אחרי ה"הפתעה" שהפלסטינים לא מאפסנים את השאיפות הלאומיות שלהם רק בגלל שישראל מסרבת בעקביות להיכנס למו"מ, הגיע הזמן שגם אנחנו נעסוק במה המשך הסכסוך והכיבוש עושים (ועוד יעשו) לנו.
הפתעה. 98 מדינות, בהן גם מידידותיה של ישראל, ואפילו כמה מהחדשות, כמו איחוד האמירויות ומרוקו (מישהו אמר "שלום תמורת שלום"?), תמכו בהצעה בוועדת האו"ם כי בית הדין הבינלאומי בהאג יגבש חוות דעת על "הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה המערבית".
אביב סגרון הוא דובר יוזמת ז'נבה, ארגון הפועל לקידום פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני. לשעבר סגן יו"ר האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן גוריון, פעיל למען נושאים חברתיים ופוליטיים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוקראתי בעניין אבל איבדת אותי ב"גם אחרי מלחמת ששת הימים ישראל סירבה להצעות מצריות למו"מ לשלום."
לא ברור אם כתבת זאת מכוונת זדון , בורות או אמונה באגדות אורבניות שעיתון הארץ אוהב לפמפם בכל מקרה מה שקרה במציאות אחרי ששת הימים חודש לאחר המלחמה ,זו ועידת חרטום של הליגה הערבית שסיכום הרשמי שלה הוא:
לא להכרה בישראל
לא למשא ומתן עם ישראל
לא לשלום עם ישראל
שנודעו כשלושת הלאווים.
לא ברור הרצון האובססיבי הזה לקבע את מעמד ישראל כאשמה בלעדית ותוך הצגת מציאות מזוייפת של כמיהה בלתי פוסקת לשלום מצד מצרים. זה כבר על גבול הפארסה.