כצפוי, ממשלת ישראל אישרה היום (יום ראשון) את מינויו של השר לשעבר מאיר שטרית לנציג הרשות המבצעת בוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
בכך הושלם הרכב ועדת האיתור, ויש להניח כי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, שהוצב בראשה זו הפעם השנייה, יכנס אותה לתחילת עבודתה כבר בימים הקרובים.
מינויו של שטרית עורר סערה בישיבה. חמישה משרי הממשלה – נציגי מרצ והעבודה – הצביעו נגד המינוי.
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הצהירה כי מינויו של שטרית הוא "אירוע מביך ומביש לממשלת השינוי". השרה תמר זנדברג הודיעה כי במינויו של שטרית "יש בעיה של טוהר המידות בהיבט הציבורי".
ואכן, שטרית, לשעבר פוליטיקאי בכיר ששימש ראש עיר, חבר כנסת ושר – לרבות שר משפטים בשתי תקופות – הוא אמנם איש רב הישגים, אך עברו אינו נקי מרבב – ולכן יש בו בעייתיות.
לצידם של גרוניס ושטרית יישבו בוועדת האיתור גם ח"כ צבי האוזר, שהיה הח"כ היחיד שהגיש מועמדות מטעם הכנסת; פרופ' רון שפירא, שנבחר כנציג האקדמיה; ועו"ד תמי אולמן, יו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, שנבחרה לנציגת הלשכה.
עבור גרוניס זו תהיה קדנציה שנייה בראשות ועדת האיתור לתפקיד היועמ"ש. הוא מונה לעמוד בראשה גם בסיבוב הקודם של עבודתה, בשלהי שנת 2015, סבב שבסופו המליצה הוועדה על מועמד אחד ויחיד לתפקיד, אביחי מנדלבליט שמו.
זאת, אף ששרת המשפטים באותה עת, איילת שקד, הנחתה את הוועדה – כפי שהייתה מוסמכת לעשות – להגיש לה שמות של שלושה מועמדים סופיים שמהם היא עצמה תבחר את היועץ המיועד.
אפשר לקוות שעבור גרוניס, הקדנציה הנוכחית של ועדת האיתור תהיה פחות טראומטית מזו של 2015. אז, בסופו של סבב מיון המועמדים הסופיים, גרוניס מצא את עצמו בדעת מיעוט מול ארבעת החברים האחרים בוועדת האיתור, שתמכו במנדלבליט.
גרוניס היה היחיד שהתנגד למינויו, בנימוק שלא ניתן למנות יועץ משפטי לממשלה המדלג לתפקידו ישירות מתפקיד מזכיר הממשלה. אף שמנדלבליט, שהופיע בפני ועדת האיתור, הבטיח שאם יעלה בעתיד נושא פלילי הקשור לנתניהו הוא יפעל ללא משוא פנים – גרוניס צפה את הנולד והבין את הבעייתיות, שאכן התגשמה לבסוף הלכה למעשה.
איש רב הישגים, אך לא נקי מרבב
החלטתו של שר המשפטים גדעון סער למנות את שטרית לוועדת האיתור היא החלטה שגויה. שטרית, לשעבר פוליטיקאי בכיר ששימש ראש עיר, חבר כנסת ושר – לרבות שר משפטים בשתי תקופות – הוא אמנם איש רב הישגים, אך עברו אינו נקי מרבב.
ב-1995 הוא הועמד לדין באשמת קבלת דבר במרמה וכן מרמה והפרת אמונים, בגין התקופה שבה כיהן כגזבר הסוכנות היהודית, בין השנים 1988 ל-1992, בטענה שמימן חופשות משפחתיות פרטיות מכרטיס האשראי של הסוכנות. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיכאלה שידלובסקי-אור זיכתה אותו מכל אשמה, תוך שקבעה כי לא היה נוהל אחיד בסוכנות היהודית לעניין הוצאות פרטיות.
צודקים הטוענים שאת הפרשה הזו, שבה זוכה זיכוי מלא, אין לזקוף לחובתו. אך את פרשת עוזרת הבית משנת 2014 בהחלט ניתן להחשיב ככתם האמור להביא לפסילתו מהשתתפות בוועדת האיתור שתפקידה לבחור יועץ משפטי לממשלה נקי מכל רבב.
המציאות מלמדת שממנים שיש בהם רבב נוטים להעלים עין במסגרת החלטותיהם המקצועיות מרבב הדבק באנשים. לא צריך ללכת רחוק: מנדלבליט עצמו היה מועמד עם רבב בעת מינויו לתפקיד, והדבר אכן השפיע על האופן שבו בחן חשדות שהתעוררו נגד אישים פוליטיים במהלך כהונתו.
המציאות מלמדת שממנים שיש בהם רבב נוטים להעלים עין מרבב הדבק באנשים. לא צריך ללכת רחוק: מנדלבליט עצמו היה מועמד עם רבב, והדבר אכן השפיע על האופן שבו בחן חשדות נגד אישים פוליטיים במהלך כהונתו
ב-2014 התפטר שטרית מכהונתו כחבר כנסת, לאחר שהפסיד לראובן ריבלין בהתמודדות לכהונת נשיא המדינה. באותה תקופה התברר כי נגד שטרית נפתחה "בדיקה מקדימה" במשטרת ישראל, בשל חשד למעשים מיניים שביצע לכאורה בעובדת שעבדה בביתו.
על-פי פרסומים בתקשורת, קיימים מסמכים והקלטות בין העובדת לבין שטרית, שבהם הועלו טענות מצד העובדת לעבירות מין. במקביל פורסם כי בין העובדת לבין משפחת שטרית נחתם הסכם שבמסגרתו היא קיבלה פיצוי בסך מאות אלפי שקלים, והתחייבה לשמור על סודיות.
על פי פרסומים, קיימים מסמכים והקלטות בין העובדת לשטרית, שבהם הועלו טענות מצדה לעבירות מין. פורסם כי נחתם הסכם שבמסגרתו היא קיבלה פיצוי בסך מאות אלפי שקלים, והתחייבה לשמור על סודיות
לא ברור אם אותה סודיות שלה התחייבה העובדת הייתה זו שגרמה לה לא לשתף פעולה עם הבדיקה המשטרתית. מכל מקום, ביולי 2014 הודיע היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, יהודה וינשטיין, כי הבדיקה המשטרתית נקלעה למבוי סתום בשל סירובה של העובדת לשתף פעולה.
"נעשו מספר פעולות", נמסר אז בהודעתו של היועץ המשפטי, "שמהן עלה כי העובדת אינה מעוניינת לשתף פעולה ואינה מעוניינת להגיש תלונה במשטרה או להעביר חומרים כלשהם".
כתוצאה מכך החליט וינשטיין לגנוז את הבדיקה המקדימה בלא לקיים חקירה פלילית. מה שאיפשר לשטרית לטעון לאחר מכן כי מעולם לא היה חשוד בדבר (ואכן, "חשוד" הוא סטטוס שקיים רק במסגרת חקירה פלילית, ולא בדיקה מקדימה) ולא נחקר באזהרה. הדברים אף קיבלו ביטוי בפסק דין של בג"ץ, שבו נדחתה עתירה לפסילתו של שטרית מלכהן כדירקטור בבנק דיסקונט.
האם ההתנסויות שעבר שטרית בהקשרים הפליליים ישפיעו על שיקול דעתו בבואו לבחור יועץ משפטי לממשלה? קשה לראות מצב שלא.
מי שבעצמו הועמד לדין, ועמד על סיפה של חקירה פלילית נוספת שנמנעה רק בשל הסכם כספי שהוביל לשתיקתה של עדה מרכזית, בוודאי ייטה לתת נקודות זכות למועמדים שתפיסת עולמם המקצועית היא סלחנית, ושאינם שמים דגש מקצועי על הצורך לבחון כל קצה חוט ולהאיר כל פינה אפלה.
האם ההתנסויות שעבר שטרית ישפיעו על שיקול דעתו בבואו לבחור יועמ"ש? קשה לראות מצב שלא
שטרית יהיה אמנם רק אחד מחמישה חברי ועדה, אך כמי שיישב בה על תקן נציג הממשלה, ובהינתן ששר המשפטים סער הודיע כי ינחה את ועדת האיתור למסור לו שמות של שלושה מועמדים שמהם הוא-עצמו יבחר את המועמד הסופי שיובא לאישור הממשלה, קולו של שטרית יהיה קול משמעותי מאוד. מצער שבחירתו של סער מובילה לכך שיהיה זה קול מוכתם.
כך בדיוק נוצרות פתולוגיות, המובילות לפגמים בשיקול דעתו של היועץ שייבחר בסופו של יום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו