השבוע נשמעה העדות החשובה ביותר, המהותית ביותר, המכרעת ביותר בתיקי נתניהו.

זו לא היתה עדות ארוכה. היא לא נמשכה על פני ימים רבים. היא לא ניתנה לאחר מעצר בתת תנאים. לא נדרשו תרגילי חקירה של טובי המוחות המשטרתיים כדי להוציא מהעד את עדותו. העדות לא ניתנה גם לאחר חתימה על הסכם עד מדינה ולמעשה לא הופעל על העד כל לחץ לצורך מתן העדות. העדות ניתנה ברצון רב ובנפש חפצה, כך שאפשר היה לומר על העד שיותר משהעגל רצה לינוק הפרה רצתה להניק.

השבוע נשמעה העדות החשובה ביותר, המהותית ביותר, המכרעת ביותר בתיקי נתניהו. העדות ניתנה ברצון רב ובנפש חפצה, כך שאפשר היה לומר על העד שיותר משהעגל רצה לינוק הפרה רצתה להניק

ויותר מכך, העדות לא נגעה ישירות לאף אחד מתיקיו הפליליים של נתניהו. לא דובר בה על שוחד, לא דובר בה על מרמה ולא דובר בה על הפרת אמונים. לא תואר בה מי קיבל מה. לא סופר בה על שיחות טלפון ליליות. לא דובר על גריסת מסמכים. לא דובר בה על מתנות בעשרות אלפי שקלים. לא דובר בה מה נאלצו אנשים לעשות כדי לרצות את נתניהו.

למעשה העדות לא ניתנה כלל בבית המשפט וספק אם אפשר יהיה לעשות בה שימוש כלשהו מהבחינה הראייתית – ועל אף כל אלה, אפשר לומר בביטחון רב שזו העדות החשובה ביותר שנשמעה אי פעם בתיקי נתניהו.

זו העדות החשובה ביותר, כי היא עושה את קפיצת הדרך ומדלגת מעל כל מאות אלפי פרטי הפרטים, מעל לכל מאות שעות החקירה, מעל לכל מאות אלפי המסמכים, מעל לכל מאות העדים, מעל לכל ההקלטות. היא מדלגת מעל המדמנה העמוקה שנקראת פרשות נתניהו וקופצת היישר ללב העניין, אל התוצאה של הכל – נתניהו סיכן את הדמוקרטיה הישראלית.

זו העדות החשובה ביותר לא רק כי היא ניתנה על ידי אביחי מנדלבליט, ראש התביעה הכללית. על ידי מי שהחשדות נגד נתניהו הגיעו לפתחו. על ידי מי שחקר את החשדות והחליט, כמעט בעל כורחו, להגיש כתבי אישום מהחמורים ביותר שהוגשו נגד ראש ממשלה במדינת ישראל. זו העדות החשובה ביותר, כי יותר משהיא עדות על נתניהו, היא עדות עצמית.

זו העדות החשובה ביותר, כי היא עושה את קפיצת הדרך ומדלגת מעל מאות אלפי הפרטים, מעל המדמנה העמוקה של פרשות נתניהו, וקופצת היישר ללב העניין, אל התוצאה – נתניהו סיכן את הדמוקרטיה הישראלית

במילים אחרות, עומד היועמ"ש ומודה בפה מלא כי ראש ממשלת ישראל סיכן את הדמוקרטיה הישראלית וכי הוא תכנן להשתלט על מוקדי הכוח ברשות השופטת – כלומר, למנות שופטים עליונים. והוא היועמ"ש לא ראה, לא צפה, לא האמין – ואל יקל הדבר בעיניכם.

אל יקל הדבר בעיניכם כי מדובר בעדות עצמית מפי אחד האנשים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר במערכת המשפט, והוא מעיד על עצמו כי לא היה כשיר למלא את תפקידו.

הוא מעיד על עצמו כי לא זיהה את הסכנה, לא עמד בפרץ, ולמעשה כמעט נכנע לה. ויעידו על כך דבריו. מנדלבליט נזכר ביום ההוא בו הגיש נגד מי שהיה אז ראש הממשלה כתב אישום חמור.

"זה דבר שלא חשבתי, לא האמנתי, לא ציפיתי. גם אחרי ההחלטה על כתב האישום שהיה לי קשה איתה, מודה, היה לי קשה. גם אחרי זה לא האמנתי שזה יילך למקומות האלה".

ותעיד על כך גם חוות הדעת שהוא הגיש לבג"ץ בתגובה לעתירות שהוגשו נגד הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. חוות דעת שבית המשפט קיבל במלואה. חוות דעת שאומרת כי אין בעיה משפטית בכהונת נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה, בכפוף לחתימה על הסכם ניגוד עניינים וכי אין למעשה עילה לפסילת המינוי של נאשם בפלילים. גם לא העובדה שנתניהו לא טרח לחתום על הסכם ניגוד העניינים הזה בכלל.

מדובר בעדות עצמית מפי אחד האנשים החשובים והמשפיעים ביותר במערכת המשפט, המעיד על עצמו כי לא היה כשיר למלא את תפקידו. לא זיהה את הסכנה, לא עמד בפרץ, ולמעשה כמעט נכנע לה

היועמ"ש למעשה מודה כי חוות הדעת שהוא הגיש לבית המשפט, חוות דעת עליה נסמך בית המשפט בקבלת ההחלטה שלו – כזכור החלטה שניתנה פה אחד בהרכב מורחב של שופטים – לא שווה את הנייר עליה נכתבה.

היועמ"ש מודה שהוא כתב חוות דעת שהיה לה חלק בלתי מבוטל בפגיעה בדמוקרטיה. היועמ"ש מודה כי כתב חוות דעת שהיה בה כדי לסייע לנאשם להשלים את ההשתלטות על מוקדי הכוח ברשות השופטת.

היועמ"ש מודה כי הקריאה של נשיאת העליון כי "שום מבצר לא ייפול", יותר משהיתה בה אמת, היה בה כעס עצמי על כך שבית המשפט העליון חוטא לתפקידו בהגנה על הדמוקרטיה.

ודבריו של מנדלבליט חמורים, כי יש בהם ממד נרחב של הודאה באשמה עד כדי הפללה עצמית בשיתוף פעולה עם הנאשם.

סליחה, אבל מה פירוש "לא חשבתי, לא ציפיתי, לא האמנתי"? והרי תפקידך כיועמ"ש היה לחשוב, לצפות, לראות. תפקידך היה לעשות את כל אלה. להשתמש בכוח שיש בידך, בסמכויותיך, בתפקיד שלך – כדי למנוע את המעשים של נתניהו.

תפקידך היה לפעול לא רק ברמה הספציפית של מקרה נתניהו, אלא גם ברמה הכללית. תפקידך היה לומר את הדברים חד וחלק, מבלי להתפתל ולהיאנח. מבלי לכתוב חוות דעת שיש נימוקים נגד המינוי והחלטה בעד המינוי.

סליחה, אבל מה פירוש "לא חשבתי, לא ציפיתי, לא האמנתי"? והרי תפקידך כיועמ"ש היה לחשוב, לצפות, לראות. להשתמש בכוחך ובסמכויותיך – כדי למנוע את מעשי נתניהו

תפקידך היה לומר כי חשוד בפלילים, לא כל שכן נאשם בפלילים, לא יכול לכהן בתפקיד הציבורי מספר אחת.

תפקידך היה לומר כי כהונה כזו כמוה כמילוי יסודות העברה של מרמה והפרת אמונים. הרי מדובר בניגוד עניינים במובן הכי עמוק שלו. תפקידך היה למנוע את הסכנה שבה היינו נתונים בשנים האחרונות. תפקידך היה להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני מי שלקח את הכוח הרב שניתן בידיו באופן דמוקרטי וניצל אותו כדי לפגוע בדמוקרטיה.

ואחרון – זו העדות החשובה ביותר כי היא מרמזת על כך שבנימין נתניהו אומנם עומד לדין על מעשיו הפליליים, אבל שלמעשה היה צריך להעמיד את נתניהו לדין בגין פגיעה במדינה, במוסדותיה, במערכת המשפט שלה ובחברה שלה. 

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.