JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יואב גרובייס: מי פה ארגון הטרור? | זמן ישראל

מי פה ארגון הטרור?

מתנחלים רעולי פנים תוקפים טנדר בבעלות פלסטינית בכביש הראשי בצפון הגדה המערבית בסמוך להתנחלות קדומים. יוני 2009 (צילום: Kobi Gideon/Flash90)
Kobi Gideon/Flash90
מתנחלים רעולי פנים תוקפים טנדר בבעלות פלסטינית בכביש הראשי בצפון הגדה המערבית בסמוך להתנחלות קדומים. יוני 2009

הכרזתו של שר הביטחון בני גנץ על ששת ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור שבה ומוכיחה כי מעטות הן המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה "טרור".

הכרזת שר הביטחון גנץ על 6 ארגוני החברה האזרחית בגדה כעל ארגוני טרור, שבה ומוכיחה כי מעטות המילים שמנטרלות אצל הישראלי הממוצע כל יכולת לחשיבה מורכבת, כפי שמצליחה לעשות המילה "טרור"

ברגע שהיא נשמעת אנחנו נאטמים ועוברים למוד חירום של fight-or-flight. החשיבה הביקורתית, ככל שהיינו מסוגלים לה מלכתחילה, מתעופפת החוצה מהחלון. בכוחה של מילה אחת לחלק עבורנו את העולם בן רגע לשחור ולבן, לטובים ורעים – וכלל אין שאלה באיזה צעד עלינו להתייצב אם חפצי חיים אנחנו.

מכיוון שכך, אין להתפלא מהשימוש התכוף שנעשה במילה "טרור" לאורך השנים, ושהתגלגל בעשור האחרון למחוזות האבסורד. אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול: מטרור הסכינים, דרך טרור ההצתות אל טרור הבלונים וטרור העפיפונים; מטרור כלכלי ועד לטרור הגלידה (בחסות החרם של בן אנד ג'ריס). אפילו טרור הטיקטוק כבר היה לנו (שערוץ 20 שידרג, בעידון האופייני לו, לכדי אינתיפאדת הטיקטוק). בפרפרזה על סיינפלד, שאמר שאין מאכל שאי אפשר להוסיף לו קינמון, נדמה כין אין מילה שלא הולכת טוב עם "טרור".

אולם אין בשימוש התכוף במילה כדי להפחית ולו במעט מהאפקט הרגשי החזק שהיא מעוררת.

מהו בכלל טרור? מילולית פירושו חרדה קיצונית. מבחינה פסיכולוגית, זהו סוג של בעתה קמאית, מצמיתה ומשתקת – בדיוק האפקט המבוקש מצד הפוליטיקאים ואנשי התקשורת שממהרים לגייס אותו לצרכיהם. בעברית אובדת האבחנה שקיימת בלועזית בין טרור כסוג של חרדה (terror) לבין טרור כפעילות שנועד להלך אימים (terrorism).

אם פעם היה לנו את טרור המחבלים המתאבדים והאוטובוסים המתפוצצים, טרור כהווייתו, הרי שבעשור האחרון פוליטיקאים, בעיקר מהימין, ואנשי תקשורת ממהרים להצמיד את המילה הזו לכל איום, קטן כגדול

בעוד שאצלנו המילה "טרור" מעלה באופן אוטומטי אסוציאציות למשמעות השנייה, זו של הפעילות החבלנית העוינת מצד ארגוני גרילה, הרי שמקור המילה "טרור" בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד כל מי שנחשדו כאויבי המהפכה (La Terreur).

וכיצד נגדיר את האופן שבו מדינת ישראל נוהגת באוכלוסייה הפלסטינית ובקהילות לא-יהודיות אחרות היושבות בשטחים שתחת שליטתה, אם לא כטרור ממוסד ולרוב – מעוגן בחוק? איזו מילה מתאימה יותר לתיאור ההוויה היומיומית של החיים תחת משטר דיכוי אלים ואכזרי?

מקור המילה "טרור" בהקשרה המודרני הוא דווקא בתצורתו הממוסדת והמעוגנת בחוק, ככלי פוליטי בשירות המשטר – על שם משטר הדיכוי האלים והאכזרי שהונהג בימי המהפכה הצרפתית נגד מי שנחשדו כאויבי המהפכה

כיצד נגדיר את ההוויה של מיליוני בני אדם שנמצאים תחת פיקוח ביטחוני תמידי; שבכל רגע נתון יכולים לפרוץ לתוך בתיהם, לעצור אותם או לאסור את ילדיהם, לכלוא אותם לשנים ללא משפט צדק ואף מבלי שיידעו באיזו אשמה?

שבכל רגע נתון יכולים לשלול מהם את מעמדם כאזרחים או כתושבים, או את היתרי העבודה שנחוצים כדי לפרנס את משפחותיהם;

שבכל רגע נתון הם עלולים לקבל צו גירוש מביתם; שבכל רגע נתון בולדוזרים יכולים להגיע ולהרוס אותו; שבכל רגע נתון הם עלולים לגלות שהאדמה שאותה הם עובדים למחייתם במשך שנים הופקעה בצו שרירותי;

שבכל רגע נתון העצים שהם מוסקים או הצאן שהם רועים יכולים להיות מותקפים וכל שיוכלו לעשות הוא להביט מהצד באוזלת יד; שבכל רגע נתון הם עלולים להיות קורבן ללינץ' מצד המתנחלים אדוני הארץ, ושאין בנמצא מי שיגן עליהם;

שהצבא שזה תפקידו עומד לצד תוקפיהם, ולעתים אף משתף איתם פעולה; שכל אימת שייפגעו, יתקלו בחומות של טיוח ושל שקרים, שבחסותם יגלו כי הפכו לטרוריסטים?

וכיצד נגדיר את ההוויה של כל אותם מיליונים, כאשר כל ניסיון להילחם על צדק למענם, כל ניסיון להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם, כל ניסיון להציע להם ולו פרומיל של תקווה – נמחץ באכזריות, מדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת, שמולה המציאות הקשה מתפרקת מיד מכל מורכבות? שמולה כל חמלה מתאיידת ואנחנו קופצים לדום מתוח וצייתני? מה זה, אם לא להלך אימים? מה זה, אם לא להטיל טרור?

עבור הפלסטינים, הגבול בין ארגוני המאבק, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם לעתים מטושטש מכפי שנוח לנו לתפוס. אין הוא שונה מהותית מהגבול המטושטש שהבחין בין ארגונים יהודיים שפעלו בארץ ישראל לפני קום המדינה, וכיום – מהגבול המטושטש בין ארגונים יהודיים הפועלים בשירות מפעל ההתנחלויות ועל כן קשורים בעבותות גם לפעילויות האלימות שיוצאות מתוכו מדי יום ביומו. אך המילה "טרור" כה יעילה, עד כי אינה מותירה כל מקום להתעכב על המורכבות הזאת.

כיצד נגדיר את ההוויה של מיליונים,שכל ניסיון להילחם על צדק למענם, להגן ולו במעט על זכויותיהם הבסיסיות, להציע להם ולו פרומיל תקווה – נמחץ באכזריות ומדוכא אוטומטית באמצעות השימוש במילה אחת?

כה חזקה היא המילה הזו, עד כי היא מאפשרת לבטל את משקלם האלקטורלי של 20% מאזרחי המדינה באמצעות הגדרת נבחרי הציבור שלהם כתומכי טרור, ובכך – להפוך אותם למוקצים, פסולים לכל חיתון פוליטי ומכאן – חסרי יכולת להשפיע על גורלם בדרך דמוקרטית. מול מדינה שפועלת כך בשיטתיות ולאורך עשרות שנים יש להציב מראה ולשאול, עם יד על הלב, מי כאן מפעיל טרור?

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 794 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 2 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.