JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הפסגה בשארם: ישראל הפכה לשחקן משמעותי בהנהגה הכוללת של המזרח התיכון | זמן ישראל
ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, נשיא מצרים א-סיסי, ויורש העצר מהאמירויות מוחמד בן זאיד בפסגה בשארם א-שייח, 22 במרץ 2022 (צילום: דוברות נשיא מצרים)
דוברות נשיא מצרים

הפסגה בשארם: ישראל הפכה לשחקן משמעותי בהנהגה הכוללת של המזרח התיכון

אולם החברות החדשה בין ישראל למדינות הערביות לא בהכרח תביא ליצירה של ברית צבאית כמו נאט"ו ● מלחמת רוסיה-אוקראינה מביאה ברכה לטורקיה ● הלבנונים חוששים מרעב ● והשבוע לפני 54 שנים התנהל קרב כראמה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

מפסגה משולשת בשארם לנאט"ו מזרח תיכוני?

שלושת המנהיגים של מזרח התיכון – יורש העצר האמירתי השייח' מחמד בן זאיד, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וראש ממשלת ישראל נפתלי בנט נועדו בשארם א-שייח', לחצו ידיים, הצטלמו לתמונה קבוצתית, חייכו והתנהגו בטבעיות.

הם היו רק שלושה, אבל אפשר לטעון שבאולם המפואר בו ישבו ריחפה גם רוחם של מנהיגים אחרים שבחרו להישאר מאחורי הקלעים, אך הסמיכו את המקבילים שלהם למשימה.

באותה עת, כאשר רוחות המלחמה נושבות באירופה, מחירי האנרגיה והחיטה מזנקים והמצב הגאו-פוליטי במזרח התיכון נמצא בתהליכי שינוי מתקדמים בגלל האפשרות על חתימה קרובה על עסקת הגרעין עם איראן, ההנהגה במזרח התיכון מגלה אחראיות ומטכסת עצה על מנת לגבש מדיניות ולייצב את במצב. הפעם נדמה שדווקא המזרח התיכון הסורר מתנהג כמבוגר האחראי.

בעיניים ישראליות הייתה לפגישה הזאת חשיבות מיוחדת: אם פעם ישראל נתפסה בתור אויב, או במקרה הטוב שכן לא נוח שצריך איכשהו להתקיים לצדו, היום היא נתפסת כשותף משמעותי ושחקן משפיע גם בביטחון וגם בשוק האנרגיה.

אם פעם ישראל נתפסה בתור אויב, או במקרה הטוב שכן לא נוח שצריך איכשהו להתקיים לצדו, היום היא נתפסת כשותף משמעותי ושחקן משפיע גם בביטחון וגם בשוק האנרגיה

ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ואנשי צוותיהם בשארם א-שייח, 13 בספטמבר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ואנשי צוותיהם בשארם א-שייח, 13 בספטמבר 2021 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

עד לפני כמה שנים ראש ממשלת ישראל כלל לא דרך על אדמת מצרים, והתקשורת הייתה בעיקר סמויה. כיום נראה שמצרים מצטרפת לרוח של הסכמי אברהם ויחד עם איחוד האמירויות רואה בקידום היחסים עם ישראל מטרה חשובה שמשרתת גם את מצרים וגם את היציבות באזור.

יחד עם זאת, החברות החדשה בין ישראל למדינות הערביות לא בהכרח תביא ליצירה של ברית צבאית פורמלית הדומה לברית נאט"ו. ההבדלים בתפיסת הביטחון והאיומים בין ישראל למדינות הערביות ובקרב מדינות ערב עצמן הם משמעותיים מדי.

החברות החדשה בין ישראל למדינות הערביות לא בהכרח תביא ליצירה של ברית צבאית פורמלית. ההבדלים בתפיסת הביטחון והאיומים בין ישראל למדינות ערב ובקרב מדינות ערב עצמן הם משמעותיים מדי

הדבר בולט במיוחד ביחס לאיראן: עבור ישראל היא אויב מר, למצרים אין מחלוקות משמעותיות עם טהרן ובאיחוד האמירויות אמנם חוששים מהשכן הבעייתי, אך מנהלים איתו יחסי מסחר מפותחים.

ואם בברית נאט"ו יש מעצמה מובילה ואין עוררין על ההובלה שלה, במזרח התיכון  הכול הרבה יותר מורכב. למרות שיתוף הפעולה הצמוד, התחרות בין מצרים לערב הסעודית נמשכת כל העת, בעוד שאיחוד האמירויות מתבלטת בגלל היוזמות הדיפלומטיות הנועזות וההובלה המדינית.

איראן ואיחוד האמירויות פותחות פרק חדש ביחסים. צילום מסך מתוך i24NEWS English
איראן ואיחוד האמירויות פותחות פרק חדש ביחסים. צילום מסך מתוך i24NEWS English

למרות הסכמי אברהם, למדינות רבות באזור עדיין לא קל לבלוע את הנורמליזציה עם ישראל, שלא לדבר על יצירת ברית צבאית משותפת איתה.

סביר להניח שהמעבר משיתוף פעולה אסטרטגי לגיבוש של ברית צבאית דמוית נאט"ו משתלב היטב בחזון האמריקאי למזרח התיכון החדש בו ארה"ב תהיה פחות מעורבת. אך בחינת העובדות מצביעה על כך שלפחות ברגע זה התנאים לכך טרם הבשילו.

ברכת המלחמה הטורקית

האם בזכות ההתנהלות העצמאית של טורקיה ביחס למלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, אנקרה תחזור לחיק נאט"ו ותשפר את סיכוייה להתקבל באיחוד האירופי?

השבוע הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן קרא למדינות החברות בנאט"ו להסיר את הסנקציות על התעשייה הביטחונית של אנקרה. ארדואן, שהשתתף בפסגת נאט"ו בבריסל, אמר שזהו "האינטרס המשותף של הברית… להסיר מגבלות שהוטלו על התעשייה הביטחונית שלנו על ידי כמה מבעלות הברית".

ארדואן קרא לחברות בנאט"ו להסיר את הסנקציות על התעשייה הביטחונית של אנקרה. "זהו האינטרס המשותף של הברית… להסיר מגבלות שהוטלו על התעשייה הביטחונית שלנו על ידי כמה מבעלות הברית"

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן במסיבת עיתונאים בעקבות פסגת נאט"ו בבריסל, 24 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן במסיבת עיתונאים בעקבות פסגת נאט"ו בבריסל, 24 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

הנשיא הטורקי הוסיף כי מוצרי התעשייה הביטחונית הטורקית הוכיחו את עצמם וקשה להתווכח על כך לאור ההצלחה הפנומנלית של המל"טים הטורקיים המשמשים את האוקראינים במלחמה.

המל"טים הטורקיים, שהאוקראינים כותבים להם כעת שירי הלל, הצליחו לפגוע בלא מעט נשק רוסי גם בקונפליקטים אחרים – בנגורנו קרבאך, בסוריה ובלוב. בכל המדינות הללו לטורקיה יש אינטרסים המנוגדים לאלה הרוסיים. השאלה היא האם ההישגים המרשימים של התעשייה הביטחונית הטורקית מספיקים על מנת ליישר את ההדורים בין אנקרה לנאט"ו.

המל"טים הטורקיים, שהאוקראינים כותבים להם כעת שירי הלל, הצליחו לפגוע בלא מעט נשק רוסי גם בקונפליקטים אחרים – בנגורנו קרבאך, בסוריה ובלוב. בכל המדינות הללו לטורקיה יש אינטרסים המנוגדים לרוסים

בשנה שעברה, קנדה ביטלה את היתרי הייצוא של טכנולוגיית רחפנים לטורקיה לאחר שבדיקה ממשלתית מצאה כי אזרבייג'ן השתמשה במערכות מתוצרת קנדה. מאז, ספקי המל"טים העיקריים של טורקיה, Baykar ו-TAI, לא הצליחו לייבא את המצלמות האלקטרו-אופטיות (EO) והאינפרא אדום (IR) של היצרן הקנדי Wescam עבור המל"טים. המדינות המערביות חוששות שטכנולוגיה מתקדמת מסוג זה יכולה לשמש את טורקיה גם במאבקה נגד הכורדים בסוריה.

בשלב הזה המאמצים של טורקיה לזכות בפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עלו בתוהו, אך לא ניתן להתכחש לכך שטורקיה הצליחה לשפר את מעמדה בזירה הגלובלית בעקבות האירועים הדרמטיים באוקראינה. נראה שהנשיא הטורקי מודע היטב לכך ולכן הוא מנסה להכות בברזל בעודו חם ושוב מעלה מהאוב את הדרישה הטורקית להצטרפות לאיחוד האירופי.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לימין ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, נשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן כשם משוחחים ביניהם בפתח פסגת נאט"ו בבריסל, 24 במרץ 2022 (צילום: Brendan Smialowski, Pool via AP)
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לימין ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, נשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן כשם משוחחים ביניהם בפתח פסגת נאט"ו בבריסל, 24 במרץ 2022 (צילום: Brendan Smialowski, Pool via AP)

בשנה הבאה יתקיימו בטורקיה בחירות לנשיאות, וארדואן חייב להציג בשנת בחירות הישגים ממשיים. מכאן הירי לכל הכיוונים – שיפור דרמטי ביחסים עם העולם הערבי ועם ישראל, ניסיון לבטל את הסנקציות נגד התעשייה הביטחונית הטורקית ודיון מחודש בחברות של טורקיה באיחוד אירופי.

הלבנונים חוששים מרעב

המלחמה באוקראינה תופסת את רוב הכותרות בתקשורת העולמית, שלרגע הפסיקה להתעניין במשבר הכלכלי החריף בלבנון, במלחמה בתימן ועשרות משברים אחרים ברחבי העולם. המצב בלבנון חמור במיוחד.

עד 90% מהחיטה והשמן לבישול מגיעים ללבנון מאוקראינה ורוסיה, כמו גם חלק גדול מייבוא הדגנים. בעקבות הלחימה באוקראינה, שכרגע מתרכזת באזור הדרומי-מזרחי של המדינה, הופסקו המשלוחים משם. הייבוא מרוסיה נבלם כתוצאה מסנקציות בינלאומיות שהוטלו על מוסקבה.

עד 90% מהחיטה והשמן לבישול מגיעים ללבנון מאוקראינה ורוסיה, כמו גם חלק גדול מייבוא הדגנים. בעקבות הלחימה באוקראינה, שכרגע מתרכזת באזור הדרומי-מזרחי של המדינה, הופסקו המשלוחים משם

מחירי דלק ומזון האמירו עוד לפני המלחמה, כי שרשראות האספקה נפגעו עוד בעידן הקורונה, והמשבר הנוכחי במזרח באירופה פוגע בביטחון התזונתי בארץ הארזים בצורה אנושה. גם האינפלציה שהגיעה לכ-90% מאז 2019 החמירה את המצב.

רוכב טוסטוס בלבנון נוסע עם בקבוקים ריקים כדי לאגור דלק (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
רוכב טוסטוס בלבנון נוסע עם בקבוקים ריקים כדי לאגור דלק (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

משרד הכלכלה והמסחר הלבנוני הודיע השבוע שהוא מתכוון לפקח על בתי העסק על מנת שלא יעלו את המחירים, אך מסתבר שלמשרד זה יש רק 70 פקחים שיעסקו במלאכה.

אם לבנון שוב תחווה רעב, בדומה ל"רעב הגדול" בין השנים 1915-1919, החשש הוא שהממשלה הזמנית והחלשה לא תוכל להשתלט על המצב, והמדינה תגלוש אל תוך כאוס. בעידן "הרעב הגדול" כחצי מיליון לבנונים קיפחו את חייהם.  גם אז הרעב פגע בלבנון בעקבות המלחמה – מלחמת העולם הראשונה.

אם לבנון שוב תחווה רעב, בדומה ל"רעב הגדול" בין השנים 1915-1919, החשש הוא שהמדינה תגלוש לכאוס. בעידן "הרעב הגדול" כחצי מיליון לבנונים קיפחו את חייהם

היום הזה בתולדות מזרח התיכון: קרב כראמה

ב-21 במרץ 1968 פרץ קרב כראמה, שהחל כפשיטה נרחבת של צה"ל על מפקדת הפת"ח בכפר הירדני כראמה בדרום בקעת הירדן, והתפתח לקרב היקף מלא שהשתתפו בו גם אנשי פת"ח וגם החיילים הירדניים.

הקרב הזה נכנס לפנתיאון הפלסטיני והערבי של הקרבות ההיסטוריים בהם ישראל נחלה מפלה והביא להתחזקות משמעותית של ארגון פת"ח, דבר שהביא בסופו של דבר לאירועי הדמים של "ספטמבר השחור".

בצד הישראלי היו מעורבים שלוש חטיבות בעלות עוצמה כוללת של עד 10,000 איש שהתקדמו לגדה המזרחית, ארטילריה כבדה שירתה לעבר עמדות פלסטיניות מהגדה המערבית, טנקים, מטוסים, מסוקי קרב.

במשך מספר שעות לחמו לוחמי פת"ח לבדם, ואז הצטרפה אליהם יחידה של צבא ירדן, שמפקדה, "שלא הצליח ליצור קשר עם המלך חוסיין", החליט ביוזמתו לתמוך בפלסטינים.

במהלך הקרב, כמה טנקים ישראלים נשרפו והחיילים הישראלים נאלצו לסגת לאחר שאיבדו 33 לוחמים (כ-160 נפצעו). הפלסטינים איבדו כ-128 מאנשיהם, והצבא הירדני – 61 חיילים.

במהלך הקרב, כמה טנקים ישראלים נשרפו והחיילים הישראלים נאלצו לסגת לאחר שאיבדו 33 לוחמים (כ-160 נפצעו). הפלסטינים איבדו כ-128 מאנשיהם, והצבא הירדני – 61 חיילים

אך הקרב בכראמה נתפס בצד הפלסטיני והערבי כניצחון אדיר, כאשר התבוסה המוחצת של מצרים, סוריה וירדן במלחמת ששת הימים הייתה עדיין טרייה בזיכרון. לאחר הקרב הזה, מתנדבים ממדינות רבות – כולל מצרים – הצטרפו לשורות פת"ח.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,163 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 28 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.