ריבוי עבודות התשתית והצפיפות בכבישים החמירו מאוד את בעיית הצפירות בתל אביב בפרט ובערי ישראל בכלל ● בניסיון לייצר קצת שקט, עיריית תל אביב תערוך בקרוב פיילוט לטכנולוגיה שתאפשר לזהות את המכוניות הצופרות ולקנוס את הנהגים
הכרזתו של שר הביטחון בני גנץ על ששת ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור שבה ומוכיחה כי מעטות הן המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה ״טרור״.
הכרזת שר הביטחון גנץ על 6 ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור, שבה ומוכיחה כי מעטות המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה ״טרור״
ברגע שהיא נשמעת אנחנו נאטמים ועוברים למוד חירום של fight-or-flight. החשיבה הביקורתית, ככל שהיינו מסוגלים לה מלכתחילה, מתעופפת החוצה מהחלון. בכוחה של מילה אחת לחלק עבורנו את העולם בן רגע לשחור ולבן, לטובים ורעים – וכלל אין שאלה באיזה צעד עלינו להתייצב אם חפצי חיים אנחנו.
גנץ הכריז על שישה ארגוני חברה אזרחית בגדה ארגוני טרור https://t.co/FNVNxAmxej
— Haaretz הארץ (@Haaretz) October 22, 2021
מכיוון שכך, אין להתפלא מהשימוש התכוף שנעשה במילה "טרור" לאורך השנים, ושהתגלגל בעשור האחרון למחוזות האבסורד. אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול: מטרור הסכינים, דרך טרור ההצתות אל טרור הבלונים וטרור העפיפונים; מטרור כלכלי ועד לטרור הגלידה (בחסות החרם של בן אנד ג׳ריס). אפילו טרור הטיקטוק כבר היה לנו (שערוץ 20 שידרג, בעידון האופייני לו, לכדי אינתיפאדת הטיקטוק). בפרפרזה על סיינפלד, שאמר שאין מאכל שאי אפשר להוסיף לו קינמון, נדמה כין אין מילה שלא הולכת טוב עם ״טרור״.
טרור הטיקטוק: אב תושב מזרח ירושלים פרסם תיעוד במהלכו בנו בן השנתיים ״ירה״ לעבר שוטרים שהוצבו בכניסה להר הבית באמצעות רובה צעצוע. ביהמ״ש הורה להרחיק את האב מירושלים
— לירן תמרי | Liran Tamari (@liran__tamari) April 28, 2021
אולם אין בשימוש התכוף במילה כדי להפחית ולו במעט מהאפקט הרגשי החזק שהיא מעוררת.
מהו בכלל טרור? מילולית פירושו חרדה קיצונית. מבחינה פסיכולוגית, זהו סוג של בעתה קמאית, מצמיתה ומשתקת – בדיוק האפקט המבוקש מצד הפוליטיקאים ואנשי התקשורת שממהרים לגייס אותו לצרכיהם. בעברית אובדת האבחנה שקיימת בלועזית בין טרור כסוג של חרדה (terror) לבין טרור כפעילות שנועד להלך אימים (terrorism).
אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול
בעוד שאצלנו המילה ״טרור״ מעלה באופן אוטומטי אסוציאציות למשמעות השנייה, זו של הפעילות החבלנית העוינת מצד ארגוני גרילה, הרי שמקור המילה ״טרור״ בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד כל מי שנחשדו כאויבי המהפכה (La Terreur).
טרור הטיקטוק מגיע לשולחן הכנסת: ח"כ @BussoUriel הגיש הצעת חוק לפיה מי שמצלם או מפרסם סרטון תקיפה ייחשב כמי שתקף ודינו מאסר עד 3 שנים pic.twitter.com/i8A88DVkBm
— שחר גליק (@glick_sh) April 21, 2021
וכיצד נגדיר את האופן שבו מדינת ישראל נוהגת באוכלוסייה הפלסטינית ובקהילות לא-יהודיות אחרות היושבות בשטחים שתחת שליטתה, אם לא כטרור ממוסד ולרוב – מעוגן בחוק? איזו מילה מתאימה יותר לתיאור ההוויה היומיומית של החיים תחת משטר דיכוי אלים ואכזרי?
מקור המילה ״טרור״ בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד מי שנחשדו כאויבי המהפכה
כיצד נגדיר את ההוויה של מיליוני בני אדם שנמצאים תחת פיקוח ביטחוני תמידי; שבכל רגע נתון יכולים לפרוץ לתוך בתיהם, לעצור אותם או לאסור את ילדיהם, לכלוא אותם לשנים ללא משפט צדק ואף מבלי שיידעו באיזו אשמה?
שבכל רגע נתון יכולים לשלול מהם את מעמדם כאזרחים או כתושבים, או את היתרי העבודה שנחוצים כדי לפרנס את משפחותיהם;
שבכל רגע נתון הם עלולים לקבל צו גירוש מביתם; שבכל רגע נתון בולדוזרים יכולים להגיע ולהרוס אותו; שבכל רגע נתון הם עלולים לגלות שהאדמה שאותה הם עובדים למחייתם במשך שנים הופקעה בצו שרירותי;
שבכל רגע נתון העצים שהם מוסקים או הצאן שהם רועים יכולים להיות מותקפים וכל שיוכלו לעשות הוא להביט מהצד באוזלת יד; שבכל רגע נתון הם עלולים להיות קורבן ללינץ׳ מצד המתנחלים אדוני הארץ, ושאין בנמצא מי שיגן עליהם;
מתנחלים באו לשרוף שדות. פלסטיני יצא לכבות את האש. בתגובה, המתנחלים ביצעו בו לינץ' מחריד ורצחו אותו. במקביל, החיילים ירו גז ורימוני הלם על הפלסטינים שהתקרבו למקום.
כך פעלו כנופיות לבנים בדרום האמריקאי כשיצאו לבצע לינץ'. השריף המקומי היה לצידם.
— Idan Landau (@idanlandau) June 8, 2021
שהצבא שזה תפקידו עומד לצד תוקפיהם, ולעתים אף משתף איתם פעולה; שכל אימת שייפגעו, יתקלו בחומות של טיוח ושל שקרים, שבחסותם יגלו כי הפכו לטרוריסטים?
כך נראה המסיק בכפר תורמוסעיא עכשיו. מתנחלים יורדים מהמאחזים הפסיכופטים של ההתנחלות שילה ועורכים פוגרום ברכוש פלסטיני. שגרה.
ו @idfonline? אה, הרמטכ"ל בכלל הפך לסופר ושר הבטחון @gantzbe עסוק בלהכריז על ארגוני זכויות אדם פלסטינים כ "ארגוני טרור". pic.twitter.com/8wD1coGUFD— Dror Etkes (@dror_etkes) October 23, 2021
וכיצד נגדיר את ההוויה של כל אותם מיליונים, כאשר כל ניסיון להילחם על צדק למענם, כל ניסיון להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם, כל ניסיון להציע להם ולו פרומיל של תקווה – נמחץ באכזריות, מדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת, שמולה המציאות הקשה מתפרקת מיד מכל מורכבות? שמולה כל חמלה מתאיידת ואנחנו קופצים לדום מתוח וצייתני? מה זה, אם לא להלך אימים? מה זה, אם לא להטיל טרור?
עבור הפלסטינים, הגבול בין ארגוני המאבק, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם לעתים מטושטש מכפי שנוח לנו לתפוס. אין הוא שונה מהותית מהגבול המטושטש שהבחין בין ארגונים יהודיים שפעלו בארץ ישראל לפני קום המדינה, וכיום – מהגבול המטושטש בין ארגונים יהודיים הפועלים בשירות מפעל ההתנחלויות ועל כן קשורים בעבותות גם לפעילויות האלימות שיוצאות מתוכו מדי יום ביומו. אך המילה ״טרור״ כה יעילה, עד כי אינה מותירה כל מקום להתעכב על המורכבות הזאת.
כיצד נגדיר את ההוויה של מיליונים,שכל ניסיון להילחם על צדק למענם, להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות, להציע להם ולו פרומיל תקווה – נמחץ באכזריות ומדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת?
כה חזקה היא המילה הזו, עד כי היא מאפשרת לבטל את משקלם האלקטורלי של 20% מאזרחי המדינה באמצעות הגדרת נבחרי הציבור שלהם כתומכי טרור, ובכך – להפוך אותם למוקצים, פסולים לכל חיתון פוליטי ומכאן – חסרי יכולת להשפיע על גורלם בדרך דמוקרטית. מול מדינה שפועלת כך בשיטתיות ולאורך עשרות שנים יש להציב מראה ולשאול, עם יד על הלב, מי כאן מפעיל טרור?
"את ההצגות שלכם לא כאן, אתם תומכי טרור": העימות בין עורך הדין איתמר בן גביר לחבר הכנסת עיסוואי פריג' במהלך דיון הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית pic.twitter.com/YJz0fjaTXR
— כאן חדשות (@kann_news) March 6, 2019
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה בתכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
העיתונות הטורקית וארגון חמאס טוענים כי המוסד הישראלי הפעיל רשת ריגול בטורקיה למעקב אחרי פלסטינים, אך כל חברי הרשת שנעצרו הינם ערבים. ישראל שותקת. טורקיה לא הציגה עד כה שום הוכחה כי אכן מדובר במוסד הישראלי. חמאס בלחץ רב וחושש מפגיעה בראשי הזרוע הצבאית שבטורקיה.
אמצעי התקשורת הרשמיים של טורקיה ממשיכים לעסוק בהרחבה בפרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה. הם טוענים ש-15 החשודים שבידיהם הודו בפעילות הריגול וכי הם יועמדו לדין.
סרטון על רשת הריגול של המוסד הישראלי שנחשפה בטורקיה. https://t.co/pNYGLpDrBB
— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) October 24, 2021
אמצעי התקשורת הרשמיים של טורקיה ממשיכים לעסוק בהרחבה בפרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה. לטענתם 15 החשודים שבידיהם הודו בפעילות הריגול ויועמדו לדין
הפרשה הזו מעיבה על יחסי ישראל-טורקיה והפירסומים בטורקיה גם משפיעים על דעת הקהל הטורקית, אך למרבה הפלא, עד כה נמנעו שלטונות טורקיה מלהודיע על נקיטת סנקציות כלשהן נגד ישראל בעקבות הפרשה. ייתכן שאין להם מספיק הוכחות לטענות כי המוסד הוא שהפעיל את רשת הריגול, או שהנשיא ארדואן אינו רוצה להחריף עוד יותר את היחסים עם ישראל.
דיווח בטורקיה: "נחשפה רשת ריגול של המוסד, 15 סוכנים נעצרו"https://t.co/ZUnZoySYr2 כל המידע – בלינק
צילום: עיתון סאבח הטורקי pic.twitter.com/8ZD2N10NYH— החדשות – N12 (@N12News) October 21, 2021
כמה חודשים לפני שהנשיא ג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים עימה ולהתקרב לנשיא האמריקאי.
ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן נפגש בנושא כמה פעמים עם ראש המוסד דאז יוסי כהן כדי לקדם את המגעים בין 2 המדינות.
כמה חודשים לפני שביידן נכנס לבית הלבן, החלה טורקיה לחזר אחרי ישראל במגמה להפשיר את היחסים הקרים ולהתקרב לנשיא האמריקאי. ראש המודיעין הטורקי נפגש בנושא עם ראש המוסד דאז
הנשיא ארדואן חשש מאוד מהנשיא ביידן, אשר הבהיר כבר בקמפיין הבחירות שלו את הביקורת הקשה שיש לו על הפרות זכויות האדם בטורקיה ועל המדיניות של הנשיא ארדואן במזרח התיכון.
מאז פרשת ההשתלטות הישראלית על ספינת "המרמרה" במאי 2010 התדרדרו יחסי ישראל-טורקיה. הנשיא ארדואן הוא נציג תנועת "האחים המוסלמים" העולמית ותומך נלהב של חמאס. הוא מנהל מאבק מדיני נגד ישראל מעל כל במה אסלאמית, ערבית ובינלאומית.
במאי 2018 גירשה טורקיה את השגריר הישראלי איתן נאה מאנקרה בעקבות ההתקפות הישראליות ברצועת עזה והעברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים וגם החזירה את שגרירה מתל אביב.
הנשיא ארדואן רצה את עזרת ירושלים בבית הלבן, הוא חשש שהנשיא ביידן יטיל סנקציות על טורקיה בגלל שרכשה טילי אס.400 מרוסיה, לנוכח התקיפות של הכורדים בסוריה ובגלל העימות של טורקיה עם יוון על השליטה בים האגאי ומזרח הים התיכון.
הנשיא ארדואן מתעלם כבר 10 שנים מבקשת ישראל לסגור את משרד הזרוע הצבאית של חמאס באיסטנבול. המשרד הזה שמנוהל על ידי צאלח אלעארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה ומגורשי "עסקת שליט", מנהל את פעילות הטרור בגדה ומנסה גם לערער את יציבות שלטון הרש"פ. לישראל ולרש"פ יש אינטרס משותף שהמשרד הזה יסגר לאלתר, אבל הטורקים מסרבים.
לישראל ולמודיעין הטורקי היו קשרים טובים בעבר בכל הקשור למלחמה בטרור של דאע"ש, אולם המוסד הישראלי גילה כי ראש המודיעין הטורקי הקאן פידאן מחובר היטב לאיראן ואף מעביר לה מידע רגיש שהוא קיבל מישראל. מאז עבר "חתול שחור" בין שני ארגוני המודיעין.
לישראל ולמודיעין הטורקי היו קשרים טובים בעבר בנוגע למלחמה בטרור דאע"ש, אך המוסד גילה כי ראש המודיעין הטורקי מחובר לאיראן ומעביר לה מידע רגיש שקיבל מישראל. מאז עבר "חתול שחור" בין ארגוני המודיעין
המודיעין הטורקי יעיל מאוד ומשתמש באמצעי מעקב וריגול משוכללים מאוד. גם הערים המרכזיות בטורקיה מרושתות במצלמות רחוב בכל פינה, שלא לדבר על בתי מלון ומוסדות רשמיים ופרטיים. המוסד הישראלי מודע לכך היטב ויודע להיזהר בכל פעילות השטח שלו. הכל נעשה באופן מתוחכם מבלי להשאיר "טביעות אצבע" שיסבכו עוד יותר את יחסי ישראל-טורקיה.
אינני יודע אם הפירסומים של העיתונות הטורקית הרשמית, הנשלטים על ידי הנשיא ארדואן, והטוענים כי המודיעין הטורקי לכד רשת ריגול של המוסד הישראלי בת 15 חברים שפעלה בטורקיה הם נכונים.
מה שכן ברור הוא ש-15 העצורים הינם ממוצא ערבי, 7 מהם פלסטינים מהגדה והרצועה, ואין בהם אפילו לא ישראלי אחד. הטענות שעלו בכתבות הטורקיות בנושא הן שהעצורים נפגשו עם קציני המוסד הישראליים, שגייסו והפעילו אותם במקומות שונים בחו"ל והיו עמם בקשר טלפוני מוצפן או באמצעות האינטרנט. זה לא מוכיח שום טענה כי אכן המוסד עומד מאחורי רשת הריגול הזו.
במיוחד לאור העובדה שהמודיעין הטורקי לכד באחרונה, עפ"י פירסומים בתקשורת הטורקית, 6 אזרחים רוסים ואוזבקים בפעילות באיסטנבול ואנטליה, שעסקו בריגול מדיני וביטחוני עבור המודיעין הרוסי ואף תכננו פגיעה באופוזיציונרים צ'צ'נים המתגוררים בטורקיה.
נראה כי טורקיה משמשת כשדה פעילות מודיעיני של ארגוני ביון שונים ולאו דווקא של המוסד הישראלי.
את פעילות רשת הריגול בטורקיה שמיוחסת למוסד הישראלי חשף, כביכול לראשונה, עיתון "צבאח" שהינו אחד השופרות של הנשיא ארדואן, אולם מסתבר כי תנועת חמאס הקדימה אותו בהרבה.
סוכנות הידיעות של חמאס הנקראת "שיהאב" פירסמה את הסיפור כבר ב-10 באוקטובר.
את פעילות רשת הריגול בטורקיה שמיוחסת למוסד הישראלי חשף, כביכול לראשונה, עיתון "צבאח", משופרות ארדואן, אך מסתבר שחמאס הקדימה אותו. סוכנות הידיעות שלה "שיהאב" פירסמה את הסיפור ב-10 באוקטובר
בדיווח שלה נטען כי ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פרג' יצר משבר ביחסי המודיעין בין הרש"פ לבין טורקיה, דבר שחייב את התערבותם של הנשיא ארדואן ושל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
בדיווח נמסר כי הנשיא ארדואן נועד ב-10 ביולי עם יו"ר הרש"פ ומחה על פעילות המודיעין הפלסטיני בטורקיה.
ב-10 באוקטובר דווח באמצעי התקשורת הרשמיים של הרש"פ וגם ברשתות החברתיות על היעלמותם של 7 פלסטינים בטורקיה. עכשיו טוענת סוכנות הידיעות של חמאס, בהסתמך על מידע שקיבלה מקצינים במנגנון המודיעין של מאג'ד פרג', כי מאג'ד פרג' הוא האחראי הישיר להיעלמותם של 7 הפלסטינים בטורקיה. לטענתה הם מעורבים בנושאי ביטחון חמורים הקשורים לביטחון הלאומי הטורקי מבלי שהיו מודעים לכך מראש, וכי מי שהרוויח מכך הוא המוסד הישראלי.
قلق متصاعد بعد اختفاء 7 فلسطينيين في تركيا.. إليكم القصة وتفاصيل أكثر pic.twitter.com/ak76PjCkuJ
— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) September 28, 2021
בדיווח נטען כי 7 הפלסטינים הנעדרים מוחזקים על ידי שירותי הביטחון של טורקיה ונחקרים על ידם וכי הם לא נחטפו על ידי גורמים פליליים כפי שנטען בחלק באמצעי התקשורת.
הם חשודים בכך שגוייסו על ידי מאג'ד פרג' לעקוב אחרי תנועותיהם של בכירים של ארגון חמאס השוהים בטורקיה, מכיוון שהמוסד הישראלי מתקשה לעקוב אחריהם בגלל פעילות המנע של שירותי המודיעין הטורקים. זאת לקראת ביצוע פעולות חיסול על אדמת טורקיה, לאחר שישראל דרשה כמה פעמים מטורקיה לגרש אותם משטחה.
7 הנעדרים הפלסטינים חשודים בכך שגוייסו ע"י מאג'ד פרג' לעקוב אחרי תנועות בכירי חמאס השוהים בטורקיה. זאת מכיוון שהמוסד הישראלי מתקשה לעקוב אחריהם בגלל פעילות המנע של שירותי המודיעין הטורקים
גורמי הביטחון של טורקיה החרימו גם סכום כסף גדול באיסטנבול שהגיע ממנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני כדי לממן את פעילות הפלסטינים שגוייסו למשימה.
לטענת סוכנות הידיעות "שיהאב", בעקבות הקמפיין פנה מאג'ד פרג' לראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה. האחרון דרש מחברת פייסבוק לסגור את דף הפייסבוק של הסוכנות וזה אכן מה שקרה בפועל.
ישראל שומרת על שתיקה ואיננה מגיבה על הפרשה, אולם משיחות עם גורמי ביטחון ישראלים התרשמתי כי הם אינם מתרגשים במיוחד מהפירסומים בנושא.
ממה שפורסם עד כה באמצעי התקשורת הטורקים והפלסטינים, ניתן להסיק שאם אכן המוסד הישראלי הפעיל את רשת הריגול בטורקיה הרי שהוא עשה זאת בצורה יעילה ומתוחכמת.
נראה כי חברי הרשת היו חובבנים ולא מרגלים מקצועיים. הם נלכדו בגלל טעויות אנוש שעשו בשטח, אבל ההפעלה שלהם הייתה מתוחכמת, היא נעשתה מרחוק, מחו"ל, במדינות כמו שוויץ, קרואטיה, הונגריה ואפילו קניה שבאפריקה, באמצעות טלפונים ציבוריים, קודים ותוכנות מוצפנות באינטרנט.
ממה שפורסם עד כה באמצעי התקשורת הטורקים והפלסטינים, ניתן להסיק שאם אכן המוסד הישראלי הפעיל את רשת הריגול בטורקיה, הרי שהוא עשה זאת בצורה יעילה ומתוחכמת
הכסף שולם לחברי הרשת בחו"ל, שם פגשו את מפעיליהם או באמצעות העברות כספים של חברות המתמחות בכך כמו "ווסטרן יוניון" או "מאני גרם". ההתמקדות של חברי הרשת הייתה, על פי הנטען בעיתונות הטורקית, בסטודנטים פלסטינים שלמדו בטורקיה, בארגונים פלסטינים לא ממשלתיים שפועלים בטורקיה ובסטודנטים שעתידים לעבוד בתעשיות הביטחוניות של טורקיה.
חלק מחברי הרשת גוייסו למשימה כבר בשנת 2018. עד כה לא דווח על שום ישראלי שנעצר בפרשה.
עד לשעה זו, טורקיה לא הציגה אפילו הוכחה אחת כי המוסד הישראלי הוא שעומד מאחורי הפעלת הרשת הזו.
גורמים מדיניים בירושלים מנסים להסביר את ההתנהגות של טורקיה בפרשה בכך שהנשיא ארדואן זועם על ישראל שלא נענתה לחיזוריו לפיוס עמה וכי היא לא הגיבה כראוי לשיחת הטלפון שערך עם הנשיא יצחק בוז'י הרצוג, שבה בירך אותו על היבחרו לנשיא המדינה והביע תקווה לשיפור היחסים עם ישראל.
גורמים אחרים במשרד החוץ טוענים כי פירסום הפרשה בטורקיה נובע מהלחצים הפנימיים שבהם נתון הנשיא ארדואן וכי הפירסום נועד לשפר את תדמיתו בדעת הקהל הטורקית.
פרשת רשת הריגול של המוסד הישראלי בטורקיה
גורמים מדיניים בירושלים: טורקיה משדרת "כתף קרה" לישראל, היא זועמת על כך שישראל לא נענית לחיזור המדיני שלה שבא בידי ביטוי בשיחת הטלפון של ארדואן לבוז'י ברצוג.
גורמים מדיניים אחרים: הנשיא ארדואן מנסה לחפות על כישלונותיו הפנימיים ובסוריה. pic.twitter.com/bZMIEZiujl— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) October 22, 2021
.כך או כך, יותר פרטים על רשת הריגול שנחשפה בטורקיה יתבררו כשיוגשו כתבי אישום בפרשה וכשייפתח המשפט.
גורמים מדיניים בירושלים מנסים להסביר את התנהגות טורקיה בפרשה בכך שארדואן זועם על ישראל שלא נענתה לחיזוריו לפיוס וכי לא הגיבה כראוי לשיחת הטלפון שערך עם הנשיא הרצוג
חמאס בלחץ רב. הוא מבין היטב כי השלוחה של הזרוע הצבאית שלו באיסטנבול על הכוונת של ישראל. בינתיים היא מקבלת הגנה מדינית וביטחונית משלטונות טורקיה, אבל לא לעולם חוסן ועוד צפויות הפתעות בנושא.
יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם