בחג סוכות אמור היה עם ישראל לשוב לכנען, חצי שנה לאחר היציאה ממצרים. בשל חטא העגל נענש העם והם התעכבו במדבר עוד 40 שנים. האם הם בנו סוכות ולא השתמשו באוהלים שיותר מותאמים לחיים במדבר?

ייתכן שגם מנהג בניית הסוכות מקורו בחג כנעני, בדומה למנהגי ראש השנה ופורים שהושפעו מחגיהם של הבבלים והפרסים. עם ישראל הושפע משכניו במנהגי החגים וגם באמונה. ממש לא עם לבדד ישכון.

ייתכן שגם מנהג בניית הסוכות מקורו בחג כנעני, בדומה למנהגי ראש השנה ופורים שהושפעו מחגי הבבלים והפרסים. עם ישראל הושפע משכניו במנהגי החגים וגם באמונה. ממש לא עם לבדד ישכון

ישראל קנוהל מדבר על דמותו של משה כמנהיג רב-תרבותי. קנוהל טוען שפרעה אחנתון הוא אבי המהפכה המונותאיסטית, האמונה באל היחיד, עוד לפני משה, אבל פרעה אחנתון לא הצליח להשריש את האמונה באל האחד כפי שעשה אחריו משה.

על פי ישראל קנוהל, משה הוא המנהיג שנקרא במקורות המצריים אוסרסיפ-אירסו, שמוצאו על פי  המקורות המצריים היה בכנען. אוסרסיפ-אירסו ניסה לתפוס את השלטון במצרים אחרי מות המלכה תאוסרת, אלמנתו של פרעה סתי.

קנוהל משער שהמלכה תאוסרת ששלטה במצרים כשלוש שנים בלבד היא בת-פרעה המוזכרת בתורה. אוסרסיפ-אירסו-משה גורש על ידי פרעה סת-נ-חת' בשנת 1186 לפנה"ס, שאותה קנוהל רואה כשנת יציאת מצרים, כשתפס את השלטון במצרים וקטע את שושלת השליטים הפרעונים ה-19, שהאחרונה שבהם היתה המלכה תאוסרת ואולי לזמן קצר אחריה גם אוסרסיפ-אירסו.

סיפור יציאת מצרים על פי קנוהל שונה מאוד מהמסופר בתורה ובהגדה ועל פיו משה ונאמניו הלווים היו למעשה פליטי חרב שגורשו ממצרים על ידי השליט החדש פרעה סת-נ-חת' לפני שהנחילו את תורת משה מהר סיני לעם ישראל. קנוהל כותב שהשם "אל" היה שמו של ראש פנתיאון האלים הכנעני ופירוש השם "ישראל" הוא "ישלוט אל ראש הפנתיאון הכנעני". באופן די מוזר מדינת ישראל קרויה על שם ראש פנתיאון האלים הכנעני אל.

קנוהל כותב שהשם "אל" היה שמו של ראש פנתיאון האלים הכנעני ופירוש השם "ישראל" הוא "ישלוט אל ראש הפנתיאון הכנעני". באופן די מוזר מדינת ישראל קרויה על שם ראש פנתיאון האלים הכנעני אל

אל המדבר המדייני Yahweh

על פי האיסלאם, אוסרסיפ-אירסו-משה, הוא גם הנביא מוסא, הוביל את העם למלחמה נגד המלך פרעה, שנתפס על ידם כמלך רע שלא האמין באל היחיד הגדול והקנאי. המאבק של משה, הנביא מוסא, במלך פרעה היה לא רק תיאולוגי אלא היה גם בעל סממנים של מאבק חברתי עממי. התורה מספרת על כך שמשה הרג מצרי שהתעמר בעבדים וברח למדבר שם פגש בנביא יתרו. זה מעיד אולי על מאבק עממי בשלטון המלוכני וגם על מקור האל Yahweh. הנביא מוסא, משה, הקדים את המהפכה הצרפתית והקומוניסטית באלפי שנים כשנאבק בשלטון מלך עריץ בן אלים כמנהיג פשוטי העם, מעמד העובדים\עבדים.

אוסרסיפ-אירסו-משה-מוסא נכשל בניסיונו לתפוס את השלטון במצרים וגורש על ידי פרעה סת-נ-חת'. הכשלון של משה במצרים במאבקו בפרעה הוא כנראה הגרעין ההיסטורי לסיפור יציאת מצרים, למתן תורתו לעם ישראל בהר סיני וליצירת המסורות המונותאיסטיות הגדולות, היהדות, הנצרות והאסלאם.

ומה המקור לאמונה הקנאית של משה באל היחיד הגדול והנורא, אל המדבר, ששמו בתורה נכתב יהוה אבל שמו נהגה כנראה יה-ווה (Yahweh)? על פי התורה, האל Yahweh נחלץ לעזרתו של משה במאבקו במלך פרעה ואח"כ סייע לו להימלט מצבא פרעה וטיבע בים את מרכבותיו.

גם בתורה לא נאמר שהמלך פרעה נהרג בקרב ומתוארת ההימלטות של משה מפני פרעה למדבר. על פי התורה, האמונה באל המדבר המדייני הגדול והנורא, Yahweh, הובאה למצרים על ידי משה במהלך מאבקו בפרעה ואחר כך לעם ישראל.

מה מקור האמונה הקנאית של משה באל היחיד הגדול והנורא, אל המדבר, ששמו בתורה נכתב יהוה אבל נהגה כנראה יה-ווה (Yahweh)? על פי התורה, האל Yahweh נחלץ לעזרת משה במאבקו בפרעה

האם המאבק של משה במלך-אל פרעה נבע גם מקנאות דתית, המתנגדת לפולחן אישיות של מלכים, שראו עצמם במצרים הקדומה ולאחר מכן גם באימפריה הרומית כאלים המתחרים במעמד של האל האחד?

ההתנגדות לפולחן אישיות של מלכים–קיסרים-אלים היה מוטיב מרכזי של היהדות, שהביא כאלף שנים מאוחר יותר להתנגשות התרבותית בין היהודים לרומאים. היהודים לא קיבלו את מעמד האלים שלקחו לעצמם הקיסרים הרומיים, וההתנגשות ותוצאותיה ההרסניות ליהודה היתה כנראה בלתי נמנעת.

המאבק התיאולוגי הזה שנראה מרחוק כפילוסופי ואקדמי, משקף כנראה מאבק תרבויות ומעמדות שהיה חריף עד מוות. ברומא העתיקה המעמדות החברתיים היו מושרשים. למשל עבדים, ועוד יותר גרוע, שבויי מלחמה, היו בעלי מעמד חברתי כל כך נמוך שהושלכו למאכל לחיות טרף או לחרבם של גלדיאטורים רצחניים. מותם בקולוסיאום של רומא של מאות אלפי עבדים ושבויי מלחמה מול קהל מריע לגיבורים הרומיים מתועד על ידי ההיסטוריונים והיה חלק מהמשחקים ומפולחן הקיסרים-אלים הרומיים.

מחנה ההשמדה לשבויי מלחמה ועבדים בבירת האימפריה הרומית קשה לעיכול גם כיום, כשמבקרים בקולוסיאום ורואים ושומעים הסברים מפורטים והמחשה בסרטים של טבח האדם שהתקיים שם במשך מאות שנים בפסטיבלים שערכו הקיסרים הרומיים.

השאיפה לחופש ממלכים, אלים ומעמידי פנים

אז אל מי אנחנו מתפללים? לראש פנתיאון האלים הכנעני אל או ל-Yahweh, אל המדבר המדייני? בשני המקרים אלה אלים זרים, ואולי טוב שננעלו כל שערי שמיים מיום שנחרב בית המקדש, כפי שאמרה אמא שלום בתלמוד הבבלי ועכשיו אנחנו חופשיים מאלים קנאים?

אז אל מי אנחנו מתפללים? לראש פנתיאון האלים הכנעני אל, או ל-Yahweh, אל המדבר המדייני? בשני המקרים אלים זרים. ואולי טוב שננעלו שערי שמיים מיום שנחרב בית המקדש, כדברי אמא שלום בתלמוד הבבלי

מאבק העם במלך פרעה ושיחרורם על ידי אוסרסיפ-אירסו-משה-הנביא מוסא, הוא ליבו של סיפור יציאת מצרים, ששמר את התקוה בשנות הגלות הארוכה לשוב ולחיות כעם חופשי בציון. בחג הסוכות היה אמור העם לשוב לארץ ישראל, הגשמה קדומה וראשונה של שיבת ציון.

סיפור יציאת מצרים והמאבק לחופש של העבדים השפיע גם בזמן מרד בר-כוכבא בכובשים הרומאים. על פי המסורת ההחלטה לצאת למרד התקבלה בערב סדר פסח על ידי רבי עקיבא.

מאבקו של משה ועם ישראל לחופש נתן השראה גם למאבק השחורים בארה"ב נגד הדיכוי והאפליה שמהם סבלו במשך מאות שנים. קיים איזה חוט מקשר בין השאיפה לחופש ושחרור מהשעבוד למלך פרעה במצרים, שנמשך במאבקי חופש אחרים.

חלק מהמאבקים לחופש הושפעו גם מקנאות דתית, שמקורה אולי באמונה באל  Yahweh שגילה אוסרסיפ-אירסו-משה-הנביא מוסא במדיין.

עקרון החופש והשיוויון החברתי משחרר משלטון מלכים ודיקטטורים אחרים מצד אחד ומשלטון האלים ומאמיניהם הקנאים מצד שני. כדאי להשאיר מאחור את אלה וגם את אלה, כי במהלך ההיסטוריה היה שלטונם עקוב מדם.

עקרון החופש והשיוויון החברתי משחרר משלטון מלכים ודיקטטורים אחרים מצד אחד, ומשלטון האלים ומאמיניהם הקנאים מצד שני. כדאי להשאיר מאחור את אלה וגם את אלה, כי במהלך ההיסטוריה היה שלטונם עקוב מדם

בכלל לא בטוח שכדאי לצפות לבואו של משיח קנאי שיחזיר אותנו אלפי שנים לאחור, למדינת הלכה כמו שעשו חכמי הדת באיראן. כדאי ללמוד מניסיונם המר של עמים אחרים ועדיף להשתחרר גם משליטתם של מעמידי פנים, שחושבים שכל שערי שמיים ננעלו משנחרב בית המקדש ולכן לקחו את השליטה לידיהם כדי להיות עם חופשי בארצנו.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.