כשמיכאל נווט, מהנדס ויזם טכנולוגי, החליף כתובת מהצפון השקט של תל אביב לקרבת צומת סואן ביפו, צפירות המכוניות הוציאו אותו מאיזון. "עבדתי הרבה מהבית ופשוט לא יכולתי לסבול את זה", הוא אומר, "הצפצופים היו בלתי פוסקים, נהייתי עצבני".

בטרם ארז את חפציו ונדד לאחת משכונות עבר הירקון, הוא הציב לעצמו יעד: לפתח טכנולוגיה שתאפשר לרשויות לאכוף את האיסור על צפירה באזור מגורים ובכך לתרום לצמצום הרעש.

מיכאל נווט (צילום: באדיבות המצולם)

נווט לא לבד. מפגעי רעש זוכים לתשומת לב מעטה בסדר היום הציבורי והתקשורתי, באופן שלא משקף את העובדה שישראלים רבים חווים בגללם פגיעה משמעותית באיכות החיים ומתחננים לקצת שקט.

לפני כעשור, כשהשר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן הכריז על "רפורמת הרעש" – שבזכותה בין השאר פסק הניסור של אזעקות המכוניות ברחובות הערים – ציבור רחב קיבל בהתלהבות את הרגע שבו מישהו סוף-סוף מגביל את הווליום במרחב הציבורי.

לפי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, מגורים בסביבה רועשת כרוכים גם בנזקים בריאותיים – הגברת לחץ נפשי וחרדה ואפילו בעיות התפתחות בילדים.

שימוש תכוף בצופר של המכונית הוא גם תלוי הקשר תרבותי: בין מדינות מערביות שתושביהן המנומסים יעמדו שעה בכביש בלי שיעלה על דעתם לצפור, לבין ערי מטרופולין צפופות בעולם השלישי שבהן נדמה שהנהגים נוסעים עם יד אחת על הצופר, ישראל ממוקמת אי שם במקום רע באמצע.

בין מדינות שתושביהן המנומסים יעמדו שעה בכביש בלי שיעלה על דעתם לצפור, לבין ערי מטרופולין צפופות שבהן נדמה שהנהגים נוסעים עם יד אחת על הצופר, ישראל ממוקמת אי שם במקום רע באמצע

אלא שהמצב לא סטטי: מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה, אומרת שככל שמתרבות עבודות התשתית בעיר ואתרי בניית הרכבת הקלה מכבידים על התנועה – הנהגים העצבניים צופרים יותר.

"יש עלייה בתלונות תושבים על צפירות מרובות", כתבה להבי לאחרונה בדף הפייסבוק שלה, "שלרוב מתרחשת ברחובות שבהם הסדרי תנועה חדשים והנהגים עדיין לא התרגלו אליהם".

שלט שהציבה עיריית תל אביב ברחוב בוגרשוב (צילום: עמוד הפייסבוק של מיטל להבי)

אחד הביטויים להתמרמרות של התושבים היא פתיחת קבוצה בפייסבוק בשם "צפירע – תן פור ואל תצפור", ש-2,200 החברים בה מנסים להתניע מאבק במכת הצפירות.

"שוב יום חמישי בלילה והצפירות הפרועות כל כך מטרידות שפשוט בא לי לבכות מתסכול", כתבה שם לאחרונה תל אביבית בשם הדר. "למה ואיך זה שאף נושא תפקיד לא מרים את הכפפה ופועל להפחית את התופעה הבלתי נסבלת הזאת? החיים כאן נהפכו לסיוט".

בחוק הישראלי יש סעיף האוסר במפורש על שימוש סתמי בצופר, וקובע עונש של קנס בגין "הפעלת צופר הגורם רעש שלא לשם אזהרה מפני סכנה". אם הנהג שלפניכם נוסע לאט מדי או מעכב את התנועה כדי לחפש חנייה, זה עדיין לא אומר שמותר לזרז אותו באמצעות צפירה.

אלא שבתרגום של החוק למציאות יש כמה בעיות: כדי לקנוס את העבריין, צריך שבדיוק ברגע הצפירה יהיה במקום שוטר או פקח; וגם אם הם שם כדי לתת דוח, בבית המשפט הנהג יוכל לטעון שהוא צפר משום שחש בסכנה. אחרי הכול, תחושת סכנה היא עניין סובייקטיבי.

המגבלה השנייה שמקשה על האכיפה היא טכנולוגית, ובשדה הזה מספר שחקנים מנסים לפתח פתרון. אחד מהם הוא כאמור מיכאל נווט, שהקים חברה בשם CityEars שפיתחה מערך של מצלמה וכמה מיקרופונים שהשילוב ביניהם מקליט את הרעש החריג וגם יודע לשייך אותו למקור – כלומר למכונית הצופרת.

"עשינו בשכונת מונטפיורי ניסוי בתנאים סטריליים וזה עבד יפה", הוא אומר, "המכשיר זיהה מייד את המכונית שצפרה. זה תופס גם לגבי מה שמכונה אגזוזי לחץ – האופנוענים שמייצרים רעש מטורף כדי לעשות פוזה ומטרידים את כל האזור.

"השאלה היא אם זה יעבוד בסביבה צפופה עם הרבה תנועה ומכוניות, אם המערכת תדע לבודד את המכונית הספציפית ברמה שתהיה מספיק תקפה מבחינה משפטית. זה עדיין טעון הוכחה, ובשביל זה צריך לעשות פיילוט נוסף".

ראובן לדיאנסקי, סגן ראש עיריית תל אביב והממונה על תחום הסביבה בעיר, אומר שפיילוט אכן נמצא על הפרק והעירייה שוקדת עליו בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה.

"אנחנו חייבים לצמצם את צפירות הרכבים בעיר", הוא אומר, "ומחפשים טכנולוגיה שתאפשר לתעד ולאתר את הרכב הצופר ותאפשר לנו לדעת אם הצפירה הייתה הכרחית או לא". עדיין לא ברור איזה טכנולוגיות ייבחנו במסגרת הפיילוט ובאיזה לוח זמנים הוא יתבצע.

"אנחנו חייבים לצמצם את צפירות הרכבים בעיר, ומחפשים טכנולוגיה שתאפשר לתעד ולאתר את הרכב הצופר ותאפשר לנו לדעת אם הצפירה הייתה הכרחית או לא"

מעבר לצורך בהקצאת תקציב עבור הפיילוט, יש צורך בשינוי תקנות עירוניות/חקיקה ארצית כדי לתת לשימוש בטכנולוגיה שתיבחר תוקף חוקי.

https://www.facebook.com/ladianski/posts/1903965166431723

ותיקי תחום התחבורה עוד זוכרים כמה שנים נדרשו כדי לעדכן את החוק המיושן כך שניתן יהיה לקנוס נהגי מכוניות פרטיות שתועדו במצלמות כשהם נוסעים בנתיב תחבורה ציבורית. אם הסאגה המביכה הזו תחזור על עצמה, תושבי ערי ישראל יזדקנו בעודם ממתינים לקצת שקט מצפירות.

עד שהטכנולוגיה והחקיקה יבשילו, מנסים דברים פשוטים יותר: לפני מספר שבועות הציבה עיריית תל אביב שלטים בולטים במספר מוקדים בעיר בהם היא מבהירה לנהגים שאסור לצפור כי זה מפריע, פוגע בבריאות וגם לא חוקי. שלטים נוספים הוצבו על ידי תושבים שנקטו יוזמה פרטית.

לפני מספר שבועות הציבה עיריית תל אביב שלטים בולטים במספר מוקדים בעיר בהם היא מבהירה לנהגים שאסור לצפור כי זה מפריע, פוגע בבריאות וגם לא חוקי

בכמה ערים בסין, בהודו ובלונדון, הרשויות כבר לקחו אחריות על הנושא ומנהלות פיילוטים לצמצום הצפירות. אצלנו, בינתיים, בדף הפייסבוק "צפירע" כתב אחד החברים אחרי יום כיפור: "תודה על 25 שעות בלי צפירות". אלא שמייד בתום הצום, הנהגים חזרו לסורם.