אז מה היה לנו השבוע בארץ חומצת אבות חוץ מקורונה? חבר הכנסת סעיד אל חרומי מסיעת רע"ם מת מהתקף לב בגיל 49 וערוץ 20 הזדרז לצאת בהודעת הרגעה ליהודים: "באבוד רשעים רינה". כמה חמלה, עושה לנפש יהודיה הומייה חשק להתאסלם.

ערוץ 20 נראה כמו מה שנהיה מאיתנו, קטנים וגזענים.

כך בוחר ערוץ בישראל להתייחס למוות של חבר כנסת. של אדם. כשערוץ 20 נפתח סיפרו לנו שזה היה אמור להיות ערוץ מורשת, אבל שכחו לציין שזו מורשת הרב כהנא. בושה pic.twitter.com/NJqAGj2Dio

— daniel harush (@dannyharush) August 25, 2021

הורים במרכז הארץ מתנגדים למינוי מחנכת ערביה. איך היא תלמד אהבת הארץ אם הוריה הגיעו מפולין ומרוקו… סליחה, מכאן, עשרה דורות לפחות, אבל מי סופר ערבים. ואיך תלמד על על יום העצמאות אם היא לא מבינה בעצמאות.

ואיך תלמד אזרחות אם היא אזרחית סוג ב'?

חושבת על המחנכת הערבייה שצריכה להתמודד עם קבלת פנים כה מדירה וגזענית בשל מוצאה ע"י חלק מההורים.
כל כך עצוב לראות שבשנת 2021 אדם נפסל בגלל הערביות שלו ולא בגלל המקצועיות. אין לי מילים חוץ מתחושה עמוקה של בושה. pic.twitter.com/gd9AJfwkx6

— Ibtisam Mara'ana | ابتسام مراعنة | אבתיסאם מראענה (@IbtisamMaraana) August 24, 2021

הורים מתנגדים למינוי מחנכת ערביה. איך תלמד אהבת הארץ אם הוריה הגיעו מפולין ומרוקו… סליחה, מכאן. 10 דורות לפחות, אבל מי סופר ערבים. ואיך תלמד על יום העצמאות אם היא לא מבינה בעצמאות?

אבל לא כל אדם, אל תגזימו. הילד שלי לא פליט. סבא שלי היה, אבל זה היה מזמן. עכשיו זה שלי מהבית, אז אל תלמדו אותנו על פליטים שנודדים בעולם. גם אותנו לא רצו ותראו מה נהיה מאיתנו אחרי ששבנו למולדת.

מה עוד היה לנו? הרב הלברטל בשיעור על אהבת חינם. הוא שואף לקחת ממרב מיכאלי את התינוק שאך נולד וכבר הוא ספק יהודי, ויש חשש, לא בלתי מבוסס, כמו במשפט שהגה נתניהו בנושא נבזי אחר, שמרב עוד תעביר את התינוק לח"כ אבתיסאם מרעאנה, מלח מים, היא ערביה, לא עלינו, וזה מאוד מדבק. הילד עוד יגדל כאפייה וירקוד דבקה במבטא ערבי, אנא עארף? הרי כולנו חולמים שייצא גזען יהודי כשר וטהור כמו הרב הלברטל. כי אין על יהודים.

הרב הלברטל בשיעור על אהבת חינם שואף לקחת ממיכאלי את התינוק, שהיא עלולה להעביר לח"כ מרעאנה, שהיא ערביה, לא עלינו, וזה מדבק. הילד עוד יגדל כאפייה. הרי כולנו חולמים שייצא גזען יהודי טהור כרב הלברטל

אז איפה היינו? יהודים, חינוך, אה, כן. בחינוך החרדי 2021, ילדות ממוצא מזרחי עדיין מופרדות מאחיותיהן האשכנזיות, ואבישי בן חיים מתנמנם בחיק ההגמוניה השנואה ושופך חמתו על אשכנזים שמורדים באשכנזי אחר, בנימין נתניהו.

בן חיים יוצא לקרב חייו של בן ניתאי מיליקובסקי, שמצדו נופש בהוואי ועושה פילאטיס, שזה המימונה של האשכנזים ואולי בגלל זה אבישי התבלבל.

ואם תהיו שקטים תוכלו לשמוע אותו זועק את זעקת הקמצן העשוק והוא חמוש בזוג מגפי בוקרים וקוקו, באמת קוקו. מה לו ולילדות חרדיות מזרחיות מופלות לרעה, ועוד בתחום שהוא מסקר, אבל הס פן תעיר, ישן לו אפרוח, אפרוח זעיר.

מה עוד היה לנו? צה"ל. חיילים קרביים חמושים עד השיניים, מאחורי חומה בצורה, מול אזרחים פלסטינים שמסתערים על חומה שאין להם סיכוי לעבור, איפה אמא? יש כאן חיילים קרביים במצוקה, תביאו לי את שר הביטחון שיעשה פטרול ליד הילדים, מה זה פה?

ואל תדברו איתנו על פיתרון מדיני, רק למוטט. תקשיבו לנתניהו שלא נופש בהוואי, מה? מה פתאום, הוא רק עובד מכיס של מיליארדר. ובכן, צריך למוטט, חייבים למוטט, אין כמו למוטט.

ב-2014, לפני שהזיע בפילאטיס בקלאב מד וטבל בבריכה והתפנק בוויסקי, נתניהו כבר מוטט את החמאס בצוק איתן וזחל להפסקת אש אחרי עשרות חיילים הרוגים, אבל אל תתקטננו, פיתרון מדיני זה לחלשים שהם לא נתניהו.

אנחנו נלחמים כאן על חיינו מול הפלסטינים, על מי כתבו בתנ"ך "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"? הן עם לבדד ישכון, אז לא עלינו?

חיילים קרביים חמושים עד השיניים, מאחורי חומה בצורה, מול אזרחים פלסטינים שמסתערים על חומה שאין להם סיכוי לעבור, איפה אמא? יש כאן חיילים קרביים במצוקה

אני שואלת אתכם, לא עלינו?
ערב טוב, ניצנים, אני לא שומעת אתכם, לא עלינו?
טרוף טורף יוסף.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.

אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא  פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.

למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.

מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)

מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".

בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.