"האומץ להיות נורמלי! הצביעו למפלגה שתבטיח שנהיה עם נורמלי בארצנו!"
"סליחה, מי אתה?"
"אני פעיל של מפלגת נעם".
"באמת נראית לי בתול".
"אני שומר את עצמי. אפשר לעניין אותך להצביע למפלגה שלנו?"
"לא יודע, אם אני ארצה להצביע למפלגה חשוכה שזמנה היה מתישהו באמצע המאה הקודמת, אז יש מלא מפלגות ותיקות שמציעות את זה".
"היי היי היי! למה מילים כאלו?"
"אילו מילים?"
"להגיד עלינו שאנחנו חשוכים".
"אתם לא?"
"לא. אנחנו נורמליים".
"זה המונח החדש ל'חשוכים'? זה כמו שאומרים 'אפרו-אמריקאים' במקום 'שחורים' וכאלה?"
"אדוני, אני מבקש ממך להפסיק עם זה".
"עם מה?"
"להגיד חשוכים".
"אבל אתם חשוכים".
"תפסיק עם זה!"
"למה?"
"כי זו סתימת פיות".
"של מי?"
"שלי".
"אבל אתה עדיין מדבר".
"כי אני לא נותן לך לסתום לי את הפה".
"איך סתמתי לך את הפה?"
"אמרת שאני חשוך".
"ואיך זה סותם לך את הפה?"
"כי אתה מנסה לגרום לי להרגיש רע עם הדעות שלי".
"אתה מנסה לגרום לאנשים להרגיש רע עם הזהות המינית שלהם".
"אני רק משתמש בחופש הביטוי שלי".
"אז לך מותר להשתמש בחופש הביטוי שלך כדי לגרום לאנשים להרגיש רע עם הזהות המינית שלהם, אבל לי אסור להשתמש בחופש הביטוי שלי כדי לבקר את הדעות שלך ולהגיד שהן חשוכות?"
"בדיוק! פלורליזם אח שלי".
"קודם כל, אני לא אח שלך. בניגוד אליך, אני יכול להבטיח שההורים שלי לא אחים. דבר שני, אתה כולל בפלורליזם שלך להט"בים?"
"לא".
"נשים?"
"לא".
"רפורמים?"
"לא".
"ערבים?"
"לא".
"אז איפה הפלורליזם פה?"
"אה, לא הבנת אותי. אני לא תומך בפלורליזם. זה אתה שתומך בפלורליזם ולכן חייב להכיל אותי".
"לפי ההיגיון הזה הפלורליזם חייב להכיל גם את מי שקורא לך 'חשוך'".
"אתה שוב מנסה לסתום לי את הפה. זה למה צריך מפלגה עם האומץ להיות נורמלי!"
"אני די בטוח שאני הייתי צריך יותר אומץ כדי לצאת מהארון מול ההורים שלי".
"אוי לא, אתה אחד מהם".
"כן".
"חבל שאמרת לי את זה".
"למה?"
"זה פוגע ברגשותיי. למה אתה לא יכול להתחשב?"
"זה פוגע ברגשותיך כי אתה חשוך שרואה מולו להט"ב, או בגלל שאתה בתול שרואה מולו מישהו עם חיי מין?"
"בעיקר הראשון. כל הזמן אתם עושים מצעדי גאווה ופוגעים ברגשותיי".
"עדיין נשמע שזה יכול להיות גם הסיבה השנייה".
"זה בגלל רגשותיי הדתיים, תאמין לי. למה אתם אף פעם לא מתחשבים בנו?"
"בהתחשבות אתה מתכוון לזה שנסתיר את מי שאנחנו, לא נחזיק ידיים בציבור ולא נבקש זכויות, רק כדי שאנשים חשוכים כמוך – שלא מייצגים אפילו את כל הדתיים – ירגישו טוב?"
"בדיוק. למה שלא תראו את ההתחשבות הזו?"
"כי אני נגד פוליטיקלי קורקט".
"הא?"
"אני נגד פוליטיקלי קורקט. הגיע הזמן שכל פתיתי השלג האלה עם הרגשות החשוכים שלהם יפסיקו לדרוש כל הזמן שיעטפו להם את העולם בצמר גפן עם הדרישות שלהם לא לראות להט"בים או נשים. העולם קר ולא מתחשב, וכדאי שילמדו להתמודד עם זה".
