השבוע אירע מקרה חמור: אחרי כשלושים שנה שבהן לא התגלה בישראל אף מקרה של הדבקת בני אדם בפוליו (שיתוק ילדים), התגלתה בירושלים ילדה בת ארבע שנדבקה במחלה. במהרה התברר שהילדה לא חוסנה בחיסוני השגרה, ביניהם החיסון נגד פוליו. בעקבות המקרה, פתח משרד הבריאות במבצע מקומי לחיסון פעוטות בירושלים.

מנתונים שמשרד הבריאות העביר לזמן ישראל, המתפרסמים כאן לראשונה, עולה כי בשנת 2021 חלה ירידה של 1.2% עד 4% ביחס לשנת 2020 בחיסון תינוקות ופעוטות בטיפות החלב בתשעה מתוך עשרת חיסוני השגרה נגד מחלות קשות ומסוכנות שניתנים בטיפות החלב.

הירידה בחיסון בחיסוני השגרה התרחשה זו השנה השנייה ברציפות לאחר שב-2020 חלה ירידה של כ-2% בממוצע בהתחסנות תינוקות ופעוטות ביחס ל-2019.

ההערכה הרווחת במערכת הבריאות ב-2020 הייתה שהירידה בהתחסנות נבעה מהשפעת הסגרים והחשש של הורים להגיע למרפאות. ואולם, העובדה ששיעור ההתחסנות המשיך לרדת גם ב-2021 מעמידה את ההסבר הזה בספק. שיעורי ההתחסנות במרבית חיסוני השגרה עדיין גבוה בהשוואה בינלאומית ועומדים על יותר מ-90% – אבל רשמו בשנתיים ירידה מצטברת ממוצעת של של 3% עד 5%.

שיעורי ההתחסנות במרבית חיסוני השגרה עדיין גבוה בהשוואה בינלאומית ועומדים על יותר מ-90% – אבל רשמו בשנתיים ירידה מצטברת ממוצעת של 3% עד 5%

בהתחסנות בחיסון המשולש נגד דיפתריה, טטנוס (צפדת) ושעלת חלה בשנה שעברה ירידה של כ-3.5%, מ-94% ב-2020 ל-90.5% אשתקד. זאת, לאחר ששיעור ההתחסנות בחיסון המשולש כבר ירד ב-2020 ב-1% לעומת 2019. בחיסון נגד פוליו הניתן בזריקה חלה ירידה דומה, מכ-95% ב-2019 ל-90.6% ב-2021. ירידה דומה חלה ב-2021 גם בחיסון פעוטות ותינוקות נגד דלקת קרום המוח.

בחיסון MMRV נגד חצבת, חזרת ואדמת חלה אשתקד ירידה של כ-2%, בהמשך לירידה של כ-1% ב-2020. גם שיעור ההתחסנות נגד אבעבועות רוח ירד אשתקד בכ-2%, וכך גם שיעור ההתחסנות נגד נגיף פנוימוקוק הגורם לדלקות ריאה ולדלקת קרום המוח. שיעור ההתחסנות נגד צהבת B ירד ב-1.2%. שיעור ההתחסנות נגד פוליו בחיסון הנגיף המוחלש שניתן בטיפות ירד גם הוא מעט, מ77.4% ל-72%.

ירידה חלה בהתחסנות תינוקות ופעוטות בחיסונים נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת, פוליו, דלקת קרום המוח, חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, פנוימוקוק וצהבת B

החיסון היחיד ששיעור ההתחסנות בו דווקא עלה מעט הוא החיסון נגד נגיד נגיף רוטה. ההתחסנות נגד רוטה ירדה ב-2020 מ-79.6% לכ-79%, ובשנה שעברה עלתה בחזרה ל-79.8%.

הנתונים מבוססים על דיווח מטיפות החלב ששייכות למשרד הבריאות, שבהן מתחסנים כשלושה רבעים מהתינוקות והילדים. במשרד מעריכים כי בטיפות חלב פרטיות, שבהן מתחסנים השאר, חלה מגמה דומה, אך למשרד אין מידע מסודר מהטיפות הפרטיות.

בשנת הלימודים הקודמת, תשפ"א (2020-2021), חלה ירידה חדה בהתחסנות ילדים בחיסוני השגרה בבתי הספר. לפי נתוני משרדי החינוך והבריאות, חלה בתשפ"א ירידה של כ-3% בהתחסנות בבתי הספר בחיסון ההמשך של MMRV, בהמשך לירידה של כ-1% בשנת תש"פ.

ירידה דומה חלה גם בהתחסנות בחיסון המשולב נגד טטנוס ודיפטריה שניתן לילדים בכיתה ב' ובכיתה ח' וכן בהתחסנות מפני נגיף פפילומה.

חיסון ילדה נגד חצבת (צילום: AP Photo/Leo Correa)

ייתכן שהירידה בשיעור ההתחסנות בתשפ"א נובעת מהעובדה שבאותה שנה התקיימו סגרים ארוכים וחלק מהכיתות בבתי הספר נסגרו למשך כחצי שנה, וגם אחרי הסגרים היו תלמידים שלא חזרו ללימודים. זאת, למרות שחיסוני השגרה התקיימו בתשפ"א כרגיל בבתי הספר, ורק נדחו בכמה חודשים עד לאחר הסגרים.

מדובר בחיסונים שניתנים למרבית הילדים במרבית המדינות מזה עשרות שנים, ולפי כל המחקרים הרציניים שנעשו בתחום הם בטוחים למדי, תופעות הלוואי שלהם קיימות אך נדירות, הם יעילים, מונעים הדבקה ותחלואה וסייעו להפוך מגפות שבעבר הביאו למותם של מיליונים למחלות נדירות שנמצאות בשליטה.

מדובר בחיסונים שניתנים למרבית הילדים במרבית המדינות מזה עשרות שנים, ולפי כל המחקרים הם בטוחים, יעילים, וסייעו להפוך מגפות שבעבר הביאו למותם של מיליונים למחלות נדירות שנמצאות בשליטה

במקביל לירידה בהתחסנות ילדים בחיסוני השגרה, חלה ב-2021 גם ירידה חדה בהתחסנות נגד שפעת. מקרב המבוגרים בני ה-55 ומעלה, שנמצאים בסיכון גבוה להיפגע משפעת, התחסנו אשתקד 55% בלבד, לעומת 64% ב-2020. בקרב בני ה-55 ומטה שהתחסנו בקופות החולים רק 8% התחסנו מפני שפעת לעומת 18% ב-2020. בקרב הילדים, ירד שיעור ההתחסנות נגד שפעת בתשפ"א בכ-3%.

שיעור ההתחסנות נגד שפעת עבר בשנים האחרונות טלטלות. בשנים שלפני פרוץ מגפת הקורונה חלה ירידה הדרגתית בשיעור ההתחסנות משפעת, שהגיע ב-2019 לכ-61% מהמבוגרים מעל גיל 55.

ב-2020 שיעור ההתחסנות זינק בחזרה, בעיקר בקרב צעירים מתחת לגיל 55 ששיעור ההתחסנות שלהם עלה בכ-7% – כלומר, כמעט הוכפל, אך גם בקרב המבוגרים, ששיעור ההתחסנות שלהם נגד שפעת עלה בכ-3%.

אבל הירידה בהתחסנות נגד שפעת ב-2021 מחקה את העלייה של 2020 ובסיכומו של דבר, שיעור ההתחסנות ב-2021 נגד המחלה היה הנמוך מזה שנים ארוכות. שיעור ההתחסנות הנמוך החריף את התפרצות השפעת הקשה בתחילת חורף זה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את החיסון הראשון לנגיף הקורונה בבית החולים שיבא, 19 בדצמבר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

הירידה בהתחסנות נגד חיסוני השגרה והשפעת התחוללה בצל מגפת הקורונה, מבצע החיסונים נגד קורונה והתו הירוק. ישראל החלה מוקדם בהתחסנות והייתה בתחילת 2021 המדינה עם שיעור ההתחסנות הגבוה בעולם, שהגיע תוך כשלושה חודשים ליותר מ-90% מהאוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 60 וליותר ממחצית האוכלוסייה כולה. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נופף בהישג והבטיח ש"ישראל תהיה הראשונה בעולם לצאת מהמשבר" בזכות ההתחסנות.

עד מהרה התברר שהמגפה המשיכה להתפשט גם אחרי ההתחסנות וגם אחרי שחולקו מנות דחף. הרופאים והאימונולוגים מסכימים שהחיסון מחליש בצורה משמעותית את תסמיני הקורונה והסיכון לאשפוז ולתמותה, אך חלוקים ביניהם עד כמה הוא מקטין את ההדבקה. התעוררו גם סימני שאלה קשים על הדיווח על תופעות הלוואי של החיסון. ברשתות החברתיות החל ויכוח סוער אודות חיסוני הקורונה, שנוצל בידי מתנגדי חיסונים להפיץ מידע שגוי נגד חיסונים בכלל.

כדי לעודד התחסנות, ישראל הייתה הראשונה בעולם שהפעילה את התו הירוק. המדינה, בסיוע התקשורת, הפעילה תעמולה אגרסיבית לקידום ההתחסנות, וראש הממשלה נפתלי בנט אף השווה את מי שלא התחסנו נגד קורונה לטרוריסטים ש"מחזיקים תת־מקלע ומרססים לכל עבר נגיף דלתא". מנגד התקיימו הפגנות סוערות נגד התו הירוק, ואף הסתה ואיומים אישיים של המתנגדים כלפי בכירים במערכת הבריאות.

ברשתות החברתיות החל ויכוח סוער אודות חיסוני הקורונה, שנוצל בידי מתנגדי חיסונים להפיץ מידע שגוי נגד חיסונים בכלל

לא ברור עד כמה, ואם בכלל, הלחץ גרם לציבור להתחסן. שיעור ההתחסנות לקורונה נותר גבוה, אך ירד ממנת דחף אחת לשנייה. הוויכוח הסוער ביותר נוגע לילדים, שהקורונה מסכנת אותם פחות, ורובם לא חוסנו מפני המחלה עד היום.

חלק ניכר מהמתנגדים והמפגינים נגד התו הירוק, ואף מסרבני החיסון לקורונה, מחוסנים ומחסנים בחיסוני השגרה. הנתונים מראים שרובם המכריע של אלה שלא חיסנו את ילדיהם נגד קורונה ממשיכים לחסן אותם בחיסוני השגרה. אבל הוויכוח העניק לתנועת ההתנגדות לחיסונים פרסום והשפעה שלא היו לה מעולם, וייתכן שהיווה גורם לירידה בהתחסנות בחיסוני השגרה.