ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ביקר בשבוע שעבר בישראל על רקע התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית ודשדוש שיחות הגרעין בווינה. האמריקאים כבר תדרכו בעניין שהם "מודאגים מההתקדמות של תכנית הגרעין האיראנית", והתקשורת הישראלית הטיבה לסקר את חילוקי הדעות של ממשלת ישראל עם האמריקאים לגבי הגעה להסכם ביניים עם איראן, אל מול המשך הסנקציות אליהן ישראל דוחפת. בשולי הסיקור דווח גם החלק "הפחות חשוב": סאליבן שוחח עם שר הביטחון גנץ גם על מחוות ישראליות בונות-אמון כלפי הפלסטינים ונפגש גם עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן.
בשולי הסיקור על ביקור היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב דווח גם החלק "הפחות חשוב": סאליבן שוחח עם גנץ גם על מחוות ישראליות בונות-אמון כלפי הפלסטינים ונפגש גם עם יו"ר הרש"פ אבו מאזן
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כאשר עוסקים ביציבות האזורית במזרח-התיכון, אותה האיראנים ללא ספק פועלים לערער, אסור לשכוח את אחד הגורמים המהותיים מזה עשורים לחוסר היציבות הזה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני. סכסוך שבמסגרתו ממשלת ישראל הנוכחית ממשיכה את הקו של קודמותיה, ומסרבת לחדש כל שיח או משא-ומתן מדיני להסכם.
הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בין היתר אמתלה בה נאחזים האיראנים על מנת להצדיק, במידה זו או אחרת, את התוקפנות והטרור שהם מפעילים ומבססים באזור באמצעות שליחיהם, וכן גם את הקו התקיף מול ישראל. על אף שברור כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא לא מקור המוטיבציה העיקרי של האיראנים בתוכנית הגרעין ובמעשיה התוקפניים, האיראנים ממשיכים להתבטא ולנסות למצב את עצמם, וכך גם שליחיהם בלבנון ובמקומות אחרים, כ"מגיני פלסטין".
נחוץ להתוודות ולומר, שככל הנראה גם הגעה להסכם קבע בין ישראל לפלסטינים לא תגרום לאיראן לוותר על שאיפותיה האזוריות. אבל ראוי שכאשר אנו בישראל דנים בסוגייה האיראנית וביציבות האזורית, לא נשכח כיצד בידיים שלנו בישראל נמצאת האפשרות לשנות את כללי המשחק באזור, כפי שעשו הסכמי אברהם בהקשר הקואליציה כנגד איראן.
כנראה שלאיראן תהיה, במוקדם או במאוחר, יכולת לפתח נשק גרעיני. זה לא בהכרח אומר שהיא תפתח אותו. אבל לצד המאמץ המבורך למנוע ממנה את היכולת, צריך גם לפעול לצמצום המוטיבציה והלגיטימציה-הפנימית להשתמש בנשק כזה, אם יהיה ברשותה.
אף כי ברור שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא לא מקור המוטיבציה העיקרי של האיראנים בתוכנית הגרעין ובתוקפנותה, האיראנים ממשיכים לנסות למצב את עצמם ואת שליחיהם כ"מגיני פלסטין"
אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות את זה תהיה סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והצטרפותם של הפלסטינים לקואליציה האזורית הפועלת נגד איראן, יחד עם מדינות המפרץ וצפון-אפריקה שהצטרפו להסכמי אברהם, ואלו שעוד יצטרפו בזכות המהלך משנה-המשחק הזה.
ישראל יכולה להתחיל בצעדים מדודים: סקר שערך מכון "מדגם" עבור יוזמת ז'נבה הראה כי רוב ישראלי (51%) תומכים בכך שבנט יעשה (לאחר שיסיים את הבידוד, כמובן) את מה שסאליבן עשה, כמו כמעט כל בכיר מהקהילה הבין-לאומית המבקר בישראל, ויפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. כמו כן, נמצא גם כי התמיכה הציבורית בממשלה תעלה בקרב 43% מהציבור אם תפתח בתהליך מדיני מול הפלסטינים.
סקר מכון 'מדגם' עבור יוזמת ז'נבה: רוב הציבור בעד קיום פגישה בין בנט לאבו מאזן, קידום תהליך מדיני עם הפלסטינים יגדיל את התמיכה בממשלה.
הציבור לא קונה את מדיניות ניהול הסכסוך של הממשלה. @naftalibennett ו- @yairlapid צריכים לפתוח בתהליך מדיני עם ההנהגה הפלסטינית.
הסקר המלא בתגובות pic.twitter.com/seK37wr24c— יוזמת ז'נבה (@YozmatGeneva) December 21, 2021
תארו לכם מצב בו לראשונה מזה שנים ממשלת ישראל חוזרת לדבר עם הפלסטינים, בנט נפגש עם אבו מאזן ואולי אפילו, רחמנא ליצלן, מגיעים בסוף להסכם. בין אם מדובר בשאיפות הגיוניות או בחלומות פוליטיים, ניתן להעריך כי בשיא ההסלמה בין ישראל לאיראן, חימום היחסים עם הפלסטינים הוא ערך אסטרטגי-אזורי שיוכל לדחוק את איראן לפינה יותר מכל סנקציה שישראל דוחפת לה.
בין אם מדובר בשאיפות הגיוניות או בחלומות פוליטיים, בשיא ההסלמה בין ישראל לאיראן חימום היחסים עם הפלסטינים הוא ערך אסטרטגי-אזורי שידחוק את איראן לפינה יותר מכל סנקציה שישראל דוחפת לה
העולם כולו יחבק כל הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, כולל העולם הערבי, שכבר קיבל ב-2002 וב-2007 את יוזמת השלום הערבית, המבוססת על פתרון שתי המדינות כדרך לסיום הסכסוך.
מעבר לאינטרס הישראלי הביטחוני, הדמוגרפי, הכלכלי וגם המוסרי, לחזור לשולחן המשא ומתן ולהגיע להסכם, נראה שגם הסוגייה האיראנית ממחישה את הדחיפות של ישראל לשנות את חוקי המשחק ואת יחסי הכוחות במזרח התיכון. עד אז, בנט יכול להקשיב לרוב הציבור הישראלי, להיפגש עם אבו מאזן, שמעוניין בכך, ולהתחיל במהלך שישאיר את איראן בלי תירוצים אידיאולוגיים ועם קלפים גרועים בידה.
אביב סגרון הוא דובר יוזמת ז'נבה, ארגון הפועל לקידום פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני. לשעבר סגן יו"ר האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן גוריון, פעיל למען נושאים חברתיים ופוליטיים.
"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו"("סיום", נתן אלתרמן)
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
קיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.
באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"יש לך סרפדת", הכריז הרופא. "תגובה אלרגית, אני לא יודע להגיד למה, אני אתן לך טיפול תרופתי אבל תצטרכי לאבחן זאת במרפאת אלרגיות".
* * *
נסיבות החיים הביאו אותי במהלך השבועות האחרונים להגיע למרפאת חירום. זה היה אחרי לילה עם התראות חוזרות וביקורים במקלט, הצלחתי לחזור לישון (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אבל אחרי מספר שעות התעוררתי. שטפתי פנים, ובעודי מחליפה בגדים אני מבחינה שכל הגוף שלי מכוסה פריחה. החלטתי לא לחכות ונסעתי לראות רופא
הגר סידס היא כותבת תוכן ופובליציסטית במגוןן תחומים; אוכל, אופנה, תיירות, אקטואליה ופוליטיקה. הכתיבה מאפשרת לה להעביר את מה שהיא מרגישה וחושבת באופן הטוב ביותר, גם בסוגיות מורכבות יותר כמו רווקות, הגירה, יחסים בינלאומיים ואקטואליה בשילוב סאטירה, הומור וסרקסזם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהנשמה מלאכותית בבג"ץ
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהסכסוך הפלסטיני לא קשור לעניין האיראני, ומכאן שפתירתו לא תשנה את עמדת איראן מול ישראל. האיראנ ים משתמשים בסכסוך הפלסטיני כעוד טיעון דמגוגי להסית נגד ישראל ולהסיט את דעת העולם מעמדותיה האנטישמיות.
לכן אין טעם לרוץ ל"הסכם ז'נבה" מתוך אמונה שזה יישרת את ענייניה של ישראל מול איראן. ריצה ל"ז'נבה" גם לא תשנה את עמדות הערבים הפלסטינים לגבי שלילת זכות היהודים למדינת לאום משלהם ב"אגן האסלאמי הקדוש". הפלסטינים ייקחו כל מה שישראל תיתן להם ובלבד שלא יצטרכו להתחייב במפורש להפסקת הסכסוך, כאשר הם נאלצים להכיר במפורש וכחוק בזכות קיומה של ישראל בכל גבול שיוגדר.
מכאן, שכל עוד עמדות ערביי פלסטין לא משתנות ומקבלות את ישראל כישות לגיטימית, כל "ז'נבה" תהיה השלייה, לשווא, עוד "הודנה" קצרה לעשור, שנתיים או חודשיים.