הממשלה קיבלה החלטה ראויה לציון ביום ראשון: להלאים את החינוך לילדים חולים שנמצאים בבית או מאושפזים. מ-2005 ועד היום הילדים בתוכנית הזו, "שלבים", קיבלו את השירות מזכיין חיצוני ובתחילת שנת הלימודים הקרובה בתי הספר ייקחו אחריות על התלמידים האלה, שלא מגיעים לבית הספר באופן פיזי.

"אנחנו מברכים על המהלך", אומרת אודליה צריקר, אמא לשני ילדים על הרצף האוטיסטי בגילאי חטיבה. הם מקבלים 39 שעות שבועיות של סייעים ומורים שמגיעים אליהם הביתה. היא מתארת מצב שבו עד היום הילדים החולים ואלה שבמצבים רפואיים מיוחדים נותקו מהמרקם החברתי והפדגוגי של בתי הספר.

"לא יכול להיות שילד יהיה חולה ויקבל טיפולים במנותק ממה שקורה בבית הספר, בלי חברים ותקשורת עם המורים. שנים אנחנו דורשים ממשרד החינוך להחזיר את הילדים האלה הביתה ושייקחו אחריות על התקשורת והתכנים. לא יכול להיות שאני כאמא אדאג לתכנים ולהוריד אותם מהאינטרנט. אני צריכה להחליט? הם חלק ממערכת החינוך. סוף-סוף מנהלי בית הספר יתוו את הדרך".

"אנחנו דורשים ממשרד החינוך להחזיר את הילדים האלה הביתה ושייקחו אחריות על התקשורת והתכנים. לא יכול להיות שאני כאמא אדאג להוריד את התכנים מהאינטרנט"

ילדים מאושפזים בהדסה עין כרם בפורום 2019. משרד החינוך מלאים את החינוך שלהם (צילום: Hadas Parush/Flash90)

החלטת הממשלה אושרה פה אחד והשרה לשוויון חברתי מרב כהן אמרה לזמן ישראל כי "הייתה ביקורת על כך שהשירות הופרט. משנת 2019 משרד החינוך עבד על מתווה להפסיק את ההפרטה ולתת את השירות באופן ישיר. אחרי שבנו את המתווה הם מוכנים לצאת לדרך והציעו למורים של הזכיין הפרטי להיקלט במסגרת החדשה.

מירב כהן (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"505 מורים מתוך ה-608 בקדימה מדע, (הזכיין הפרטי, ע.ש.), הביעו נכונות להמשיך לעבוד במודל החדש. מאה מהם ייקלטו כעובדי משרד החינוך והיתר במסלול אחר שיאפשר להם להמשיך לעבוד עם התלמידים שלהם, כי אין להם תעודת הוראה או שעברו את הגיל. ביקשנו שבמהלך פברואר הקבינט החברתי-כלכלי יעודכן באשר למצב המורים, כך שמעמד העובדים לא ייפגע".

זה נשמע נהדר. המדינה לוקחת אחריות ותלמידים שנותקו מהמערכת בעל כורחם יזכו לממש את הזכות לחינוך כתלמידים מהמניין. אלא שחלק מהגורמים המעורבים חושבים שמשרד החינוך לא באמת ערוך לקלוט את המורים והתלמידים כאחד.

"הגענו לקטסטרופה"

"כמו שצפינו וחששנו כל השנה הגענו לקטסטרופה כי נכון לעכשיו לאלף ילדים שצריכים להתחיל את השנה אין מענה. כמו שהדברים מתגלגלים עכשיו לא יהיה להם מענה איכותי ורציף כפי שהיה עד היום", אומרת חגית בן-שך שחרור, אמא לילדה שלומדת בתוכנית "שלבים" ואחת בוגרת שסיימה.

לדבריה, הילדה שלה נאלצת עכשיו להיפרד מהמורה שמלווה אותה שנים ארוכות ולא מוכנה להיכנס לעבוד במשרד החינוך בתנאים שהוא מציע. "משרד החינוך בונה על זה שמורים מבית הספר יבואו בסוף יום העבודה הרגיל שלהם לבתי התלמידים שחלקם בפריפריה ויילמדו גם אותם.

"ארגוני המורים מתנגדים. אין תשתית. אין מורה אחד שהסכים והם מדברים על סיום השיבוצים בעוד פחות משבועיים? לכל תלמיד יהיה מורה? מאיפה ימציאו אותם?"

"ארגוני המורים מתנגדים. אין תשתית. אין מורה אחד שהסכים והם מדברים על סיום השיבוצים בעוד פחות משבועיים? לכל תלמיד יהיה מורה? מאיפה ימציאו אותם?"

בן-שך שחרור היא חלק מקבוצת הורים שהגישו עתירה בדרישה לדחות את יישום המעבר להפעלה ישירה במשרד החינוך בשנה אחת, עד שיוצג לכך מתווה ברור עם היערכות מתאימה.

ילדה בתוכנית שלבים. "ילד זכאי.ת לחינוך"

בדיון שנערך בבג"ץ בתחילת שבוע שעבר, ההורים והשופטים עצמם קבלו על כך שמשרד החינוך לא הציג מתווה לקליטת התוכנית תחת חסותו, שאין לו"ז, לא יודעים מי המורים שיעבדו השנה ושבעצם התוכנית הזו פועלת כבר שני עשורים בלי תקנות ברורות.

השופט עוזי פוגלמן ציין שלהפעיל את התוכנית ללא תקנות מאז 2005 ועד היום זה דבר ש"שובר שיאים בשם עצמם".

הוא הוסיף ש"במישור העקרוני יש כאלה שחושבים שהתפרקות המדינה מתפקידיה לתת אותה לידיים חיצוניות זה דבר נכון ויש כאלה שחושבים אחרת".

אבל כאמור, הדיון כרגע הוא לא האם צריך להפריט או לא, אלא רק אם משרד החינוך נערך כראוי לתת את השירות בעוד שלושה שבועות.

השופט פוגלמן התקשה להבין את השאננות וחוסר המעש של משרד החינוך בהקשר לתוכנית הזו. "אתם חיים בעולם עם לו"ז באמת שאני לא כל כך מכיר. הולך להיות כאן שינוי ארגוני לא רגיל. אנו יודעים ש-2,000 ילדים במסגרת מסויימת צריך להעביר אותם.

"אנחנו ב-2 באוגוסט ועוד אין החלטת ממשלה. חוץ מזה שזה פורסם באינטרנט אף אחד לא בא ואומר כי אתם מאורגנים לקראת ה-1 בספטמבר … אני לא אומר שאי אפשר לעשות את זה אך יש להציג תשתית מתאימה כאן מעבר להפניה לאתר ו'התגברנו על זה' לא שמענו דבר".

"ילד חולה זכאי לחינוך שווה" (צילום: מטה המאבק לחינוך לילדים חולים)

לצד החלטת הממשלה, (שהתקבלה אחרי שהדיון הזה התקיים), השופטים שפכו מקלחת קרה על משרד החינוך נוכח היבטים נוספים שלא הוסדרו.

השופטת יעל וילנר למשל תמהה על היעדר התקנות. "למעלה מעשר שנים התרעתי על כך … ולא נניח לעניין הזה … העתירה הוגשה ב-31 במאי. הייתי מצפה שיום אחרי זה תרוצו ותדאגו שתהיה החלטת ממשלה ושהדברים ייעשו כמו שצריך. היום אנו באוגוסט ולא נעשה דבר".

השופטת וילנר: "העתירה הוגשה ב-31 במאי. הייתי מצפה שיום אחרי זה תרוצו ותדאגו שתהיה החלטת ממשלה ושהדברים ייעשו כמו שצריך. היום אנו באוגוסט ולא נעשה דבר"

מנגד, עו"ד אודי איתן, שייצג את משרד החינוך בדיון, אמר כי המהלך "מורכב ביותר".

השופטת וילנר לא קיבלה את זה. "שמעתי את הדברים הללו שפרקליט אומר את זה כבר לפני 10 שנים … אמר לי כי זה מורכב, לוקח זמן, אך זה אוטוטו. זה לא מתקבל על הדעת … אין תוכנית חינוך. יש 'אין' אחד גדול למעלה מ-15 שנים בנושא כל כך חשוב".

השופטת יעל וילנר. "אנחנו באוגוסט ולא נעשה דבר" (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בג"ץ יצטרך להחליט בנוגע לעתירה בשבוע הבא. סביר להניח שבית המשפט ייאפשר להפעלה הישירה להתבצע מיידית כדי לא להתערב בהחלטת הממשלה. זאת, למרות שהשופטים מביעים ספק ברור ביכולת של המדינה לעשות את זה בפועל.

עורך הדין שמייצג את ההורים העותרים, עידו בלום, אמר שאין היערכות ומה שכן יש "זה תצהירים ומכתבים כלליים שבדרך כלל חתומה עליהם גב' (רחלי) אברמזון, ראש האגף לחינוך מיוחד, ובזה זה נגמר".

הוא ציין שהתוכנית מיועדת ל-2,000 תלמידים בכל זמן נתון ושלכאורה נערך לה פיילוט בשנה החולפת אבל לא הוצג מידע כלשהו בקשר אליו, שלא יודעים מי המורים ושבתי הספר עצמם לא מעודכנים.

"הרבה בתי ספר לא יודעים על מה מדובר, חלק יודעים ברמת הכותרת. לא ברור כמה יש תיאום עם השלטון המקומי. יש הודעה כללית 'החלטנו'. זה לא פתרון. אנו כחודש לפני תחילת הלימודים ולא רק החלטת הממשלה לא קבעו את התקנות, המשרות וכו'. בעוד חודש מנהלי בתי הספר יתחילו לחפש עוד מורים, לשלב עוד תקנים, לבנות את התקצוב מחדש ולבנות מערכות אחרות. מי יעשה את זה?"

מורים בתוכנית שלבים. רובם לא מוכנים להרעת תנאים במעבר מהזכיין הפרטי למשר החינוך (צילום: טוהר לב ג'ייקובסון)

ארגוני המורים: "הלו"ז בלתי אפשרי"

משרד החינוך מעוניין שהעובדים הקיימים בזכיין הפרטי ימישכו עם התלמידים שרשומים לתוכנית, על בסיס שעתי. את התלמידים החולים החדשים אמורים ללמד המורים הרגילים מבתי הספר ואם לא יימצאו כאלה הם יופנו למורים הייעודיים. המטפלים יועסקו על מרכזי התמיכה האיזוריים והסייעות על ידי הרשויות המקומיות.

קשה להאמין שיימצא מורה שיוכל לסיים יום עבודה רגיל ואז להגיע לבית התלמיד החולה, באופן שוטף. מעבר לכך, המעבר להפעלה ישירה כרוך בהרעת תנאים שתבוא לביטוי בתנאים סוציאליים, (נסיעות והיעדר תגמול על ביטולי שיעורים), וכן בירידה בהיקפי המשרות ובסיכוי להיקף משרה קבוע.

קשה להאמין שיימצא מורה שיוכל לסיים יום עבודה רגיל ואז להגיע לבית התלמיד החולה. מעבר לכך, המעבר להפעלה ישירה כרוך בהרעת תנאים וירידה בהיקפי המשרות

שכר הסייעים שיעברו להפעלה הישירה יירד ל-29 שקלים לשעה לעומת שכר של כ-34 שקלים לשעה אצל הזכיין הנוכחי. שכר המטפלים יירד מ-115 שקלים לשעה ל-95 שקלים ושכר המורים יעלה ל-75 שקלים אך אין התחייבות להיקף משרה ולא תהיה התחייבות למפגש הוראה של שתי שעות.

ההרעה העיקרית שהעובדים ייאלצו לספוג כדי להמשיך בתוכנית, היא שהוותק שנצבר להם בזכיין הפרטי יתאפס במעבר למשרד החינוך.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ושר החינוך היוצא יואב גלנט בטקס חילופי השרים (צילום: Olivier Fitoussi/FLASH90)

המורים שמועסקים כיום ב"שלבים" הפגינו ביום שישי האחרון מול ביתה של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון בזכרון יעקב. 700 העובדים האלה מאוגדים על ידי "כוח לעובדים". בדיון שנערך בבג"ץ בשבוע שעבר, הנציגה שלהם, עו"ד אביגיל שחם, אמרה שהם לא מוכנים למעבר בתנאים המוצעים להם.

"אנו דוהרים לפי תהום … המציאות היא שאין היתכנות ריאלית שיינתן שירות חובה לאלפי התלמידים האלה בספטמבר". לדבריה, לא גוייס אף מורה לתוכנית, אלה שהועסקו בה עד היום פונים לחפש עבודה אחרת ומנגנון ההעסקה שמוצע לחלקם – לפי שעות – איננו ישים ולא מקנה להם זכויות סוציאליות.

במקביל, הנציג של הסתדרות המורים, עו"ד דן חי, אמר שמבחינתם ה"לו"ז הוא בלתי אפשרי", כי רק בסוף יוני פנו אליהם לגבי המתווה. "לא מקובל עלינו. אנו לא רואים לו"ז מתאים להיערך … יש להאריך את המצב הקיים בשנה נוספת".

גם עו"ד סיגל פעיל, נציגת ארגון המורים, ציינה שלא ברור מי יבצע את השירות. "אין כאן את המרכז לשלטון מקומי או 3 הערים הגדולות … עולה כי המורים בבתי הספר יעשו זאת ולא צוות חדש … אף אחד מביניהם או ממנהלי בתי הספר לא קיבל הודעה. אין תוכנית עבודה ואיש לא יודע מזה. אנו לא קיבלנו בכלל אף לא את רסיסי או פירורי המתווה".

הפגנה של מורים ב"שלבים" מול ביתה של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון באוגוסט 2021

בשורה התחתונה, עו"ד פעיל אמרה שהנושא לא סגור בהסכם קיבוצי ושאף מורה לא יודע עדיין שהוא אמור לבצע את המשימה הזו. "אנו מודיעים שהם לא יבצעו את זה. גם אם תינתן החלטה (בממשלה, ע.ש.) בעוד שבוע לא נוכל לעשות את זה".

לעומת המבקרים, השתתף בדיון כידיד בית המשפט גם עו"ד הרן רייכמן, נציג הקבוצה של ההורים שכן תומכים במעבר להפעלה ישירה במשרד החינוך כבר עכשיו, ("מטה המאבק לחינוך הילדים החולים").

הוא ציין שההפרטה של החינוך לילדים האלה מהווה "הפרה שיטתית לאורך השנים. מאיפה יצאנו? מייצרים לנו אידיליה לגבי מאות ילדים שלא יודעים על השירות, שולחים פניות ולא מקבלים תשובות משך שנים, נמצאים בנתק ממשרד החינוך, שולחים מורים לא מתאימים … מעל 300 ילדים ואף יותר זכאים לקבל שירות ולא קיבלו אותו לפחות בחצי השנה האחרונה".

"ההפרטה מהווה הפרה שיטתית לאורך שנים. מייצרים אידיליה על מאות ילדים שלא יודעים על השירות, שולחים פניות ולא מקבלים תשובות משך שנים. נתק ממשרד החינוך"

בקבוצת ההורים הזו חושבים שלא מתפקידם לדאוג לכך שלעובדי התוכנית יהיו תנאי העסקה הולמים, כפי שאמרה לנו צריקר: "אם יש להם פגיעה בשכר שיפתרו אותה עם משרד החינוך. כמו שאני לא נכנסת למשכורת של הרופא שלי שמקבל משכורת מקופת החולים אני לא אמורה להיכנס לדברים כאלה. אני אמא שצריכה לקבל את השירות החינוכי לילדים שלי".

אמא ובת לילדה ב"שלבים"

רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד נכחה בדיון בבג"ץ וטענה כי המשרד יצר קשר עם כלל המורים וההורים:

"מדובר ב-934 תלמידים שאמורים לקבל את השירות. נציגי המוקד שלנו דיברו עם כל ההורים והמורים שעבדו בקדימה מדע ואמורים להמשיך לעבוד … נעשתה פנייה מהמוקד שלנו ואם פספסו מישהו נשמח לדעת … התחלנו עם המורים, אח"כ ההורים ועכשיו סייעות וסייעים".

היא ציינה שהמוקד ניסה לבדוק האם המורה מעוניינים להמשיך לעבוד ושאם כן, הם יועסקו במסגרת שעתית ושכרגע יש דיונים עם ארגוני המורים.

לשאלת השופטת האם הם יועסקו כעובדי משרד החינוך, אברמזון הוסיפה מעין כוכבית על ההלאמה: "הם לא עובדים במוסדות חינוך אלא במאגר מיוחד ששייך למשרד החינוך והם נותנים את השירות מתוך מאגר ושעות המיועדות לילדים חולים בביתם".

אברמזון הוסיפה כוכבית להלאמה: "הם לא עובדים במוסדות חינוך אלא במאגר מיוחד ששייך למשרד החינוך ונותנים שירות מתוך מאגר ושעות המיועדות לילדים חולים בביתם"

ההורים שהגישו את העתירה חושבים שהדברים האלה לא רציניים, שמשרד החינוך צריך לגבש תקנות, חוזר מנכ"ל, מתווה ולדאוג שלעובדים יהיו תנאים שייאפשרו להם להמשיך לעבוד בתוכנית. באופן אירוני, מבחינתם ומבחינת העובדים בתוכנית, ההלאמה היא רק על הנייר, ובפועל משרד החינוך רק מחפש דרך לחסוך כסף על חשבון הילדים.

תגובות

מכוח לעובדים, המייצגים את עובדי קדימה מדע, נמסרה התגובה הבאה: "משרד החינוך ממשיך להציג מצג שווא לשרי הממשלה ולבג"ץ, אך את ההורים התלמידים והמורים, אי אפשר למרוח. ללא תוכנית ברורה, ללא הבטחה לתעסוקה יציבה ותנאים ברורים, יאלצו רבים מ-700 העובדים לעזוב את העבודה עם התלמידים החולים, שהיא בעבורם הרבה יותר ממקור פרנסה.

"לדאבוננו ממשיכה השרה את מסורת 'יהיה בסדר' במשרד ומתעלמת מן העובדות. את המחיר ישלמו בעיקר התלמידים החולים והוריהם המתחילים את הלימודים ללא ידיעה מי ילמדם?"

ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה.