כצפוי, המלחמה באוקראינה מגיעה כעת גם לפתחו של בג"ץ, והתפוד הלוהט מצוי כעת בידיו של השופט עוזי פוגלמן. הנשיא העתידי של בית המשפט העליון, שצפוי להיכנס בעוד כשנה וחצי בנעליה של אסתר חיות עם פרישתה, קלט במוצאי שבת, כשופט תורן, את העתירה הדחופה שהגיש עו"ד תומר ורשה לביטול מדיניותה העדכנית המוכרזת של שרת הפנים איילת שקד לקליטת פליטים מאזורי התופת באוקראינה.

פוגלמן הבין את גודל השעה, והורה לפרקליטות להגיש את תגובתה עד אתמול (ראשון) בשעה חמש אחר הצהריים, ואחר כך האריך את המועד לתשע בערב. בפרקליטות נכנסו לנוהל חירום, ביודעם כי יהיה עליהם להגן על הקו הקשוח שמתווה שקד בעניין זה.

בימינו פועלת הפרקליטות לשרת את עמדתו של "הלקוח", האוחז בתפקיד הציבורי. חלפו הימים שהיועץ המשפטי לממשלה היה מתקשר לשר הרלוונטי כדי להסביר לו מה קובע הדין ומהי עמדת המדינה שחייבת להיגזר ממנו. היועצת המשפטית לממשלה החדשה גלי בהרב-מיארה עדיין לא מפגינה נוכחות משמעותית, לפחות לא באופן שניתן להבחין בו מחוץ לחומות צלאח א-דין.

בימינו פועלת הפרקליטות לשרת את עמדתו של "הלקוח", האוחז בתפקיד הציבורי. חלפו הימים שהיועץ המשפטי לממשלה היה מתקשר לשר הרלוונטי כדי להסביר לו מה קובע הדין ומהי עמדת המדינה

המדיניות החדשה לכניסת פליטים אוקראינים לישראל, הקרויה "מתווה שקד" ושעליה הכריזה שרת הפנים בבהילות אמש במסיבת עיתונאים בנתב"ג, נכנסה לתוקף במוצ"ש בחצות. בהתאם לה, ישראלי יוכל לחתום על התחייבות בעבור קרוב משפחה שלו באתר רשות האוכלוסין, והתחייבות זו תצורף לבקשה למתן מקלט שיגיש הפליט האוקראיני באתר משרד החוץ. עלייתו למטוס תותנה בהצגת אישור ממשרד החוץ.

שרת הפנים איילת שקד מודיעה על שינוי במדיניות קליטת פליטים מאוקראינה במסיבת עיתונאים בנתב"ג, 13 במרץ 2022 (צילום: רועי אלימה/פלאש90)

מלבד זאת, תותר כניסתם של 5,000 פליטים, לא כולל מי שזכאים לעלות לישראל בהתאם לחוק השבות או קרובי משפחה של אזרחים ישראלים. על אף מה שעשוי היה להשתמע מהצהרותיה של שקד, המתווה אינו כולל החרגה מהמכסה של קרובי משפחה של תושבים בישראל, אלא רק של אזרחים.

המתווה הזה מהווה שיפור לעומת המדיניות הקודמת של שקד, שעליה הכריזה רק לפני כשבוע, אך עדיין רחוקה מלספק את משרד עורכי הדין של ורשה, העוסק בדיני מהגרים ומבקשי מקלט, שהגיש את העתירה הדחופה. המדיניות הקודמת, שבעטיה הוגשה העתירה הדחופה שלשום, לא כללה את הסעיף של קרובי משפחה של אזרחים, המוחרגים מהמכסה של שקד.

המתווה הזה מהווה שיפור לעומת המדיניות הקודמת של שקד, שעליה הכריזה רק לפני כשבוע, אך עדיין רחוקה מלספק את משרדו של עו"ד ורשה, העוסק בדיני מהגרים ומבקשי מקלט, שהגיש את העתירה הדחופה

עו"ד ורשה הצהיר כי עתירתו הוגשה בתיאום עם שגריר אוקראינה בישראל "ועל דעתו". להמחשת דבריו צירף ורשה לעתירתו מכתבים מהשגריר יבגני קורניצ'וק, המלמדים לדברי ורשה כי השגריר ביקש ממנו לבחון דרכים להתמודדות משפטית עם מתווה שקד.

ואולם לאחר הגשת העתירה נאלצה השגרירות לפרסם הודעה בפייסבוק, המבהירה כי השגרירות אינה העותרת לבג"ץ, אף שהיא תומכת בליבת הטענות שבעתירה. גם הפרקליטות הודיעה כי היא רואה בוורשה "עותר ציבורי" ולא צד מעורב בפרשה, ועם זאת אין מחלוקת בדבר זכות העמידה שלו כעותר.

עו"ד תומר ורשה (צילום: משרד "תומר ורשה – עורכי דין")

הטענה העומדת בבסיס העתירה היא כי מתווה שקד מנוגד לאמנה שעליה חתמה ישראל עם ממשלת אוקראינה ביולי 2010, המעניקה פטור מאשרות לאזרחי שתי המדינות.

בנוסף, מדיניותה של שקד לא קיבלה את חותמת האישור של החלטת ממשלה, ואף זאת בניגוד לאמור באמנה, והיא מנוגדת גם להוראות החקיקה בישראל שהחילה כחוק פנימי בישראל את הוראות האמנה עם אוקראינה. כל זאת מעבר לטענות בדבר המתווה עצמו, חוסר המוסריות שבו והיעדר המידתיות.

יש להניח שגם שיקולים פוליטיים, שעניינם חילוקי הדעות ההולכים וגוברים בתוך הממשלה בנוגע למדיניות הנדרשת ביחס לפליטים האוקראינים, הניעו את שקד להחליט כי בסמכותה לקבוע את המתווה החדש בעצמה, מבלי להביאו לאישור הממשלה.

ואולם הבחירה הזו, שלא ברור לפי שעה אם תזכה לגיבוי ממשרד המשפטים, נראית צורמת יותר ויותר, ובמיוחד על רקע הדיון שתקיים הבוקר הממשלה בסוגיית ההיערכות לקליטת עולים מאוקראינה ומרוסיה.

לעתירה נלוותה בקשה דחופה למתן צו-ביניים, שימנע את כניסתה לתוקף של המדיניות החדשה, בנימוק כי עד להכרעה בעתירה יהיו אזרחי אוקראינה מנועים באופן גורף מלהגיע לשערי הכניסה לישראל, מה שעלול להעמיד בסכנה "את חייהם, רווחתם וכבודם". כניסתו לתוקף של מתווה שקד עלול, לטענת העותרים, אף "למצב את ישראל כמי שמפרה את מחויבויותיה הבינלאומיות".

בתגובת הפרקליטות לבקשה לצו-הביניים, מסבירה הממשלה – כנראה לראשונה – כי המדיניות שעליה הכריזה שקד, שעניינה מכסה של 5,000 פליטים (לצד ההחרגות), תהיה תקפה רק עד למילוי המכסה, ואז ממילא תיבחן מחדש "בהתאם לנסיבות המשתנות".

בתגובת הפרקליטות מסבירה הממשלה – כנראה לראשונה – כי המדיניות שעניינה מכסה של 5,000 פליטים, תהיה תקפה רק עד למילוי המכסה, ואז ממילא תיבחן מחדש "בהתאם לנסיבות המשתנות"

יהודים שנמלטו מהלחימה באוקראינה נוחתים בנתב"ג, 6 במרץ 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

הפרקליטות קוראת לזה "מכסה נושמת" – כך שעל כל אזרח אוקראיני שייצא מישראל, יתפנה מקום ב"מכסה" שיאפשר כניסת אזרח אוקראיני אחר. נכון לעכשיו, מציינת הפרקליטות בתגובתה, יש מקום פנוי לעוד כ-2,500 פליטים אוקראינים במסגרת המכסה – וזאת, כאמור, בנפרד מקרובי משפחה שאינם נספרים עוד במסגרת המכסה.

נכון לעכשיו, מציינת הפרקליטות, יש מקום פנוי לעוד כ-2,500 פליטים אוקראינים במסגרת המכסה – וזאת בנפרד מקרובי משפחה שאינם נספרים עוד במסגרת המכסה

המדינה מוסיפה וטוענת כי מתווה שקד אינו סותר את האמנה הבילטרלית בין ישראל לאוקראינה, מאחר שזו עוסקת בפטור מוויזה לתיירים, והנסיבות הנוכחיות שעניינן כניסת פליטים מקנות לשרת הפנים את הסמכות להפעיל את שיקול דעתה בנושא הכניסה לישראל.

כמו כן, נכון לעכשיו מוקפאת גם הדרישה כלפי אזרחי אוקראינה לעזוב את ישראל, אף אם הם שוהים בה שלא כדין.

המהלך הבא יגיע מכיוונו של פוגלמן. אין לו מרווח זמן להחליט בסוגיית צו-הביניים, זה חייב לקרות עוד היום. במקביל יש להניח שהעתירה תובא בפני הרכב של שופטי בג"ץ, שיצטרך לדון בה לגופה.

שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שופטי העליון לא זקוקים כעת לעוד התנגשות עם הרשות המבצעת, אך בעבור רגעים כאלה בדיוק קיים המוסד הקרוי בג"ץ. לא רק כדי לוודא את מה ששומרי הסף המשפטיים בתוך משרדי הממשלה אמורים לעשות – כלומר להקפיד שמהלכי השלטון נעשים בהתאם להוראות החוק ולהתחייבויותיה המשפטיות הבינלאומיות של ישראל; אלא כדי להקפיד שגם נשמת המשפט נשמרת במהלכים אלה, העולים מתוך הערכים והעקרונות המוסריים העומדים בבסיס הקמתה של המדינה.