אתונה

נשיא המדינה יצחק הרצוג המריא היום לביקור מדיני באתונה. מטרת הביקור היא להראות ליוונים (ואחריהם לקפריסאים) שהברית בין ישראל ליוון לא נחלשה בגלל חידוש המגעים עם טורקיה. לא לחינם הרצוג הוא זה שנוסע ליוון, שכן חידוש היחסים עם טורקיה נעשים באמצעותו.

גורמים ממשרד החוץ ומבית הנשיא אמרו לאחרונה לזמן ישראל שהיוונים מעודדים את חידוש היחסים עם טורקיה – ואף עשויים בעצמם לשפר את יחסיהם איתה. לכן, אומרים הגורמים, כשרג'פ טאיפ ארדואן פנה להרצוג, במשרד החוץ כמעט שלא התלבטו. עם זאת, נמצא לנכון לכבד את היוונים והקפריסאים לפני פסגת טורקיה–ישראל שתיערך בחודש הבא.

במסגרת הפגישה, הרצוג צפוי לעסוק גם בנושאים אחרים. לפני שנתיים חתמו ישראל, יוון וקפריסין על הסכם צינור הגז איסטמד. הצינור היה אמור להעביר גז טבעי מהמאגרים ממזרח אגן הים התיכון ליוון דרך קפריסין וכרתים. אורכו המתוכנן של הצינור היה כ־1,900 קילומטרים ועלותו כשבעה מיליארד דולרים.

ארה"ב הייתה השותפה הרביעית במיזם ותמכה בו בשנותיו הראשונות. אולם, בינואר 2022, הודיעה (באמצעות שגרירות ארה"ב ביוון) שהיא פורשת מהפרויקט משום שהחליטה לתעדף מיזמי אנרגיה נקייה על פני גז.

נשיא המדינה יצחק הרצוג מעניק לראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, תמונה משותפת של אבותיהם, הנשיא חיים הרצוג וראש הממשלה קונסטנטינוס מיצוטקיס, 7 בדצמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)

פרויקט צינור האיסטמד בוטל חודש לפני שרוסיה החלה לאיים בגלוי על ריבונותה של אוקראינה. המתיחות במזרח אירופה הביאה את גרמניה לבטל את פתיחת צינור הגז הרוסי

פרויקט צינור האיסטמד בוטל חודש לפני שרוסיה החלה לאיים בגלוי על ריבונותה של אוקראינה. המתיחות במזרח אירופה הביאה את גרמניה לבטל את פתיחת צינור הגז הרוסי נורד סטרים 2. הצפי הוא שהמאבק בין ברית נאט"ו לרוסיה יעלה את מחירי הגז והאנרגיה בכל רחבי אירופה.

אחת הבעיות בפרויקט איסטמד, לפי פרסומים בתקשורת האמריקאית, הייתה שטורקיה לא נכללה בו. בעיה מרכזית נוספת הייתה התחייבות אירופה וארה"ב להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה ב־30 שנים הקרובות.

קייב

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ נפגשו אתמול בשעות הצוהריים כדי לנסח ביחד את ההודעה שתצא מטעם משרד החוץ בנושא אוקראינה.

הוחלט כי טיוטת ההודעה, שהביא יאיר לפיד, תפורסם בידי נציג מהדרג הנמוך – לא על ידי שר, גם לא מטעמו של מנכ"ל משרד החוץ ואפילו לא על ידי שגריר. דובר משרד החוץ ליאור חייט היה זה ששלח את הודעה לעיתונות ופרסם אותה בחשבון הטוויטר שלו.

1/3 ישראל שותפה לדאגה הבינ"ל מהצעדים במזרח אוקראינה ומההסלמה החמורה שחלה במצב, מקווה שיימצא פתרון דיפלומטי שיוביל לרגיעה ומוכנה להתגייס לכך, אם תתבקש.

ישראל תומכת בשלמותה הטריטוריאלית ובריבונותה של אוקראינה. pic.twitter.com/GQrefVA6Wt

— Lior Haiat ????????????️ (@LiorHaiat) February 23, 2022

את המדיניות הישראלית בנושא רוסיה–אוקראינה אפשר להגדיר כ"מדיניות האיפוק". הודעת משרד החוץ הייתה לקונית, זהירה, כל מילה נבחרה בקפידה. שר הביטחון היה שותף לניסוח ודאג לא לעצבן את השכנה הרוסית השולטת בשמי סוריה.

ישראל רוצה להיות מזוהה עם הגוש המערבי ועם המדינות הליברליות, אך בה בעת לא יוצאת מגדרה למען אוקראינה בשל החשש מההשלכות על היחסים המורכבים עם רוסיה. רוסיה בכלל לא הוזכרה בהודעה וישראל הסתפקה בהבעת תמיכה ב"שלמותה הטריטוריאלית" ו"בריבונותה של אוקראינה".

ישראל רוצה להיות מזוהה עם הגוש המערבי ועם המדינות הליברליות, אך בה בעת לא יוצאת מגדרה למען אוקראינה בשל החשש מההשלכות על היחסים המורכבים עם רוסיה

בהודעה הוצע גם סיוע הומניטרי לאוקראינה, תוך כדי הדגשת העבודה שההצעה תקפה לכל האוקראינים ולא רק לאזרחי ישראל ו/או לבני הקהילייה היהודית.

התזמון, גם הוא היה מוקפד. במשך ימים ארוכים שתקו בישראל. אולם, אתמול הוחלט שכינוס מועצת הביטחון הוא הזדמנות להביע עמדה, גם אם היא לקונית. "אנחנו זה לא האירוע פה, צריך לראות את זה כך. ישראל היא לא העניין והיא לא צריכה להידחף לפריים", אמר לזמן ישראל גורם רשמי המעורב במדיניות החוץ הישראלית.

יאיר לפיד (צילום: Gili Yaari /FLASH90)

הגישה הזאת של לשבת בצד בשקט עשויה שלא להחזיק מעמד זמן רב. דיפלומטים מערביים אמרו לזמן ישראל כי ישראל לא תוכל להמשיך להישאר ניטרלית כשמדינות כמו קנדה, אוסטרליה, יפן וכל מערב אירופה נוקטות עמדה של ממש ומגנות את רוסיה בכל כוחן.

מוסקבה–וושינגטון

בזמן שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין משיב את מנהיגי העולם שבאים לשוחח איתו על המתיחות במזרח אירופה בקצה שולחן ארוך, הוא עשוי להרהר לעצמו "איפה דונלד טראמפ כשצריך אותו". אם טראמפ היה מגיע לשיחה עם נשיא רוסיה, האחרון בטח היה מתיישב לצדו, אולי אפילו לוחץ את ידו, מניח זרוע על כתפו ולא מרחיק אותו לקצה.

טראמפ הוביל מדיניות של "אמריקה לפני הכול" בקמפיינים שלו ובשנות נשיאותו. גישה שממנה נגזרה מדיניות חוץ ברורה – לתת למנהיגים החזקים והאגרסיבים לפעול ולנגוס בזמן שאמריקה מתמקדת בעצמה תוך כדי התעסקות מעטה בערכים ליברליים משותפים או ביצירת ציר מדינות הפועל לטיפוח הדמוקרטיה.

ברית נאט"ו ספגה נאצות מהנשיא הקודם, והוא תמך בהחלטת בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי, אולי כתקדים להתפרקות כוללת של האיחוד. אם טראמפ היה עתה בשלטון, פוטין לא היה נתקל בקואליציה גלובלית של סנקציות וביטול קשרי עסקאות אנרגיה.

טראמפ ופוטין, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

אך עם ג'ו ביידן כנשיא ארה"ב, לא רק שגרמניה עצרה את פרויקט נורד סטרים 2, אלא גם מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה, קנדה ויפן הצטרפו למדיניות הסנקציות שמובילה ארה"ב נגד רוסיה והמחוזות הבדלניים "העצמאיים".

השבחים שחלק טראמפ לפוטין בגין התוקפנות כלפי אוקראינה ("גאונות", הוא נהג ב"תבונה רבה" כששלח חיילים לאזורים הפרו־רוסיים כ"כוחות שמירת שלום") הדהדו גם את המסרים שהביע הפרשן המוביל של רשת פוקס ניוז, טאקר קרלסון, בשידוריו בחודשים האחרונים.

ב־2018 טראמפ האמין לפוטין שאמר כי לא התערב בבחירות בארה"ב ב־2016 ודחה על הסף את הגרסה של סוכנויות המודיעין האמריקאיות. "הנשיא פוטין אומר שזו לא רוסיה שהתערבה. אני לא רואה סיבה לחשוב שזה הם", אמר אז.

ברקע האמירות העדכניות של טראמפ בעד רוסיה ונגד אוקראינה – הסנאטורים הרפובליקאים נותרו בכאוס עצמי

בשידורי רשת פוקס ניוז, המגיש הפופולרי קרלסון לא הסתפק בלפאר את פוטין ולהקטין את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הוא אף תקף ללא רחם את הסנאטורים וחברי בית הנבחרים מהמפלגה הרפובליקאית שחלמו על הסדר הישן ולא התעוררו לזרמים החדשים במפלגה השמרנית. הוא כינה את חלקם "בורים, אידיוטים, ליצנים שמרנים ונפוחים".

נשיא צרפת מקרון בפגישה עם נשיא רוסיה פוטין, 7 בפברואר 2022 (צילום: Sputnik, Kremlin Pool Photo)

ברקע האמירות העדכניות של טראמפ בעד רוסיה ונגד אוקראינה – הסנאטורים הרפובליקאים נותרו בכאוס עצמי. מה הם אמורים לעשות עכשיו? בחודשים האחרונים במפלגה הרפובליקאית קראו לממשל ביידן כ"חלש מדי" במאבק מול רוסיה.

הסנאטורית הרפובליקאית ג'וני ארנסט הטיחה בביידן שהוא היה צריך ליזום פינוי כולל של כל אזרחי ארה"ב מאוקראינה. היו סנאטורים רפובליקאים שתמכו בגישה של ביידן בנושא אוקראינה והיו כאלה שביקרו אותו על מדיניותו האנרגטית. הם טענו שעל ארה"ב למקסם את ייצור הגז והנפט כדי להתמודד עם קיצוץ הייצוא הצפוי מרוסיה.

ביקורת שמרנית נוספת שנשמעה בוושינגטון קיבעה את האווירה העולמית: ביידן הוא נשיא חלש, תיראו איך נראתה ארה"ב בנסיגה מאפגניסטן. אולם, אף אחד מאותם השמרנים לא חשב שצריך לצדד בצד הרוסי על פני הצד האוקראיני. כעת, במפלגה השמרנית יצטרכו לחשב מסלול מחדש.