, האיחוד האירופי, צרפת, בריטניה וגרמניה – להגיע להסכם שיכבול את ידיה של איראן וימנע ממנה הגעה ליכולת גרעינית צבאית.
במקביל שלחה ישראל את טובי בניה ובנותיה – ישירות או באמצעות שליחים, כפי שלמדנו ממילות הרהב של ראש המוסד היוצא יוסי כהן – לכל קצוות האזור והעולם במטרה לחבל פיזית בתשתיות הגרעין, הטק"ק והטרור האיראניות.
המאמץ לחבל בפרויקט הגרעין, שהתפרס על פני שלושה עשורים וחמש יבשות, ביבשה, באוויר ובים, נשא פירות מוגבלים, ובוודאי ככל שהדברים נוגעים לחבלה המדינית וההסברתית בהסכם ה-JCPOA (ההסכם לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית שחתמו המעצמות ואיראן ביולי 2015) – ברור כיום שנזקו היה רב מתועלותיו.
איראן קרובה כעת יותר ליכולת גרעינית צבאית מכפי שהיתה ביום שבו טראמפ, בעידודו הנמרץ של נתניהו, הפר את התחייבות ארה"ב ונטש חד-צדדית ובלא עילה כלשהיא את ההסכם.
המאמץ לחבל בפרויקט הגרעין, שהתפרס על פני 3 עשורים ו-5 יבשות, ביבשה, באוויר ובים, נשא פירות מוגבלים, ובוודאי ככל שהדברים נוגעים לחבלה המדינית וההסברתית – ברור כיום שנזקו היה רב מתועלותיו
ניתן היה לצפות שממשל השינוי תבצע הערכה מחדש, כנהוג מימים ימימה עם כניסת ממשלות חדשות, של מדיניות ישראל מול איראן בכלל, ומול פרוייקט הגרעין האיראני בפרט. אבל ככל הידוע הערכה מחדש כזו לא בוצעה.
אולי זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה ששר הבטחון גנץ היה שותף מלא למדיניות נתניהו לכל אורך השנים המדוברות בתפקידיו השונים, כמו גם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, ואף יאיר לפיד בשבתו כשר אוצר בקבינט של נתניהו. כולם שותפים לכשלון, ולכן כולם יקפידו לא לקרוא לילד בשמו.
במקום ביקורת עצמית, אנחנו מקבלים עוד מאותו דבר. האינרציה כדרך חיים. כפי שתקציב הבטחון ממשיך להתנפח, למרות אינספור וועדות שקבעו שהוא מנוהל בצורה לא יעילה, ולמרות שכל מי שיש לו מגע כלשהו עם הצבא יודע להצביע על ניהול והתנהלות בזבזניים.
כפי שמודל השירות הצבאי נותר בעינו, למרות שברור ש"צבא העם" הוא אות מתה. כך בנושא האיראני כבר עשורים ש"אין קואליציה ואין אופוזיציה". כולנו נתניהו, כולנו משועבדים לתזת "האיום הקיומי, איום ההשמדה" המופרך, אותו איום שרוב גדול של המומחים לנושא כופרים בקיומו.
מילא אם היה מדובר רק במילים (מחילה מביאליק). אבל המילים הללו מתורגמות לדם ולדמים. ניפוח תקציב הבטחון בעוד 15 מליארד ₪ – לא סופי – נעשה בשם "בניין הכוח למול האיום האיראני". כך גם ביטול קיצור שירות החובה. וכך גם המשך המבצעים העלומים בשמי סוריה ולבנון ובמימי הים התיכון והמפרץ הפרסי.
אמנם לפי שעה מאזן הדמים בין ישראל לאיראן נוטה לחלוטין לטובתנו, אבל לא לעולם חוסן. הקפטן הרומני והמלח הבריטי שנהרגו השבוע על ידי מל"טים מתאבדים איראניים שתקפו ספינת-סוחר אזרחית לא יהיו האחרונים שימצאו את מותם במערכה הישראלית-איראנית.
ניתן היה לצפות שממשלת השינוי תבצע הערכה מחדש, אבל בנושא האיראני "אין קואליציה ואין אופוזיציה". כולנו נתניהו, משועבדים לתזת "האיום הקיומי" המופרך, שרוב המומחים כופרים בקיומו
לאן חותרת ישראל במערכה המתמשכת הזו? כיצד מתגבשת האסטרטגיה ומתקבלות ההחלטות? איזה דין וחשבון ניתן לכנסת? ולציבור? בעידן נתניהו הורגלנו למפלי-מילים בעברית ובאנגלית, ניאגרות של Hasbara ששכנעו ותחזקו את המשוכנעים, בעיקר בישראל ובצד הרפובליקני-אוונגליסטי-טראמפיסטי של הזירה האמריקנית.
לכאורה, ראש הממשלה הטרי בנט רואה נכוחה את תמונת המצב, כפי שמשתקף בתגובותיו לתקשורת:
"הוא (נתניהו) העדיף לנאום עם בריסטולים ולעשות מופעי יח"ץ במקום לקדם פעולות חיוניות. נאומיו כוונו בעיקר לציבור הישראלי כתעמולת בחירות, והביאו רק ליצירת אויבים, ולהרחקת תומכים. מעולם הפער בין רטוריקה למעשים לא היה גדול יותר. זו הירושה שבנט קיבל ומכאן הוא ינווט ויתקן בכל הכלים שעומדים לרשותו".
אבל בנט, לפחות עד כה, מעדיף לשנות רק את הרטוריקה ולא את המדיניות. בביקורו הראשון והחשוב בוושינגטון בעוד מספר שבועות ימצא בנט אוזן קשובה ואפילו סקרנית. ממשל ביידן להוט להפוך דף, שלא לומר לפתוח ספר חדש לגמרי מול ישראל, ולקבור את השנים הרעות של עידן נתניהו. אבל אם האורח הישראלי יתעקש לדבוק בקו האלרמיסטי והמיליטנטי מול איראן, הוא יגלה שהסבלנות האמריקנית מוגבלת.
דווקא משום שמאמצי המשא ומתן מול איראן נתקלים ממילא בקשיים משמעותיים, דווקא על רקע בחירתו של נשיא איראני חדש וקיצוני בעל עבר שחור של הוצאות להורג המוניות של מתנגדי משטר, דווקא לאור השתכללות היכולות האיראניות בתחומי הטילאות המדויקת, המל"טים והסייבר, נדרשת חשיבה ישראלית רעננה ושינוי מדיניות.
בעידן נתניהו הורגלנו לניאגרות Hasbara ששכנעו את המשוכנעים. רה"מ הטרי בנט רואה נכוחה את תמונת המצב, אך לפחות עד כה מעדיף לשנות רק את הרטוריקה ולא את המדיניות
אם ישכיל בנט לשכנע את מארחיו שהוא אכן מייצג שינוי ולא המשכיות, גם בנושא האיראני, הוא ימצא נכונות לחשיבה ועשייה משותפות. אם ינסה חלילה לשחזר את הדינמיקה המטיפנית, הכוחנית, ההרסנית והלעומתית של נתניהו, ישוב הביתה בידיים ריקות. עם מילים שיתגלגלו כמו עדשים, אבל לא יכסו על הפערים ולא ישנו את התוואי שבו צועדת ישראל בנושא האיראני. והתוואי הזה מוליך לכישלון.
בתמצית, השינוי הנדרש במדיניות הישראלית הוא תמיכה חד-משמעית במאמצי ארה"ב לחזרה להסכם הגרעין, שיאפשר הורדה דה-פקטו של הנושא הגרעיני מהשולחן למשך שנים ארוכות.
תחת מטריית ההסכם ניתן יהיה לנסח מחדש, בשותפות עם ארה"ב וגם עם מדינות אירופה השותפות להסכם, ואפילו האיחוד האירופי גופו, אסטרטגיה מקיפה ויעילה יותר מול איראן בהקשרים הלא-גרעיניים.
הצלחת המשא ומתן הגרעיני רחוקה מלהיות מובטחת, אבל על ישראל להקפיד לא להכניס עצמה לפינה שבה תואשם כמי שתרמה לכישלון המשא ומתן. עם כל פעולה חשאית נוספת, ועם כל תגובה איראנית עליה, הסיכון להיקלעות לפינה הזו גובר.
על בנט להפקיד בידי ביידן התחייבות ישראלית גורפת לתיאום מלא ואי-הפתעה בכל הקשור למדיניות ישראל מול איראן. זו תהיה נדוניה משמעותית ביותר שתאפשר פתיחת עידן חדש ביחסים בין ישראל לארה"ב. אם בתגובה ינחה ביידן את אנשיו לפעול בשקיפות מול ישראל, ולשתף את דרגי המקצוע הבכירים שלה בגיבוש ויישום המדיניות האמריקנית, תהיה זו תחילת מימוש ההבטחה של ממשלת השינוי גם בתחום האיראני, וגם בתחום הקריטי של יחסי ישראל-ארה"ב.
תחת מטריית ההסכם ניתן יהיה לנסח מחדש, בשותפות עם ארה"ב וגם עם מדינות אירופה השותפות להסכם, ואפילו האיחוד האירופי גופו, אסטרטגיה מקיפה ויעילה יותר מול איראן בהקשרים הלא-גרעיניים
כן, יו"ר האופוזיציה יזדעק ויפיץ סרטונים לכל רוח, אבל מילותיו של נתניהו ירדו – ממש כמוהו – מגדולתן והושלכו לשוק, ועתה בני אדם מגלגלים בהן מתוך שיחה קלה כמי שמגלגל בעדשים.
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואכן ניתוח מצוין ונכון שיתוף פעולה ויצירת קואליציה בראשות ארצות הברית, תמיד תתן מענה עוצמתי יותר מאשר דמגוגיה.
לצערי קל יותר לפחות בתחילת הדרך לאחד את הרוב למלחמה עיי דמוניזציה של המדינה או מנהיג מאשר לאחד את העם להליך מדיני ארוך של פשרה. כנאמר פופוליזם במקום תכנית ארוכת טווח.