רגשות מעורבים ליוו את העובדים במחלקת משאבי אנוש של רכבת ישראל בעקבות הידיעה על הסכם פרישה מוקדם שנחתם עם סמנכ"לית המחלקה ורד פרוינד בשבוע שעבר.

אחרי שנתיים של מאבקים, עשרות תלונות על התעמרות ומלחמת עולם בין ההנהלה לדירקטוריון, היו מי שנשמו לרווחה והביעו תקווה שפרישתה של פרוינד תשים קץ לפחות לחלק מהתופעות המכוערות שליוו את הפרשה, כפי שחשפנו בסדרת תחקירים בזמן ישראל.

אולם את תחושת ההקלה ליוותה לא מעט חמיצות: פרוינד הצליחה לטלטל את המערכת כה חזק, עד שרשות החברות וההנהלה הכניעו את הדירקטוריון והצליחו לייצר הסכם פרישה שיש הרואים בו הסכם כניעה, פרס למתעמרים.

את תחושת ההקלה ליוותה לא מעט חמיצות: פרוינד הצליחה לטלטל את המערכת כה חזק, עד שרשות החברות וההנהלה הצליחו לייצר הסכם פרישה עבור פרוינד שיש הרואים בו הסכם כניעה, פרס למתעמרים

פרוינד אמנם מסיימת את תפקידה מוקדם מכפי שהצהירה, עם אות קין בדמות עשרות תלונות של עובדים (32 בסך הכול), דוח חמור במיוחד של בודק חיצוני ושימוע שמצא כי התנהלה בניגוד עניינים מובהק בין תפקידה לבין קשריה המשפחתיים.

השופטת בדימוס דינה אפרתי (צילום: אתר הרשות השופטת)

עם זאת, ההסכם בתיווך רשות החברות כולל תנאי פרישה גבוהים לכאורה, של כ-700 אלף שקל לפי ההערכות, גניזה דה פקטו של ממצאי הדוח אשר אך לפני פחות משנה קיבל הדירקטוריון לידיו, וביטול הבדיקה של השופטת החיצונית דינה אפרתי עליה הכריזה ההנהלה רק לפני שלושה חודשים.

"יש תחושה של ניצחון עם טעם מר על אופן ההתנהלות במקרה זה", אומר לזמן ישראל עובדת שהתלוננה על התעמרות מתמשכת מצידה של פרוינד. "ורד רמסה ברגל בוטה וגסה את העובדים ולא ברור לנו מדוע מנכ"ל הרכבת ורשות החברות דאגו לה לפיצויים מוגדלים, מהגבוהים שהיו בחברה, וגנזו דוח כל כך חריף.

"שנה שלמה ההנהלה התעלמה מאיתנו ורק עכשיו קובעים איתנו פגישה ומשדרים שישנו גישה. יש משבר אמון קשה בין העובדים להנהלה".

"הנהלת הרכבת והמנכ"ל העומד בראשה בחרו לשלם כופר שתיקה לסמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד תמורת פרישתה מהארגון", אומר אחד העובדים הראשונים שהעזו להתלונן נגד פרוינד, תוך סיכון מעמדו האישי. "מאות אלפי שקלים תמורת מחיקת 32 עדויות אישיות בדוח שמומן מכספי ציבור. ההנהלה והדירקטוריון הבטיחו להגן עלינו כל הדרך ובסוף השתמשו בנו וזרקו אותנו לכלבים".

"מאות אלפי שקלים תמורת מחיקת 32 עדויות אישיות בדוח שמומן מכספי ציבור. ההנהלה והדירקטוריון הבטיחו להגן עלינו כל הדרך ובסוף השתמשו בנו וזרקו אותנו לכלבים"

גם ועד העובדים של הרכבת ברשות גילה אדרעי התקומם ושיגר לזמן ישראל את התגובה הבאה: "ההסכם עם סמנכ"לית משאבי אנוש הוא פשוט בושה. איך יכול להיות שמי שהוכח שהיא מתעמרת בעובדיה, ועל רקע זה מסיימת את תפקדה בחברה, יוצאת עם צ'ק שמן של 700 אלף שקלים משל זכתה בלוטו? אם 'העונש' על התעמרות שיטתית בעובדים הוא כזה, מה ימנע את מקרי ההתעמרות הבאים?

"מנכ"ל הרכבת מבולבל. במקום לשמור על הרכבת כמקום עבודה ראוי ומכבד, הוא עסוק בלרצות את האנשים שהוא הביא לתפקידים הבכירים ברכבת. זהו אות קלון על הנהלת הרכבת ועל העומד בראשה. איך אפשר לדבר אחרי ההתנהלות הזו על יחסי אמון ועל סביבת עבודה ראויה ובריאה? יש שבר גדול בקרב עובדי הרכבת ואין דרך אחרת לתאר את התחושות הקשות".

גילה אדרעי יור ועד עובדי הרכבת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

בהנהלה ובדירקטוריון שררה השבוע לא מעט מבוכה. בכירים ששוחחו עם זמן ישראל אמנם הסתייגו מההסכם, אך חלקם ניסו להסביר שלא הייתה ברירה: הסאגה הייתה חייבת להסתיים. גורם בכיר הבטיח לזמן ישראל שמה שהיה לא יחזור, ושהלקח נלמד.

"כל מה שתיארתם בכתבות נכון", אישר הבכיר. "הייתה התעמרות והיה ניגוד עניינים שרק עליו פרוינד הייתה צריכה לעוף על טיל.  והיה טיוח של ההנהלה. חשוב לציין שלמיטב ידיעתי גם עכשיו הדירקטוריון עומד מאחורי הדוח שהזמין. רכבת ישראל לא תיתן יותר יד להתעמרות בעובדים".

דה פקטו זה מה שעשיתם. תנאי הפרישה האלה הם פרס למתעמרת.
"יש תקופות שבהן אתה צריך להוריד את הראש כדי להבריא ארגון ולתת לגל לעבור. לא הייתה ברירה במקרה הזה. רשות החברות החליטה שצריך להביא לפרישתה של ורד ופעלה להגיע להסכם הזה. אבל אנחנו לא ניתן להתנהלות הזאת לחזור".

"יש תקופות שבהן אתה צריך להוריד את הראש כדי להבריא ארגון ולתת לגל לעבור. לא הייתה ברירה במקרה הזה. רשות החברות החליטה שצריך להביא לפרישתה של ורד ופעלה להגיע להסכם הזה"

שקרים, תרגילים ומשחקי חתול-תעלול

עם פרישתה של פרוינד באה לידי סיום (זמני לפחות) סאגה שמטלטלת את צמרת החברה כבר קרוב לשנתיים, וביתר שאת מאז הקיץ האחרון. בשל מעמדה הבכיר של פרוינד שיתק הסכסוך אגפים שלמים בחברה, עיכב מינויים ומנע טיפול בסוגיות דחופות.

פרוינד ניהלה משא ומתן מתמשך ומתפתל מול רשות החברות במהלכו אותתה יותר מפעם אחת באוזני העובדים (לעיתים בהתרסה מכוונת) כי אין בכוונתה לעזוב את התפקיד למרות התלונות המרובות. "העובדים חושבים שאני צריכה ללטף אותם", נשמעה אומרת רק לאחרונה.

בפועל, ניהלו הצדדים משחקי משיכה בחבל על גובה הפיצויים ותנאי הפרישה, כאשר בשלב מסוים כל הגורמים בחברה הביעו רצון לסיים את הפרשה, לרבות מנכ"ל החברה מיכאל (מיכה) מייקסנר, אשר נתן גיבוי לפרוינד במשך חודשים ארוכים על אף התחייבותו הרשמית לבדוק את הטענות – התחייבות שלא עמד בה. לדברי בכירים בחברה, מייקסנר הבין בשלב מסוים כי התמשכות הפרשה והבדיקה של השופטת עלולים לשאוב גם אותו פנימה.

מתוך הזימון לשימוע שערך המנכ"ל מיקסנר לפרוינד ביולי האחרון: התחייבות, שלא מומשה, לבדוק את התלונות

בשלב הזה התרחש דבר שהעובדים רואים בחומרה: בניגוד לעמדת הדירקטוריון, ובניגוד להבטחה לשמור על חשאיות ההליך – הודיע המנכ"ל מייקסנר כי תהליך הבדיקה של השופטת לא יהיה באמת אנונימי או חשאי כמתבקש במקרים רגישים מעין אלה, וכי כל תלונה תלווה בתיעוד של סמנכ"ל התשתיות של הארגון.

המשמעות של החלטה כזאת היא שהעובדים, החוששים גם כך כי יבולע להם בעקבות התלונות (חלקם טוענים כבר מזמן כי מעמדם נפגע), יפחדו עוד יותר. הדירקטוריון, כך נמסר לזמן ישראל, התנגד למהלך הזה של ההנהלה, אולם גם הפעם ידה של ההנהלה הייתה על העליונה. כך הפך הליך נאור לכאורה של בירור תלונות לפארסה. העובדים נבהלו, ועד העובדים קרא להם להחרים את הבדיקה המסוכנת עבורם, והטיוח נמשך.

בינתיים פרוינד גילתה יצירתיות במאבקה להישאר עד שכל דרישותיה יענו. היא הודיעה לפני כמה שבועות במפתיע לפורום המנהלים הכפופים לה על כוונתה לעזוב את החברה על אף שבפועל זה עדיין לא קרה. במקביל העלתה טענות חדשות מצידה: לדבריה, דווקא היא הקורבן להתעמרות – מצד הדירקטוריון והיו"ר שלו משה שמעוני.

פרוינד גילתה יצירתיות במאבקה להישאר עד שכל דרישותיה יענו. היא הודיעה לפני כמה שבועות במפתיע על כוונתה לעזוב את החברה ובמקביל העלתה טענות חדשות מצידה: לדבריה, דווקא היא הקורבן להתעמרות

לא ברור לגמרי לאיזו התעמרות פרוינד מכוונת. גם בשיחה עם זמן ישראל היא חזרה על טענה זו מספר פעמים אך סירבה לפרט את מהות התלונה, אל מי היא מכוונת ועל מה היא מתבססת: "בגלל שאני הייתי תחת התעמרות בעבודה, אז החלטתי לעזוב".

ורד פרוינד, סמנכ"לית משאבי אנוש ברכבת ישראל

את מרוצה מתנאי הפרישה עליהם חתמת?
"אני לא מרוצה מזה שהייתי תחת התעמרות בעבודה".

האם יש לך מסר להעביר לעובדים שהתלוננו עלייך?
"שהייתי תחת התעמרות בעבודה ולכן החלטתי לעזוב את מקום העבודה. התעמרות בעבודה היא התעמרות מכל הצדדים".

לזמן ישראל נודע כי בפורומים פנימיים התלוננה פרוינד על כך שבמהלך חודשי המשבר נכפו לדבריה על מחלקת משאבי אנוש מינויים בניגוד לעמדתה או בניגוד לכללי המכרזים. טענה זו מתנגשת עם העובדה שהמחלקה משותקת מזה זמן רב, בגלל מערכת היחסים העכורה והסחבת בבירור התלונות. לפיכך במחלקה שבראשותה לא מונו בעלי תפקידים חדשים. בחברה עצמה מונו שלושה סמנכ"לים בתקופה זו – אולם בכירים בחברה טוענים שהדבר נעשה על פי כללי המכרז.

בפורומים פנימיים התלוננה פרוינד על כך שבמהלך חודשי המשבר נכפו לדבריה על מחלקת משאבי אנוש מינויים בניגוד לעמדתה או בניגוד לכללי המכרזים. טענה זו מתנגשת עם העובדה שהמחלקה משותקת זמן רב

כך או כך – גם אם נפלו פגמים במינויים (טענה שלא הוכחה עד כה) קשה לראות כיצד תלונה זו מתכנסת לכדי "התעמרות בעבודה". אבל המיאוס של כל המעורבים והשיתוק שהפרשה הביאה לרכבת כולה, זירזו את המו"מ לפרישתה של פרוינד, בעידודה הנמרץ של רשות החברות.

השפלות, האשמות שווא, נקמנות ופגיעה במעמד

פרשת ההתעמרות ברכבת ישראל נחשפה באופן רשמי בדוח של רו"ח עופר אלקלעי אשר הוגש לדירקטוריון הרכבת ביוני שנה שעברה, אבל נגנז דה-פקטו על ידי הנהלת הרכבת, אשר הסתפקה בבדיקה (שטחית בחלקה) רק של טענות על התנהלות אתית בעייתית מצידה של פרוינד כמנהלת, ולא של טענות ההתעמרות.

את תוכנו המלא של הדוח חשפנו בנובמבר האחרון, ואז גם התברר כי חלק הארי מתוכו מתאר התעמרות שיטתית. אלקלעי ריאיין עשרות עובדים אשר הסכימו לשתף פעולה ואסף מסמכים רבים. מסקנותיו היו קשות.

דוח הביקורת שהוגש לרכבת ישראל בעניין סמנכ"לית משאבי אנוש ורד פרוינד. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

על פי הדוח, חמישה עובדים שונים העידו כי "נדרשו לטיפול רפואי או תרופתי בעקבות היחס ואופי הקשר עם הגברת פרוינד" וכן "16 עובדים ציינו, כי הגיעו לכדי דמעות במהלך שיחות עם הגברת פרוינד וזאת בגלל טון הדברים ואופי השיחה, אשר לדבריהם הגיע לכדי צעקות ו/או קללות".

המבקר הדגיש כי הוצגו מסמכים התומכים בטענות אלה של התעמרות והשפלה. בנוסף, 12 עובדים העידו כי "הרגישו רע" אחרי שהסמנכ"לית "צעקה עליהם בפני עובדים אחרים".

בשיחות עם זמן ישראל בימים האחרונים, בכירים ברכבת עשו מאמץ לשדר שמה שהיה לא יחזור, ולשכנע כי הלקחים מהפרשה נלמדו. "טובת הרכבת היא שהמתעמרת לא תהיה יותר בחברה", אומר גורם בכיר.

"היא קיבלה פרס כי לא נבדקו הדברים כמו שצריך וכי יש בעיות ברכבת שנמשכות שנתיים ופוגעות בחברה כולה. כל האירוע הזה לא היה צריך לקרות. אולם מעתה והלאה השופטת החיצונית תבדוק תלונות כמו שצריך. אף אחד לא יפגע יותר בעובדים".

"יש בעיות ברכבת שנמשכות שנתיים ופוגעות בחברה כולה. כל האירוע הזה לא היה צריך לקרות. אולם מעתה והלאה השופטת החיצונית תבדוק תלונות כמו שצריך. אף אחד לא יפגע יותר בעובדים"

מנכ"ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם בתגובתה הרשמית נמנעה רכבת ישראל לענות לשאלות הספציפיות הנוגעות לפרוינד, לפרשת ההתעמרות, לטיוח או להסכם הפרישה, והעדיפה להדגיש את ההבטחה ליצור סביבת עבודה בטוחה יותר בעתיד:

"רכבת ישראל איננה מתייחסת בתקשורת לעניינים פרטניים של עובדים או מנהלים, ואיננה מתייחסת להסכמי פרישה כאלו או אחרים. הנהלת הרכבת והדירקטוריון מתייחסים לביטחון העובדים וליחס ההוגן אליהם כערך עליון. העובדים הם המשאב החשוב ביותר של רכבת ישראל.

"בעת האחרונה, לנוכח התרבות פניות עובדים בתלונה על התעמרות ועל סביבת עבודה שאינה הולמת, הוחלט על נקיטת מספר צעדים הכוללים: הדרכות למנהלים ועובדים בנושא סביבת עבודה ראויה, העמדת קו חם ותיבת דואר אלקטרונית ייעודית לדיווח ולתלונות, וכן מינוי שופטת בדימוס כגורם מקצועי חיצוני שיסייע בבירור התלונות ולהמלצה לגבי אופן הטיפול בהן.

"כמו כן, בשל חשיבות הנושא, מונה אחד הסמנכ"לים בחברה כממונה על הנושא, וכגורם שירכז את הפעילות הכוללת ויהווה כתובת מטעם החברה, ויעבוד בצמוד לשופטת. המערכת הכוללת שהוקמה מספקת לטעמנו מעטפת מיטבית לרווחת העובדים ומספקת מענה לקובלנות או לפניות בנושא סביבת עבודה,  ובד בבד מספקת גם אמצעי לבירור התלונות אל מול העובד ואל מול מנהליו ולשמיעת כל הצדדים הנוגעים בדבר."

מרשות החברות נמסר בתגובה: "מדובר בעובדת שסיימה את עבודתה בחברת רכבת ישראל ותנאי פרישתה אושרו על ידי הנהלת ודירקטוריון החברה וזכו לאחר מכן לאישור רשות החברות כמקובל. הרשות פעלה ותמשיך לפעול להבטחת סביבת עבודה מוגנת ובטוחה לעובדי החברות הממשלתיות, באשר הינן".