רצף האירועים החריג בשבוע האחרון, שכלל תקיפה האיראנית על אוניית "המרסר סטריט" וההתכתשות בין ישראל לחזבאללה בגבול הצפון, מחדד את האפשרות כי ישראל נמצאת בסכנת הסלמה של ממש והסבירות להתדרדרות למערכה לא רצויה בצפון גוברת משמעותית.

רצף האירועים החריג – תקיפה איראנית על אוניית "מרסר סטריט" והתכתשות בין ישראל לחזבאללה בגבול הצפון, מחדד את האפשרות שישראל בסכנת הסלמה ממשית ואף התדרדרות למערכה לא רצויה בצפון

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נאומו של חסן נסראללה, בו הוא שב וחידד את "משוואת ההרתעה" בין הארגון לצה"ל וכן התגובות מאיראן ביחס להצהרות שר הבטחון הישראלי באשר לתקיפה ישראלית אפשרית במדינה, מוסיפים אבק שריפה לחבית הנפץ המלאה ממילא בין הצדדים.

על רקע אירועים אלו ישראל צריכה לערוך חשיבה מחדש ביחס למדיניותה אל מול איראן, ובמהלכה ישראל בעיקר צריכה לדון בשאלה – האם נכון להמשיך במערכה שבין המלחמות (המב"מ) בתצורה הנוכחית.

כך, כאשר שמים על כף המאזניים את הישגי המב"מ אל מול סכנת ההסלמה המוחשית, לא בטוח שההישגים של מערכה זו גוברים על סכנת ההסלמה.

אל מול אלו העלולים לטעון שהפסקת המב"מ תפגע בהרתעה הישראלית, חשוב להדגיש כי גם במהלך המב"מ חזבאללה המשיך להתעצם ואיראן המשיכה להאחז בסוריה כמעט בכל מחיר. הפעילות בישראלית בוודאי פגעה ואף עכבה התעצמות איראנית, אך תקיפות חיל האוויר לבדן לא יוציאו את איראן מסוריה.

גם במהלך המב"מ חזבאללה המשיך להתעצם ואיראן המשיכה להאחז בסוריה כמעט בכל מחיר. הפעילות בישראלית פגעה ועכבה התעצמות איראנית, אך תקיפות חיל האוויר לבדן לא יוציאו את איראן מסוריה

בכל הנוגע לאיראן, אין לזלזל כמובן באיום האזורי האיראני, שהוא משמעותי ביותר, אבל ספק אם יש דבר חשוב יותר מאשר המאמצים לבלום את הגרעין האיראני, וברור שלשם ישראל צריכה למקד את מאמציה הדיפלומטיים.

זו גם הזדמנות טובה מבחינת ישראל לסנכרן מחדש את מאמציה מול איראן ולוודא כי המאבק אל מול ההתבססות האיראנית באיזור לא פוגע במאמצים לעצור את התקדמותה של איראן בגרעין.

כך, לדוגמה, נראה שהפעילות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, והחיכוך המתמיד כתוצאה ממנה (למשל מול רוסיה, שהיא שחקנית משמעותית ביותר במו"מ לחזרת איראן להסכמי הגרעין), פוגעים ביכולת של ישראל לגבש קואליציה בינלאומית אל מול הגרעין האיראני.

חשיבה זו נדרשת לא רק על רקע סכנת ההסלמה המוחשית, אלא בעיקר לקראת חידוש שיחות הגרעין בין איראן למעצמות. אם ישראל רוצה להראות כשחקן חיובי, עובדה שתסייע לה מאוד לעבוד עם המעצמות ולבנות מערך סנקציות שיכאיב לאיראן אם זו תמשיך בהתקדמותה הגרעינית (בהנחה האפשרית שהמו"מ לחזרה לסוגית הגרעין יתמוטט), היא לא יכולה להמשיך את דפוס הפעולה הנוכחי מול איראן, שנדמה שרק פוגע במאמצים אלו ולא מסייע.

הפעילות בסוריה, ובוודאי פעילות חיל הים הישראלי במפרץ, מחדדים את התפיסה השלילית שיש לקהילה הבינלאומית ביחס לישראל בסוגיה האיראנית, והיא נתפסת כמי שחותרת תחת מאמצי המעצמות לחזור להסכם הגרעין.

על ישראל לוודא כי המאבק בהתבססות האיראנית באיזור לא פוגע במאמצים לעצירת התקדמות הגרעין האיראני. הפעילות בסוריה ובמפרץ מחדדת את התפיסה הבינלאומית השלילית כלפי ישראל בסוגיית איראן

ולכן, לאור סכנת ההסלמה, לקראת כניסת המו"מ בין איראן והמעצמות בוינה לרגעיו המכריעים, וכאשר פגישת ראש הממשלה בנט והנשיא ביידן נמצאת מעבר לפינה, אין זמן טוב מזה לערוך חשיבה מחדש ביחס למדיניות ישראל אל מול איראן.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

אזרחי ישראל,

"ישראל לפני הכל" זו לא רק סיסמה בקמפיין בחירות אלא עיקרון שהנחה אותי לאורך השירות הצבאי ומנחה אותי כל העת גם בחיים הציבוריים.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).