ביום שני ה-12 לאוגוסט, 19 יום לפני תחילת שנת הלימודים בראשון לספטמבר, הודיע משרד החינוך שחסרים לו 490 מיליון ש״ח לחינוך המיוחד.

ביום רביעי התקיימה ועדת חינוך בה רפי פרץ דרש בפאתוס רב (״מדובר בחיים ומוות״) מהאוצר לתת לו את הכסף. האוצר השיב שמשרד החינוך יתעדף איכשהו עם 61 מיליארד ש״ח תקציב.

יו״ר הועדה יעקב מרגי (ש״ס), שצידד בפרץ, קרא באורח חריג ומוזר לארגוני המורים וההורים להשבית את מערכת החינוך.

כתבי החינוך אדיר ינקו וליאור דטל פרסמו נתונים מתקציב 2019, בהם מופיעים סעיפי מותרות, המתוקצבים במעל שני מיליארד ש״ח, שהיו צריכים לפנות את מקומם, על פי השכל הישר, לילדי החינוך המיוחד – אליהם יש למשרד החינוך מחוייבות חוקית.

מדובר בדברים כמו עתודה לישיבות, קרן סיוע ללימודי תורה, שיעורי העצמה רוחנית, מסע רוחני לגיבוש הזהות היהודית או להקות רוק דתיות.

ויש גם כספים למופעים בעלי גוון יהודי (חנן בן-ארי) ברשויות המקומיות למבוגרים, וערבים בהגשת פוליטיקאים לאומנים דתיים, וחקלאות יהודית, ואיתור צמחי בר שמוזכרים במקורות, ותוכנית למניעת התבוללות של יהודי ברית המועצות לשעבר.

יש מכנה משותף לכל אותם סעיפים, שבענייני חיים ומוות באים אצל רפי פרץ לפני תלמידים עם צרכים מיוחדים:

1

הם מקדמים זהות יהודית, תרבות יהודית, תרבות תורנית וכד׳

2

הם התנפחו באחוזים ניכרים או התחילו בתקופת כהונתו של נפתלי בנט.

*  *  *

המשבר הנוכחי סביב תקציב החינוך המיוחד ֿהוא הזדמנות מצויינת לדון בתפיסה הכלכלית של הלאומנות הדתית, השמרניזם הישראלי.

בנט, שקד, סמוטריץ׳, פייגלין, יחד עם ארגונים שמרניסטים כמו פורום קהלת, רואים את עצמם כאנשי ימין כלכלי, אנשי השוק החופשי. הם מדברים על הפרטה, דה-רגולציה, ו״שיטת הוואוצ׳רים״.

איילת שקד מיצתה את תפישתה הכלכלית בעבר אחרי נופש מפנק באיטליה: ״דוגמה לרגולציה נוראה — שיש בישראל ואין בשום מקום אחר בעולם — נוגעת לבריכות השחייה והבריכות במלונות…הייתי בחופשה באיטליה ובאף בריכת שחייה לא היה מציל; הילדים על אחריות ההורים. בישראל יש מציל בכל בריכה ובכל תת־בריכה, ועכשיו מחייבים בתקנות לשים גדרות והצללה על כל בריכה…״.

אבל אותה איילת שקד, כמו גם שותפיה לאיחוד מפלגות הימין נפתלי בנט ורפי פרץ, חושבים שכאשר זה מגיע לזהות של אותם ילדים, המדינה אחראית, ולא ההורים.

על פי איילת שקד, אם ילד טובע וההורה שלו לא מתורגל בחילוץ והנשמה – ההורה אשם. אבל אם הורה לא רוצה לחנך את ילדיו על פי אידאולוגיה לאומנית דתית, נפתלי בנט כשר חינוך האשים אותו ב״אוטו-אנטישמיות״

אם ילד טובע במים וההורה שלו לא מתורגל בלחלץ ולבצע הנשמה, ההורה אשם. אבל אם הורה רוצה לחנך את ילדיו על פי השקפת עולמו ולא על פי האידאולוגיה הלאומנית דתית משיחית, נפתלי בנט כשר חינוך האשים אותו ב״אוטו-אנטישמיות״.

כשר חינוך נפתלי בנט ללא ספק הקדיש מאמצים ניכרים להפרטת החינוך הערכי, החינוך ל״זהות״. הוא הזרים כסף שהיה יכול להכשיר מורות ולשפר תנאי עבודה של צוותי הוראה עובדי משרד החינוך – לעמותות כמו ״זהות״ שמקושרות עם מפלגתו. הוא הציב, למשל, בחורות בנות 19 בחצאית ארוכה כחלופה מופרטת למורה מנוסה.

אבל למרות שמדובר באמת בהפרטה, היא לא עומדת בקריטריונים של ימין כלכלי ליבראלי:

1

ימין כלכלי שואף לממשלה קטנה שלא מתערבת במה שלא חיוני. אם נניח שאנחנו מקבלים שהמדינה לא צריכה להתערב ולקבוע שחובה מציל בבריכה, מה פתאום המדינה מקדישה כספי משלם מיסים, דרך הפרטה וגם לא דרך הפרטה – ל״חינוך לערכים״ או ״זהות יהודית״?

2

ימין כלכלי מטפח שוק חופשי. אבל עמותות הלאומנות הדתית, שמעבירות שיעורי ״זהות יהודית״ בבתי ספר, במסגרת ההפרטה של החינוך הערכי – לא פועלות על פי עקרונות השוק החופשי.

התקנות לתקצוב אותן עמותות תפורות למידות עמותות הלאומנות הדתית.  למשל, אחד הקריטריונים המרכזיים לתקצוב הוא העסקת בנות שירות.

כידוע לכל, במדינת ישראל – המדינה פוגעת בחופש הפרט של צעירים וצעירות חילונים עם גיוס חובה לצה״ל. לא כך הדבר כשעסקינן בבנות דתיות פריוילגיות, שיכולות לבחור במקום שירות צבאי בשירות לאומי.

כלומר, לעמותות דתיות קל לעמוד בקריטריון הזה, בעוד לעמותות אחרות זה קרוב לבלתי אפשרי. עמותות אחרות חייבות להעסיק מדריכים ומדריכות בשכר, ולשלם את השכר הזה מתוך התקציב שלהן.

את השכר של בנות השירות לא משלמות העמותות, אלא המשרד הממשלתי שאחראי על המוסד בו הן מתנדבות. אבל זה סעיף תקציבי נפרד.

כמו התקנה התפורה של בנות שירות – יש אחרות שמבטיחות כמעט מונופול לעמותות הלאומנות הדתית במערכת החינוך. אז לא שוק חופשי, אלא מונופול בולשויקי

כמו התקנה התפורה של בנות שירות יש אחרות שמבטיחות כמעט מונופול לעמותות הלאומנות הדתית במערכת החינוך. אז לא שוק חופשי, אלא מונופול בולשויקי.

*  *  *

בזמן כהונתו כשר חינוך, נפתלי בנט אולי דיבר ימין כלכלי אבל נהג כמו קומיסר. הוא הרחיב את סמכויות הממשלה דרך ניפוח תקציבים למטרות ״זהות יהודית״ איזוטריות, כמו ״איתור צמחי בר המוזכרים במקורות״.

הוא פגע אנושות בשוק הקייטנות בחופשות פסח וחנוכה עם קייטנה מסובסדת של משרד החינוך (אבל כמו שהצהיר, עכשיו הורים יוכלו לנקות את הבית לקראת פסח).

הוא נהג בהפקרות פיסקאלית בהעברות כספים בועדת כספים מכספי הרזרבה (גם לסעיפי ״זהות יהודית״ עמומים), כמו ההעברה שרפי פרץ נלחם בשבילה כעת – כאשר במקום לקצץ ולתעדף, מתייחס לכספי המיסים שלי כמו מן משמיים ודורש מהאוצר לכסות את החובות שלו כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים.

האנשים שלא רוצים רגולציה, אבל רוצים לומר לבעלי עסקים פרטיים לא לעבוד ביום הכי רווחי במשק הישראלי (שבת), הם אותם אנשים שמאמינים בשוק החופשי התחרותי אבל מסבסדים את מפעל ההתנחלויות הכושל.

הם גם האנשים שהיו אמורים להגן על עמוד התווך של הליברליזם הכלכלי, קניין פרטי, אבל תובעים פיצויים לפורעי חוק, שפולשים לאדמה פרטית של פלסטינים ומקימים מאחזים.

מאיילת שקד -שלא חושבת שהמדינה צריכה להתערב אם יש או אין מציל בבריכה, אבל חושבת שצריכה להיות הפרדה מגדרית במופעי בידור שהמדינה מרימה, ועד לבצלאל סמוטריץ׳ שרוצה חדר נטול אזרחיות ערביות לאשתו היולדת – מכוסה מכספי ביטוח בריאות ציבורי.

הסוציאליזם הצדיק חדירה ממשלתית ופגיעה בחופש הפרט – לטובת אידאל שיוויוני. הלאומנות הדתית בישראל מצדיקה חדירה ממשלתית ופוגעת בחופש הפרט – לטובת אידאל יהודי לאומני. צריך למצוא שם להכלאה האידאולוגית הזו. נאציונל סוציאליזם?

הלאומנות הדתית השמרניסטית היא הרבה מאוד דברים, אבל היא בשום קנה מידה לא ימין כלכלי ליברלי.

אם הסוציאליזם הצדיק את הגדלת סמכויות הממשלה ופגיעה בחופש הפרט לטובת אידאל שיוויוני, הלאומנות הדתית השמרניסטית בישראל הלכה למעשה מגדילה את סמכויות הממשלה ופוגעת בחופש הפרט לטובת אידאל יהודי לאומני.

צריך למצוא שם להכלאה האידאולוגית הזו כי היא בפרוש לא עונה לקריטריונים של ליברליזם. אני יכולה להציע לקרוא לאידאולוגיה הכלכלית של איחוד מפלגות הימין כשם זמני: נאציונל-סוציאליזם

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

אם נחשוב על זה, אביגדור ליברמן הוא חתול. הוא שורט, לא ברור מה המטרות ארוכות הטווח שלו, והוא נהנה לשחק בציד שלו. ההתנהגות שלו היא נטו המקבילה להליכה על המקלדת שלכם תוך הפניית אתם-יודעים-איזה-חור היישר לפרצופכם.

ויש לו קטע כזה לבקש לצאת מהקואליציה רגע אחרי שהוא ביקש שיכניסו אותו. קלאסי חתול. ולחתול הזה יש כרגע את המפתחות להתפתחויות הפוליטיות בשבועות הקרובים. הם קשורים לו לקולר במקום הפעמון.

ההתנהגות שלו היא נטו המקבילה להליכה על המקלדת שלכם תוך הפניית אתם-יודעים-איזה-חור היישר לפרצופכם. ויש לו קטע כזה לבקש לצאת מהקואליציה רגע אחרי שהוא ביקש שיכניסו אותו. קלאסי חתול

וחתולים הם יצורים לא צפויים. נכון, ליברמן הבטיח שלא ייתן ידו לממשלה צרה, אבל האם צריך להזכיר לכם את רקורד קיום ההבטחות של ליברמן? הסלוגן "מילה זו מילה", שמשמש את ישראל ביתנו מדי מערכת בחירות, בכלל נכתב בלשון סגי נהור. חוץ מזה, ראיתם פעם חתול מקיים הבטחות? אז יכול להיות שלהבטחה הזו ליברמן ייצמד, אבל זה יהיה מהלך מפתיע לא פחות מתקיעת סכין בגב בוחריו.

אז מצד אחד, ליברמן הוא חתול שנהנה לעצבן את מי שאמור להיות הבעלים שלו. נתניהו האמין שליברמן בכיס שלו, אבל הוא מצדו פשוט דחף לרצפה כל ספל שהיה קרוב מדי לשפת השולחן, עשה צרכים מחוץ לארגז החול, ואז עוד הלך לראות אם אצל השכנים יש משהו טעים.

יכול להיות שאם נתניהו יציע מספיק חטיפים מעוררי תיאבון, החתול הזה יחזור, ובתנאי שנתניהו ימשיך לספק את החטיפים. באופן כזה, נתניהו אמנם יישאר לגור בבית ברחוב בלפור, אבל החתול יהיה בעל הבית האמיתי. כמו שבעצם זה עובד בכל מערכת יחסים בין אדם לחתול.

ליברמן הוא חתול שנהנה לעצבן את הבעלים שלו. נתניהו האמין שליברמן בכיס שלו, אבל הוא פשוט דחף לרצפה כל ספל שהיה קרוב מדי לשפת השולחן, עשה צרכים מחוץ לארגז החול, ואז עוד הלך לראות אם אצל השכנים יש משהו טעים

ליברמן הוא גם חתול די אגרסיבי. הוא שרט את הערבים, את החרדים, את השמאלנים, את הציונות הדתית. כלומר, נכון, הוא הקפיד על שריטות די שטחיות, ומול חמאס הוא ידע בעיקר לרשוף.

ועדיין, מהרגלים קשה להיפטר. הוא עלול באותה מידה לשרוט גם את היד שמאכילה אותו. אם אי פעם ליטפתם חתול שנמצא במצב רוח למשחק, אתם יודעים שהם עושים את זה באופן הכי מילולי של הביטוי. או במילים אחרות, לא בטוח שהמצביעים שלו נמצאים בצד הבטוח.

מצד שני, כמו חתול, ליברמן לפעמים משתעמם בקלות ומחפש במה לשחק כדי להתבדר. ואלוהים, כמה בידור עוד מצפה לנו מהניסיונות של נתניהו וגנץ להרכיב ממשלות. הרי בליכוד לא מוכנים להיכנס לממשלה אם היא לא תכלול את נתניהו, ובכחול-לבן לא מוכנים לשבת עם נתניהו כל עוד עומדים מולו כתבי אישום. ואם רק החתול המזד**ן הזה יטרח ללכת לאחד מהם ולהביא לו את המפתחות, יהיה אפשר לפתור את העניין הזה. ליברמן עשוי מאוד להשתעשע מהרעיון שהוא יצטרך לגרום לשתי המפלגות האלו להתפשר על משהו כדי לפתור את המבוי הסתום.

מצד שני, כמו חתול, ליברמן לפעמים משתעמם בקלות ומחפש במה לשחק כדי להתבדר. ואלוהים, כמה בידור עוד מצפה לנו מהניסיונות של נתניהו וגנץ להרכיב ממשלות

מצד שלישי, אם ראיתם מספיק סרטונים של חתולים (ואם לא, אנא הפסיקו לקרוא כעת, ופשוט לכו לצפות בסרטוני חתולים. זה נהדר לנפש), אתם יודעים שחתולים יכולים להתאים את עצמם לכל כלי, בין אם מדובר בקופסת נעליים, קערה או אגרטל.

אז אולי באותה המידה, ליברמן יוכל להתאים את עצמו לאיזושהי ממשלה צרה שמקבלת תמיכה מבחוץ מהרשימה המשותפת. יכול להיות שלאיימן עודה יש אלרגיה לחתולים, אבל אם החתול יהיה בסדר עם זה, בטוח יהיה אפשר למצוא פתרון. ועם ליברמן? לכו תדעו. הוא פתאום גילה שהוא לא אוהב חרדים, למרות שכשזה התאים לו הוא ישב להם בכיף על הברכיים וגרגר.

מצד רביעי, ישנו גם האיום בעוד בחירות. נכון שככל הנראה הפעם ישראל ביתנו והרשימה המשותפת לא ישתפו פעולה עם ניסיון של נתניהו לפזר את הכנסת לפני שמוצו כל האפשרויות – אבל באיזשהו שלב ימוצו כל האפשרויות. ואז יהיה חובה ללכת לבחירות. ואז נצטרך לראות אם ליברמן הוא חתול שבורח כל עוד נפשו בו ברגע שהוא שומע כלב נובח, או שהוא פשוט נשאר במקומו, פוקח עין עצלה לעבר הכלב, וחוזר לנמנם. ליברמן כבר לקח לא מעט הימורים פוליטיים במהלך הקריירה המקצועית שלו, ובהחלט ייתכן שהוא יהיה מוכן לקחת עוד אחד. ואז, נלך לעוד סבב בחירות. כי בסך הכל יותר משנה בממשלת מעבר לא תהרוג אף אחד (אלא אם כן היא תחליט ללכת למלחמה ט.ל.ח). מצד שני, יכול להיות שבשלב הזה הוא ילך לאחד האנשים שמציעים לו חטיפים.

ויכול להיות שכולנו נופתע על-ידי הלמינג שהוא מפלגת העבודה (אני יודע שלמינגים לא באמת מתאבדים, אבל תזרמו), שילך לבלפור עם הבעלים הקודם וישאיר את החתול לחפש שאריות בפחי האשפה.

בקיצור, ברכות לך, מדינת ישראל. את תלויה בחתול.

אוריה בר-מאיר, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, ומתמחה בהיסטוריה פוליטית של בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. מגיע מתחום המדיה החברתית. חובב פוליטיקה וסאטירה

1

הקולות צפים יותר וצפויים פחות – דפוסי ההצבעה של הישראלים פחות צפויים ויותר נזילים ממה שמקובל לחשוב. עלייתה המטאורית של כחולבן בבחירות הראשונות שלה, ויציבותה בבחירות הנוספות 5 חודשים אח"כ, היא הדוגמה הבולטת לגמישות של האלקטורט הישראלי.

כך גם הכפלת כוחו של ליברמן בתקופה קצרה זו, ומחיקתו של כחלון. הליכוד נותרה המפלגה היחידה שמשמרת מספר גדול של מצביעים לאורך שנים רבות, אבל ברור שבעשור האחרון המנדטים הללו רשומים על שמו של נתניהו. ביום שאחריו יתכן מאוד שמצביעים רבים יעדיפו לתת את קולם למפלגות ימין אחרות.

לא רק הצרכנים הישראלים, גם הבוחרים הישראלים פתוחים לחידושים ולשינויים, מאמצים במהירות מותגים חדשים, ומוכנים גם לתת הזדמנויות נוספות למותגים כושלים

לא רק הצרכנים הישראלים, גם הבוחרים הישראלים פתוחים לחידושים ולשינויים, מאמצים במהירות מותגים חדשים, ומוכנים גם לתת הזדמנויות נוספות למותגים כושלים.

2

דור שלם דורש שילוב – "הדור הזקוף" של אזרחי ישראל הערבים יוצר שינוי בדפוסי ובמניעי ההצבעה של האוכלוסיה הערבית, ומבשר שינוי מהותי בפוליטיקה הישראלית.

הצעירים הערבים דורשים שילוב אזרחי וכלכלי מלא בפוליטיקה הארצית והמקומית, במשרדי הממשלה ובמוסדות המדינה, כמו גם באקדמיה ובמגזר הפרטי.

"הדור הזקוף" של אזרחי ישראל הערבים יוצר שינוי בדפוסי ובמניעי ההצבעה של האוכלוסיה הערבית, ומבשר שינוי מהותי בפוליטיקה הישראלית

אמנם באיחור, אבל המהלך המבריק של אימן עודה – הצבת תנאים פומביים לחבירה לגוש חוסם נתניהו – היה ככל הניראה מענה מדויק לרצונם הקולקטיבי של המצביעים הערביים דורשי ההשתלבות.

הקמת גוש חוסם שכזה, או בחירת עודה לראשות האופוזיציה, יהיו נקודות ציון הסטוריות, אך בכל מקרה נראה כי הכנסת הקרובה תעמוד בסימן הזדקפות קומתם של האזרחים הערבים.

3

חסינות, עדיין על הפרק – הגם שדומה כי תרחיש הבלהות האנטי-דמוקרטי של קואליציית חסינות והתגברות ירד מן הפרק, מומלץ לא להזיז את העיניים מכדור החסינות העגול.

נתניהו היה ונשאר השחקן המיומן, הממומן המתוחכם והנואש ביותר על המגרש, והוא רחוק מלמצות את כל ארסנל התרגילים – חוקיים או לא – שברשותו. שום דבר לא קדוש במלחמת ההישרדות הזו, לא מועד השימוע, ולא הפרדה בין ענייני בטחון ומדינאות לבין ענייניו האישיים.

נתניהו היה ונשאר השחקן המיומן, הממומן, המתוחכם והנואש ביותר על המגרש, והוא רחוק מלמצות את כל ארסנל התרגילים – חוקיים או לא – שברשותו. שום דבר לא קדוש במלחמת ההישרדות הזו

בסיבוב הקודם היו לנתניהו על הנייר 60 אצבעות לחסינות והתגברות. בסיבוב הנוכחי יש לו לכאורה 64. כן, אין להתבלבל מתעתועי ליברמן. האיש מעולם לא התנגד לחסינות, וניתן להניח שיש לו, כמו גם לשאר חברי מועדון להב 433 דרעי, ליצמן, ביטן, כץ ואחרים, עניין אישי לוחץ ביצירת תקדים של חסינות מהותית על עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים.

4

50 גוונים של 'ימין' – בכנסת ה-22 יהיו כ-100 מנדטים ו-10 מפלגות ימין ומרכז-ימין. 25 שנים, דור שלם של הסתה כנגד השמאל, בהובלת נתניהו, הביאו לגימוד המחנה הפוליטי השמאלי לכדי 11 מנדטים של מפלגות ציוניות, ועוד כ-4 של חד"ש.

השיח הפוליטי הישראלי עבר מיסגור-מחדש מכוון ושיטתי, באופן שמדיר את ההשקפה השמאלית, וכמובן את האזרחים הערבים, ומקבע עליונות יהודית-לאומית-ימנית. רובו הגדול של העם מגדיר את עצמו "ימני", בדרך כלל מתוך דחף לאומי-יהודי, בבחינת "יהודי טוב הוא יהודי ימני".

השיח הפוליטי הישראלי עבר מיסגור-מחדש מכוון ושיטתי, באופן שמדיר את ההשקפה השמאלית, וכמובן את האזרחים הערבים, ומקבע עליונות יהודית-לאומית-ימנית

אבל מהו ה"ימין" הזה? הגיע הזמן למיפוי מדויק בהרבה של הספקטרום הפוליטי בישראל, והעשרת מילון המונחים הפוליטי, הציבורי והתקשורתי.

ימים ספורים לפני הבחירות אמר גנץ שהוא "ימין מדיני", ולא הרחיב באשר לשייכותו למחנה הימין הכלכלי, החברתי או הדתי. שקד ובנט ניסו להחדיר אל השיח הימני את המושג האמריקני "שמרנות", אך באותה נשימה לטעון גם לאחיזה בקצה השני של המקל – "ליברליות", מילה שבפי שמרנים אמריקניים אותנטיים מותזת כקללה. ליברמן ונתניהו הטיחו זה בזה אינספור פעמים "הוא לא ימין אמיתי, אין לו שום קשר לימין".

שקד ובנט ניסו להחדיר אל השיח הימני את המושג האמריקני "שמרנות", אך באותה נשימה לטעון גם לאחיזה בקצה השני של המקל – "ליברליות", מילה שבפי שמרנים אמריקניים אותנטיים מותזת כקללה

ד"ר צבי לניר טבע את ההגדרה "מושג-מטרייה", עבור מילים שאיבדו את משמעותן עקב התרחבות-יתר, ונעשה בהן שימוש אינפלציוני ובלתי מדוייק. הצייצן ואיש התקשורת תומך נתניהו שמעון ריקלין הזדרז לקבוע בבוקר שאחרי הבחירות כי הימין נזקק ל"חשבון נפש". אבל כולנו זקוקים לחשיבה מחודשת על המפה הפוליטית הישראלית, ולהמשגה חדשה ומדוייקת בהרבה של מונחים בסיסיים כמו ימין, שמאל, ליברליות, דמוקרטיה, שלטון החוק ועוד.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית