נראה לי שהעוקץ של הסאטירה שלך די מתנדף, כשיוצאים מתוך הבועה של הנרקיסיזם האינפנטילי המתנשא שלך(ושל כל השמאלנים פחות או יותר, בעיקר אלה שבטוחים שהם מצחיקים כי הם מקבלים תוכניות בטלביזיה בזכות החבר'ה בברנז'ה השמאלנית) ואשכרה מתבוננים בתופעה חסרת החשיבות הזאת שנקראת מציאות.

יצא לך ככה במקרה לבקר בדף הפייסבוק של המפלגה הזו שאתה יורק עליה כאן? כמות הטינופת והארס שמושלכת שם מצד האספסוף מהמחנה האידאולוגי הבזוי שלך לא דומה לשום דבר שרואים ברחבי הרשת.
ועדיין אין שם סתימת פיות!(להבדיל ממה שקורה מצד פייסבוק כאשר עונים לאותו אספסוף. או להבדיל ממה שקורה בכל במה כלשהי בכל מקום שהוא, שבו השמאל מכתיב את הטון – שזה כמעט בכל מקום).
אתה ברצינות רוצה לעשות תחרות מי סנואופלייק יותר בכיין ויותר פחדן? כאילו, באמת?!
אתה מודע אפילו בקצת ליחסי הכוחות בחברה, מכל בחינה שהיא, בין המחנה שלכם ובין השנים וחצי אנשים שתומכים ב"נעם"?
אתם גרמתם לאחרונה לרב מהזרם החרד"לי, ראש מפלגה שהיא הסמן הימני ביותר במפה הפוליטית, לחזור בו בבהלה איומה מחצי משפט אומלל ובלתי מזיק לחלוטין על טיפולי המרה, לאחר שהסערתם והפכתם מדינה שלמה, כאילו התבטאות-הכלום הזאת היא הבעיה הדחופה והחמורה ביותר על סדר היום, אולי אפילו הבעיה האחרונה במדינה.
(אבל נו, זה לא שאכפת לכם מאיזשהו מאבק של מישהו אחר או איזשהי בעיה כלשהי חוץ מהעלבון הסנואופלייקי שלכם. אין ספק שהתאמנתם במשך שנים ארוכות באגואיזם האטום והאגרסיבי הזה).

אגב, מעניין לציין מי עוד תומך בטיפולים הללו: מר בני ציפר, עורך המוסף הספרותי של "הארץ"(בראיון שנתן לקובי מידן בתוכנית "חוצה ישראל"), אבל עליו אף אחד לא יעז להתנשא, אני מניח. זה לא כיף להיכנס לזירה עם עורך ספרותי משכיל של העיתון של האליטה(שבמקרה יש לו גם פה גדול שיכול לענות יופי לכל סמרטוט אינפנטילי כמוך ולמעוך אותו), יותר כיף להתנשא ולהפנות את הרעל השמאלני כלפי דוסים נבערים ומפוחדים. הכי כיף זה לתקוף יריב מוחלש – אלא אם כן הוא ערבי כמובן, כי אז זה ממש פויה ולא נחמד. ערבים הרי אף פעם לא יכולים להיות הומופובים, גם כשהם זורקים הומואים מהגג. מותר להם, הם בשמאל(או משהו כזה).

כל המפה הפוליטית כולה, מהקצה עד הקצה רוקדת לפי החליל שלכם.
אין שום פה במדינה כולה שיעז לפלוט משהו שלא רק יגנה אתכם או יתנגד(זה אפילו לא נתפס) אלא אפילו רק יביע ביקורת.
מצעדי הגאווה שלכם תופסים חצי מלוח השנה, ועדיין הנראטיב שלכם הוא שאתם מקופחים בטירוף, וקורבנות-על.
כן, מודעות עצמית איתנה זה משהו שאתם מצטיינים בו. זה חשוב. אי אפשר לעשות סאטירה בלי זה.

הטון הנבזי והדמות המעוותת שאתה יוצר בדיאלוג הזה(כמו גם עצם התיאור בכלל של דיאלוג, שכן המחנה שלך לא יצור לעולם איזשהו דיאלוג עם מישהו מהם – מה ששוב משקף את הניתוק הטוטאלי שלך מהמציאות) הם הסאטירה העצמית הכי מוצלחת שפועלת בחזרה עליך.

אתה פשוט אפס. נשמה קטנה וחלשלושה. כולכם, נשמות קטנות וחלשלושות.
עם כל הכוח הפוליטי שצברתם ואתם לא מפסיקים לצרוח ולרעוד מפחד.
מי שראוי לבוז וללעג זה רק אתה.
ההתקרבנות שלכם ותחושת הפגיעות היא שיקוף של מי שאתם בתוככם, לא של החברה.

לסיום רק אוסיף שאני לא תומך "נעם" ולא קרוב לדת בשום אופן ודרך. אלא רק עוד חילוני שנמאס לו לשמוע עליכם ואתכם. עוד חילוני שנגעל מהמיניות שלכם והיה מעדיף לא לראות אותה בציבור.
כן נו, מה לעשות שאין לדחיה מכם שום קשר אמיתי ל"רגשות דתיים"? מה לעשות שזה לא תלוי תרבות ולא חינוך? מה לעשות שאת הצמרמורת של הגועל שאני חוטף מלראות שני בחורים מתמזמזים אף אחד לא אילף אותי לחוש?
אז אני מניח שגם אני סנואופלייק עכשיו, לא?
ניחא. אל תתנו לזה לפגוע בשמחת הצעידה שלכם, או בהוספת הימים בלוח השנה לצעידות האלה. כן, כן, השתיקה שלנו זה מפני שאנחנו אוהבים את זה…

ואגב אחרון, לרדת על מישהו שהוא בתול בזמן שאתה מקבל בתחת מבחורים?(אני באמת צריך להמשיך את הנקודה הזאת הלאה?)