"רגע אחד, שנייה, רגע. זה אני שמתנגד לפוליטיקלי קורקט".
"לא יודע. אתה נראה לי כמו פתית שלג שבוכה כשאנשים מעזים לחיות בדרך שלא נראית לו. כמו כן, אני חושב שהדת שלך מכילה אלמנטים חשוכים ואלמנטים אידיוטיים להחריד".
"היי, זה לא יפה!"
"אוי, האם רגשותיך המאוד רגישים נפגעו? חשבתי שאתה אוהב כשאומרים את האמת. אבל כנראה שאתה צריך איזה סייף-ספייס כזה שבו כולם יהיו חשוכים כמוך".
"זה לא נכון. אתה סתם דתופוב".
"אבל למה אתה מנסה לסתום לי את הפה עם מילים כאלה?"
אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה
הכותרות הראשיות עכשיו
הדיווחים בליל שלישי בשבוע שעבר על נפילת עוד שלושה לוחמים בעזה, הוסיפו לטראומה הכללית גם את הדיווח על עוד לוחם שהתאבד בצפון. הם, הדיווחים, נצמדו לדיווחים מהכנסת על דיל עסקת הפטור לחרדים.
אלה נצמדו לדיווחים על ההתעקשות של בנימין נתניהו על עסקה חלקית, בה שוב יופקרו החטופים לזוועות השבי במנהרות חמאס, ולאדישותו למשפחות החטופים שליוו אותו לוושינגטון ואף הצטלמו אתו, ולשלל הסרטונים הזחוחים שהוא מוציא בוקר וערב.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
שיח החירשים החילוני-חרדי הוא מהמרתקים במדינה הזו. את תירוץ ה"שירות באמצעות לימוד התורה" של החרדים אף אחד כבר לא קונה, כי גם מתווה פשרה שיגייס את אלו שלא לומדים – נדחה על-ידי הרבנים על הסף. את האמת הזו לאחרונה הם גם לא דואגים להסתיר.
החילוני התמים שנחשף לַתַּרְמִית מסיק את המסקנה – מבחינתו – המתבקשת: זה הכל סיפור על כוח ושליטה של העסקונה והאליטה הרבנית בהמון החרדי.
ובכן, טעות. זה קל מדי, שלא לומר בורות. מי שקצת מכיר, יודע שמאחורי תירוץ "לימוד התורה" לאורך השנים, הקו החרדי האמיתי ביחס למדינת ישראל – ובכלל ביחס לעולם המודרני – מושתת על עיקרון ברור ועקבי: היבדלות. זהו האתוס המכונן של האידיאולוגיה החרדית. לא להתערבב עם העולם החיצון, ובגדול כמה שאפשר להגביה את חומות הגטו – מה טוב.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רואה את עצמי כישראלי ממוצא יהודי.
אני חסר דת, אין לי טיפה הערכה ללימוד התורה ולקיום מצוות.
מצד שני, אני ליברל ומכיר בזכותו של כל אדם לבחור את ערכיו, בתנאי שהוא לא מתערב בחיי אחרים.
אז איך חיים ביחד?
לפני כשלוש שנים, כתבתי אמנה חברתית לחיים ביחד תוך כיבוד הערך "חייה ותן לחיות"
הדרך היחידה לחיות זה ליד זה היא הכרה של כל פרט, בלגיטימיות של תפיסת העולם של האחר (בגבולות סבירים. אם הערך שלך הוא לאכול בני אדם, זה לא לגיטימי וגם אם הערך שלך הוא להתערב בחיי, גם זה לא לגיטימי).
פניתי לרבנים שמגדירים את עצמם מתונים. אף אחד לא היה מוכן להפגש איתי.
המסקנה העצובה שלי היא שהחילונים צריכים להאבק בכל דרך כדי לשמור על ערכי חופש הבחירה של הפרט.
אם הדתיים, מכל סוג שהוא , לא יכבדו את ערכי החילונים , בסוף תהיה מלחמה.
חבל!!!
בתור חרדי אני אומר לך. אמת. נגעת בדיוק בנקודה. יש לך את זה באמת. [או שאתה חרדי לשעבר]למרות טעות אחד שהשליך פה שתי טעויות בכתבה.
אין דבר כזה מבחינה הלכתית יהודי שיכול להיפך לגוי. לא קיים הפוך כל יהודי באשר הוא אם מזרע היהודיים הוא [כפי שההלכה קובעת שזה הולך לפי האמה. כמובן] הרי הוא יהודי.
ולכן כל יהודי חייב לשמר את התורה שהוא קיבל לא משנה מה אמה שלו עשתה או סבתא שלו. הוא הוא כלול בין אלו שקיבלו את התורה. [מה שהחזון איש הגדיר את החילונים בתור תינוקות שנישבו. זה הגדרה הלכתית שנוגע לכמה פרטים בהלכה ואיננה כלל קשור לגויות. (אלא שהוא לא נקרא מומר וכדו' שלדוגמא יינו יין נסך וחילוני לא. מסובך בקיצור. אבל א קשור לההגדה יהודית]
ולכן יש בעיה כשהציונות כביכול מציע אלטרנטיבה יהודית זה ממש נגד התפיסה המסורתית כאילו שמותר ליהודי להיות לא שומר תורה. וזה באמת בעיה מבחינה חרדית. כי אין אלטרנטיבה באמת.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
זה לא כבש כותרות בינלאומיות, אך לאחרונה עיר הבירה של אומה שבניה נרדפו ונרצחו ברצח עם נוראי במלחמת העולם השנייה הנציחה את זכר קורבנות עם אחר שסבל גורל דומה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ב־7 ביולי שינתה עיריית ירושלים את שמו של רחוב קטן הסמוך לשער שכם וקראה לו על שמו של אליה קהוואג'יאן – צלם ארמני שמת בשנת 1999, ואיבד את כל משפחתו במהלך רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית ב־1915.
לארי לקסנר הוא עיתונאי אמריקאי ותיק, שחי בתל אביב וקריירת הדיווח שלו נפרשת על פני פורטו ריקו, הבלקנים, המזרח התיכון והקווקז הדרומי.
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחזקנה ידיו. זה פיתרון למשתמטים – גיוס על פימחוק. אם ירצו פתרון ללומדי תורה בטוחני שיגיעו אליו. אבל כל זמן שכוללים משתמטים שאינם לומדים תחת כותרת לומדי התורה, זו אינה תורה, ואין הם לומדים ויש לגייס את כולם. כשירדו מן הבדייה הזו שכל כולה סחיטה בזויה של כסף כוח והשפעה יהיה פתרון מצויין ללומדים. רק ללומדים. יום טוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
נראה לי שהעוקץ של הסאטירה שלך די מתנדף, כשיוצאים מתוך הבועה של הנרקיסיזם האינפנטילי המתנשא שלך(ושל כל השמאלנים פחות או יותר, בעיקר אלה שבטוחים שהם מצחיקים כי הם מקבלים תוכניות בטלביזיה בזכות החבר'ה בברנז'ה השמאלנית) ואשכרה מתבוננים בתופעה חסרת החשיבות הזאת שנקראת מציאות.
יצא לך ככה במקרה לבקר בדף הפייסבוק של המפלגה הזו שאתה יורק עליה כאן? כמות הטינופת והארס שמושלכת שם מצד האספסוף מהמחנה האידאולוגי הבזוי שלך לא דומה לשום דבר שרואים ברחבי הרשת.
ועדיין אין שם סתימת פיות!(להבדיל ממה שקורה מצד פייסבוק כאשר עונים לאותו אספסוף. או להבדיל ממה שקורה בכל במה כלשהי בכל מקום שהוא, שבו השמאל מכתיב את הטון – שזה כמעט בכל מקום).
אתה ברצינות רוצה לעשות תחרות מי סנואופלייק יותר בכיין ויותר פחדן? כאילו, באמת?!
אתה מודע אפילו בקצת ליחסי הכוחות בחברה, מכל בחינה שהיא, בין המחנה שלכם ובין השנים וחצי אנשים שתומכים ב"נעם"?
אתם גרמתם לאחרונה לרב מהזרם החרד"לי, ראש מפלגה שהיא הסמן הימני ביותר במפה הפוליטית, לחזור בו בבהלה איומה מחצי משפט אומלל ובלתי מזיק לחלוטין על טיפולי המרה, לאחר שהסערתם והפכתם מדינה שלמה, כאילו התבטאות-הכלום הזאת היא הבעיה הדחופה והחמורה ביותר על סדר היום, אולי אפילו הבעיה האחרונה במדינה.
(אבל נו, זה לא שאכפת לכם מאיזשהו מאבק של מישהו אחר או איזשהי בעיה כלשהי חוץ מהעלבון הסנואופלייקי שלכם. אין ספק שהתאמנתם במשך שנים ארוכות באגואיזם האטום והאגרסיבי הזה).
אגב, מעניין לציין מי עוד תומך בטיפולים הללו: מר בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של "הארץ"(בראיון שנתן לקובי מידן בתוכנית "חוצה ישראל"), אבל עליו אף אחד לא יעז להתנשא, אני מניח. זה לא כיף להיכנס לזירה עם עורך ספרותי משכיל של העיתון של האליטה(שבמקרה יש לו גם פה גדול שיכול לענות יופי לכל סמרטוט אינפנטילי כמוך ולמעוך אותו), יותר כיף להתנשא ולהפנות את הרעל השמאלני כלפי דוסים נבערים ומפוחדים. הכי כיף זה לתקוף יריב מוחלש – אלא אם כן הוא ערבי כמובן, כי אז זה ממש פויה ולא נחמד. ערבים הרי אף פעם לא יכולים להיות הומופובים, גם כשהם זורקים הומואים מהגג. מותר להם, הם בשמאל(או משהו כזה).
כל המפה הפוליטית כולה, מהקצה עד הקצה רוקדת לפי החליל שלכם.
אין שום פה במדינה כולה שיעז לפלוט משהו שלא רק יגנה אתכם או יתנגד(זה אפילו לא נתפס) אלא אפילו רק יביע ביקורת.
מצעדי הגאווה שלכם תופסים חצי מלוח השנה, ועדיין הנראטיב שלכם הוא שאתם מקופחים בטירוף, וקורבנות-על.
כן, מודעות עצמית איתנה זה משהו שאתם מצטיינים בו. זה חשוב. אי אפשר לעשות סאטירה בלי זה.
הטון הנבזי והדמות המעוותת שאתה יוצר בדיאלוג הזה(כמו גם עצם התיאור בכלל של דיאלוג, שכן המחנה שלך לא יצור לעולם איזשהו דיאלוג עם מישהו מהם – מה ששוב משקף את הניתוק הטוטאלי שלך מהמציאות) הם הסאטירה העצמית הכי מוצלחת שפועלת בחזרה עליך.
אתה פשוט אפס. נשמה קטנה וחלשלושה. כולכם, נשמות קטנות וחלשלושות.
עם כל הכוח הפוליטי שצברתם ואתם לא מפסיקים לצרוח ולרעוד מפחד.
מי שראוי לבוז וללעג זה רק אתה.
ההתקרבנות שלכם ותחושת הפגיעות היא שיקוף של מי שאתם בתוככם, לא של החברה.
לסיום רק אוסיף שאני לא תומך "נעם" ולא קרוב לדת בשום אופן ודרך. אלא רק עוד חילוני שנמאס לו לשמוע עליכם ואתכם. עוד חילוני שנגעל מהמיניות שלכם והיה מעדיף לא לראות אותה בציבור.
כן נו, מה לעשות שאין לדחיה מכם שום קשר אמיתי ל"רגשות דתיים"? מה לעשות שזה לא תלוי תרבות ולא חינוך? מה לעשות שאת הצמרמורת של הגועל שאני חוטף מלראות שני בחורים מתמזמזים אף אחד לא אילף אותי לחוש?
אז אני מניח שגם אני סנואופלייק עכשיו, לא?
ניחא. אל תתנו לזה לפגוע בשמחת הצעידה שלכם, או בהוספת הימים בלוח השנה לצעידות האלה. כן, כן, השתיקה שלנו זה מפני שאנחנו אוהבים את זה…
ואגב אחרון, לרדת על מישהו שהוא בתול בזמן שאתה מקבל בתחת מבחורים?(אני באמת צריך להמשיך את הנקודה הזאת הלאה?)