החלטתו של שר המשפטים גדעון סער למנות את השר לשעבר דן מרידור כנציג הממשלה בוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה מהווה במידה רבה הודאה בכך שפרויקט פיצול תפקיד היועץ, שהיה אחד הדגלים המרכזיים שבהם נופף סער עם כניסתו לתפקיד, נמצא בדרך לגניזה, מלאה או חלקית.

כידוע, השר לשעבר מאיר שטרית הודיע לסער כי נוכח הביקורת הציבורית על מינויו לוועדה, הוא החליט לפרוש ממנה. בעקבות זאת פנה סער למרידור בבקשה שיתמנה לנציג הממשלה בוועדה ויביא סוף-סוף להשלמת הרכבה, כדי שזו תוכל להתחיל לפעול. מרידור נענה לפנייה, וביום ראשון הקרוב אמורה הממשלה לאשר את מינויו לתפקיד.

סער, שחרט על דגלו עוד לפני כניסתו לתפקיד שר המשפטים את יוזמת פיצול תפקיד היועץ, נשמע בשבועות האחרונים מתון יותר בעניין זה. פומבית הוא טוען שמעולם לא התכוון ליישם את הפיצול במהלך כהונתו של היועץ הנוכחי, אביחי מנדלבליט, וכי מעולם לא הייתה היתכנות שפרויקט הפיצול יושלם עד 1 בפברואר 2022, המועד שבו אמור להיכנס לתפקידו היועץ החדש.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים גדעון סער, 28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפיצול, אמר סער, ייעשה יד ביד עם היועץ החדש, בתיאום ובשיתוף פעולה איתו. פירוש הדבר הוא שעמדתם של המועמדים לתפקיד היועץ בנושא הפיצול תשמש סוגיה מרכזית – אולי המרכזית ביותר – על שולחנה של ועדת האיתור, שתבחן את המועמדים לתפקיד.

מי שמתנגד לפיצול יתקשה להגיע לשלבים הסופיים, בהינתן שהבחירה האחרונה נתונה בידיו של סער עצמו, מבין שלושת המועמדים הסופיים שהוועדה תנקוב בשמם.

הפיצול, אמר סער, ייעשה יד ביד עם היועץ החדש, בתיאום ובשיתוף פעולה איתו. פירוש הדבר הוא שעמדתם של המועמדים לתפקיד היועץ בנושא הפיצול תשמש סוגיה מרכזית על שולחנה של ועדת האיתור

אולם לזמן ישראל נודע כי סער דווקא ביקש לקדם את נושא הפיצול במהירות, עוד לפני תום כהונתו של מנדלבליט. לשם כך הוא נפגש לא רק עם מומחי משפט ואנשי המערכת המשפטית בעבר ובהווה, מתוקף מומחיותם, אלא גם עם גורמים פוליטיים בקואליציה, כדי לבחון את בסיס התמיכה שיש לנושא הפיצול, המצוי כידוע בהסכמים הקואליציוניים. אלא שבשיחות הללו התברר לסער שלפי שעה אין לו רוב לפיצול – ולכן הנושא הוכנס להילוך איטי.

"היועמ"שים עמדו היטב בניגודי העניינים"

גם אם עמדתם האישית של חברי ועדת האיתור בסוגיית הפיצול היא בסופו של יום סוגיה משנית לנושא העיקרי – בחירת יועץ משפטי לממשלה שיראה עין בעין עם סער את נושא הפיצול – הרי ששליחתו של מרידור לוועדה כנציגם של סער והממשלה, היא עניין דרמטי. מרידור מעולם לא היה מעורפל או דו-משמעי בנושא הפיצול.

דן מרידור במכללה האקדמית נתניה, 18 במרץ 2019 (צילום: פלאש90)

הנה דברים שאמר בראיון לגידי וייץ ב"הארץ" בשנת 2009, בשעה שעל הפרק עמדה יוזמת פיצול תפקיד היועץ, שאותה קידם שר המשפטים באותה עת, יעקב נאמן:

"אני מתנגד באופן חד-משמעי לפיצול המוצע בין ראש התביעה לבין היועץ המשפטי לממשלה. צריך להבין שהמערכת המשפטית מגבילה את הכוח של השלטון. החלשת היועץ המשפטי מקטינה את הריסון ומגבירה את הכוח של הפוליטיקאים.

"עוצמתה של דמוקרטיה נמדדת באיזון הזה, בין כוחו של הרוב לבין המגבלות על הכוח. אני רואה בשנים האחרונות מאמץ גדול להחליש את כוחה של המערכת המשפטית, שהיא אחד המוסדות הכי מפוארים שיש בישראל. זו טעות חמורה להחליש אותה.

"הכוח של היועץ המשפטי נובע בין השאר דווקא מן החיבור בין היותו היועץ לממשלה לבין היותו האחראי על העמדה לדין. נכון שיכול להיווצר מצב של ניגוד עניינים, כשהיועץ המשפטי שעובד עם הממשלה מחליט על העמדה לדין של אנשים שהם חברי ממשלה. אבל האם הניסיון הישראלי מאז מאיר שמגר לא מלמד שהיועצים משפטיים עמדו היטב בניגודי העניינים האלה? לדעתי, בהחלט.

"ישראל היא אחת המדינות שבהן היועצים המשפטיים הם מהיותר אמיצים בעולם, בהעמידם לדין שרים, ראשי ממשלה. זו לא פעם ראשונה שהדבר הזה קורה, ואני חושב שבעיית ניגוד העניינים נפתרה בצורה מצוינת.

"מאין נובע כוחו של היועץ המשפטי? מכך שהשרים והפקידים יודעים שהוא המפרש האחרון של החוק. במובן זה שבא אזרח ואומר: אתם גונבים את הרכוש שלי, לא משלמים, או אתם עוצרים אותי שלא כדין, והיועץ המשפטי יכול לומר לשר, 'אם תעשו את המעשה הזה, אני לא אגן עליך, כי האזרח צודק'. אז אין לשר ברירה.

"לכן, האיש שמייעץ לממשלה הוא גם האיש שצריך להגיד אם הוא ייצג אותה או לא. תאר לך שהיועץ המשפטי יגיד 'מותר לך', והתובע הכללי יגיד 'אני לא מוכן להגן עליך'".

קשה להיות יותר ברור מזה. אם כי, קיימת אפשרות שעמדתו של מרידור התמתנה במידת-מה עם השנים.

השרים דן מרידור וגדעון סער בישיבת הקבינט השבועית, 20 באפריל 2009 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

השאלה היא לא אם הוא מתנגד לפיצול או תומך בו, אלא מה משמעותו של פיצול: הפרדת משרד המשפטים לשתי ממלכות כנראה לא, אבל העברת סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא העמדתם לדין של ראש הממשלה, שרים וסגני-שרים לידיים חיצוניות, של תובע מיוחד או ועדה חיצונית, כדי למנוע ניגוד עניינים – אולי כן.

מכל מקום, מינויו של מרידור מסמן את הכיוון שבו תפסע ועדת האיתור – בחירת מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה על יסוד המצב המשפטי והארגוני הקיים: המועמדים שיומלצו יצטרכו להפגין מיומנות בכלל תחומי המשפט שבהם עוסק היועץ כיום, בהתאם לדין ולנוהג.

חבר המושבעים הגדול

הרעיון של "פיצול קטן", שמשמעו העברת סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה בתחום ההעמדה לדין של בכירי המערכת הפוליטית לידיים אחרות, כדי למנוע את הצורך להסיר ממנו תחומי אחריות נרחבים יותר, תפס תאוצה וקיבל חיזוק מצד שני בכירים לשעבר במערכת המשפטית.

השופט בדימוס מני מזוז, ששימש בעבר גם כיועץ המשפטי לממשלה, העלה לפני כחודש במסגרת כנס מקוון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, את רעיון "חבר המושבעים" שהוא זה שיחליט האם להעמיד לדין את ראש הממשלה.

השופט בדימוס מני מזוז העלה לפני כחודש במסגרת כנס מקוון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, את רעיון "חבר המושבעים" שהוא זה שיחליט האם להעמיד לדין את ראש הממשלה

מדובר בהקמה לתחייה של סעיף שהיה קיים בחוק עד שנת 1958, במסגרת חקיקה נושנה הקרויה פקודת הפרוצדורה הפלילית (שפיטה על פי כתב האשמה), ביחס לעבירות של פשע חמור עם עונש של עשר שנות מאסר ומעלה. באותן עבירות יכול היה היועץ המשפטי לפנות לבית המשפט ולקיים מה שנקרא "חקירה מוקדמת".

לדעתו של מזוז, ניתן לעשות שימוש במנגנון הזה, המזכיר מאוד את "חבר המושבעים הגדול" הנהוג במשפט האמריקאי בטרם העמדה לדין (לא המושבעים המכריעים את דינו של הנאשם), גם ביחס להחלטות בדבר העמדה לדין של נבחרי ציבור.

"החלטה של דרג מקצועי שהוא חלק מהרשות המבצעת, בעיקר בעניין הפסקת כהונה, בהחלט מעוררת קושי", אמר מזוז, "אני מאמין שבמציאות של היום הפתרון הנכון והמאוזן ביותר הוא להחיות את המוסד של חבר המושבעים.

"החלטה של דרג מקצועי שהוא חלק מהרשות המבצעת, בעיקר בעניין הפסקת כהונה, בהחלט מעוררת קושי. אני מאמין שבמציאות של היום הפתרון הנכון והמאוזן ביותר הוא להחיות את המוסד של חבר המושבעים"

"לפי החוק אז, בתיקי עבירות פשע חמור היועץ יכול היה לפנות לבית המשפט ולבקש חקירה מוקדמת – הליך שבו מקיימים את השימוע המוכר היום, לא בפני היועץ המשפטי אלא בפני בית המשפט בהרכב מיוחד, רק לנושא הזה, אולי אפילו בראשות שופט של ביהמ"ש העליון".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מגיע לשימוע של בנימין נתניהו, 7 באוקטובר 2019 (צילום: פלאש90)

לדעתו של מזוז, המנגנון הזה טומן בחובו יתרונות לכל הצדדים: "הנאשם לא צריך לטעון שהתביעה רודפת אותו. את התביעה אף אחד לא יאשים – אם יקבלו את עמדתה אז לא היא זו שהפילה ראש ממשלה אלא הכרעה שיפוטית, וגם מבחינת הציבור זה יגביר את אמונו בהחלטה, עד גבול מסוים כמובן".

"הנאשם לא צריך לטעון שהתביעה רודפת אותו. את התביעה אף אחד לא יאשים – אם יקבלו את עמדתה אז לא היא זו שהפילה ראש ממשלה אלא הכרעה שיפוטית, וגם מבחינת הציבור זה יגביר את אמונו בהחלטה"

השבוע התארח בכנס אחר של המכון הישראלי לדמוקרטיה פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. גם מדבריו אפשר להבין שלא כל יוזמה לפיצול תפקיד היועץ היא פסולה מיסודה, השאלה היא למה בדיוק מתכוונים.

"כשמדברים על פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה זו סיסמה שלא בדיוק יודעים מה יש מאחוריה", אמר ניצן. "יש נימוקים טובים לשנות ברמה כזאת או אחרת, אולי לא את השינוי הדרמטי שרוצים אבל אולי שינוי חלקי".