הסכם הגרעין – ברירה גרועה וגרועה יותר

מוסלמים שיעים מתכנסים במסגד של אימאם חוסיין בפסטיבל כרבלה, ספטמבר 2021 (צילום: AP Photo/Anmar Khalil)
AP Photo/Anmar Khalil
מוסלמים שיעים מתכנסים במסגד של אימאם חוסיין בפסטיבל כרבלה, ספטמבר 2021

ארה"ב מנהלת כבר מספר חודשים מו"מ בווינה עם איראן בנושא הגרעין, בינתיים ללא תוצאות. הנושא הינו ללא ספק רב משמעות ויהיו לו השלכות על עתידה של מדינת ישראל והאזור כולו. האם ההיסטוריה השיעית בכלל ושל המהפכה באיראן בפרט יכולה ללמד על כוונתו האמתית של שלטון האייתולות בטהראן להשיג נשק גרעיני?

המרוץ האיראני לנשק גרעיני עלול להפר איזון של יותר מאלף שנה בעולם האסלאם, המבוסס על ההגמוניה הסונית באזור. איראן משתמשת היטב בחרדה הגוברת בעולם הסוני מהאופציה שהיא תהפוך למדינת סף גרעינית.

המרוץ האיראני לנשק גרעיני עלול להפר איזון של יותר מאלף שנה בעולם האסלאם, המבוסס על ההגמוניה הסונית באזור. איראן משתמשת היטב בחרדה הגוברת בעולם הסוני מהאופציה שהיא תהפוך למדינת סף גרעינית

האיום מניב פירות מבחינתה של איראן, כי הוא מביא את המערב לשולחן המו"מ ובו-בזמן גם מקנה למיליציות שלה באזור תחושת עוצמה. האימה מהגרעין גם מטילה צל כבד על אויבותיה של איראן בעולם הסוני, בראשן סעודיה.

למרבה הצער, המשך הסנקציות ואי-השגת הסכם עלולים להביא לאסון. איראן תתקרב ליכולת גרעינית ותאיים על האזור כולו. הדבר ייצור כדור שלג שקשה יהיה לעצור: מרוץ גרעיני במזה"ת או תגובה צבאית ישראלית שתוצאותיה הסופיות אינן ברורות לאיש. אם כך, האם האופציה השנייה טובה יותר?

אין "הסכם טוב"

מצדדי ההסכם רואים בו את הרע במיעוטו. ההסכם מ-2015 מאפשר לשלוח פקחים של הסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח על מתקני הגרעין האיראניים ולדחות את העשרת האורניום בעשר שנים.

הגישה האופטימית הזו, לה שותפים כעת מדינות אירופה והממשל החדש בארה"ב, מבוססת על ההנחה שהמשטר בטהראן ימלא אחר ההסכם, וכי במהלך עשר השנים יקרה אחד מן השניים: או שהמשטר בטהראן ייפול ויתחלף בשלטון מתון, או שהמשטר הנוכחי יתמתן וישנה את התנהגותו.

אלא שניתוח של ההיסטוריה האיראנית מאז המהפכה ב-1979 מלמד כי אלו תקוות שווא. ההנהגה בטהראן מעולם לא צייתה לחוקים בינלאומיים ולא אפשרה אף פעם לפקחי סבא"א להגיע לכל המתקנים. למעשה, סוכנויות ביון חשפו במשך השנים עוד ועוד מתקנים גרעיניים, שהמשטר האיראני ניסה להסתיר. על כן, הסבירות שהמשטר האיראני יאפשר פיקוח יעיל, הכולל את כל מתקני הגרעין לאחר חתימת ההסכם נמוכה ביותר.

המשך הסנקציות ואי-השגת הסכם עלולים להמיט אסון. איראן תתקרב ליכולת גרעינית ותאיים על האזור. הדבר ייצור כדור שלג: מרוץ גרעיני במזה"ת או תגובה צבאית ישראלית שתוצאותיה הסופיות אינן ברורות

לגבי יציבותו של משטר האייתולות, ההיסטוריה מלמדת שהוא שרד טלטלות קשות ביותר והצליח לשרוד. ניתן למנות למשל את מלחמת שמונה השנים נגד עיראק (1980-1988) ואת המהומות הקשות של 2009 וגלי המחאה החוזרים ונשנים מאז, אשר דוכאו באכזריות קשה.

מבחינה אידיאולוגית, מאז המהפכה לא חלה כל התמתנות משמעותית, כי אם למראית עין. נשיאים מתונים כביכול, כגון מחמד חאתמי (1997–2005) וחסן רוחאני (2013–2021) ניהלו סוג של מו"מ עם "השטן הגדול" (ארה"ב), אך נותרו ללא יכולת החלטה אמתית. למעשה הם שימשו כעלה תאנה למשטרו האפל של המנהיג העליון עלי ח'מנאי, יורשו של ח'ומייני.

המשטר בטהראן המשיך להעמיד בראש סדר העדיפויות שלו את שאיפות ההתפשטות המגלומניות מחוץ לאיראן והדיכוי הפנימי האכזרי של האופוזיציה בתוך המדינה. האזרח האיראני נותר מופקר כלכלית, חברתית ובשנים האחרונות גם רפואית (הכישלון הצורב ביותר במזה"ת בהתמודדות עם הקורונה).

רוב המשאבים באיראן מופנים ל"משמרות המהפכה", גוף הביטחון האחראי על הגנה על המשטר מפני איומים פנימיים וגם מתחזק את המיליציות היקרות של איראן ברחבי המזרח התיכון.

מדינות רבות בעולם הערבי נמצאות כעת בחרדה גדולה ממה שיניב הסכם הגרעין. במידה וייחתם, יזרמו לאיראן מיליארדי דולרים. יש לזכור כי איראן היא השנייה או השלישית מבחינת מאגרי נפט במזרח התיכון.

על סמך ניסיון העבר רוב ההכנסות מהסרת הסנקציות יועברו ל"משמרות המהפכה" ולמיליציות השיעיות בלבנון (חיזבאללה), בסוריה (תומכי אסד למיניהם), בעיראק (הגיוס העממי), בתימן (החות'ים) ולגורמים טרוריסטים וחתרניים נוספים במזרח התיכון.

מניסיון העבר, רוב ההכנסות מהסרת הסנקציות יועברו ל"משמרות המהפכה" ולמיליציות השיעיות בלבנון, בסוריה, בעיראק, בתימן, ולגורמים טרוריסטים וחתרניים נוספים במזה"ת

יש להניח כי אחוז קטן מההכנסות אכן יופנה לשיפור חיי האזרח. סיוע מזערי, בעיקר לשכבות העניות והשמרניות הנאמנות לשלטון, אמור להעניק למשטר אורך נשימה ולגיטימציה מסוימת, במטרה להפסיק את המשך גלי המחאה נגדו. במילים אחרות, הסרת הסנקציות לא תוביל להפלת המשטר. נהפוך הוא, היא תחזק אותו ותבטיח את הישרדותו.

האם טהראן תשנה את דרכיה?

מאז המהפכה ב-1979 ראינו חתירה עקבית של איראן להתערבות והשתלטות על מדינות במזרח התיכון. המשטר האיראני ניצל את מלחמת האזרחים בלבנון והפלישה הישראלית ב-1982, כדי לייסד את חיזבאללה להגנה על לבנון כביכול. אח"כ ניצל את נסיגת הצבא הסורי מלבנון ב-2005, בעקבות רצח רה"מ חרירי, כדי להעמיק את השתלטות חיזבאללה על המדינה.

איראן ניצלה את מלחמת האזרחים בסוריה, החל ב-2011, על מנת להחדיר אליה מיליציות ולהשתלט על חלקים שלמים מהמדינה. לאחר מכן ניצלה איראן את מלחמת האזרחים בתימן כדי לממן ולחמש את החות'ים ולעודדם להשתלט על מערב המדינה, כולל הבירה צנעא ב-2015.

במקביל ניצלה איראן את עליית דאעש בעיראק על מנת לגייס ב-2014 מיליציות שיעיות לג'יהאד נגד ארגון "המדינה האסלאמית", שאיים על הקהילה השיעית. אך לאחר חיסולו של דאעש ב-2017, הפכו המיליציות בעיראק לארגון טרור רב עוצמה בשרות איראן בדיוק כמו חיזבאללה בלבנון.

על כן, קרוב לוודאי שהסרת הסנקציות לא תשנה את ייצוא המהפכה, פרויקט הדגל של המהפכה האסלאמית, אלא רק תיתן לו תנופה.

מאז המהפכה ב-1979 ראינו חתירה עקבית של איראן להשתלטות על מדינות במזה"ת. מלחמת האזרחים בלבנון והפלישה הישראלית ב-1982 נוצלו לייסוד חיזבאללה, להגנה על לבנון כביכול

מנטליות כַּרְבַּלַא

מערכת החינוך השיעיות באיראן ובקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון מרבות לשנן את המקרה הטראגי של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, שנרצח בכַּרְבַּלַא שבעיראק בשנת 680 לספירה.

אחד מטקסי האשורה השיעי, צילום מסך מסרט של AP
אחד מטקסי האשורה השיעי, צילום מסך מסרט של AP

מלבד טקס שנתי (עַאשוּרַא) בו מכים השיעים את עצמם כהזדהות עם סבלו של חוסיין והאשמת הסונים ברצח, במערכות החינוך מתחנכים השיעים על ברכי פרשנותו של ח'ומייני למותו של חוסיין "מנהיג השהידים". לפי פרשנות זו, חוסיין הלך אל מותו הוודאי מול צבא בעל יתרון עצום, כדי להשיב את הצדק לאסלאם, בשעה שהח'ליפות הונהגה כביכול ע"י רשעים (בני אוּמַיַה).

המסר של אירוע כרבלא, הוא מעין גרסה שיעית של סיפור דויד וגוליית. לפיו יש לנהל מאבק נגד אויב חזק יותר גם אם הוא חסר סיכוי, כי השכר על כך בעולם הבא הוא עצום. גם בעולם הזה, לפי השיעה, סופם של החלשים והעשוקים (כך מגדירים עצמם השיעים) לנצח את הרשעים.

ההיסטוריה השיעית אכן כוללת מספר ניצחונות משמעותיים על העולם הסוני, כגון המאה של השליטה השיעית על הח'ליפות בימה"ב (בין המאות 10 -11) והפיכתה של איראן מסונית לשיעית במאה ה-16.

מערכת החינוך השיעיות באיראן ובקרב קהילות שיעיות במזרח התיכון מרבות לשנן את המקרה הטראגי של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מחמד, שנרצח בכַּרְבַּלַא שבעיראק

החתירה להיות שהיד כמו חוסיין הכתיבה את התנהגותה של איראן במלחמה נגד עיראק, מלחמה שלא הניבה דבר מלבד הרג המוני וחורבן. בלבנון מקיים חיזבאללה מערכת חינוך נפרדת שאינה כפופה למדינה, בה נלמדים הערכים שמכתיבה טהראן.

מנטליות כרבלא הכתיבה את אופיים של המאבקים של חיזבאללה נגד ישראל ובהתערבותו של הארגון במלחמת האזרחים בסוריה, ולאחרונה במלחמה של החות'ים נגד סעודיה.

כל המלחמות הללו נטולות הגיון לכאורה, מכיוון שהן מתנהלות מול מעצמות ואינן יכולות להוביל לניצחון בטווח הקצר. אך המנטליות של כרבלא נשענת על נימוק תאולוגי שיעי בדבר צדק אלוהי והתערבות שמיימית (חיזבאללה=מפלגת האל).

טיעון זה אינו מתיישב עם הנחות המבוססות על ההיגיון המערבי. לפיכך, טיעון "מאזן האימה", לפיו אין כל היגיון בשימוש בנשק יום הדין, אמנם מתאים למדינות כגון בריה"מ (ורוסיה כעת), צפון קוריאה או פקיסטן, אך לא למדינה הנשלטת ע"י אנשי דת קיצוניים בעלי השקפה משיחית.

טיעון "מאזן האימה", לפיו אין כל היגיון בשימוש בנשק יום הדין, אמנם מתאים למדינות כגון בריה"מ (ורוסיה כעת), צפון קוריאה או פקיסטן, אך לא למדינה הנשלטת ע"י אנשי דת קיצוניים בעלי השקפה משיחית

החתול ישמור על השמנת

נזכיר שרוסיה וסין, המודעות לטבעו של המשטר הדתי בטהראן, הביעו את נכונותן לערוב לכך שאיראן לא תשיג יכולת גרעינית. אולם פרשת הפיקוח המפוקפק של רוסיה על השמדת הנשק הכימי בסוריה ב-2014, מוכיחה עד כמה ניתן לסמוך על הבטחתן של מדינות אלה.

נזכיר גם את הטיעון של איראן שהיא מפתחת כורים גרעיניים למטרות אזרחיות בלבד לשם הפקת אנרגיה, טענה מגוחכת לאור עושרה של איראן בנפט. עוד יותר מגוחכת הטענה של ההנהגה באיראן כי השימוש בנשק גרעיני אסור לפי ההלכה השיעית. האם ישראל יכולה להישען על טיעון תאולוגי זה, לאור קריאתה החוזרת ונשנית של איראן למחוק את מדינת היהודים? כאן חשוב לציין, כי מצוות ה"תַקִיַה" (הסתרת אמונה מתוך זהירות) בדת השיעית מאפשרת לא לומר את האמת בשעת סכנה, על מנת להטעות את האויב וכדי לשרוד.

עם גרעין וללא סנקציות?

כדי לא להשתמש בדוגמא השחוקה של הסכמי צ'מברליין-היטלר, נשווה את המו"מ עם איראן לעבריין שודד ורוצח סדרתי (איראן) שמציע עסקה לשופט (ארה"ב), לפיה אם ישוחרר ויקבל סכום כסף נאה יחדל מפשעיו, כי אין לו סיבה להמשיך לשדוד.

אמנם ההחלטה לא להסיר את הסנקציות מסוכנת, אך יש להניח כי ההחלטה להסירן אף מסוכנת יותר. הסרת הסנקציות יכולה להוביל בסבירות גבוהה למצב בו המשטר האיראני יתעשר ויחזק משמעותית את המיליציות המאיימות על שלום המזרח התיכון.

ההחלטה לא להסיר את הסנקציות מסוכנת, אך כנראה שההחלטה להסירן מסוכנת יותר. הסרתן יכולה להוביל בסבירות גבוהה להתעשרות המשטר האיראני וחיזוק משמעותי של המיליציות המאיימות על המזה"ת

באותו זמן, המשטר בטהראן ימשיך לחתור ליכולת גרעינית וימנע מהמערב לבצע פיקוח יעיל על המתקנים. יש להניח, כי העסקים בין המערב ואיראן שיגלגלו מיליארדים, יביאו לכך שיופעלו מנופים ולחצים כלכליים על המשטרים במערב להימנע מהטלת סנקציות נוספות במידה ואיראן שוב תפר את ההסכם. 

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,409 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 16 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

כלפון נפל קורבן לפרנויות של בנט

אתמול בלילה פינה יום טוב כלפון את חדרו בכנסת ונסע בעצב לביתו ● כלפון היה אחד הח"כים הנאמנים ביותר בימינה ובסביבתו מרגישים שראש הממשלה עשה לו עוול ● בנט מצדו מנסה לתקן את המצב על ידי מינוי ניר אורבך לשר לענייני התיישבות ● הבעיה: התפקיד הובטח ליו"ר הבית היהודי חגית משה ● היא אינה רוצה בו, אבל היא גם לא מעוניינת שיריבה אורבך יקבל את הכיסא ● פרשנות

עוד 814 מילים ו-1 תגובות

שקד מזהירה: נטיל וטו על שינויים בחוק הלאום

כהנא על הבנייה בכפרים הבלתי מוכרים: פועלים אחרי שנים של הזנחה - לא הייתי עושה מזה עניין ● בני גנץ הקריא בישיבת הסיעה וואטסאפ ויראלי שהגיע אליו והזהיר: "המדינה היהודית בדרך לגבולות גדרה-חדרה" ● שר הרווחה: ״שירותים רבים במשרד הופרטו לאורך השנים אך במקביל לא נבנה מערך פיקוח הולם ויעיל" ● המשטרה עצרה בצומת תפוח פלסטיני חמוש בגרזן שתכנן לבצע פיגוע

עוד 8 עדכונים

בישראל, כמו במקומות אחרים, הזכות להפלה תמיד נקשרה לשליטה של נשים על גופן ועל גורלן ● מאמצים להגביל את הזכות הזאת מסיבות דתיות, לאומיות ותרבותיות הולכים יד ביד עם ניסיונות לצמצם את מעמדן של נשים בחברה ולמעשה להפוך אותן, למרות כל הישגיהן, לאזרחיות סוג ב' ● דעה

עוד 1,300 מילים

בפסק דין שניתן היום, דחה בג"ץ את העתירות נגד הקמת הרכבל לעיר העתיקה בירושלים, תוך קביעה כי אין בחסמים בעלי אופי דתי כדי לעצור את הפרויקט ● בכך מאותת בית המשפט כי במקרה של התנגשות בין החלטות של רשויות השלטון לבין שמירה על אינטרסים דתיים - ידן של הרשויות על העליונה ● פרשנות

עוד 840 מילים

למקרה שפיספסת

דברים שלמדתי מאורי

אורי סביר, מי שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש משלחת ישראל למשא ומתן עם הפלסטינים ואחר כך עם סוריה, הלך לעולמו בגיל 69. אורי היה גדול הדיפלומטים הישראלים בדורנו, והשתייך לקבוצה מצומצמת ביותר של אישים שהשפעתם על ההיסטוריה הישראלית הייתה מכרעת.

אורי סביר, שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש משלחת ישראל למו"מ עם הפלסטינים ועם סוריה, הלך לעולמו. אורי היה גדול הדיפלומטים הישראלים בדורנו, והשפעתו על ההיסטוריה הישראלית הייתה מכרעת

זכיתי לעבוד לצידו בשנות הגאות והשפל של תהליך השלום, וללמוד מקרוב כמה שיעורי-מפתח על אסטרטגיה, מדינאות ודיפלומטיה. הנה 3 דברים, מתוך רבים, שלמדתי מאורי:

1. כן, אפשר

אם פוליטיקה היא אמנות האפשרי, מדינאות ודיפלומטיה במיטבן הן אמנות הפיכת הבלתי-אפשרי לאפשרי. בשיבתו כמנהל המשא ומתן, הצליח סביר לשנות את נתיב ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הוא העלה את הסכסוך על פסים של משא ומתן מדיני, תוך שבירת הטאבו על אש"ף כנציגו הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני, והקמתה יש מאין של ישות מדינית פלסטינית בתחומי עזה ואיו"ש, היא הרשות הפלסטינית.

המהלכים הללו נעשו תחת התנגדות קשה, אלימה ועיקשת של מתנגדי ההסדר בצד הישראלי והפלסטיני. אבל העובדה שהסכמי אוסלו שורדים עד היום, ועדיין מהווים את הבסיס למדיניות ישראל ולמדיניות אש"ף והרש"פ, מעידה על מוצקותם האסטרטגית.

הלקח הוא שגם "הדברים הגדולים", אלו שממשלות ישראל ורבים מאזרחי ישראל מעדיפים להדחיק, להזניח, להשאיר במעמד המסוכן והמזיק של "סטטוס קוו" מדומה, הדברים הגדולים הללו כן ניתנים לשינוי.

מהלכי אוסלו נעשו תחת התנגדות אלימה ועיקשת של מתנגדיו בצד הישראלי והפלסטיני. אבל העובדה שהסכמי אוסלו שורדים עד היום כבסיס למדיניות ישראל ולמדיניות אש"ף והרש"פ, מעידה על מוצקותם

הם מחייבים תעוזה, נחישות, התמדה, תשלום מחירים לאומיים ואף אישיים של העוסקים המלאכה, אבל הם אפשריים.

2. חיוניות הפשרה

סכסוכים בין-לאומיים ותוך-לאומיים הם קשים, מורכבים ולעיתים מתמשכים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמשך כבר יותר מ-100 שנה, וסופו אינו נראה באופק.

בשיח הישראלי רווח בתקופות קודמות השימוש במושג "פשרה". תוכניתו של יגאל אלון קראה ל"פשרה טריטוריאלית". תוכניתם של משה דיין ושמעון פרס קראה ל"פשרה פונקציונלית". אולם מזה שנים רבות נעלמה המילה הזו מן הלקסיקון הישראלי.

ככל שגברה עוצמתה האבסולוטית והיחסית של ישראל – מול הפלסטינים בפרט והעולם הערבי בכלל – במישור הצבאי, הכלכלי וגם המדיני, כך גוועה ההכרה בצורך ב"פשרה".

אורי היה אמן של פשרות. פשרות מתוחכמות, יצירתיות, נועזות ומרחיקות-ראות. את הפשרות עיצב מתוך ראייה אסטרטגית המבחינה בין ההכרחי, אותם מרכיבים שעליהם לא ניתן להתפשר, לבין אלמנטים אחרים, גם אם חשובים, אבל כאלה שניתן להתפשר עליהם במסגרת "חבילה" של תן וקח סביב שולחן המשא ומתן.

כך למשל, בנושא ערביי ישראל הוא לא היה מוכן להתפשר, והדף כל נסיון לכרוך סוגיות הקשורות בהם ביחד עם המשא ומתן עם אש"ף. כך למשל, הוא התנגד נחרצות לשילובו של ח"כ אחמד טיבי כיועץ לערפאת, ודחה כל גישה שחתרה לטשטוש ההפרדה בין הפלסטינים באיו"ש ובעזה לבין הפלסטינים אזרחי ישראל.

אורי היה אמן של פשרות. פשרות מתוחכמות, יצירתיות, נועזות ומרחיקות-ראות. את הפשרות עיצב מתוך ראייה אסטרטגית המבחינה בין ההכרחי – לבין אלמנטים, גם אם חשובים, שניתן להתפשר עליהם

הוא הבין לעומק, הן כנושא ונותן מדיני מקצועי והן כאדם בעל רגישות ואמפתיה, את המניעים והאינטרסים של הצד הפלסטיני. כנושא ונותן הוא שאף ליצור שיווי משקל חדש ויציב בראייה ארוכת טווח, רב-שלבית. מהצהרת העקרונות של אוסלו, דרך הסכם הביניים, אל הסכם קבע, וידע להקיף בראייתו ובחשיבתו את כל טווח הזמנים ומרחב השיקולים, הסיכונים וההזדמנויות.

אש הממשלה שמעון פרס עם אורי סביר בסיור בבאר שבע, אפריל 1985 (צילום: חנניה הרמן/לע"מ)
אש הממשלה שמעון פרס עם אורי סביר בסיור בבאר שבע, אפריל 1985 (צילום: חנניה הרמן/לע"מ)

משפט מרחיק-ראות שאמר לי לאחר חתימת הסכם הביניים נצרב בזכרוני – "אנחנו הצלחנו יותר מדי. כפינו עליהם דברים שהם לא יוכלו לעמוד בהם".

כן, קשה מאוד להגיע לפשרה ששני הצדדים יראו בה ניצחון ויתמידו לשמור עליה לאורך שנים ודורות. במקום ההכרה בצורך בפשרה, השתלטה מאז סוף שנות ה-90' על השיח הישראלי רוחה הרעה של ה"הכרעה", מונח חסר-שחר במאה ה-21 כמעט בכל הקשר בינלאומי, ובוודאי בהקשר הישראלי-פלסטיני.

כאז כן היום, המדיניות הנכונה מול הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא מדיניות של פשרה, שתביא בחשבון את הצרכים והאינטרסים של שני הצדדים ותיצור מציאות חדשה ויציבה.

כן, קשה מאוד להגיע לפשרה ששני הצדדים יראו בה ניצחון ויתמידו לשמור עליה לאורך שנים ודורות. במקום ההכרה בצורך בפשרה, השתלטה מאז סוף שנות ה-90' על השיח הישראלי רוחה הרעה של ה"הכרעה"

3. האנושי הוא הממשי

עבור האזרח/ית הישראלי/ת, או הפלסטיני/ת, מדיניות חוץ ובטחון היא מושג מופשט, עמום ומרוחק. באנגלית משתמשים במונח – High policy, אי שם בגבהים. פוליטיקאים רבים עושים מאמצים כדי למצב את עצמם כ"מורמים מעם", מתוך הנחה שכך יגבירו את הפופולריות שלהם. מדינות משקיעות אמצעים רבים כדי לייצר נראות וסמליות גרנדיוזית למנהיגי/ות ומוסדות האומה.

אבל, כמאמר הקלישאה, "בסוף כולם בני אדם". ההחלטות הגדולות ביותר מתקבלות על ידי אנשים, וכוחם של יחסים בינאישיים לשנות מציאות בינלאומית הוא רב. הדיפלומטים הגדולים בהיסטוריה, דוגמת בנימין זאב הרצל, היו גם אמנים של יחסים בינאישיים.

לאורי הייתה כריזמה שמילאה כל חדר, חוש הומור דק, ויכולת פנומנלית ל"קריאת" בני שיחו וליצירה מהירה של קשרי אמון פוריים. מול בן שיחו העיקרי בצד הפלסטיני, אבו עלא, הוא יצר קשרי חברות של ממש. מול בן שיחו הסורי, וואליד מועלם, הוא יצר מיידית דיאלוג משמעותי, אתגר עצום כשמדובר בשליח של משטר-האימים של אסד. מול בני שיחו האמריקאים, בראשם השליח המיוחד לשיחות השלום דניס רוס, הוא קיים דיאלוג אינטימי שהביא הישגים אדירים לישראל. ועבודתו מול המתווכים הנורווגים טרייה לארסן ומונה יול – שהפכו חברים קרובים גם כן – היא דוגמה ומופת לדיפלומטיית-תיווך אמיתית, הנלמדת בבתי ספר לדיפלומטיה.

בשיאו של המשא ומתן על הסכם הביניים "אוסלו ב'", היו מאות ישראלים ופלסטינים ספונים בבתי מלון בטאבה ובאילת, נושאים ונותנים בעשרות קבוצות עבודה, חיים, אוכלים וישנים באותו מתחם לאורך חודשים ברציפות. הקשרים האנושיים שנוצרו ביניהם, בהשראתם של אורי ואבו עלא, היו חיוניים להצלחת המשא ומתן.

לאורי הייתה כריזמה שמילאה כל חדר, חוש הומור דק, יכולת פנומנלית ל"קריאת" בני שיחו בצד הפלסטיני, הסורי, האמריקאי או הנורווגי, וליצירה מהירה של קשרי אמון פוריים, דיאלוג משמעותי או אינטימי ולעתים חברות

ועכשיו, השתמשו בשלושת הלקחים הללו כסרגל למדידת מצבנו בשעה זו

  1. ממשלת ישראל מודיעה, לא בתדהמה אבל בנחרצות, ש"אי אפשר" לקיים אפילו הידברות מדינית בסיסית עם הפלסטינים.
  2. בראש הממשלה עומד מי שהתוכנית המדינית שלו כונתה "תוכנית ההרגעה, עושים מה שטוב לישראל" – ולעזאזל הצד השני. עמיתו-לשעבר לדרך במפלגת "הבית היהודי", בצלאל סמוטריץ', דוגל ב"תוכנית ההכרעה". אף מנהיג/ה לא נושא/ת את דגל הפשרה, ובשיח הישראלי אין תוכנית פשרה מדינית לסיום הסכסוך.
  3. על פי סקרי דעת קהל הציבור הישראלי הולך ומתרחק מתפיסת הפלסטינים כבני אדם, והגזענות ו"העליונות היהודית" מרימות את ראשן המכוער כלפי ישראלים ערבים, ישראלים יוצאי אתיופיה, יוצאי רוסיה ועוד.

מול המציאות הקשה הזו קל להתייאש. אבל הדבר העיקרי שלמדתי מאורי, וראיתי אותו מבצע פעמים רבות, הוא לעולם לא להתייאש. גם תחת הנסיבות הקשות ביותר, בתקופת פיגועי-התופת ברחובות ירושלים ותל אביב, או כשנדמה היה שכלו כל הקיצין ולא ניתן יהיה להגיע להסכם, כשמשברים מדיניים וביטחוניים היכו שוב ושוב, אורי תמיד חיפש ומצא מהם מוצא. הוא לא ויתר על החתירה לשלום ולעתיד טוב יותר עבור שני העמים והאזור כולו. עבורי, זוהי צוואתו.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,045 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"בישראל לא מבינים את חשיבות השיח כאמצעי להפגנת כבוד כלפי האחר"

מהמלחמה באוקראינה, דרך הגרעין האיראני ועד לעליית האנטישמיות בגרמניה: ג'רמי יששכרוף, שגריר ישראל היוצא בגרמניה, מסכם ארבע שנים דרמטיות ומסביר למה סירב לדבר עם מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ומה דעתו על המלחמה הקרה החדשה ● "בעידן שאחרי המלחמה, אנשים התביישו להיות אנטישמים, אבל אם תגרד את פני השטח, תגלה שהיא צפה ועולה"

עוד 1,279 מילים

רע"ם: הושגה הסכמה עם הקואליציה, שתאפשר בנייה ביישובים הלא מוכרים בנגב

לראשונה מאז התעוררה פרשת ילדי תימן ייפתח קבר כדי לערוך בדיקה גנטית ● הותר לפרסום שההרוג במבצע בחאן יונס ב-2018 הוא מחמוד ח'יר א-דין ● על רקע הפרסומים על א-דין קרא ליברמן לשינוי חוק הלאום ● הפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום נגד נתניהו כך שייכתב שפגישת ההנחיה נערכה "במועד לא ידוע" ● גנץ נגד בנט: לרבים מגיע קרדיט ואתה אומר רק אני ואני

עוד 51 עדכונים

"המאכל הלאומי של ישראל הוא חומוס, לא סטייק"

צריכת הבשר בישראל קפצה בשנים האחרונות ב-50% ומדרגת אותנו בצמרת הקרניבורים בעולם ● למעשה, הישראלי הממוצע צורך בשנה 20 ק"ג בשר ו-64 ק"ג עוף ● הממשלה התחייבה לעודד מעבר למזון מהצומח, אך בפועל מעודדת יבוא בשר בזול ● ארגוני סביבה ובריאות אומרים כי הנתונים הם קריאת השכמה דחופה לפעולה מה גם שהפחתת צריכת בשר היא תנאי למאבק במשבר האקלים

עוד 1,512 מילים

סער נגד גנץ: חידוש הכנסת פועלים - לא צודק ולא נכון

פריג׳: צעד חכם ונכון ● זעם במשטרה על בר-לב על רקע ההוראה לחקור את התנהלות השוטרים בהלווית אבו עאקלה ● סמוטריץ׳: אבו עאקלה - חלק ממכונת המלחמה הערבית ● הנשיא הרצוג ייצג את ישראל בהלוויית נשיא איחוד האמירויות ● יאיר לפיד ספד לאורי סביר: תרומתו למדינת ישראל עצומה ומורגשת עד היום ● רם שפע על חיבור למרצ: שיתכבדו ויחברו למשותפת

עוד 18 עדכונים

ישראל צריכה לדאוג לכך שעיתונאים המתעדים את מה שמתרחש בשטחים לא ייפגעו בעת מילוי תפקידם ● לבנון הולכת לבחירות: אלפים המתגוררים בחו"ל כבר הגיעו לקלפיות ● הרומן בין המדינות הערביות לרוסיה ממשיך לפרוח ● תיירות זרות הוטרדו מינית באזור הפירמידות ● והשבוע לפני 55 שנה, שר סובייטי העביר מידע שגוי לבכירי הצבא המצרי ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,351 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בחזרה לשנות השמונים

הוועידה הלאומית לאנרגיה תתקיים השבוע בלי נציגות לירוקים ובלי אף מילה על אנרגיות מתחדשות ● בשביל לדעת שישראל מוצפת במינים פולשים לא צריך את דוח המבקר, מספיק להסתכל מהחלון ● משרדי הממשלה יפסיקו לקנות חד"פים אבל טובעים בכלים שמגיעים עם המשלוחים ● קליפורניה חוותה "רגע קצר נוצץ" של 100% אנרגיה מתחדשת ● ובבית ספר בהולנד יוצאים לטיול שנתי באופניים

עוד 1,393 מילים

שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם

ריאיון שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין טוען בספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה", כי אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר: "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה"

עוד 1,326 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַכְחָשָׁה 132

בעולם שבו המציאות עצמה מוכחשת - אין ולא יכולות להתקיים עובדות, אין ולא יכולה להיות "אמת". יש מקום רק לסיפורים, מיתוסים ונרטיבים. להכחשות ולהכחשות שכנגד. לתיאוריות ולתיאוריות קונספירציה

עוד 1,433 מילים ו-1 תגובות

לכולם יש מה לומר על חוק יסוד זכויות הנאשם של סער

חוק יסוד: זכויות במשפט הפלילי עלה לדיון בוועדת החוקה השבוע, או אז התברר כי החוק מושך תשומת לב מאין-ספור גורמים בעלי אינטרס - מהסנגוריה הציבורית, דרך מכון קהלת ועד המכון הישראלי לדמוקרטיה - וספק אם גרסתו הסופית תדמה לנקודת ההתחלה ● בנושא אחר הקרוב לליבו של סער, מתברר שהיועמ"שית מתנגדת לפיצול התפקיד ● והשופט חאלד כבוב עשה השבוע היסטוריה כפולה

עוד 1,304 מילים

דיווח: עודה ניסה לבקר בביה"ח את אחיו של זכריה זביידי שנפצע בחילופי האש בג'נין

מחשש לעריקה נוספת, כהנא התפטר מתפקיד שר הדתות – יחזור לכהן כח"כ ● נקבע מותו של לוחם הימ"מ שנפצע באזור ג'נין; בנט: "מסר נפשו למען ביטחון ישראל" ● השר פריג': "המשטרה ביזתה את הלווייתה וזכרה של שירין אבו עאקלה" ● דיווחים בסוריה: ישראל תקפה מטרות במערב המדינה ● ח"כ כסיף תקף שוטר; רה"מ: מתחבא בפחדנות מאחורי החסינות

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה