JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ניצן ויסברג: צנזורה מעולם לא היתה אחת הדרכים לשאוף לאמת | זמן ישראל

צנזורה מעולם לא היתה אחת הדרכים לשאוף לאמת

ג'ו רוגן מתנצל, צילום מסך מהאינסטגרם שלו
ג'ו רוגן מתנצל, צילום מסך מהאינסטגרם שלו

ספוטיפיי הודיעה בשבוע שעבר על הסרת כל המוסיקה של אגדת הפולק-רוק ניל יאנג מהפלטפורמה בעקבות אולטימטום שפרסם יאנג במכתב פתוח נגד הפודקסט המושמע ביותר בעולם של ג'ו רוגן שלטענתו מפיץ מיסאינפורמציה על קורונה.

ספוטיפיי הודיעה בשבוע שעבר על הסרת המוסיקה של אגדת הפולק-רוק ניל יאנג מהפלטפורמה אחרי אולטימטום שפרסם נגד הפודקסט המושמע ביותר בעולם של ג'ו רוגן, שלטענתו מפיץ מיסאינפורמציה על קורונה

זו לא הפעם הראשונה שיאנג מפרסם מכתב פתוח. לפני שנתיים פרסם שטראמפ הוא בושה למדינה וזעם שהוא משמיע את שיריו בכנסים שלו. הפעם נראה שהטריגר למכתב של יאנג היה מכתב פתוח לספוטיפיי שפרסמו קבוצה של אנשי ונשות מדע, רפואה, חינוך ואקדמיה בעקבות ראיון של רוגן עם ד"ר רוברט מאלון, בדרישה ל"מדיניות מיסאינפורמציה" בפלטפורמה.

תגובת ספוטיפיי הראשונית היתה אמירת "ביי ביי" ל-6 מיליון האזנות ליאנג בחודש, ו"ברוכים הבאים" ל-11 מיליון המאזינים לכל פרק של רוגן.

יתכן שהמחוייבות המיוחצ"נת של קונגלומרט הטק Meta למלחמה במיסאינפורמציה בקורונה בלבלה כמה אנשים, שדמיינו שיש כאן דוגמה ומופת של טק-אלטרואיזם.

הסבר אפשרי אחר הוא ההבדל במודלים העסקיים של החברות. בעוד שספוטיפיי מוכרת מנוי לתוכן, Meta מוכרת פרסומות. כלומר, היא מוכרת את הרעיון שיש לה יכולת להשפיע על העמדות וההתנהגות של המשתמשים בפלטפורמה. באופן כאילו פרדוקסלי, יש ל-Meta אינטרס לטפח את הרעיון שבני אדם הם חומר גלם למניפולציה דרך חשיפה לתכנים.

אך האם זה נכון?

חנה ארנדט כתבה:

"ההנחה הפסיכולוגית של היותנו בני-מניפולציה הפכה להיות אחד מהמוצרים הנמכרים ביותר בשוק הדעה הרווחת והמלומדת".

איך יתכן שאני, למשל, פעם ראיתי פרסומת למשקה חלב בטעם בזוקה, ואיכשהו לא מיד הלכתי לקנות אותו? אין ספק שלחשיפה לתכנים יש איזושהי השפעה. אבל האם מדובר בקשר ישיר ודטרמינסטי (מהסוג שהיה מכניס אפילו יותר מיליארדים לכיסה של Meta)? האם חשיפה לרוק-אנד-רול באמת השחיתה את הנוער? האם חשיפה לסרטים מצויירים בדור הקודם, ולמשחקי וידאו אלימים בדור אחריו, פילסה את הדרך לחברה של סוציופטים?

אין ספק שלחשיפה לתכנים יש השפעה, אך האם מדובר בקשר ישיר ודטרמינסטי? האם חשיפה לרוק-אנד-רול באמת השחיתה את הנוער? האם חשיפה למשחקי וידאו אלימים פילסה את הדרך לחברה של סוציופטים?

יש היסטוריה ארוכה של מכתבים פתוחים, עצומות ומחאות של שמרנים שביקשו לצנזר ספרים, סרטים, אמנים ואף מדענים כדי להציל את נפשם וגופם של הנוער. ככה לפני 55 שנה לא נתנו לביטלס להכנס לארץ. הדבר המדהים ביותר במקרה של המכתב הזה הוא שכאן קבוצה של גברים ונשים בוגרים מבקשת להציל את נפשם וגופם של אנשים בוגרים אחרים! מה בדיוק הופך רופא שיניים, אחות, יועץ זוגיות, וטרינר או סטודנטית לדוקטורט בתחום לא ידוע (חלק מרשימת החתומים הנכבדה) לחסינים, כך שהם היו יכולים לשמוע את הפודקאסט של רוגן, שמארח אנשים רבים עם שלל דעות, ובהן שתיים לא מבוססות ובעייתיות מאוד, בלי למות ממיסטינפורמציה ובכל זאת לדעת שהוא סכנת נפשות לאחרים?

בספטמבר 2020 ארגון הבריאות העולמי יצא בהודעה משותפת עם האו"ם, יוניסף, אונסקו ואחרים, לפיה הקורונה היא הפעם הראשונה בהיסטוריה בה מדיה חברתית משמשת בתפקיד כל כך מרכזי בהפצת מידע לניהול המגפה, וכי באותו זמן הטכנולוגיה גם מאפשרת הפצת מידע כוזב ותורמת ל"אינפודמיה" שמסכנת את מאמצי ניהול המגפה.

המטאפורה של מגפת מידע, של רעיונות שהופכים "ויראליים" היתה כל כך חזקה, עד שרבים הפסיקו להיות מסוגלים להבחין שמדובר בסופו של דבר רק במטאפורה. הרעיון ש"מיסאינפורמציה הורגת אנשים" הפך בן לילה לעובדה, כאילו יש קשר דטרמיניסטי בין מידע ובין פעולה, ובפרט בין מידע שגוי ובין פעולה שגויה.

המטאפורה של מגפת מידע, רעיונות שהופכים "ויראליים" היתה כה חזקה, עד שרבים הפסיקו להבחין שמדובר בסופו של דבר רק במטאפורה. הרעיון ש"מיסאינפורמציה הורגת אנשים" הפך בן לילה לעובדה

במרץ 2021 חברת Meta (אז פייסבוק) פצחה בקמפיין נגד מיסאינפורמציה על קורונה בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, מהלך שסלל את הדרך להסכמה ציבורית להפוך את הכוכב של סקנדל פייסבוק-קיימבריג' אנליטיקה מרק צוקרברג וחבריו בסיליקון ואלי, לצנזור העולמי.

במלחמת הקודש נגד מיסאינפורמציה, ד"ר רוברט מאלון, מי שתואר באטלנטיק כ"מדען החיסונים שמפיץ מיסאינפורמציה על חיסונים", כמעט מריח מגופרית. עם יותר ציטוטים של מאמריו המדעיים מאשר כנראה כל החתומים על המכתב הפותח לספוטיפיי גם יחד – הוא גם טוען בציבור דברים שאין להן שום בסיס מדעי, ומוציא אנשים טובים מהכלים.

וינאי פרסד, רופא ופרופסור לאפידמיולוגיה וביו-סטטיסטיקה ב-UCSF נקט בגישה שעד לא מזמן היתה מובנת מאליה. במאמר בשם "אנחנו צריכים לדבר על החיסונים", שבא בתגובה למכתב הפתוח הקבוצתי, הוא טוען שאסור לעשות צנזורה לרוגן תחת הכותרת של לוחמה במיסטאינפורמציה. במקום זה הוא מפרק את הטענות של שני אורחים של רוגן ספקני חיסונים, ד"ר רוברט מאלון וד"ר פיטר מקלה. כשהם אומרים דברים איתם הוא מסכים, הוא מסכים. כשהם אומרים דברים שאין להם סימוכין מדעיים הוא מציין זאת.

מדהים. ואפילו מקובל על ג'ו רוגן עצמו.

תפריט התכסיסים לתפעול יצורים לא רציונליים (ברי-מניפולציה, חשופיות בפני סוליית המיסאינפורמציה), שמכרו יועצי כלכלה התנהגותית למקבלי החלטות במשבר הקורונה, מתגמדים לעומת הקסם האמיתי של טיעונים רציונליים.

https://www.youtube.com/watch?v=vYDk29ZKbQE

 

בנתיים גם ג'וני מיטשל הורידה את השירים מהפלטפורמה, ג'ו רוגן התנצל. וספוטיפיי, שהמניה שלהם צנחה ב-12 אחוז במהלך הסופ"ש והם איבדו כ-2 מיליארד דולר, פרסמה את מדיניותה בקשר לתכני מיסאינפורמציה ואיך הם פועלים לסימונם ולתיווכם לציבור.

פרסד, רופא ופרופ' לאפידמיולוגיה וביו-סטטיסטיקה נקט בגישה שנחשבה בעבר מובנת מאליה: אין לצנזר את רוגן בשם לוחמה במיסטאינפורמציה, אלא לפרק את טענות אורחיו ספקני החיסונים

חזרה לניל יאנג ולג'וני מיטשל. זה נפלא כשאמנים משתמשים בקול שלהם.ן, אבל ממש לא נפלא כשהם עושים את זה כדי לסתום את הקול של אחרים. יש לאנושות דרכים לשאוף לאמת. מדע. פילוסופיה. אמנות. צנזורה מעולם לא היתה אחת מהן.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כשאתה שומע שיש חלב בטעם מסטיק בזוקה אתה יכול להחליט בקלות אם זה מתאים לך ואם תאהב את זה. כשאתה שומע דיסאינפורמציה רפואית מסוכנת אתה צריך תיווך של מישהו בעל ידע רפואי. רוגן הוא חסר אחריו... המשך קריאה

כשאתה שומע שיש חלב בטעם מסטיק בזוקה אתה יכול להחליט בקלות אם זה מתאים לך ואם תאהב את זה. כשאתה שומע דיסאינפורמציה רפואית מסוכנת אתה צריך תיווך של מישהו בעל ידע רפואי. רוגן הוא חסר אחריות, הוא לא מספק גלוי נאות על אורחיו המפוקפקים והוא משפיע על קהל של מיליונים שלא מתחסנים. ואותם אנשים בורים ואנוכים שלא מתחסנים מסכנים את כלל הציבור.

לפוסט המלא עוד 822 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.