רון חולדאי העלה באמצע החודש שעבר חידה לעוקבים שלו בטוויטר: הוא שאל היכן צולמו התמונות בהן נראה מתחם פסטורלי שבו דרים בהרמוניה כלי רכב, רוכבי אופניים והולכי רגל שנהנים ממדרכה רחבה שקושטה בעצים צעירים.

כעבור שעתיים ראש עיריית תל אביב פתר את החידה הלא כל כך קשה הזו וציין שמדובר במקטע ממפגש הרחובות אלנבי ונחלת בנימין. הוא התמוגג מהשיפצור שהפך את האזור הסואן למקום שנעים להגיע אליו, אחרי שבשנים האחרונות היו שם עיי חורבות.

גם ההמשך המזרחי של אותו מקטע, ברחובות יהודה הלוי ומקווה ישראל, חווה עכשיו עדנה מחודשת עם מדרכה רחבת ידיים שהפכה את המתחם למקום שמרחיב את הלב ביום ומרכז תנועת בליינים שוקקת בלילה. זה קורה אחרי כמה שנים בהן ההגעה לשם הייתה סיוט לכלי רכב והולכי רגל שנאלצו לחלוף במקום בזמן שהלכו ונשלמו העבודות להכנת תחנת אלנבי בקו האדום של הרכבת הקלה.

בתמונות מקטע אלנבי-נחלת בנימין מעל תחנת הרכבת הקלה. צולם היום אחה"צ. https://t.co/tCrvsRjZdK

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) December 13, 2021

בעיקר, העבודות היו סיוט מתמשך לחנויות הרחוב ועסקי ההסעדה שפעלו שם ורבים מהם לא שרדו או נאלצו לחפש מיקום אחר. כעת הם יכולים לנשום לרווחה וליהנות מתנועה ערה של לקוחות בכל שעות היממה, אך במקומות רבים בתל אביב ובערי המרכז מלחמת החפירות בעיצומה ולפי נת"ע, החברה שמאחורי הפרויקט, הסיום המשוער הוא ב-2027.

עבודות הרכבת מפקיעות נתיבי תנועה, מגלחות חלקים מהמדרכות, חוצצות בינן לכביש באמצעות גדר ומהוות מטרד רעש ביום ובלילה. התוצאה היא שרבים מעדיפים להימנע מלעבור במקומות האלה ברכב או ברגל וההפסד הוא של העסקים הסמוכים.

עבודות הרכבת מגלחות חלקים מהמדרכות, חוצצות בינן לכביש באמצעות גדר ומהוות מטרד רעש ביום ובלילה. התוצאה היא שרבים מעדיפים להימנע מהגעה לעסקים הסמוכים

"אנשים התייאשו מלהגיע"

"מאז יולי אנחנו בצרות", אומרת רחל וגר, הבעלים של My Pub שממוקם בחלק המערבי של פרישמן, קצת לפני רחוב הירקון. בקיץ האחרון החלו העבודות להקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב בן יהודה בתל אביב, בין בוגרשוב לגורדון, ובהמשך הן יעברו לחלק הצפוני של הרחוב.

"מאז יולי אנחנו בצרות". רחל וגר בכניסה ל-My Pub בת"א. עבודות הרכבת הקלה בבן יהודה חתכו את תנועת הלקוחות

בשביל הפאב הקטן והאינטימי של וגר העבודות האלה הן מכה אנושה, ובזמן שביקרתי שם פועלים עסקו בריתוך מתכות במרחק של מטרים ספורים מאיתנו.

"בעשר בלילה באים וחופרים בורות באמצע הצומת וסוגרים לך את הרחוב ככה ששום רכב לא יכול לעבור. פותחים לך את הכביש מכבשים ומשאיות שנוסעות קדימה ואחורה ואף אחד לא יכול לשבת פה.

"אנשים התייאשו מלהגיע לכאן כי גם כשאתה מגיע ברגל אז אומרים לך אל תעבור מפה ואל תעבור משם וטרקטורים עובדים לך מול הפרצוף. כמו שהכביש נראה יעברו עליו עוד כמה פעמים עד שייסדרו אותו, שלא לדבר על ניתוקי החשמל והמים אחרי שאיזה טרקטור עולה על כבל או צינור ויופי, ממש אפשר לעבוד ככה.

"כמו שהכביש נראה יעברו עליו עוד כמה פעמים עד שייסדרו אותו, שלא לדבר על ניתוקי החשמל והמים אחרי שאיזה טרקטור עולה על כבל או צינור ויופי, ממש אפשר לעבוד ככה"

עובד של הרכבת הקלה מרתך בצומת בן יהודה-פרישמן. עיריית תל אביב לא מסייעת לעסקים שספגו את הפגיעה בתנועת הלקוחות (צילום: עומר שרביט)

"אם זה היה קורה יום אחד אז מילא, אבל זה מצטבר לזה שאנשים לא רוצים לבוא לפה. הם יודעים שבאזור פרישמן-בן יהודה סגור אז אין להם חניה ויכולים להיתקע ברחוב סגור ולך תחפש סמטה כדי לצאת מכאן או מוניות שגם לא רוצות להגיע בלילה. איבדתי המון לקוחות, אפשר להגיד שהעסק סגור".

היא מפעילה את הפאב הזה בשש השנים האחרונות עבור קהל שמורכב מתושבי השכונה, תיירים שבאים וחוזרים אליה במיוחד וכן לקוחות שמגיעים מחוץ לעיר. המכה של הרכבת הקלה ניחתה עליה אחרי שנה וחצי של קורונה, שגם היא גבתה מחיר כבד בסגירת השמיים לתיירים.

בעלת הפאב תוהה מדוע עיריית תל אביב והמדינה לא מסייעות לה לפחות במה שאפשר. "אנחנו משלמים ארנונה מאוד כבדה, ועל זה יש חשמל ומים ואגרות שילוט וכסאות בחוץ בנפרד. החשבונות לא נגמרים. גם כשהמקום היה סגור שילמתי את החשבונות האלה, זה שאתה סוגר את הדלת לא אומר שאתה מפסיק לשלם את החשבונות".

"אנחנו משלמים ארנונה מאוד כבדה, ועל זה יש חשמל ומים ואגרות שילוט וכסאות בחוץ בנפרד. החשבונות לא נגמרים. גם כשהמקום היה סגור שילמתי את החשבונות האלה"

שלט של עבודות הרכבת הקלה בתל אביב (צילום: עומר שרביט)

היא מצפה שעיריית תל אביב תפחית את האגרות לבעלי העסקים כמוה שסמוכים לעבודות הרכבת, וכן את הארנונה. כשאני מזכיר לה שגובה הארנונה היא בסמכות משרד הפנים, היא עונה שאם ירצה, חולדאי יוכל להביא לידי כך שההנחה הזו תינתן. "איך הוא מנפנף אותנו אחרי שנתיים שבהן אנחנו לא עובדים?", היא שואלת.

בעיריית תל אביב השיבו בתגובה לכתבה זו, כי מבין חמש הערים שבהם מתבצעות עבודות הרכבת, תל אביב היא היחידה שהתחייבה לסייע לעסקים שנפגעו. אלא שבאופן תמוה, הסיוע ניתן רק לאלה שסמוכים לעבודות על הקו הירוק ולא לכל השאר.

עוד הוסיפו בעירייה, שההנחה בארנונה היא בסמכות משרדי הפנים והאוצר, שמהם לא התקבלה תגובה. אך כפי שבעלת הפאב בפרישמן ציינה בפנינו, אם חולדאי היה רוצה להפעיל את כובד משקלו ומרים קול צעקה, בממשלה היו נאלצים לכל הפחות להקשיב לו.

עם זאת, בעירייה ציינו גם שעסקים הסמוכים לגדר יכולים לקבל פטור מחלק מהאגרות, אך אלה שאיתם שוחחנו לא מודעים לכך.

"אין עבודה, העסק צנח ב-70% לעומת מה שהיה לפני שסגרו פה הכל", הנרי סבג בצפון אבן גבירול (צילום: עומר שרביט)

גם עבור המספרה של הנרי סבג שבצפון אבן גבירול הסיוע של עיריית תל אביב לא רלוונטי שכן העסק שלו ממוקם על הקו הסגול, שעבורו הקרן הייעודית לא נותנת את הכסף. "אין עבודה, העסק צנח ב-70% לעומת מה שהיה לפני שנה כשסגרו פה הכל", הוא אומר בשיחה איתו במספרה.

הוא שם ב-15 השנים האחרונות אחרי שלפני כן היה בפנקס ולדבריו הלקוחות המבוגרות לא מסוגלות לצלוח את המכשול של עבודות הרכבת, עם הגדר שחוצצת בין העסק שלו לכביש.

"יש לי לקוחות מרחובות, מרעננה, הרצליה ותל ברוך שהיו רגילים להגיע לכאן במוניות ועכשיו אין להם איפה לעצור. אלה נשים מבוגרות, הרבה זקנות עם מטפלות, חלקן בכסא גלגלים שפשוט לא מגיעות יותר. נקודה", הוסיף סבג, בשעה שאחת הלקוחות שישבה במספרה אישרה את הנכונות של דבריו.

"יש לי לקוחות מרחובות, מרעננה, הרצליה ותל ברוך שהיו רגילים להגיע לכאן במוניות ועכשיו אין להם איפה לעצור. אלה נשים מבוגרות, חלקן בכסא גלגלים שפשוט לא מגיעות יותר"

קיבלתם סיוע כלשהו מעיריית תל אביב?
"כלום. הביאו לנו בחגים בקבוקון עם דגים משוקולד כאילו בשביל לעודד אותנו, זה היה צחוק מהעבודה. מה שקורה פה עכשיו זה אחרי שנה וחצי של קורונה עם סגרים והשבתת העסק. העירייה הכי עשירה בארץ בעיר הכי יקרה בעולם ולנו לא עוזרים. אנחנו נחנקים בשביל לשלם את המסים שלהם, 2,000 שקל ארנונה בחודשיים, ועוד אגרת שילוט".

לחנויות הרחוב אין את מנופי הלחץ של הקניונים הגדולים. עבודות הרכבת בציר ז'בוטינסקי (צילום: עומר שרביט)

הקניונים מכתיבים את הטון

הממשלה הנוכחית קופצת את ידה במה שנוגע לסיוע לעסקים שנפגעו מהקורונה. אתמול אחר הצהריים שר האוצר אביגדור ליברמן אמר שרוב העסקים במצב מצויין ושכל עוד אין סגר לא יהיו מענקים. כך שקשה לצפות מהם לעשות משהו עבור אלה שנפגעו מעבודות הרכבת.

בנובמבר האחרון האוצר אישר השלמת מענק של 60 מיליון שקל לעסקים שנפגעו מהקורונה. אלא שהוא ניתן עבור ירידת הכנסות ב-2020 ורלוונטי בעיקר לכאלה ששוכרים שטחים גדולים. מאז מענקי הקורונה עבר זמן רב והעסקים הפגיעים ביותר הם אלה שנאלצים לספוג את השילוב הקטלני של הקורונה יחד עם המטרד של עבודות הרכבת. אלה הן חנויות ועסקי הסעדה ברחוב.

בשנים האחרונות דובר רבות על כך שיש יותר מדי קניונים בישראל, ומתכנני ערים העלו על נס את המרקם העירוני שצריך לכלול גם חנויות במרחב הפתוח בסגנון הישן והטוב, ולא רק במתחמים סגורים. אלא שבמשבר הנוכחי נראה שמי שמכתיבים את הטון בדרישות לממשלה הם דווקא הקניונים הגדולים, שבארץ מוחזקים בעיקר על ידי עופר ועזריאלי.

בימים האחרונים השחקנים הגדולים במסחר הם אלה שהפעילו את הלחץ לרכך את התו הירוק. לעומת זאת, לחנויות הרחוב אין את מנופי הלחץ כדי לדרוש את הפיצוי על עבודות הרכבת שבמהלך השנים האחרונות חתכו להן את תנועת הקונים ומחזורי הפעילות.

בימים האחרונים השחקנים הגדולים במסחר הפעילו את הלחץ לרכך את התו הירוק. לעומת זאת, לחנויות הרחוב אין את מנופי הלחץ כדי לדרוש את הפיצוי על עבודות הרכבת

"הרוב פה נפלו". תריסים מוגפים בחנויות שנסגרו בגלל עבודות הרכבת הקלה בבני ברק (צילום: עומר שרביט)

התרסקות בציר ז'בוטינסקי

דוגמה טובה לנפילה החופשית של העסקים הקטנים שצמודים לחפירות הרכבת הוא ציר ז'בוטינסקי ברמת גן – מרחוב ביאליק, עבור בבן גוריון ועד הכניסה לבני ברק. אפשר לראות בחלקים מהמקטע הזה שורה ארוכה של תריסים מוגפים, ושלטים שמעידים על חנויות שפעלו שם עד לא מזמן.

"הרוב פה נפלו כמו שאתה רואה", אומרת המוכרת בחנות שיקשוק שממוקמת קצת לפני הפנייה לרחוב רבי עקיבא. החנות שלה סגורה כעת ועובד של הרכבת הקלה מניח שם מלט על הרצפה. הוא מנסה להשיב לקדמותו את המצב בכניסה לחנות אחרי שביצע שם עבודה שקשורה לרכבת. אלא שאת הנזק האמיתי הפועל לא יצליח לתקן: הגדר חונקת את המדרכה ולקוחות מעדיפים לא לעצור שם.

בקרבת מקום נמצאת גם מסעדת פיצהל'ה, שבעליה נכנעו ומתכוונים לעבור למקום אחר. "העבודות כאן חתכו את העבודה בחצי, אם לא היינו מספיק מבוססים ומביאים כסף מהבית גם אותנו זה היה מפיל", אומר הבעלים דוד נחום. "ביקשנו פיצוי מעיריית בני ברק אבל לא קיבלנו כלום, שום דבר. הגדר יושבת פה על הנשמה שלנו ובקרוב אנחנו עוברים מקום בגלל העבודות.

"העבודות חתכו את העבודה בחצי, אם לא היינו מבוססים ומביאים כסף מהבית גם אותנו זה היה מפיל", אומר הבעלים. "ביקשנו פיצוי מעיריית בני ברק אבל לא קיבלנו כלום"

פועל של הרכבת הקלה משיב את המצב לקדמותו בחנות שהחזית שלה נפגעה. הגדר של העבודות חונקת את המדרכה (צילום: עומר שרביט)

"כל השכנים שלנו התרסקו, פשיטות רגל, חובות וסיפורים מפה עד הודעה חדשה. נתנו הבטחות שיעזרו אבל לא מעניין אותם כלום. 'הסיוע' היחיד שנותנים זה מהבנק שמציע הלוואות, אבל לא אומרים לך קח פטור מארנונה ושילוט". בעיריית בני ברק מסרו בתגובה לדברים האלה כי את התביעות לפיצוי יש להפנות לנ.ת.ע.

בסמוך לתחנת ביאליק שהקמתה הולכת ונשלמת, פועל ג'ורג' החייט, (סולאייב הוא שם המשפחה שלו) שמציין כי גם הוא לא קיבל פיצוי על הנזק מהרכבת ואת חלק הסיוע שכן קיבל לרגל הקורונה הוא מתבקש להחזיר עכשיו.

"היה לנו החזר על חודשיים ארנונה שניתן על ידי ראש העיר הקודם וגם את זה מבקשים עכשיו בחזרה. פיצוי על הרכבת לא קיבלנו, מצדם שנסגור ונפתח במקום אחר. פרוייקט ממשלתי ולא מתייחסים אליך. כאן לפחות התקדמו קצת, אומרים לנו עוד שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, אבל נראה לי שזה יימשך ככה עד פסח".

לפני כמה שנים סולאייב שילם כמה מאות שקלים בניסיון להשתתף בתביעה כנגד נת"ע ומשרדי התחבורה והפנים, אך היא נדחתה. בנת"ע אמרו כי העבודות בקו האדום לקראת סיום, ומעיריית רמת גן לא התקבלה תגובה.

"פיצוי על הרכבת לא קיבלנו, מצדם שנסגור ונפתח במקום אחר. פרוייקט ממשלתי ולא מתייחסים אליך. לפחות התקדמו קצת, אומרים לנו שזה יימשך עוד חודש-חודשיים"

"כל השכנים שלנו התרסקו. חובות וסיפורים מפה עד הודעה חדשה", עבודות הרכבת ברמת גן (צילום: עומר שרביט)

הממשלה מבטיחה כי לבעלי העסקים שישרדו את העבודות צפוייה תנועה ערה יותר של לקוחות כשהרכבת תתחיל לפעול, אלא שנכון לעכשיו הם מתקשים לראות את הסוף, כך למשל גם בבת ים.

"אנחנו חנות ותיקה ובקורונה הייתה עבודה אבל בחודשיים האחרונים מתחילים לראות ירידה דרסטית של עשרות אחוזים", אומר אלי מחנות סופר-אלקטריק מרחוב רוטשילד בבת ים, שחלקו נסגר יחד עם חלק מרחוב העצמאות שפונה אליו.

"עד לפני שבועיים סגרו את החלק הצפוני לחודש ומשהו ועכשיו את החלק הדרומי שבו אנחנו ממוקמים. זה ככה כבר שלושה שבועות ולא יודעים מתי יפתחו מחדש. ללקוחות ואפילו לנו אין איפה להחנות, המובילים שלנו נאלצים לעצור את המשאיות 300-400 מטר מאיתנו, זו בעיה אדירה.

"בזמנו עסקים פנו לסיוע מהעירייה אבל אין היענות ואין כלום. אין הנחות בארנונה ובאגרות, שום הטבה, הכל אותו דבר. פשוט לא מתחשבים". בנת"ע אמרו בתגובה כי העבודות ברוטשילד בת ים יסתיימו בעוד חודשיים, מעיריית בת טרם התקבלה תגובה.

"זה ככה כבר שלושה שבועות ולא יודעים מתי יפתחו מחדש. ללקוחות ולנו אין איפה להחנות, המובילים שלנו נאלצים לעצור את המשאיות 300-400 מטר מאיתנו, זו בעיה אדירה"

"ללקוחות ולנו אין איפה להחנות, המובילים מחנים את המשאיות 300 מטר מאיתנו". עבודות הרכבת בבת ים

תגובות

מחברת נת"ע נמסר בתגובה: "כלל העבודת על הקו האדום לקראת סיום , כמו שיקוע קרליבך שייפתח בימים הקרובים. חב' נתע פותחת ומחזירה בתקופה האחרונה שטחים שנלקחו לטובת עבודות הרכבת הקלה בתום פיתוח סביבתי ואדריכלי מתקדם. ברוטשילד בת ים למשל, תיפתח החסימה בעוד כחודשיים.

"בקווים הסגול והירוק, עבודות השלב הראשון מתקדמות לקראת כניסת הזכיינים לשלב השני של העבודות, ובהתאם מבוצעים שינויים בהסדרי התנועה, לתקופות שונות ( אבן גבירול בן יהודה ועוד). העבודות בקו הסגול אמורות להסתיים ב-2026 ובקו הירוק ב-2027.

"מנכ"ל נת"ע חיים גליק: אנחנו מתנצלים מראש לפני תושבי הערים שלאורך התוואי על ההפרעה, אבל בסופה של התקופה, תעמוד לרשות כולם רשת רכבות קלות שקטות, בטוחות נוחות וללא הפקקים".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "פרויקט הרכבת הקלה הוא פרויקט לאומי באחריות ממשלתית, המוקם ב-5 ערים שונות. עיריית תל-אביב-יפו היא העירייה היחידה שלקחה על עצמה לסייע באופן מיוחד לעסקים על תוואי עבודות החפירה של תחנות תת קרקעיות של הרכבת הקלה באמצעות הקמת קרן ייעודית, בשיתוף משרדי האוצר והתחבורה, שתסייע בהחזר הוצאות ותכיר גם בהוצאות ששולמו מיום תחילת העבודות בסמוך לבית העסק.

"הסיוע לעסקים בתוואי התחנות התת קרקעיות של הקו הירוק של הרכבת הקלה הינו באמצעות השתתפות בהוצאות החיוניות להמשך תפקודו של העסק בתקופת עבודות הרכבת הקלה, והוא מכסה הוצאות כגון: שיפוצים, פרסום ושיווק, שליחויות, העסקת יועצי נגישות, מכבי אש ועוד בהתאם לקריטריונים שנקבעו בנוהל.

"הסיוע יינתן בהתאם לנוהל עד לשווי של 250,000 שקלים לעסק. קרן הסיוע לעסקים בסמוך לעבודות חפירת הקו הירוק תעמוד על כ-15 מיליון שקלים, והיא ממומנת באופן שווה על ידי משרד האוצר ועיריית תל אביב- יפו.

"כמו כן, העירייה פעלה לתיקון חוקי עזר אשר מעניקים פטור מתשלום אגרת שולחנות וכסאות, פרגוד ואגרת היתר לילה לעסקים שנמצאים בתוואי הרכבת הקלה במקטעים שבהם מוצבת גדר. באשר להנחה בארנונה, הדבר אינו בסמכות העירייה אלא בסמכות משרדי הפנים והאוצר".

מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "פרויקט הרכבת הקלה הינו פרויקט לאומי על כל המשתמע מכך. אנו מודעים לכאב הגדול של בעלי העסקים, אך למרות זאת, מנגנון הפיצוי ודרישות בעלי העסקים צריכה להיות מופנית לחברה המבצעת – קרי נ.ת.ע. האפשרות היחידה שמאפשר החוק לרשויות, הוא שקלול הנתונים והיקפי הפעילות בנכס בתקופה המדוברת.

"הארנונה בנכסים ריקים, או נכסים סגורים, יקבלו פטור במסגרת החוק.
לגבי תביעות נזיקין ספציפיות, עמדתנו כאמור, כי ראוי לפנות לגורם המבצע ולהעמידו על חומרת הנושא והיקף הפגיעה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה:

"תשלום הארנונה הוא מס אשר מוטל על הנכס גם כאשר לא מתקיימת כלל פעילות כלכלית בנכס. בהתאם להוראות החוק לא ניתן לתת הנחה בארנונה על בסיס פגיעה במחזורי הפעילות בשל עבודות הרכבת הקלה. מתן הנחה כאמור דורש תיקון חקיקה. בנוסף יש לזכור שעצם ביצוע העבודות עשוי להוביל להשבחת נכסים עם חלוף תקופת ביצוע העבודות".