המחזה בוועדת הכנסת אמש (שני) היה מסמר שיער: יושב לו חבר כנסת אחד בלבד בוועדה, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), בתפקידו כממלא-מקום יו"ר הוועדה, ומנהל את הישיבה שבה הוא הח"כ היחיד שמשתתף.

הוא מעלה לסדר הצעות מרחיקות לכת להחיל סדרי דיון מיוחדים, בהתאם לסעיף 98 לתקנון הכנסת, על הדיון בעשר הצעות חוק של הקואליציה שעתידות היו להידון במליאת הכנסת, מצביע בעד ומאשר את השימוש בסעיף החריג בעצמו, עם עצמו. מה שנקרא, ההצעות אושרו פה אחד.

עצרו הכל!
ח"כ בועז טופורובסקי, יושב לבד! בוועדת הכנסת כממלא מקום יו"ר הוועדה ומצביע, שוב, לבד!!! על הפעלת סעיף 98 (קיצור הליכי חקיקה). סעיף שמצר משמעותית את צעדיי האופוזיציה, ולהצביע עליו לבד? "פה אחד"? מה זה?

כזה דבר אני לא זוכר בכל שנותיי בכנסת. איך הייעוץ המשפטי מסכים לכך? pic.twitter.com/r77PwYrs4Q

— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) March 7, 2022

כלפי חוץ יש מי שעשוי להתרשם שיש בישראל כנסת מתפקדת. בפועל – בדיוק שנה אחרי שהושבעה הכנסת ה-24 – היא מקרטעת במתכונת חירום מתחילת הקדנציה.

כלפי חוץ יש מי שעשוי להתרשם שיש בישראל כנסת מתפקדת. בפועל – בדיוק שנה אחרי שהושבעה הכנסת ה-24 – היא מקרטעת במתכונת חירום מתחילת הקדנציה

מצד אחד, חלק מהוועדות לא הוקמו בשל סירובה של האופוזיציה להשתתף במשחק הפרלמנטרי, מצד שני פועלים חלק מחברי הכנסת במליאה ובוועדות באופן שאינו הולם שום פרלמנט בעולם, באמצעים בריוניים של ממש, ומצד שלישי הקואליציה עושה שימוש כמעט יומיומי בכלים חריגים שמאפשר תקנון הכנסת, ובכך מנרמלת את ההתנהלות הקיצונית.

בעבר נחשב השימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת כנשק בלתי קונבנציונלי, השמור למקרים נדירים שבהם אין מנוס. הסעיף קובע כי "בדיון בהצעת חוק תקציב המדינה ובמקרים אחרים יוצאים מן הכלל, רשאית ועדת הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים לרבות קביעת מסגרת הדיון וזמני הדיבור".

המטרה היא למנוע פיליבסטר והתארכות של דיון בהצעת חוק במליאה, בדרך כלל בהצבעות בקריאה שנייה ושלישית, על פני יממות ארוכות, באמצעות נאומים ארוכים והצבעה על אלפי הסתייגויות לכל סעיף בהצעת החוק. חברי כנסת מצמידים לעתים הסתייגויות מגוחכות להצעות החוק, רק כדי לקבל חמש דקות "לנמק" כל הסתייגות מעל דוכן הכנסת.

יצחק פינדרוס עושה מיני-פיליבסטר על דוכן הנואמים במליאת הכנסת, 21 בדצמבר 2020 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

בתקופות שבהן מתנהל משחק פרלמנטרי נורמלי, אל מול יכולתה של האופוזיציה לתקוע דיון בהצעות חוק החשובות לממשלה, עצם האיום של הקואליציה לעשות שימוש בסעיף 98 ולהעביר את הצעות החוק בדיוני בזק מספיק על מנת להגיע להסכמות בין הצדדים על מתן זמן מידתי במליאה להבעת מורת רוחה של האופוזיציה.

אך הימים הללו אינם ימים נורמליים, ובין הצדדים אין שום הסכמות, לפעמים אפילו לא על קיזוזים של ח"כים חולים. התוצאה היא התפרעות משני הצדדים – וכך הפך השימוש בסעיף 98 לעניין שכיח.

הימים הללו אינם ימים נורמליים, ובין הצדדים אין שום הסכמות, לפעמים אפילו לא על קיזוזים של ח"כים חולים. התוצאה היא התפרעות משני הצדדים – וכך הפך השימוש בסעיף 98 לעניין שכיח

"דורסנות שוברת שיאים!" זעק אתמול ח"כ בצלאל סמוטריץ'. האמנם שוברת שיאים?

סקירה של מחלקת המחקר של הכנסת משנת 2020 מגלה כי למעט במקרים שבהם נעשה שימוש בסעיף לגבי חקיקת חוק התקציב, עשתה הכנסת במשך שנים רבות בסמכות הזו שימוש נדיר בלבד. למעשה, משנת 1968, אז התקבל תקנון הכנסת ונכנס לשימוש, ועד הכנסת ה-18 בשנת 2009 נעשה שימוש בסעיף שש פעמים בלבד.

מאז הכנסת ה-19 קרה משהו למערכת הפוליטית. הדינמיקה ההסכמית נשחקה והחל שימוש בכלים אגרסיביים. בשנת 2014 לבדה עשתה הקואליציה שימוש בסעיף 98 לגבי חמש הצעות חוק שונות – חוקי משילות, גיוס תלמידי ישיבות, חוק יסוד משאל עם, עניינים כבדים.

בצלאל סמוטריץ' על דוכן הכנסת (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

בכנסת ה-20, שכיהנה בין 2015 ל-2019, נוספו עוד שלוש פעמים שבהם השתמשה הקואליציה בסעיף 98, כולל לעניין ביטול הגבלת מספר השרים, חוק ההסדרה ואפילו לגבי הצעת חוק הזויה לדחיית מועד תחילת פעולתו של תאגיד השידור הציבורי.

הכנסות ה-21 וה-22, קצרות הימים, לא עסקו בחקיקה כלל. בכנסת ה-23, שכיהנה בסך הכול שנה אחת, לחצה הקואליציה על ההדק הבלתי קונבנציונלי לא פחות מתשע פעמים. לחוק ממשלת החילופים, למשל, הוגשו יותר מ-94 אלף הסתייגויות, מה שבאופן רגיל היה מאפשר דיון במליאה שיימשך יותר מ-7,800 שעות (11 חודשים רצופים). במקום זאת הוחלט על דיון שיוגבל ל-30 שעות.

לחוק ממשלת החילופים, למשל, הוגשו יותר מ-94 אלף הסתייגויות, מה שבאופן רגיל היה מאפשר דיון במליאה שיימשך יותר מ-7,800 שעות (11 חודשים רצופים). במקום זאת הוחלט על דיון שיוגבל ל-30 שעות

המגמה נמשכת בכנסת הנוכחית, שאישרה שימוש בסדרי הדיון המיוחדים 16 פעמים, לא כולל ההחלטה של אמש.

בפעם הקודמת שהתעורר הנושא, לפני כחודשיים, התייצבה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בישיבת ועדת הכנסת, המוסמכת לאשר סדרי דיון מיוחדים במליאה, והזהירה את הח"כים מפני שימוש גבולי בסמכות מרחיקת הלכת, אפילו במקרים שבהם לא הוגש מספר עצום של הסתייגויות.

עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

"כשמדובר בהצעות חוק שהן פגות תוקף שיש להן דחיפות, ישנה הצדקה לסעיף 98", אמרה אפיק, "והוויכוח והשאלה היו בעיקר סביב כמות הזמן שצריך לתת ביחס, לזמן הדיבור, ביחס לאותן הצעות חוק. אבל מה שקורה הוא שיש כאן איזושהי פריצה של סכר השימוש בסעיף 98. חלק מהצעות החוק מאוד שנויות במחלוקת, ואולי דווקא הפיליבסטר ביחס אליהן כן חשוב וכן צריך לעשות אותו במליאה".

"מה שקורה הוא שיש כאן איזושהי פריצה של סכר השימוש בסעיף 98. חלק מהצעות החוק מאוד שנויות במחלוקת, ואולי דווקא הפיליבסטר ביחס אליהן כן חשוב וכן צריך לעשות אותו במליאה"

בין הצעות החוק שלגביהן אישר ח"כ טופורובסקי אמש, בשבתו כוועדת הכנסת, סדרי דיון מיוחדים:

תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה, שלגביו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור במליאה המסתכמות ב-22 שעות. הוחלט להגביל את משך הדיון ל-3.5 שעות; חוק התקשורת – במקום 19 שעות דיון במליאה, הוחלט להגביל ל-8 שעות; וכך הלאה.

לא בדיוק חוקי חירום, ולא בדיוק מאבק בהתנהלות שערורייתית של האופוזיציה. סתם התנהלות כוחנית של הקואליציה, פשוט כי היא יכולה.

להחלטות שקיבל טופורובסקי לבדו הוגשה "רביזיה". יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, קיבל איתות אזהרה כי החלטות ועדת הכנסת עומדות בסכנת ביטול, ובסופו של דבר התקיימה הידברות בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה שהובילו להסכמות בדבר סדרי הדיון בהצעות החוק הללו במליאה, בלא צורך לעשות שימוש בסעיף 98.

יו"ר הכנסת מיקי לוי (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ועדת הכנסת כונסה מחדש אמש בשעת לילה, בראשות יו"ר הוועדה ניר אורבך, וביטלה באופן רשמי את הצבעת היחיד של טופורובסקי. זה היה מהלך בעל חשיבות עקרונית לכמה אנשים בכנסת.

ועדת הכנסת כונסה מחדש אמש בשעת לילה, בראשות יו"ר הוועדה ניר אורבך, וביטלה באופן רשמי את הצבעת היחיד של טופורובסקי. זה היה מהלך בעל חשיבות עקרונית

המצחיק הוא שאם הקואליציה ויו"ר הכנסת לא היו נענים לאזהרות הלשכה המשפטית של הכנסת ודבקים בהגבלות הדיוניות מכוח סעיף 98, ולאחר שהחוקים הללו היו מתקבלים בדרך הזו הייתה מוגשת נגדם עתירה לבג"ץ – היו משפטני הכנסת נאלצים להתייצב בבית המשפט ולהגן על תוקף החוק, כי כך מחייב אותם חוק הכנסת.

זה לא מדע בדיוני: בעתירות שעסקו בחוק הקורונה בשנת 2020 שהתירו לממשלה לקבוע מצב חירום מיוחד, ושבהם נקבעו סדרי דיון מיוחדים, טענה הכנסת בפני בית המשפט כי "קביעת זמני הדיון בהצעת החוק נעשתה בהתאם לסעיף 98 לתקנון. יש בכך כדי להציב בפני העותרים משוכה משמעותית לביסוס פגם שנפל בהליכי החקיקה, משזה התנהל בהתאם להוראות התקנון".

ובמילים אחרות – בשורה התחתונה, אפילו משפטני הכנסת יסכימו שהשימוש הקואליציוני בסעיף 98 לתקנון הוא אולי מסריח, אבל כשר.