אוטופיית האחדות הפלסטינית של ג'נין

פלסטינים על קטנוע בג'נין עם פוסטר של ששת האסירים שברחו מכלא גלבוע, 8 בספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)
AP Photo/Nasser Nasser
פלסטינים על קטנוע בג'נין עם פוסטר של ששת האסירים שברחו מכלא גלבוע, 8 בספטמבר 2021

השבוע הסתיים המבצע של צה"ל לתפיסת ששת הנמלטים מכלא גלבוע. שני האחרונים נתפסו במחנה ג'נין. לקראת המבצע הצליחו להתאחד, בצעד חריג ויוצא דופן, שלושת הפלגים הפלסטינים – פתח, חמאס והג'יהאד האסלאמי. מה אנחנו יודעים על ג'נין? ומדוע האוטופיה של ג'נין כנראה אינה יכולה להתקיים בכל השטחים?

החברה הפלסטינית בשטחים סובלת ממחלה כרונית הנקראת בערבית "אִנְקִסַאם", הפילוג בין פתח השולט ברשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, לבין חמאס השולט בעזה וכולל תחת חסותו את האופוזיציה של הג'יהאד האסלאמי.

החברה הפלסטינית בשטחים סובלת ממחלה כרונית הנקראת בערבית "אִנְקִסַאם", הפילוג בין פתח השולט ברשות הפלסטינית ביו"ש, לבין חמאס השולט בעזה, וכולל תחת חסותו את האופוזיציה של הג'יהאד האסלאמי

המצב הזה נמשך מאז הבחירות לרשות ב-2006, שהסתיימו בניצחון חמאס, לא התקבלו ע"י הראיס אבו מאזן והובילו להפיכה צבאית בעזה. מאז נעשו ניסיונות רבים לאחות את הקרע הפלסטיני אך ללא הצלחה.

מושג מפתח: אִנְקִסַאם

מצב האנקסאם מחליש את הצד הפלסטיני מול ישראל ותורם משמעותית לדחיקת הסוגיה הפלסטינית לשולי סדר היום הערבי. העייפות מהנושא ניכרת בתקשורת הערבית, הממעטת לעסוק בשנים האחרונות בסוגיה הפלסטינית, אלא אם כן מתקיים אירוע נפיץ ומשמעותי כמו מלחמה בעזה או בריחת אסירים.

ככלל, בעולם הערבי יש ייאוש רב מהנושא שאינו מתקדם. הפילוג הפנימי פוגע מאד בסיכוי למו"מ עם הצד הישראלי. בעיני ישראל וגם בעיני העולם הערבי, העם הפלסטיני אינו מיקשה אחת אלא מחולק לשלוש קבוצות נפרדות: ערביי הגדה, ערביי ישראל וערביי הרצועה.

הסיכוי להגיע ביניהם להסכמה הוא קלוש. עיקר הוויכוח הוא בשתי הסוגיות המרכזיות, המתחלקות בין הפלגים החילוניים והדתיים בשטחים: נושאי החוץ והפנים.

לגבי נושאי החוץ, רוב הוויכוח הוא בין גישת פתח/אש"ף לניהול המו"מ עם ישראל על גבולות 1967, מול גישת חמאס והג'יהאד האסלאמי (וגם הועדות העממיות ופלגים סוררים באש"ף), התומכים במלחמת הג'יהאד ל"שחרור כל פלסטין". בנושאי החוץ יש גם את הוויכוח ממי לקבל סיוע, החלטה שתשפיע במידה רבה על המדיניות בעתיד. הרשות הפלסטינית מעוניינת בסיוע מערבי (בעיקר אירופה) ומהליגה הערבית ואילו חמאס והג'יהאד מעדיפים תמיכה קטארית ואיראנית.

מצב האנקסאם מחליש את הצד הפלסטיני מול ישראל ותורם משמעותית לדחיקת הסוגיה הפלסטינית לשולי סדר היום הערבי. העייפות מהנושא ניכרת בתקשורת הערבית, הממעטת לעסוק בו בשנים האחרונות

סוגיית הפנים נוגעת לאופייה של המדינה הפלסטינית המתוכננת – האם תהיה מדינה אזרחית או מדינת הלכה/שריעה ומעל הכל – מי ישלוט בה וכיצד ומתי ייערכו הבחירות.

אחדות תחת אש

אחדות פלסטינית נדירה בין כל חלקי העם הפלסטיני נראתה לאחרונה בספטמבר 2020 כאשר נפגשו בוועידת וידאו – מצד אחד ברמאללה אבו מאזן וגם מחמד ברכה, חבר כנסת לשעבר, שייצג מבחינתו את ערביי ישראל, ומצד שני מביירות אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס וזיאד נחאלה מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי. המפגש היה ביטוי להתנגדות מאוחדת להסכם הנורמליזציה שנחתם בין האמירויות לישראל.

