נתחיל במשל. אומר החמור לנמר: "הדשא הוא בצבע כחול".
הנמר: "לא. הדשא ירוק".
הדו-שיח מתלהט והשניים מחליטים להביא את המחלוקת לבירור אצל האריה, המלך. האריה יושב על כסא המלכות והחמור מתחיל: "הוד מלכותך, האם אין זו אמת כי הדשא כחול?".
האריה: "אמת. הדשא כחול".
החמור צוהל: "הנמר לא מסכים אתי ומציק לי. תעניש אותו בבקשה".
המלך מכריז: "הנמר ייענש וידון ל-5 שנות שתיקה".

החמור מקפץ משמחה והולך לדרכו כשהוא חוזר שוב ושוב: "הדשא כחול".
הנמר מקבל את העונש בהכנעה אבל שואל את האריה: "כבודו, מדוע הענשת אותי כאשר אתה יודע שהדשא ירוק?".
האריה: "האמת, הדשא אכן ירוק".
הנמר: "אז מדוע הענשת אותי?".
האריה: "אין כאן שאלה אם הדשא ירוק או כחול. העונש הוא כיוון שבלתי מתקבל על הדעת שיצור אינטליגנטי ואמיץ כמוך יבזבז זמן על ויכוחים עם חמור, וגרוע מכך יבוא אלי ויטריד אותי עם שאלה כזו".

האריה: "אין כאן שאלה אם הדשא ירוק או כחול. העונש הוא כיוון שבלתי מתקבל על הדעת שיצור אינטליגנטי ואמיץ כמוך יבזבז זמן על ויכוחים עם חמור, וגרוע מכך, יבוא להטריד אותי עם שאלה כזו"

רצה לומר, כי בזבוז הזמן הגרוע ביותר הוא להתווכח עם מישהו שאדיש לאמת או לעובדות ומעייניו נתונים רק לאמונתו ולחשיבתו הפרטית.

הנמשל? חודשים לאחר שנאלץ לפנות את לשכת ראש הממשלה, ביבי נתניהו מתקשה להשלים עם העובדות ועם המציאות, לפיהן על כסאו, כס ראש הממשלה, יושב נפתלי בנט. הלך מחשבה שהגיע לשיאו לאחרונה כשנמנע במכוון אפילו להזכיר את שמו בטקס חילופי ראש השב"כ.

נתניהו התעלם מבנט באירוע הפרידה מראש שב"כ; הקהל צעק: "סליחה, יש כאן גם רה"מ" @talshalev1 https://t.co/m7eoJXV9I6

— וואלה (@WallaNews) October 14, 2021

ביבי, שבעיני עצמו הוא דמוקרט וליברל, מסרב להכיר בלגיטימיות של הממשלה הנוכחית שנבחרה כחוק ומכהנת מכח החוק. במודע הוא מערער על זכות קיומה וגורר עמו את תומכיו הנוהים אחר מוצא פיו כשחלקם, גם כאלה שחובשים את ספסלי הכנסת, ממשיכים לכנותו ראש ממשלה. כאן, למשל, שרים לו חברי הליכוד, בנוכחותו ולצלילי מחיאות הכפיים שלו ושל רעייתו, "היום יום הולדת לראש הממשלה".

כל חברי הליכוד שר לנתניהו – יום הולדת שמח???????????????????????????????? pic.twitter.com/HWAmZYMzCk

— Shoula Romano-Horing???????????????????????? (@RomanoHoring) October 20, 2021

תופעה כזו לא נודעה מעולם במדינת ישראל והיא מתקיימת היום בעולם הדמוקרטי רק בארה"ב, שם דונלד טראמפ ממשיך לטעון לגניבת הבחירות ממנו לטובת ג'ו ביידן ודורש, גם שנה לאחר הבחירות, לספור קולות מחדש למרות שכל הבדיקות שללו זיופים. לפי המשל, טראמפ הוא התגלמותו של החמור.

הנמשל? חודשים לאחר שנאלץ לפנות את לשכת ראש הממשלה, ביבי נתניהו מתקשה להשלים עם העובדות ועם המציאות, לפיהן על כסאו, כס ראש הממשלה, יושב נפתלי בנט

לעומתו, ביבי שיודע כי "הדשא ירוק" אבל מתעקש להפיץ את המסר שהוא "כחול", הוא גם החמור וגם הנמר שבמשל. בדומה לטראמפ ידידו, אבל במינון נמוך הרבה יותר, הוא נגוע באגו שמערפל לעתים את חשיבתו הסדירה.

קל היה לו לקבל את הפסדו לאהוד ברק ב-1999 שבעברו היה מפקדו בצבא, אבל מאד קשה לו לקבל את ההפסד לנפתלי בנט, שפעם היה "בסך הכל" היועץ שלו בלשכת ראש הממשלה. למגינת לבו, בנט זכה בתהילה עם ששה חכי"ם בעוד הוא עם 30 מנדטים לא הצליח לגבור עליו. לא היה כדבר הזה במקומותינו ולכן זה בלתי קביל בעיניו ולא צריך להסכים לו כדבר מובן מאליו.

כדי לקעקע את תדמיתו של בנט וממשלתו וכך לערער את יסודותיה, ביבי עושה בפועל שימוש תדיר באמרתה האלמותית של קליאן קאנווי, יועצת של טראמפ, כאשר סתרו את דבריה, לפיה יש גם "עובדות אלטרנטיביות" – אימרה שהייתה תפורה למידותיו הרחבות של הבוס שלה.

אילו ביבי היה מקבל את דברי החכמה של האריה הוא לא היה ממשיך בהפצת "עובדות אלטרנטיביות" בנוגע למאבק בקורונה, ענייני התקציב, הטיפול במגזר הערבי, חמאס וגם הגרעין האיראני, כיוון שהעובדות מונחות לפנינו וקל לבחון אילו מהן נכונות ואילו לא.

אין אדם הסבור כי ביבי איננו אדם אינטליגנטי ואיש חושב. לכן לא צריך לשלול את האפשרות כי בימים אלה הוא כבר מחשב את מיקומו על ספסלי ההיסטוריה. הדבר האחרון שהיה רוצה זה ששמו יירשם ליד שמו של שמעון פרס, אשר אחרי ארבע מערכות בחירות שהפסיד לאורך כ-20 שנים, התקשה להפנים כי הוא לוזר.

כדי לקעקע את תדמיתו של בנט וממשלתו וכך לערער את יסודותיה, ביבי עושה בפועל שימוש תדיר באמרתה האלמותית של קליאן קאנווי, יועצת של טראמפ, כשסתרו את דבריה, כי יש גם "עובדות אלטרנטיביות"

לביבי זה קרה בתוך שנתיים. נכון, בארבעת מערכות הבחירות האחרונות הוא הוביל את הליכוד להיות המפלגה הגדולה, אבל הצליח להקים רק ממשלה אחת פריטטית שבמהרה הפכה לפתטית ונפחה נשמתה תוך חודשים ספורים. לאנשים מסוגו תווית מפסיד או ברווז צולע היא אופציה כואבת. לכן, הערבוב בין "כחול לירוק" והשימוש בעובדות אלטרנטיביות הוא קרדום לחפור בו כדי להמשיך לקיים נוכחות רועשת במרחב הציבורי.

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.