עתירתם לבג"ץ של ח"כ דוד ביטן וחמישה חברי כנסת נוספים מהליכוד ומש"ס, שהוגשה לפני כשבוע, עוררה גלים חדשותיים, ובצדק: הנה, לראשונה, נציגים בכירים מסיעת הליכוד, השייכים למחנה הפוליטי הקורא לבית המשפט העליון להימנע מהתערבות בהליכי הכנסת, קוראים לבג"ץ להצילם מפני דורסנותו של הרוב הפרלמנטרי.

עצם הגשת העתירה הזו, היא חגיגה קטנה לדמוקרטיה.

לפני כחודשיים חוותה מדינה ישראל חילופי שלטון, לראשונה זה 12 שנים. הכוח הפרלמנטרי, הממשלתי והציבורי עבר לידיים אחרות. חברי כנסת שהתהלכו במשכן הכנסת במשך שנים כמי שמנהלים את העניינים, קוראים כעת קריאות ביניים וזועקים על קיפוחם בידי הקואליציה.

במצב כזה, גם העמדות הקודמות בדבר נחיצותו של בג"ץ ככלי להשלטת החוק במוסדות השלטון – משתנות גם הן. מי שלא ראה את הצורך והנחיצות של התערבות שיפוטית במקרים שבהם נחצה הקו האדום, אולי מתחיל לראות אותם כעת.

ביטן וחבריו דרשו שהרכבי כל אחת מסיעות הכנסת ישקפו את מאזן הכוחות האמיתי בכנסת – קואליציה של 61 ח"כים לעומת אופוזיציה של 59 ח"כים. פירוש הדבר הוא רוב של אחד בוועדות, ולא שלושה בוועדת הכנסת, שניים בוועדת הכספים, בוועדת החוקה ובוועדת העבודה והרווחה. "מעשה מרכבה ציני ומניפולטיבי", הגדיר זאת עו"ד אילן בומבך בשם העותרים.

דוד ביטן כועס לצד מיקי זוהר בוועדה המסדרת 28.6.2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הוא גם עבד קשה כדי להצדיק מדוע במקרה הנוכחי, חובתו של בג"ץ היא להתערב בהחלטת הכנסת, על אף הריסון שהוא מחויב בו ביחס לביקורת שיפוטית על ההתנהלות הפרלמנטרית. "החלטת הכנסת פוגעת פגיעה קשה במרקם החיים הפרלמנטריים", נכתב בעתירה, "וביסודות משטרנו החוקתי".

אתמול (חמישי) הגישו סיעות הכנסת את תגובותיהן לעתירה, לקראת הדיון הצפוי בבג"ץ ביום שני הקרוב – דיון שעתיד להיות משודר בשידור חי נוכח חשיבותו החוקתית.

מאחר שהעתירה הוגשה על ידי ח"כים יחידים ולא על ידי סיעות, התבקשו תגובותיהן של כל סיעות הכנסת, לרבות סיעת הליכוד. זה אמנם קצת מוזר שהליכוד צריך להשיב לעתירה של דוד ביטן, מירי רגב, קטי שטרית ופטין מולא – הרי ברור שהליכוד יתמוך בח"כים שלו, לא? -מה גם שהקיפוח בייצוג בוועדות אינו עניינם הפרטי, אלא קודם כל בעיה סיעתית, של הליכוד ויתר סיעות האופוזיציה.

אלא שכדי לתמוך בעמדת העותרים, הליכוד עמד בפני אתגר משלו, המחייב מינימום פליק-פלאק לאחור בתוספת שני ברגים וחצי סטייל תרגיל קרקע, מהסוג שעלול לגרום לתסמונת "טוויסטיז": בשורה של עתירות לבג"ץ שנדונו בשנים האחרונות, הייתה עמדתו העקבית של הליכוד, כי אל לו לבג"ץ להתערב חלילה בענייניה הפנימיים של הכנסת, שהרי התערבות כזו תהיה עיוות הדמוקרטיה ורצון הבוחר.

בית המשפט העליון בהרכב של 11 שופטים בדיון על העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד וכחול-לבן, 4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)

כך, למשל, בעתירה שהוגשה במרץ 2020, אחרי הבחירות לכנסת ה-23, כאשר יו"ר הכנסת דאז סירב לקיים הצבעה במליאת הכנסת לבחירת יו"ר חדש, טען הליכוד בתגובתו לבג"ץ, כי "התערבות של בית המשפט בשיקול הדעת שניתן ליו"ר הכנסת, יגרור את בית המשפט ללב הוויכוח הפוליטי בישראל. לא נכון שבית המשפט יתערב בהחלטות יו"ר הכנסת, ובכך ייטול לעצמו את ניהול העל של הכנסת".

בעתירות בעניין הכללת נציג ח"כ מהאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, טענה סיעת הליכוד בבג"ץ כי "התערבות של בית המשפט בהחלטת הכנסת עלולה להתפרש על ידי רוב הציבור כפגיעה ברצון העם וכניסיון של בית המשפט להשפיע על החלטות הוועדה לבחירת שופטים". ועוד: "זוהי סוגיה פוליטית מובהקת ולכן לא ראוי לו לבית המשפט לכלול אותה בקטגוריית הנושאים הנתונים לביקורת שיפוטית".

ברור, אם כך, שכדי לתמוך בעמדת ח"כי הליכוד וש"ס שעתרו לבג"ץ בעניין יחסי הכוחות בוועדות הכנסת היה צריך הפעם עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, לשלוף משרוולו תרגיל מתוחכם במיוחד. מה שבסופו של דבר הוא בחר לאחוז את המקל בשני קצותיו: לטעון שאסור לבג"ץ להתערב, ובאותה נשימה לקרוא לו להתערב בעתירה, שאין מוצדקת ממנה.

הנה מצד אחד: "סיעת הליכוד נאמנה לעמדתה המסורתית לפיה אל לו לבית המשפט להתערב בהחלטות הכנסת, משום שהסוגיה איננה שפיטה ולבית המשפט הנכבד אין סמכות להתערבות זו". ובפשטות – צריך לדחות את העתירה על הסף.

ומצד שני: "אם בית המשפט יקבע בניגוד לעמדתנו כי מדובר בסוגיה שפיטה וכי בסמכותו להתערב – אין ספק כי העתירה מוצדקת והיא דנה במקרה קיצון, מעשה אנטי-דמוקרטי של הקואליציה הפוגע בערכיה הבסיסיים של השיטה הדמוקרטית". ובקצרה – צריך לקבל את העתירה ולבטל את החלטת הכנסת.

עו"ד אבי הלוי טוען בבית המשפט העליון, 4 במאי 2020 (צילום: צילום מסך)

אפשר רק לדמיין כיצד הגיבו ביטן, רגב וחבריהם כשקראו שסיעתם הודיעה לבג"ץ כי "סיעת הליכוד אינה מסכימה עם עמדת העותרים, הטוענים כי לבית המשפט יש סמכות להתערב במעשיה של הכנסת". ובמילים ברורות יותר: "מעשיה האנטי-דמוקרטיים של הקואליציה צריכים לבוא לשיפוטו של העם בבחירות ולא לשיפוטו של בית המשפט".

תהייה נוספת שאפשר להעלות, היא מה עבר על עו"ד הלוי בדרך לניסוח תשובה שכזו לבית המשפט. ואפשר להמתין בציפייה לשאלות שהרכב השופטים בוודאי ישאל אותו נוכח עמדת הדבר והיפוכו שהציג, ולתשובות שהוא ייתן – בשידור חי לעיני האומה.