לאחרונה שוב התאחדו הפלגים כאשר נשקף איום משותף עליהם. הדבר אירע במחנה הפליטים ג'נין (הממוקם במרכז העיר ג'נין) שבצפון השומרון/בצפון הגדה המערבית. שלושת הפלגים הפלסטינים הקימו יחד "חדר מבצעים משותף" לשלוש הזרועות הצבאיות של פתח – שֻהַדַאא אל-אקצא, הג'יהאד האסלאמי – סַרַאיַא אל-קודס וחמאס – גדודי עז א-דין אל-קסאם. מטרת החדר היתה להתמודד יחד עם כניסת צה"ל לאיתור שני הנמלטים הנותרים מהבריחה, אחרי תפיסת ארבעה מהם.

כתב עיתון "אנדול" הטורקי שהצליח להגיע לחדר המבצעים ראיין פעיל מחללי אל-אקצא שאמר, בעודו מראה את הרובה שלו:

"אין שום דרך לדבר עם ישראל מלבד עם כדורים. אנחנו מוכנים לקרב ולא ניסוג".

הכתב הטורקי התרשם כי רוב החמושים הם בני 20 עד 30 ומשתייכים ברובם למשפחות שאיבדו הורים או בני משפחה אחרים במאבק נגד ישראל.

לאחרונה שוב התאחדו הפלגים לנוכח איום משותף, בהקמת "חדר מבצעים משותף" במחנה הפליטים ג'נין ל-3 הזרועות הצבאיות שלהם, להתמודדות עם כניסת צה"ל לאיתור שני הנמלטים הנותרים מהבריחה

הרשות הפלסטינית אפשרה באופן חריג "הוצאת קיטור" והתירה לשלושת הפלגים לארגן במחנה ג'נין תהלוכות והפגנות תמיכה באסירים הנמלטים. בג'נין הרוחות התלהטו כבר באמצע אוגוסט, כאשר במבצע של צה"ל נהרגו 4 חמושים.

מלבד פעולות ללכידת מבוקשים, צה"ל נמנע מלהיכנס למחנה ג'נין. פעם אחרונה שצה"ל נכנס למחנה היה באפריל 2002 במבצע שנמשך עשרה ימים כחלק ממבצע חומת מגן. בקרב נהרגו 23 חיילים ישראלים ו-25 פלסטינים.

היסטוריה של מאבקים

ג'נין שוכנת רק 70 ק"מ מחיפה וכ-20 ק"מ מעפולה. אך רוב הישראלים לא יודעים עליה הרבה. ג'נין אינה רק מרכז של חמושים ומחבלים (המרוכזים בעיקר במחנה הפליטים), אלא גם עיר עם היסטוריה מעניינת ותרבות.

יש בה כארבעים אלף תושבים, רובם מוסלמים ומיעוט נוצרי. ג'נין היא הגדולה בערי המשולש (ג'נין, שכם וטול כרם). יש בה שווקים רבים ורוב הקליינטים הם ערביים ישראלים מהסביבה. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות, אך בשנות ה-90 נבנה בה גם מרכז תעשייה, בעיקר לייצור שמן זית ומוצרי בנייה. מאז 2008 מתקיים בעיר פעם בשנה "יריד התעשייה הלאומית הפלסטינית".

רמת החינוך בעיר גבוהה ביחס לרשות הפלסטינית ויש בה את האוניברסיטה הערבית-אמריקאית (האוניברסיטה הפרטית הראשונה ברש"פ מאז 2000) וסניף של אוניברסיטת אל-קודס הפתוחה (שמרכזה ברמאללה). בג'נין יש חיי תרבות: תזמורת, תיאטרון, קולנוע, ומוזאון המורשת הפלסטינית המתאר את ההיסטוריה של העם הפלסטיני.

ג'נין שוכנת רק 70 ק"מ מחיפה וכ-20 ק"מ מעפולה. אך רוב הישראלים לא יודעים עליה הרבה. ג'נין אינה רק מרכז של חמושים ומחבלים (המרוכזים בעיקר במחנה הפליטים), אלא גם עיר עם היסטוריה מעניינת ותרבות

המקומיים גאים בהיסטוריה המוסלמית שלה. בקרבת העיר נערך בשנת 1260 הקרב הגורלי בעין ג'אלות בו הדפו הממלוכים המוסלמים את המונגולים והצילו את עולם האסלאם מחורבן.

בעיר נמצא מסגד ג'נין הגדול שנבנה ע"י האימפריה העות'מנית בהוראת נכדתו של הסולטן ב-1566 ולידו השוק העתיק "א-סיבַּאט" (הקשתות). ההיסטוריה של העיר כוללת פרק קשה של שריפת העיר ע"י נפוליאון בגלל תמיכת התושבים בשליטים העות'מניים.

תושבי ג'נין גאים בעובדה שהיו הראשונים להילחם נגד המנדט הבריטי בהנהגתו של עז א-דין אל-קסאם (שעל שמו נקרא הזרוע הצבאית של חמאס). במלחמת השחרור (1948) נהדפו כוחות צה"ל מג'נין אחרי שנלחמו בצד הערבי הצבא הירדני בסיוע חיילים עיראקיים.

במלחמת ששת הימים (1967) נכבשה העיר יחד עם יהודה ושומרון ונמסרה לשליטה פלסטינית (1995) במסגרת הסכמי אוסלו לשטח A (שליטה פלסטינית מלאה).

בזמן האינתיפאדה השנייה (2001-2004) הייתה ג'נין מוקד של מחבלים מתאבדים, רובם חברי הג'יהאד האסלאמי. באותה תקופה היה שיתוף פעולה מלא בין הג'יהאד לגדודי חללי אל-אקצא של הפתח בראשותו של זכריא זביידי.

מאוחדים רק במלחמה

האחדות הזמנית בין הפלגים בג'נין, שנראתה בימים אלה, מייצגת את המצב בחברה הפלסטינית. היא מאפיינת את האחדות הרגעית בצל סכנה, שאינה אחדות אקטיבית לאורך זמן לשם השגת הישג דיפלומטי או אסטרטגי.

האחדות הזמנית בין הפלגים בג'נין, שנראתה בימים אלה, מייצגת את המצב בחברה הפלסטינית. היא מאפיינת את האחדות הרגעית בצל סכנה, שאינה אחדות אקטיבית עקבית להשגת הישג דיפלומטי או אסטרטגי

יש לשים לב כי חדר המבצעים הוקם בשיתוף הזרועות הצבאיים, בעוד שהגופים המדיניים וההנהגות ממשיכים להיות מפולגים. הדבר מלמד אולי על חילוקי הדעות בתוך פתח בין הזרוע המדינית והצבאית בנושא היחס לישראל וביחס לקשרים עם הפלגים בעזה.

בנוסף, הקשר בין הזרוע הצבאית של פתח לג'יהאד האסלאמי מדאיג את חמאס, המהווה יריב של שני הארגונים. אחרי בריחת חמשת האסירים מהג'יהאד וזביידי מהפתח, מיהר חמאס לקרוא לחידוש האינתיפאדה בשטחים ושיגר כמה טילים מעזה, כדי לא להשאיר את המאבק הפלסטיני בידי יריביו.

הפלגים הפלסטינים מתאחדים לרגע כאשר בורחים אסירים פלסטינים מהכלא הישראלי, או כשמדינה ערבית "בוגדת" בסוגיה הפלסטינית וחותמת על הסכם נורמליזציה עם ישראל. אולם ברוב ימות השנה האנקסאם רק מחמיר ולא נמצא פתרון לפילוג הפנים-פלסטיני.

הרשות הפלסטינית מעדיפה להמשיך את התיאום הביטחוני עם ישראל כדי למנוע השתלטות של חמאס על הגדה. ואילו חמאס מבקר את אבו מאזן "הבוגד" ו"המשת"פ" וגם עוקב בדאגה אחר התעצמות הג'יהאד האסלאמי בתחומי שליטתו.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,123 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 16 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ועדת המחירים ממליצה להסיר באופן מיידי את הפיקוח על מחירי הלחם האחיד

דיווח: לראשונה שיגרה רוסיה טילים לעבר מטוסים ישראליים בשמי סוריה ● השבוע תבוטל החובה על הנכנסים ארצה לעבור בדיקת PCR ● המשטרה ביקשה מבהרב-מיארה אישור לפתוח בחקירה פלילית נגד טיבי וכסיף ● בנט הוציא את סילמן מישיבת הסיעה לאחר שסירבה לומר אם תתמוך במינוי כהנא לשר ● דיווח: כתב היד שעל המעטפה שנשלחה לגילת בנט זהה לזה של ספורטה חניה

עוד 42 עדכונים

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בחלקים של הודו ופקיסטן

תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל האפשרות, למעשה הוודאות, של עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו.

תארו לכם עולם בו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לכם עולם בו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו

זו אינה נבואת חורבן תנ"כית, נוסח ירמיהו, יחזקאל ועמוס, זו אינה תחזית אפוקליפטית עתידית, זו מציאות קטלנית שמתרחשת כאן ועכשיו בהודו, בפקיסטן, ובמדינות אחרות באסיה. בישראל, ב-1992, מתו שני חיילים כתוצאה ממכת חום והתייבשות במהלך סדרת ניווט בהר שלמה שבהרי אילת.

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בהודו ובפקיסטן

גל חום שובר שיאים זורע הרס ומוות בחלקים של הודו ופקיסטן, מעמיד יותר ממיליארד בני אדם בסיכון ומביא לגל של בעיות קשורות. לגל החום היו השפעות קריטיות, כמו הביקוש הגואה לחשמל לקירור ולמיזוג אויר.

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל בשני שליש ממשקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים היו הכי זקוקים למיזוג אוויר ולקירור. בנוסף, ללא חשמל, משקי בית רבים איבדו את הגישה למים.

בהודו הגיעה צריכת חשמל ל"שיא כל הזמנים", והעומס על רשת החשמל גרם להפסקות חשמל ברוב משקי הבית בהודו. הפסקות החשמל בפקיסטן נמשכו עד 12 שעות, וניתקו את החשמל כשהאנשים הכי נזקקו לקירור

מזג האוויר החם גם העלה את רמות האבק, דבר שהוביל לעלייה בזיהום האוויר בערים הגדולות ברחבי האזור. החום המיס את קרחוני ההרים מהר מהרגיל, מה שגרם לשיטפונות בפקיסטן.

מומחים הזהירו במשך שנים, ששינויי האקלים יגרמו לגלי חום כאלה להיות תכופים ואינטנסיביים יותר ויותר – תחזית שמתרחשת כעת בזמן אמת.

טמפרטורות גבוהות ושיאים בעומסי חום בהודו ובפקיסטן חייבים להיות קריאת השכמה לפעולות לשיכוך משבר האקלים ולהתחממות כדור הארץ.

כמעט אחד מכל שמונה אנשים על פני כדור הארץ סובל עכשיו מגל חום קטלני בלתי פוסק שנמשך מאז אפריל. טמפרטורות גבוהות המתקרבות ל-50 מעלות צלזיוס ממשיכות לשרור בחלקים של הודו ופקיסטן, אזור שבו חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה בשבועות האחרונים.

צפון מערב ומרכז הודו חוו את חודש אפריל החם ביותר מאז החל שמירה על הרשומות לפני 122 שנים. בהודו, אפריל האחרון היה החם ביותר והגיע בעקבות מרץ החם ביותר שנרשם. בפקיסטן, זה היה אפריל החם ביותר מזה 61 שנים.

כמעט שמינית מתושבי כדור הארץ סובלים מגל חום קטלני בלתי פוסק מאפריל. כמעט 50 מעלות צלזיוס שוררות בהודו ופקיסטן, שם חיים 1.5 מיליארד בני אדם. חום קיצוני חרך גם את בנגלדש וסרי לנקה

ב-1 במאי, הטמפרטורה בנוואבשה בפקיסטן, טיפסה ל-49.5 מעלות צלזיוס. ערים ועיירות אחרות ברחבי האזור סבלו גם הן מטמפרטורות שוברות שיאים. .

ג'קובאבאד בפקיסטן, אחת הערים החמות בעולם, ראתה את הטמפרטורות עולות לקרוב ל-50 מעלות צלזיוס. טמפרטורות הלילה נשארו בסביבות 32 מעלות, מה שהעניק הקלה קטנה למתחממים יתר על המידה. טמפרטורות גבוהות צפויות גם ימים הקרובים.

באזורים מסוימים בצפון־מזרח הודו הראו צילומי לוויינים, כי הטמפרטורה על פני הקרקע עלתה על 60 מעלות צלזיוס. "הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו בדרום־מזרח ובדרום־מערב אחמדאבאד, שם תועדו 65 מעלות על פני הקרקע". נכתב באתר סוכנות החלל האירופית. זו טמפרטורה בה החלבונים בגוף האדם עוברים תהליך דה-נטורציה בתהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים למוות.

דיווחים מוקדמים מצביעים על כך שמזג האוויר הלוהט הרג יותר מ-25 בני אדם בהודו ו-65 בני אדם בפקיסטן מאז סוף מרץ, אם כי סביר להניח שמספר הנפגעים האמיתי גבוה בהרבה. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבמהלך 50 השנים האחרונות גלי חום הרגו למעלה מ-17,000 אנשים ברחבי המדינה.

הודו ופקיסטן אינן זרות לטמפרטורות קיצוניות, אבל גל החום הנוכחי של דרום אסיה הוא יוצא דופן ובולט מכיוון שהוא קורה הרבה יותר מוקדם מהרגיל ובגלל התפרצותו המהירה, היקפו וחומרתו.

גל החום גם התפרש על פני שטח הרבה יותר גדול מהרגיל, כאשר הוא מכסה חלק גדול מרחבי פקיסטן והודו במקום להתרכז בכמה אזורים. בדרך כלל יש עליה הדרגתית ואיטית של הטמפרטורות לתוך הקיץ, אבל הפעם הטמפרטורות התחילו לעלות ונשארו גבוהות באופן עקבי. זה לא נחזה בעבר. 

"הטמפרטורות הגבוהות ביותר נרשמו באחמדאבאד, 65 מעלות על הקרקע". עפ"י אתר סוכנות החלל האירופית. בטמפרטורה זו החלבונים בגוף עוברים תהליך בלתי הפיך המביא למוות. בני האדם פשוט מתבשלים

חוקרים בודקים עכשיו עד כמה שינויי האקלים תרמו לגל החום הקשה הנוכחי ברחבי דרום אסיה. אבל מדענים מזהירים מזה זמן רב שגלי חום תכופים וקיצונים יותר הם מההשלכות הישירות ביותר של התחממות כדור הארץ, של עליית הטמפרטורות הממוצעות העולמיות.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה. בדרום אסיה, ההישרדות תלויה כעת במיזוג אויר, בקירור מלאכותי. בחלקים מסוימים של הודו הביקוש לחשמל נסק, מה שהביא להפסקות חשמל נרחבות.

רשת CNN דיווחה כי רזרבות הפחם בשלוש מתוך חמש מתחנות הכוח של דלהי היו נמוכות ברמה קריטית בסוף אפריל, וכי המדינה ביטלה מאות רכבות נוסעים במטרה לפנות את הפסים לזירוז משלוחי הפחם.

הקירור ומיזוג האוויר דורשים הרבה חשמל. אלא שמאווררים ומזגנים בהודו ופקיסטן פועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים, הפולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ.

כ-75% מהאנרגיה של הודו מגיעה מפחם, נפט וגז טבעי, בעוד שפקיסטן מקבלת כ-60% מהאנרגיה שלה מפחם, נפט וגז טבעי, וגל החום המתמשך כבר הגביר את הביקוש ליבוא פחם. בגלל קנה המידה העצום שלה – הצורה שבה דרום אסיה תקרר את עצמה תשנה את שוקי האנרגיה הבינלאומיים ותעצב את האקלים העולמי.

גל החום הזה הוא בהחלט חסר תקדים, ובוחן את גבולות ההישרדות האנושית, אמר צ'אנדני סינג, בכיר בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC, וחוקר בכיר במכון ההודי להתיישבויות, ל- CNN. ראינו שינוי בעוצמת גל החום, במועד ההגעה שלו ובמשך הזמן שלו. זה מה שחזו מומחי אקלים ויהיה לזה השפעות עולות והולכות על הבריאות.

מונה דסאי, נשיאת האגודה הרפואית של אחמדאבאד לשעבר, אמרה לרויטרס כי במדינת גוג'ראט שבמערב הודו: "אנחנו מקבלים חולים רבים שסבלו ממכת חום או בעיות אחרות הקשורות לחום", יותר ממחצית מהחולים היו ילדים – קבוצת גיל פגיעה במיוחד לחום קיצוני – שחוו הקאות, שלשולים, בעיות בטן, חולשה ותסמינים אחרים.

שינויי האקלים כבר הופכים חלקים מהעולם לבלתי ניתנים למחייה ותלוי בקירור מלאכותי, הדורש חשמל רב. מאווררים ומזגנים הפועלים על חשמל משריפת דלקים מאובנים -פולטים גזי חממה שמחממים את כדור הארץ

החום הקיצוני הרס את האזורים החקלאיים, הפחית את התפוקה מיבולי החיטה עד 50% באזורים מסוימים וחיסל כמעט את כל יבול הפירות באחרים. חקלאים הפסידו מיליארדים בגלל מזג האוויר, והם לא יכולים להרשות זאת לעצמם.

בפקיסטן, שרי רהמן, השרה לשינויי אקלים במדינה, הזהירה כי הקרחונים באזור הצפוני של המדינה נמסים במהירות, וכי שיטפונות הנגרמים מפריצות אגמים קרחוניים עלולים להמיט הרס על הקהילות בהרים.

אסונות הנעשים גדולים יותר וקשים יותר על ידי שינויי האקלים הופכים את החיים של יותר ממיליארד בני אדם בהודו ופקיסטן למאתגרים ביותר, כמעט לבלתי אפשריים.

הדו"ח האחרון של ה- IPCC הזהיר כי העולם חייב לבצע קיצוצים "מהירים ועמוקים" בפליטות – דבר שניתן להשיג רק אם נפסיק מיידית להשתמש בדלקים מאובנים – כדי למנוע השלכות גרועות עוד יותר של שינויי אקלים.

רהמן אמרה ל"גרדיאן" שהיא מקווה שגל החום הקטלני הזה ישמש קריאת השכמה. "אירועי האקלים ומזג האוויר כאן כדי להישאר, ולמעשה רק יאצו בהיקפם ובעוצמתם אם מנהיגים עולמיים לא יפעלו כעת".

האוכלוסיות של הודו ופקיסטן חשופות במיוחד לחום קיצוני. כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% מהעובדים בפקיסטן עוסקים בחקלאות, שבה עיקר העבודה בחוץ. שתי המדינות נמצאות כעת בעונות קציר החיטה שלהן, כך שמיליוני אנשים עומדים בפני הבחירה הקשה של עבודה במזג אוויר מסוכן או לוותר על פרנסתם.

כ-60% מכוח העבודה של הודו וכ-40% בפקיסטן עוסקים בחקלאות, בה עיקר העבודה בחוץ, וכעת בעונת קציר החיטה.כך שמיליונים עומדים בפני הבחירה בין עבודה במזג אוויר מסוכן לבין ויתור על פרנסה

אבל גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים מטרופוליטניות כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר יותר מהאזורים שסביבם, שכן אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים את אור השמש.

בנוסף, הבניינים רבי קומות שיש בערים משבשים את זרימת האוויר הפתוח, היעדר שטחים ירוקים והיעדר מקומות שבהם אנשים יכולים לשבת ולהירגע בצל, יש להם מערכת השפעות משלהם. כל זה מעצים עוד יותר את תנאי החום במיקום מסוים.

ייקח ככל הנראה מספר חודשים כדי לקבוע את מלוא ההשפעה הבריאותית והכלכלית מגל החום הנוכחי, כשהחוקרים יספרו את מספר מקרי המוות העודפים, אובדן השכר, החמצת ימי לימודים ושעות עבודה מופחתות.

גל החום ברחבי הודו ופקיסטן מציג סולם חדש של דחיפות שעומדות בפני המדינות הללו בהתמודדות עם שינויי האקלים.

גם אזורים עירוניים סובלים מחום קיצוני. ערים כמו מומבאי עם כ-20 מיליון תושבים, דלהי (19 מיליון), קראצ'י (15 מיליון) ולאהור (11 מיליון) מתחממות מהר מהאזורים שסביבם, כי אספלט, בטון, זכוכית ופלדה סופגים שמש

איך יותר מ-1.5 מיליארד אנשים יתמודדו עם חום קיצוני יעזור לקבוע כמה עוד כדור הארץ יתחמם. ללא פעולה מיידית לבלימת פליטות והגנה על הפגיעים ברחבי העולם, האיום מגלי חום רק יחמיר, המקרים הללו יגדלו עם השנים, וכל אחד מאיתנו יצטרך להתמודד עם זה בצורה כזו או אחרת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,378 מילים

מרכבות הטריגר

המדינה ביטלה את זיקוקי יום העצמאות מתוך התחשבות בהלומי קרב, אבל ביומיים האחרונים הפעילה אזעקות בכל הארץ במסגרת תרגיל "מרכבות האש" ● פיקוד העורף אמנם פעל להביא את הדבר לידיעת הציבור, אבל מה לעשות שלא כל אזרח עוקב באדיקות אחר החדשות או הטוויטר של צה"ל ● במקרה קשה במיוחד, קשישה שרצה לממ"ד נפצעה קשה ואושפזה ● כך נראית מדינה בהפרעה

עוד 504 מילים

"הרשויות מתעלמות מתלונות על פגיעה של כוחות הביטחון בעיתונאים"

חופש העיתונות ישראל מצהירה כי חשוב להישמר מכל פגיעה בעיתונאים ● אבל עיתונאים זרים, פלסטינים וישראלים שהתלוננו על אלימות נגדם מצד כוחות הביטחון טוענים כי החקירות טויחו וכי חיילים ושוטרים לא הועמדו לדין גם במקרים בהם היו הוכחות ברורות לתקיפות ● כיום, רבים מהעיתונאים שמותקפים כבר לא טורחים להגיש תלונה ● מצד שני, תקיפות עיתונאים בידי אזרחים נחקרו וטופלו ביסודיות

עוד 3,166 מילים

למקרה שפיספסת

מאה ערים נבחרו להשתתף בתוכנית האיחוד האירופי שמטרתה להפוך אותן לירוקות, ביניהן נציגה מפתיעה מישראל: אילת ● כדי לעמוד בציפיות, עיר הנופש הדרומית תצטרך לעבור מהפך תחבורתי ועוד שורה של שינויים ● החדשות המשמחות מגיעות דווקא כשמפרץ אילת מאוים על ידי הובלת הנפט של קצא"א ותכנית חדשה של הממשלה להחזיר את כלובי הדגים למים

עוד 860 מילים

לא עוד "דירות ברוכות חדרים"

המשפחה הישראלית הולכת ומשנה את פניה. סוג המשפחה השכיח ביותר בישראל הוא היום משקי בית של שתי נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כאשר משקי בית של יחידים המונים 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם.

המשפחה הישראלית משנה את פניה. סוג המשפחה השכיח בישראל היום היא משקי בית של 2 נפשות המהווים 25% מסך משקי הבית, כשמשקי בית של יחידים, 19% מסך משקי הבית, הם השניים בשכיחותם

משפחות יחידניות, חד הוריות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות עדין למענה ראוי בכל הקשור להיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן הן דירות קטנות של עד 55 מ"ר. הנתון הזה הוא תוצאה של ירידה מתמשכת במספר הדירות הקטנות הנבנות בישראל. ב-2017 עמד אחוז הדירות הקטנות של עד 3 חדרים על 7% בלבד מסך הדירות שנבנו, לעומת 74% בתחילת שנות ה-70.

המציאות הזו משקפת יותר שיקולי רווח של הקבלנים ושמרנות של מקבלי ההחלטות, מאשר צרכים מציאותיים. דווקא כאשר יותר ויותר תאים משפחתיים זקוקים לדירות קטנות, הדירות הללו הולכות ונעלמות. מפנות את מקומן לדירות גדולות ויקרות. 27% מהדירות שנבנו ב-2017 היו בנות 6 חדרים ויותר – הרבה מעבר לצרכיה של המשפחה הישראלית.

מותק, הדירות התנפחו

מותק, הדירות התנפחו – הזוכים המאוכזבים ב"מחיר למשתכן":"מציעים לנו דירות גדולות ויקרות מדי." #ברקודערוץ13 Dor Cohen

Posted by ‎ברקוד‎ on Sunday, March 24, 2019

השינויים שחלו לאורך השנים בחברה הישראלית, העלייה באחוז הגירושין, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, כמו גם התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות דוגמת פונדקאות, הורות משותפת של הורים גאים ועוד, הביאו לכך שראינו בשנים האחרונות שתי תופעות הפוכות – מצד אחד גידול משמעותי במספרם של משקי הבית בני 1-2 נפשות, מצד שני ירידה משמעותית בבניית דירות המתאימות בגודלן לאותם משקי בית קטנים.

משפחות יחידניות, קשישים, רווקים ואחרים, שמהוות 44% מסך משקי הבית, לא זוכות למענה ראוי בהיצע הדירות למגורים. נכון להיום יש בישראל 2.7 מיליון דירות ורק 12% מהן דירות קטנות של עד 55 מ"ר

יש לכך לא מעט סיבות. כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שהרווחים שלהם עליהן גדולים יותר, אך אסור שננתק מכך גם את ההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה.

אין מדינה נוספת בעולם שבה ריבוי ילדים נחשב "מבורך", ללא קשר ליכולותיה הכלכליות של המשפחה, או להיערכות המדינה עצמה לאספקת תשתיות פיזיות, חינוכיות ואחרות לגידול המתמיד באוכלוסייה.

אבל מבלי שרבים ישימו לב, ישראל משתנה. יותר ויותר משפחות חדשות קמות והן לא זקוקות עוד לדירות ברוכות חדרים. המציאות הזו מביאה עימה גם שוק שחור של פיצולי דירות חוקיים יותר ופחות, כי במקום בו קיים ביקוש, יהיה היצע. תפקידה של המדינה לפעול את שההיצע הזה יהיה ראוי ולא יעשה באמצעות פיצולי דירות אפורים שמייצרים רווחים למשקיעים, לצד דירות שלא תמיד ראויות למגורי אדם לדיירים.

אסימון נוסף שצריך ליפול הוא זה של הרשויות המקומיות. עליהן להבין כי דווקא האוכלוסייה החיה במשקי בית קטנים, היא זו שיש לה את ההכנסה הפנויה הרבה ביותר. זו שצורכת יותר, תורמת יותר ודורשת פחות.

השינוי בהיצע הדירות לא יגיע מהקבלנים המסתכלים על שורת הרווח, אלא מהמדינה והשלטון המקומי שצריכים לקחת בחשבון גם שיקולים של גיוון במאפייני האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסיות שונות, גם כאלו החיות במשקי בית קטנים, שתרומתן לרשויות יכולה להיות גדולה – יותר הוצאות בעיר, פחות דרישות מהעיר, שכן כל אותם משקי בית הם ללא ילדים או עם ילד אחד בלבד הנסמך על מערכת החינוך העירונית.

כמובן שהקבלנים מעוניינים לבנות כמה שיותר דירות גדולות שרווחיהם עליהן גדולים יותר, אך אסור להתעלם מההיבט החברתי – החברה הישראלית עדיין לא מצליחה להתנתק מהערצת המשפחה הגדולה

על פני הנדל"ן להיות כפני המדינה, כרגע המצב הוא הפוך. הגיע הזמן לכך שמדינת ישראל תפסיק להתכחש למציאות של שינוי המבנה משפחתי, תפסיק להתחבא מאחורי סיסמאות שעבר זמנן על "ערכי משפחה", "מלחמה דמוגרפית", או "משפחות ברוכות ילדים" ותתחיל להתאים את עצמה, גם מבחינת גודל הדירות הנבנות כאן, לשינוי הזה. זה נכון למשפחות עצמן, נכון לרשויות המקומיות שייהנו מאוכלוסייה יצרנית ונכון למדינת ישראל.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 581 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כלפון נפל קורבן לפרנויות של בנט

אתמול בלילה פינה יום טוב כלפון את חדרו בכנסת ונסע בעצב לביתו ● כלפון היה אחד הח"כים הנאמנים ביותר בימינה ובסביבתו מרגישים שראש הממשלה עשה לו עוול ● בנט מצדו מנסה לתקן את המצב על ידי מינוי ניר אורבך לשר לענייני התיישבות ● הבעיה: התפקיד הובטח ליו"ר הבית היהודי חגית משה ● היא אינה רוצה בו, אבל היא גם לא מעוניינת שיריבה אורבך יקבל את הכיסא ● פרשנות

עוד 819 מילים ו-1 תגובות

בישראל, כמו במקומות אחרים, הזכות להפלה תמיד נקשרה לשליטה של נשים על גופן ועל גורלן ● מאמצים להגביל את הזכות הזאת מסיבות דתיות, לאומיות ותרבותיות הולכים יד ביד עם ניסיונות לצמצם את מעמדן של נשים בחברה ולמעשה להפוך אותן, למרות כל הישגיהן, לאזרחיות סוג ב' ● דעה

עוד 1,300 מילים

בפסק דין שניתן היום, דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת הרכבל לעיר העתיקה בירושלים, תוך קביעה כי אין בחסמים בעלי אופי דתי כדי לעצור את הפרויקט ● בכך מאותת בית המשפט כי במקרה של התנגשות בין החלטות של רשויות השלטון לבין שמירה על אינטרסים דתיים - ידן של הרשויות על העליונה ● פרשנות

עוד 840 מילים

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

עוד 1,279 מילים

רע"ם: הושגה הסכמה עם הקואליציה, שתאפשר בנייה ביישובים הלא מוכרים בנגב

לראשונה מאז התעוררה פרשת ילדי תימן ייפתח קבר כדי לערוך בדיקה גנטית ● הותר לפרסום שההרוג במבצע בחאן יונס ב-2018 הוא מחמוד ח'יר א-דין ● על רקע הפרסומים על א-דין קרא ליברמן לשינוי חוק הלאום ● הפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו כך שייכתב שפגישת ההנחיה נערכה "במועד לא ידוע" ● גנץ נגד בנט: לרבים מגיע קרדיט ואתה אומר רק אני ואני

עוד 51 עדכונים

"המאכל הלאומי של ישראל הוא חומוס, לא סטייק"

צריכת הבשר בישראל קפצה בשנים האחרונות ב-50% ומדרגת אותנו בצמרת הקרניבורים בעולם ● למעשה, הישראלי הממוצע צורך בשנה 20 ק"ג בשר ו-64 ק"ג עוף ● הממשלה התחייבה לעודד מעבר למזון מהצומח, אך בפועל מעודדת יבוא בשר בזול ● ארגוני סביבה ובריאות אומרים כי הנתונים הם קריאת השכמה דחופה לפעולה מה גם שהפחתת צריכת בשר היא תנאי למאבק במשבר האקלים

עוד 1,512 מילים

סער נגד גנץ: חידוש הכנסת פועלים - לא צודק ולא נכון

פריג׳: צעד חכם ונכון ● זעם במשטרה על בר-לב על רקע ההוראה לחקור את התנהלות השוטרים בהלווית אבו עאקלה ● סמוטריץ׳: אבו עאקלה - חלק ממכונת המלחמה הערבית ● הנשיא הרצוג ייצג את ישראל בהלוויית נשיא איחוד האמירויות ● יאיר לפיד ספד לאורי סביר: תרומתו למדינת ישראל עצומה ומורגשת עד היום ● רם שפע על חיבור למרצ: שיתכבדו ויחברו למשותפת

עוד 18 עדכונים

ישראל צריכה לדאוג לכך שעיתונאים המתעדים את מה שמתרחש בשטחים לא ייפגעו בעת מילוי תפקידם ● לבנון הולכת לבחירות: אלפים המתגוררים בחו"ל כבר הגיעו לקלפיות ● הרומן בין המדינות הערביות לרוסיה ממשיך לפרוח ● תיירות זרות הוטרדו מינית באזור הפירמידות ● והשבוע לפני 55 שנה, שר סובייטי העביר מידע שגוי לבכירי הצבא המצרי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,351 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בחזרה לשנות השמונים

הוועידה הלאומית לאנרגיה תתקיים השבוע בלי נציגות לירוקים ובלי אף מילה על אנרגיות מתחדשות ● בשביל לדעת שישראל מוצפת במינים פולשים לא צריך את דוח המבקר, מספיק להסתכל מהחלון ● משרדי הממשלה יפסיקו לקנות חד"פים אבל טובעים בכלים שמגיעים עם המשלוחים ● קליפורניה חוותה "רגע קצר נוצץ" של 100% אנרגיה מתחדשת ● ובבית ספר בהולנד יוצאים לטיול שנתי באופניים

עוד 1,393 מילים

שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם

ריאיון שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין טוען בספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה", כי אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה"

עוד 1,326 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה