1

חוק האזרחות שוב יפגוש את אסתר חיות

מחלוקת בין חלקי הקואליציה הובילה לכך שהכנסת אישרה השבוע בקריאה ראשונה שורת הצעות חוק שבהן תיקון לחוק האזרחות, שמשמעותו – חידוש איסור "איחוד משפחות" בין פלסטינים לבין אזרחי ישראל. הליך קבלת מעמד בישראל מכוח נישואים, הפתוח בפני כל אדם על הפלנטה, אסור בפני פלסטינים, שעמם אסור לאזרחים ישראלים להקים משפחה בישראל.

מלבד ההצעה הממשלתית שאותה קידמה שרת הפנים איילת שקד, אושרו במליאה גם הצעות חוק פרטיות, של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) וח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה). ההצעות יאוחדו ויועברו לוועדה שתבחר איזו מן הגרסאות תעובד להצעה שתובא לקריאה שנייה ושלישית.

אין זה המקום להתעכב על ההבדלים בין ההצעות השונות. החשוב הוא שמבחינת כלל יוזמי ההצעה, לרבות השרים בממשלה התומכים בה, חוק איסור איחוד משפחות הוא חוק שתכליתו דמוגרפית, ולא ביטחונית. בדברי ההסבר להצעות אמנם מוזכרת חוות דעת ביטחונית של שב"כ בדבר הסיכון הנשקף מפלסטינים ונתיני מדינות אויב, אך בדבריהם בכנסת ובתקשורת חשפו השרים התומכים בהצעה את האמת.

"הציונות והשכל הישר ניצחו", אמרה שקד. "זכותה וחובתה של ישראל לשמור על זהותה", אמר השר יועז הנדל. וכך הלאה.

מליאת הכנסת בעת ההצבעה על חוק האזרחות, 7 בפברואר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

למחנה הצוהל על קידום חוק האזרחות כדאי לדעת: התכלית הדמוגרפית של חוק האזרחות היא גלולת הרעל שעשויה להביא לפסילתו בבג"ץ. אם בג"ץ נותר עדיין נאמן לדרכו ולפסיקתו בעניין חוק האזרחות בעשרים השנים האחרונות, הרי שקיימת סבירות גבוהה שהחוק אכן ייפסל.

אף כשהיה מוסכם בעבר שתכליתה של הוראת השעה האוסרת איחוד משפחות היא תכלית ביטחונית, העתירות לביטולו נדחו על חודו של קול. אלא שכעת, כשהמסכות הוסרו ויוזמי החוק בקואליציה מודים בפה מלא שתכליתו היא שמירה על הזהות היהודית של המדינה, הסבירות לפסילתו של החוק בבג"ץ עולה. שוב, עם כוכבית חשובה: בהנחה שבג"ץ נותר נאמן לעצמו.

כעת, כשהמסכות הוסרו ויוזמי החוק בקואליציה מודים בפה מלא שתכליתו היא שמירה על הזהות היהודית של המדינה, הסבירות לפסילתו של החוק בבג"ץ עולה. בהנחה שבג"ץ נותר נאמן לעצמו

השופטים שישבו בעתירות שבהן ניתנו פסקי דין בהרכבים של 11 שופטים ב-2007 וב-2012, כבר פרשו כמעט כולם מבית המשפט העליון. אך לא כולם.

הנשיאה אסתר חיות הייתה אז שופטת צעירה בעליון. פעמיים היא צירפה את קולה לדעת המיעוט – עמדתה הייתה אז כי אף שהתיקון לחוק האזרחות הולם את ערכיה של המדינה ונחקק לתכלית ראויה, ההגבלות שנקבעו בו אינן מידתיות ולכן יש לפסול אותו.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

חיות כתבה אז כי "הטלת מגבלות על איחוד משפחות עם תושבי האזור בשל צורכי ביטחון היא הכרח ואין לגנותו". ואולם היעדר המידתיות בו, קבעה אז חיות, מביא ל"פגיעה קשה בזכות החוקתית לחיי משפחה. אין מדובר בפגיעה נקודתית קצרת מועד, אלא בפגיעה שתוצאותיה ארוכות טווח". היא אף קבעה כבר אז כי למרות התכלית הביטחונית המוצהרת, החוק עלול ליצור מראית עין של "תיוג אתני פסול שממנו יש להישמר".

היעדר המידתיות בו, קבעה אז חיות, מביא ל"פגיעה קשה בזכות החוקתית לחיי משפחה. אין מדובר בפגיעה נקודתית קצרת מועד, אלא בפגיעה שתוצאותיה ארוכות טווח"

צהלות השמחה של שקד וחבריה בקואליציה ובאופוזיציה על העברת חוק האזרחות בקריאה ראשונה, עלולות להקשות בהמשך הדרך על הפרקליטות לשכנע את שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה חיות, כי החוק הוא חוקתי על אף התיוג האתני הפסול הטבוע בו.

2

קריאת תיגר על מוסדות המדינה

בבוקר יום שלישי התקיים במרכז "שלווה" בירושלים טקס כניסתה לתפקיד של היועצת המשפטית לממשלה החדשה, גלי בהרב-מיארה. בערב היא כבר השתתפה בהתייעצות ממשלתית בתל אביב, בשאלה מה תהיה מהותו של הגוף שאמור לחקור את החשדות לשימוש נרחב שעשתה המשטרה בתוכנות ריגול בטלפונים ניידים של אזרחים.

השאלה איזה גוף ציבורי יחקור את הפרשה – לא במישור הפלילי אלא במישור הציבורי-ממלכתי – מעסיקה את המערכת הפוליטית, מימין ומשמאל. אחת הטענות שעלו בימים האחרונים היא כי נוכח חוסר האמון בנשיאת העליון חיות, העומדת בראש המערכת השיפוטית שאף מאשרת את צווי ההאזנה למשטרה, הרי שלא יהיה אמון ציבורי בפעולתה ובמסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: דוברות בתי המשפט)

לכן, על פי אותה טענה, צריך לקום גוף אחר שיחקור את הפרשה – ועדת חקירה פרלמנטרית, או ועדה אחרת שאינה מוכרת בחוק, למשל כזו שימנה נשיא המדינה יצחק הרצוג.

צריך להבהיר: מי שמציע שתתקבל החלטה המבוססת על חוסר אמון במוסדות המדינה, קורא תיגר על מוסדות המדינה ומצמצם מאוד את המרחק בינו לבין מי שקורא להפיכה שלטונית. הדיבורים בימין מאז הקמת הממשלה הם אמנם במסגרת חופש הביטוי הפוליטי, אך מהלכים יותר ויותר קרוב לקצה הגבול, שבו מה שאומרים בהגזמה הופך להיות קריאה לפעולה קונקרטית.

מי שמציע שתתקבל החלטה המבוססת על חוסר אמון במוסדות המדינה, קורא תיגר על מוסדות המדינה ומצמצם מאוד את המרחק בינו לבין מי שקורא להפיכה שלטונית

מה שקרה בישראל במהלך שנת 2021 איננו הפיכה שלטונית, אלא חילופי שלטון. המשטר לא קרס, אלא שהליכוד בראשות בנימין נתניהו הפסיד את השלטון ועבר לאופוזיציה. כל ההחלטות שקיבלה הממשלה מאז – מוצלחות יותר או פחות, בתחום המשפטי, הכלכלי, במינויים שהיא מבצעת ובחקיקה שהיא מקדמת – הן החלטות לגיטימיות, גם אם רבים בציבור מתנגדים להן. זו סמכותה של הממשלה.

עצם העלאת הטענה, מראש, כי במסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית או של ועדת בדיקה ממשלתית בפרשת פגסוס לא יהיה אמון מצד הציבור, היא פעולה פוליטית, שתכליתה לגרום לממשלה להימנע מלעשות שימוש בסמכותה שבחוק, להקים ועדה כזו.

הפגנה מחוץ למשרדי NSO בהרצליה, 25 ביולי 2021 (צילום: Eddie Gerald / Alamy)

אלא שחלקים בציבור שומעים את הדברים כפשוטם. כשאומרים להם הרבה פעמים שבישראל התרחשה הפיכה שלטונית ושראש הממשלה אינו לגיטימי, יש מי שמבינים את הדבר פשוט כך. קווי הדמיון לציבור המוסת שהסתער על גבעת הקפיטול בוושינגטון ב-6 בינואר לפני שנה עלולים להיות גדולים מדי. משום כך נדרשים זהירות ואחריות.

3

טובת ההנאה שקיבל כץ ממנדלבליט

במקרה של ח"כ חיים כץ, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לא עמד על כך שייקבע שבעבירות שבהן הורשע יש קלון. הדבר איפשר לכץ לחמוק מהתרגיל שביצעו הח"כים האחרים שהתמזל מזלם לחתום על הסדר טיעון עם מנדלבליט בימיו האחרונים בתפקיד, אריה דרעי ויעקב ליצמן, שנאלצו להתפטר מהכנסת כדי להעמיד פנים שהם נוטשים את הזירה הציבורית, ובכך לחמוק מעיסוק בסוגיית הקלון על ידי בית המשפט.

לא, לכץ נתן מנדלבליט טיפול מפנק במיוחד. אנשיו מהפרקליטות התייצבו בבית המשפט והודיעו שלשיטתו של היועץ, בעבירות המופחתות שנותרו בכתב האישום לאחר הדיאטה הקיצונית שהוא עבר בהסדר הטיעון אין בכלל קלון. וכך שמעה השופטת עינת רון, נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, רק עמדה אחת, הן מהתביעה והן מהסנגוריות של כץ, שלפיה אין קלון בעבירות שבכתב האישום.

מנדלבליט נתן לכץ טיפול מפנק במיוחד. אנשי הפרקליטות התייצבו בבית המשפט והודיעו כי בעבירות המופחתות שנותרו בכתב האישום לאחר הדיאטה הקיצונית שהוא עבר בהסדר הטיעון אין בכלל קלון

בגזר הדין שניתן ביום שלישי השבוע, ובאופן לא מפתיע, רון החליטה לאמץ את עמדת שני הצדדים הן לעניין העונש – 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס של 75 אלף שקלים – והן לעניין היעדר הקלון.

ח"כ חיים כץ מגיע לבית משפט השלום בראשון לציון,7 בפברואר 2022 (צילום: פלאש90)

התנועה לאיכות השלטון אמנם ביקשה להתייצב לדיון ולטעון עמדה הפוכה בעניין הקלון, כדי שבית המשפט יוכל לפחות להעמיד פנים שהוא מכריע בין שתי עמדות נוגדות. אך רון דחתה את הצטרפותה של התנועה לדיון, שהפך להיות מעין טקס ריק מתוכן לאימוץ העסקה.

"אין המדובר במרמה או בהפרת אמונים ואף לא בניגוד אינטרסים", כתבה השופטת רון, "שכן על פי עובדות כתב האישום שהוגש, מדובר באי קיום חובת הגילוי הנאות". זה מה שנשאר בסוף.

את החלטתה לאמץ את הקביעה שאין קלון בעבירה, תלתה רון בעמדת התביעה עצמה: "ככלל אין בית המשפט מחמיר מעבר לעמדה שמביאה בפניו המאשימה". ובמילים פשוטות – אם מנדלבליט אמר שאין קלון, למה שאני אהיה יותר מחמירה ממנו.

זה האיש, זו מורשתו.