נושא
רכבת ישראל

אם מרב מיכאלי רוצה לראות דוגמה מצערת לכשלים של התחבורה הציבורית - כדאי שתבקר בדרך מבצע קדש, על גבול רמת גן-בני ברק ● גרם מדרגות צר ומטונף משמש כנקודת החיבור היחידה בין תחנת הרכבת לתחנות האוטובוס במקום ● לבעיה יש פתרון פשוט - מעלית - אבל אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על התחזוקה שלה ● ככה מבריחים את הציבור אל המכוניות הפרטיות

עוד 1,068 מילים ו-1 תגובות

יש עם מי לדבר

התגובה השכיחה לסרטון המזגנים ברכבת של מיכאלי הייתה שזה נושא הרבה פחות חשוב מבעיות הפקקים או קריסת התחבורה הציבורית ● אבל במצב החירום של התחבורה אין ברירה - צריך גם וגם: הטיפול בתשתיות בישראל ייקח שנים, בינתיים משרד התחבורה חייב לדאוג לחוויית הנוסעים שמורכבת ממאות פרטים קטנים ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
באופן חריג אביב לביא טועה. הסרטון בראש ובראשונה פתח צוהר לעולם של השרה החדשה שיש לומר חסרת כל ניסיון ניהולי וקיבלה אחריות על אחת המערכות המורכבות והיקרות במדינה. העולם של השרה הוא לא של... המשך קריאה

באופן חריג אביב לביא טועה. הסרטון בראש ובראשונה פתח צוהר לעולם של השרה החדשה שיש לומר חסרת כל ניסיון ניהולי וקיבלה אחריות על אחת המערכות המורכבות והיקרות במדינה. העולם של השרה הוא לא של נשים אלא של נשים שכל מה שמטריד אותן זה הטמפרטורה ברכבת, בהחלט ייתכן שכל השאר בסדר. לו עולמה של השרה היה רחב יותר, היא היתה מתוודעת לנשים רבות שעומדות בתחנות ללא צל והיו מתות למזגן. היא היתה מכירה נשים שאחרי נסיעה ארוכה מגיעות לתחנה מרכזית שאין בה שרותים או שהשרותים לא ראויים לשימוש. היא אולי היתה מכירה נהגי אוטובסים שצריכים לאכול את ארוחת הצהריים שלהם באוטובוס מונע עם מזגן כי אין להם מקום לנוח, לאכול ולעשות צרכיהם בסוף נסיעה. אולי בהזדמנות זו היא היתה מבינה למה חסרים 3000 נהגים מה שמוביל לביטול נסיעות. הפוסט שהעלתה השרה עצוב כי הוא מדגים את כמה היא וחבריה נישתיים ואפילו לא למגדר הנשי אלא לתת אוכלוסיה באותו מגדר. הדבר האחרון שאנשים שמחכים בחום לאוטובוס שלא הגיע כי פשוט אין נהג והסדרן נאלץ לבטל את הנסיעה בגלל זה הוא שהשרה מוטרדת שקר מדי ברכבת. יש גם איזה רגישות מינימלית שיש לאנשים שאינם מנותקים מהמציאות, השרה הדגימה שבמקרה הטוב היא מנותקת מהמציאות

התחילה ברגל שמאל.לא מטפלת בנושא המרכזי בארץ שבאחריותה-נתב"ג עם כל המורכבות והקורונה.הצגת המיזוג ברכבת-ביזיון לתפקיד והמנהל אותן.וטרם העלנו את מצב הכבישים,המחלפים,התחבורה,הפקקים ותאונות ... המשך קריאה

התחילה ברגל שמאל.לא מטפלת בנושא המרכזי בארץ שבאחריותה-נתב"ג עם כל המורכבות והקורונה.הצגת המיזוג ברכבת-ביזיון לתפקיד והמנהל אותן.וטרם העלנו את מצב הכבישים,המחלפים,התחבורה,הפקקים ותאונות הדרכים.העיקר אצלה-כמו יתר השרים זה המינויים האישיים למקורבים וניפוח מצבת כוח האדם וחברי כנסת נוספים עם החוק הנורבגי.מסתבר שכמו עולם-כשמתיישבים על הכסא המרופד בכנסת,מקבלים את המשרד,הרכב,התנאים הכספיים המפנקים.היועצים השונים-או אז מתחילים עם הקשרים של "הון שלטון"

עוד 831 מילים ו-2 תגובות

הנוסעים עדיין לא נוהרים לרכבות כמו פעם

בימי השיא של טרום הקורונה, כ-270 אלף נוסעים מילאו את הרכבות בימי ראשון ● בשבוע שעבר, אחרי התאוששות עקבית במספר הנוסעים, התפוסה הגיעה ל-177 אלף ● לאן נעלמו כ-100 אלף? ● אפשרות מדאיגה במיוחד: בשנת הקורונה הם קנו אוטו ויושבים עכשיו בפקקים ● להחזיר אותם לרכבות הוא האתגר הגדול של מרב מיכאלי

עוד 791 מילים ו-1 תגובות

הישראלים נדרשים לחזור לעבודה ולשיגרה, אבל מי שאין לו רכב צמוד מגלה שזה קשה: האוטובוסים פועלים במתכונת דלילה ומדלגים על ימי שישי ומוצ"ש ● הרכבת בכלל לא יוצאת מהתחנה ● המסר הזה זורק לפח שנים של מאמץ לגרום לישראלים לזנוח את המכונית הפרטית ● דעה

עוד 655 מילים ו-1 תגובות

כל הבשורות הטובות לכיס ולסביבה - שלא נוכל לחגוג בקרוב

איסור מכירת כלי פלסטיק בחופי ת"א, צניחה במחירי הדלק, אשרור אוטובוס השבת של רמת גן, הפחתה בזיהום בתחנות הרכבת ואור ירוק להוספת אוטובוסים ● השבוע נרשמו חדשות מצוינות בתחומי הסביבה ו/או הצרכנות, שאף אחד מאיתנו לא יזכה ליהנות מהן בזמן הקרוב

העקומה של תפוצת הקורונה בישראל אולי מתחילה להתמתן בימים האחרונים, אבל עקומת האירוניה נמצאת בשיאה. שורה של מהלכים והכרעות שהיו נחוצים ובוערים בימי שיגרה, הימים הרחוקים ההם של עידן הטרום-קורונה, הבשילו דווקא עכשיו – כשההשפעה שלהם על המציאות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, שואפת לאפס. אפשר לגייס צבא שלם של קלישאות כדי לתאר את זה – לתת אגוזים למי שאין להם שיניים, או שמא למכור קרח לאסקימוסים. כך או כך, קבלו את חמישיית האירוניה הפותחת של שבוע הקורונה האחרון:

משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)
משבר הקורונה: חיטוי אוטובוס (צילום: Photo by Tomer Neuberg/Flash90)

1

פחות פלסטיק בחופים

חם מהתנור – עיריית תל אביב החליטה אתמול בישיבת המועצה (שנערכה בזום) לאסור מכירת כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים. החלטה חשובה, אפילו דרמטית. זוכרים את הימים – רק לפני כמה חודשים – שבהם העיריות הודיעו בזו אחר זו על ביטול השימוש בחד"פים בצהרונים, ובאופן כללי הכריזו על מלחמת חורמה במגיפת הפלסטיק? אז לקראת פרוץ עונת הרחצה עיריית תל אביב הלכה צעד משמעותי קדימה (אילת קדמה לה, אגב). באמת צעד חשוב, רק חבל שאין עונת רחצה, הים סגור, ואף אחד לא מוכר בחופים שום דבר, רב או חד פעמי.

2

ירידה במחיר הדלק

מחיר הדלק צנח השבוע בפראות ל-4.89 שקלים לליטר, הנמוך מאז סוף העשור הקודם. חדשות טובות לנהגי המכוניות הפרטיות, חדשות רעות לסביבה, אבל בעצם לא זה ולא זה: ממילא אין לאן לנסוע, הכבישים ריקים ורוב המכוניות בישראל עומדות ומעלות אבק.

3

יותר אוטובוסים

בג"ץ איפשר סוף סוף למדינה לחזור לרכוש אוטובוסים: הסכסוך המשפטי הזה – בין יצרני האוטובוסים המקומיים למשרד האוצר שמעוניין לייבא יותר אוטובוסים מחו"ל – תקע את התחבורה הציבורית במשך כמעט שנתיים.

מבלי להיכנס לשאלה מי צודק במחלוקת, ההשלכות של הקיפאון היו הרסניות: שירות האוטובוסים ברחבי הארץ זקוק לתגבור נואש, משרד התחבורה כבר קיבל החלטה עקרונית לתגבר קווים רבים ולהוסיף קווים חדשים, אבל אי אפשר היה לבצע את ההחלטה בגלל שלא ניתן היה להגדיל את צי האוטובוסים.

תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )
תל אביב בימי קורונה: כיכר דיזנגוף ריקה כמעט לחלוטין, מרץ 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90     )

התוצאה: נוסעים בכל הארץ המשיכו לסבול מצפיפות נוראית או ממחסור בקווים חיוניים. אז עכשיו אפשר סוף סוף לרכוש אוטובוסים – רק שהתחבורה הציבורית קוצצה כמעט לחלוטין ואין להם לאן לנסוע.

4

אור ירוק לאוטובוס השבת

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה נגד הפעלת ה"סבבוס" – קו האוטובוס הפופולרי שמופעל בשבתות על ידי עיריית רמת גן ומסיע את תושבי העיר לים ולמרכזי הבילוי בתל אביב. את העתירה הגישו קבוצת תושבי רמת גן בראשם הרב יעקב אריאל, לשעבר הרב הראשי של העיר.

אז הסבבוס עקרונית יכול לפעול, רק חבל שאין ים, אין בילויים ושהתחבורה הציבורית בקושי עובדת בימי חול – קל וחומר בשבת.

5

צניחה בזיהום בתחנות הרכבת

בדיקות שנערכו לאחרונה בתחנות הרכבת הראו שזיהום האוויר בסביבת הרציפים ירד משמעותית (הבדיקות נעשו כשעדיין נסעו רכבות).

הזיהום בתחנת השלום למשל (התחנה העמוסה בישראל) מוכר כבר כמה שנים כמפגע בריאותי מסוכן, וכל הניסיונות להפעיל מסננים ומאווררים הניבו תוצאות חלקיות בלבד. הנוסעים בתחנה מכירים את השלטים האלקטרוניים המתריעים מפני זיהום אוויר גבוה אבל חוץ מלהילחץ אין להם הרבה מה לעשות בנושא.

אז בימי הקורונה הזיהום ירד משמעותית, בעיקר מפני שחלק גדול מהעשן מגיע מנתיבי איילון שהתנועה בהם דלילה מאוד. הבעיה: הרכבת מושבתת לחלוטין. אז האוויר ברציפים סוף-סוף נקי, אבל הרציפים ריקים, לתפארת הקורונה והאירוניה.

משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
משבר הקורונה: קרון רכבת שומם, רגע לפני ההשבתה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 474 מילים

חלומות במגירה התכניות החברתיות נקברו בבחירות

תקציב 2020 היה אמור לכלול בתוכו תכנית ממשלתית למאבק באלימות במשפחה, שדרוג משמעותי לרכבת ופיקוח על מעונות היום ● במערכת הפוליטית גם פעלו להעלאת שכר המינימום, קצבאות הזיקנה וקצבאות הנכים ● אבל אז הגיעו הבחירות, והתוספות החברתיות לתקציב המדינה נכנסו להקפאה עמוקה

עוד 1,550 מילים

תחנת רענון הצצה לעתיד באדיבות החום הקיצוני

יותר ויותר מתכננים ויזמים מזהים את היתרונות הטמונים בבנייה לעומק ● הטמפרטורות הנמוכות השוררות היום בתחנת הרכבת החדשה בירושלים, הממוקמת 80 מטר מתחת לפני הקרקע, מבהירות למה

שימו לב למקום עם האקלים הכי נעים בשעות האחרונות בישראל – ובלי מזגן: תחנת הרכבת ״נבון״ בירושלים.

ברגעים אלה, בעוד בחוץ הטמפרטורות במקומות רבים בארץ עוקפות בקלות את ה-40, הטמפרטורה ברציפי תחנת הרכבת נעה בין 23 ל-26 מעלות.

הסיבה לכך פשוטה: בגלל אילוצים הנדסיים ותחבורתיים (השיפוע שבו הרכבת מסוגלת לטפס מתל אביב לירושלים), התחנה נבנתה בעומק של כ-80 מטר מתחת לפני האדמה, שם הנוסעים נהנים ממיזוג טבעי.

בתחנה מותקנים מפוחי ענק ששואבים פחמן דו חמצני ומזרימים פנימה חמצן, אבל בכל הנוגע לקירור – חוקי הטבע והפיזיקה כבר עושים את העבודה.

תחנת רכבת נבון בירושלים (צילום: רכבת ישראל)
תחנת רכבת נבון בירושלים (צילום: רכבת ישראל)

בשנים האחרונות המגמה של הבנייה התת-קרקעית תופסת תאוצה ברחבי העולם. אם עד לא מזמן חשבו שהפתרון לצפיפות טמון רק בבנייה לגובה, יותר ויותר מתכננים ויזמים מזהים את היתרונות הטמונים גם בבנייה לעומק.

מעבר להיותו של מעבה האדמה משאב נדל"ן עם פוטנציאל כלכלי עצום, יש לו שני יתרונות נוספים: ביטחון (כבר היום חניונים תת קרקעיים מתפקדים גם כמקלטי ענק לשעת חירום), והגנה מפני פגעי מזג האוויר.

הקרקע מהווה שכבת בידוד יעילה ובעומק של כמה עשרות מטרים שוררת ברוב המקרים טמפרטורה נוחה וקבועה, שכמעט לא מושפעת מהתנאים בחוץ, שהולכים ומקצינים ככל שמשבר האקלים מחריף.

כמובן שלשהייה ממושכת מתחת לאדמה יש גם חסרונות רבים: היעדר חשיפה לשמש שבמינונים הנכונים היא בהחלט בריאה, מחסור בנוף (ומצד שני – בנייה מתחת לקרקע גם לא פוגעת בנוף…), ועבור קלאוסטרופוביים מדובר בסיוט. ובכל זאת, זה יותר ויותר נפוץ.

חדר הבקרה של תחנת ירושלים נבון (צילום: רכבת ישראל)
חדר הבקרה של תחנת ירושלים נבון (צילום: רכבת ישראל)

בסינגפור יש מרכזי קניות ענקיים מתחת לאדמה שמספקים מפלט מחום הקיץ בלי צורך במיזוג, ומדינות צפוניות כמו קנדה בונים מרכזי קניות תת קרקעיים שמציעים חמימות מגוננת גם כשבחוץ משתוללות סופות שלגים.

רוב אזור התעשייה של קנזס סיטי ממוקם מתחת לאדמה, בתוך רשת של מחצבות ישנות, שבהן שוררת טמפרטורה קבועה של 16 מעלות צלזיוס.

במקסיקו סיטי בנו 'גורד אדמה' למגורים ומשרדים בעומק של 70 קומות. פעם היו קוברים את המתים מתחת לאדמה ובונים עבור החיים לגובה, היום המגמה מתחילה להתהפך.

הבנייה של תחנת הרכבת בירושלים בעומק רב הייתה אילוץ, אבל ייתכן שמה שהתחיל מחוסר ברירה יספק חומר למחשבה לשנים הבאות – שבהן, אם נרצה או לא, יהיו לא מעט ימים שבהם יהיה הרבה יותר נעים מתחת לפני האדמה מאשר מעליה.

עוד 329 מילים

להעיר את הדוב ניסיון אחרון להציל את שדה התעופה של ת"א

בדיון בוועדת הכספים בכנסת הסתמנה הסכמה גורפת לדחות את פינוי השדה ● היו"ר משה גפני זעם על נציגי בעלי הקרקעות שלא הגיעו: "זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה, לדחות מינימום עד ינואר" ● מיקי זהר: "אי אפשר להפקיר את תושבי אילת, גם רוה"מ חושב שפינוי מיידי לא סביר" ● נציג האוצר: "8 מיליארד שקל מהפינוי אמורים לממן את העברת צה"ל לנגב" ● הטיסות לאילת כבר נחתכו בכ-25%

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (חמישי) דיון מיוחד על הפינוי הצפוי של שדה דב, והסתמנה הסכמה גורפת של כל סיעות הבית לנסות לדחות אותו. היו"ר, ח"כ משה גפני, הודיע שהוועדה תתכנס שוב בשלישי הקרוב וסיכם את הדיון בדרישה מראש הממשלה לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר.

"זה פיקוח נפש, אתם הורסים את המדינה", אמר. שר התחבורה החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הודיע שינסה ליזום חקיקת בזק שתדחה את הפינוי וכי יש לכך  שותפים רבים בכנסת. במקרה של דחיית הפינוי, שנקבע לעוד שבוע וחצי, הפיצוי לבעלי הקרקע יעלה למדינה מיליארדים.

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני התעצבן על כך שמנהלי הגוש הגדול לא מגיעים, "אני רותח מזעם … הם מקבלים כסף בשביל להתייצב כאן!". ח"כ מיקי זהר מהליכוד אמר שפינוי מיידי הוא הפקרה של תושבי אילת ו"גם ראש הממשלה חושב שזה לא סביר". זהר הציע פינוי הדרגתי ופתרון קבע לתושבי אילת ביום שאחרי הפינוי, כך שיוכלו לטוס למקום קרוב לשדה דב, או לנתב"ג.

גם אורית פרקש מכחול לבן הביעה עמדה דומה: "איפה הממשלה עם ההליכה הזאת ראש בקיר? יקוב הדין את ההר, לפגוש את הכסף עכשיו ומיד בלי פתרון לטווח הקצר". מיכל שיר מהליכוד אמרה שפינוי עכשיו הוא "תכנית חלם … מנתקים את אילת מהמרכז". נציג האוצר בדיון, אמר שהכסף מפינוי השדה מסתכם ב-8 מיליארד שקל בסך הכל וחלקו אמור להיכנס בשנה הבאה, כדי לממן את העברת בסיסי צה"ל לנגב. טל רוסו מהעבודה אמר שאפשר לפנות 70% מהשדה ולשמור על מסלול הטיסה האזרחי. גפני אמר בסיכום, שהדרישה היא לדחות את הפינוי לפחות עד ינואר, או סוף השנה, לפי החלטת ראש הממשלה: "הדחייה היא קריטית, זה יהיה במשמרת שלנו … המנהלים מטעם ביה"מ יבואו לכאן בסוף, לא נשחק איתם … צריך לאפשר הפעלה של השדה עד שמתחילים לעבוד שם כמו בהרצליה".

מי מתנגד לפינוי?

הבליץ של סמוטריץ' היא ניסיון אחרון במאבק מתוקשר נגד פינוי שדה דב: ראש העיר אילת, מאיר יצחק-הלוי, התריע ממכת מוות לעירו, בעקבות הירידה הצפויה בהיקף הטיסות לעיר, ביטל את חברותו בליכוד, שבת רעב והקים והקים אוהל מחאה ליד הכנסת; ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מציע להשהות את הפינוי, ולקדם במקביל הקמת שדה חדש בלב ים, למרות הכסף שהבנייה על הקרקע אמורה להניב לעיריית תל אביב; המלונאים באילת שכרו את הקמפיינר אבי בניהו; וגם התושבים – הן באילת והן בצפון תל אביב – מתנגדים ברובם לפינוי הצפוי.

טענות המתנגדים לפינוי

צניחת היקף הטסים לאילת ב-40%
הגדלת העומס בכביש 90 – מתחילת השנה נהרגו 7 אנשים בכביש ואשתקד נהרגו שם 20 איש
פגיעה בתיירות הפנים לאילת בהיקף של 20%-30%, שהיא 85% מסך התיירות לעיר
סגירת מלונות ואי בניית מלונות חדשים שתוכננו באילת, 20 שנה לא נבנה מלון חדש בעיר. דוד פתאל: "זה יוריד אותנו מתחת לסף הרווחיות"
"סוגרים תשתית חיונית בעבור חופן דולרים. יש לי את כל הסיבות לתמוך בסגירת השדה … כ-5,000 יחידות דיור בשטח של השדה כבר אושרו להפקדה, אבל התכנית נעדרת ראייה אסטרטגית" (ראש העיר תל אביב)
״אפשר לבנות 8,500 יחידות דיור ולהשאיר מסלול אחד וטרמינל קטן. הממשלה מתנהגת כמו כריש נדל"ן. כביש 90 יהפוך למלכודת מוות" (ראש העיר אילת)
"זמן ההגעה יוכפל וצוותים רפואיים כבר הודיעו שיפסיקו להגיע (מנהל בי"ח יוספטל)

בשיחה עם "זמן ישראל", בניהו שולף את נשק יום הדין הביטחוני: "בכל מדינה שדה תעופה הוא נכס אסטרטגי. זה המנחת היחידי בגוש דן שמשרת אינטרס בטחוני, אם וכאשר יצטרכו להוביל פצועים או חברי קבינט או לצאת לים. הצבא רצה להישאר, אבל עובד לפי החלטת הממשלה. איך רשות שדות התעופה תומכת בסגירת השדה? רשות מקרקעי ישראל נתנו להם מאות מיליונים כ'דמי שתיקה', ואם השדה לא יפונה הם יצטרכו להחזיר את הכסף, בגלל זה הם שותקים".

ברשות אומרים שדעתם בנושא כלל לא רלוונטית, שכן הם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה. מעבר לכך, ברשות מסבסדים את שדה דב ב-30 מיליון שקל בשנה, מאחר שאין אגרות נוסעים בטיסות פנים. בנוסף, הרשות כבר השקיעה 200 מיליון שקל בשדרוג טרמינל 1, כהכנה לקליטת הפעילות מהשדה שייסגר.

מי תומך בפינוי?

אלה שתומכים בפינוי מעטים יותר, אבל יש להם הרבה משאבים. מדובר בחלק מתושבי שכונת נופי ים, וכמובן ב-1,500 בעלי הקרקעות של מה שנקרא "הגוש הגדול". הם מעוניינים לממש את הכסף הגדול הטמון בקרקע הכל כך יקרה הזו, ולשם כך הקימו אתר אינטרנט מושקע ושכרו את משרד היח"צ שרף תקשורת.

תושבי נופי ים אף קיימו בסוף השבוע שעבר הפגנת מחאה בדרישה לקיים את החלטת הממשלה ולסגור סוף-סוף את השדה, שנושק לשכונה. "אני מדבר קודם מהלב, לא מהכיס", אומר אחד מהם. "על הדלק שאנחנו נושמים והרעש באמצע היום. לא מזמן התקיים טקס שבועות בבית ספר של הילדים שלי. באמצע הטקס המריא מטוס ולשתי דקות לא שמעת כלום ואחרי זה אתה מקבל אדי דלק".

אבל לאותו תושב, יש עוד סיבה טובה לחכות לפינוי: גם הוא יורש של שטח גדול בשדה דב. כמוהו, יש עוד 1,500 בעלי קרקעות ב״גוש הגדול״, הכלוא בין רמת אביב ממזרח, שיכון ל' מדרום, חוף תל ברוך ושדה דב במערב ואזורי חן בצפון.

בגלל שהמאבק לאורך השנים היה כל כך מיליטנטי ויצרי, רוב בעלי הקרקעות חוששים להיחשף ולכן הם מיוצגים על ידי כמה עורכי דין, אך לפי דוברת נציגי "הגוש" ממשרד שרף, "לא תמצא ביניהם את תשובה ואקירוב. אלה אנשים רגילים שהם יורשי הרוכשים של הקרקע משנות ה-40 ואילך", היא מסבירה.

טענות התומכים בפינוי

הפסקת זיהום האוויר והרעש ליד גני ילדים, בתי ספר ובתי מגורים בצפון ת"א
פינוי תוואי קו הרכבת הקלה בעיר
יצירת 25,000 מקומות עבודה חדשים בגוש הגדול, פיתוח תיירותי וכלכלי
הקמת פארק חופי גדול בת"א ופתיחת הגישה לים
מנוע כלכלי וחברתי אדיר לנגב: העברת 12 מיליארד שקל מהתמורה לפרויקטים ציבוריים והעברת בסיסי צה"ל
הקמת 16 אלף יחידות דיור בגוש הגדול, מתוכן 7,000 לזוגות צעירים ודיור מוגן. חצי מהדירות בפרויקט יהיו של 2-3 חדרים

בינתיים, מי שמפנים כתף קרה לשכנים מנופי ים הם תושבי שיכון ל' הסמוך, שפעלו בעבר בהצלחה להעברת רחבת התדלוק של השדה לכיוון נופי ים – שאז עוד לא הוקמה. "מי שנכנס לגור שם ידע שהוא הולך לגור ליד שדה תעופה שקיים מלפני קום המדינה", אומר רועי מימרן, פעיל במאבק למניעת הפינוי. לדבריו, הוא מצא שותפים למאבק גם בקרב תושבי נופי ים: "הם מפוצלים. חלק מאלה שבעד אפילו נותנים לנו כסף לקמפיין, וכך הוספנו 60 אלף שקל למימון הפעילות נגד הסגירה".

בינתיים, באילת

כך או כך, את ההשלכות של סגירת שדה תעופה קטן ועירוני המשמש בעיקר לטיסות פנים, ניתן לראות כבר עכשיו באילת – היעד המרכזי לטיסות משדה דב.

עם סגירת שדה התעופה בעיר, ופתיחת נמל התעופה "רמון" במרחק 20 ק"מ משם, נחתכו טיסות הפנים לעיר השמש הנצחית ב-25% (במאי, בהשוואה לחודש המקביל ב-2018). סגירת שדה דב צפויה להוביל לירידה נוספת, שכן כל טיסות הפנים לעיר יעברו בנתב"ג, העמוס ממילא ב-25 מיליון נוסעים נוספים בשנה.

ישראלים שכבר ביקרו ב"רמון" סיפרו לנו – ולכלי תקשורת אחרים – כי הוא אינו עונה על צורכיהם, הן מבחינת המיקום והן מבחינת התכנון. נוסעת שביקשה להישאר בעילום שם, וטסה לאילת משדה דב כדי ללמד סטודנטים, אמרה לנו: "יש שם קילומטרים של שיש לא נחוץ, וזה ענק כמו נתב"ג, לעומת הצריף בשדה באילת, שתפור למידות בני אדם. אתה שואל את עצמך מה הם מתכננים שם? ווגאס באמצע המדבר? להגיע לעיר לוקח 20 דקות במונית, כשאין פקקים, ואוטובוס מגיע אחת לחצי שעה, אבל אין צל בתחנת אוטובוס, ועוד באקלים של אילת".

מה תעשי אחרי סגירת שדד דב, כשהטיסות יהיו מנתב"ג?
"הטיסות מנתב"ג לא ייצאו מטרמינל 3, אלא מטרמינל 1, אז אנשים יצטרכו לקחת אוטובוס מהבית לרכבת, ואז לרדת בטרמינל 3, ומשם לנסוע בשאטל עד לטרמינל 1. אין לי מושג איך אנשים יוכלו להגיע ככה לאילת בזמן סביר".

וכרגיל, כולם מחכים לרכבת

עו"ד נרי ירקוני, לשעבר ראש מינהל התעופה האזרחי וכיום עורך דין ויועץ לענייני תעופה, מציג חוות דעת מקצועית מורכבת יותר. לדבריו, הוא טרם ביקר במקום, אך "השדה בסדר, אלא שהוא מפוספס בגלל היעדר תחבורה קרקעית".

ירקוני: "מבחינת אילת, השדה בתמנע קצת רחוק אבל זה בסדר, לא חייבים שהשדה יהיה בתוך העיר. מבחינה בינלאומית, השדה נכה, כל עוד אין רכבת מהירה משם לאזור המרכז. המרחק לתל אביב נטו הוא בערך 300 קילומטר.

"רכבות בעולם עושות את המרחק הזה בשעתיים. אם הייתה רכבת למרכז, היה פתח לטיסות בלילה, מאחר שהעלויות והאגרות לאילת יותר נמוכות. היו מגיעות לשדה טיסות לילה וטיסות זולות יותר, הנוסעים היו באים ברכבת וטסים משם".

אבל הטסים לאילת נאלצים להגיע לשדה "רמון", ובשעות העומס הם נתקעים בפקקים מתסכלים בכניסה לאילת, במקום לנחות ישר בתוכה. לפי שר התחבורה היוצא, ישראל כ"ץ, גם זה ייפתר בעזרת רכבת קלה מהשדה לעיר.

הסיפור האמיתי, לדברי ירקוני, הוא לא הרכבת הקלה שתקום או לא תקום בין תמנע לאילת, אלא קו הרכבת תל אביב-אילת, עליו חלם דוד בן גוריון כבר  בשנות ה-50, ועליו הכריז בנימין נתניהו ב-2004, בשבתו ככשר אוצר.

"טיסות הפנים בארץ הן תולדה של היעדר תשתיות קרקעיות, ובראשן הרכבת", אומר ראש מינהל התעופה האזרחי לשעבר. "בחו"ל לא טסים מרחקים כאלה, נוסעים ברכבת או ברכב. כך גם לגבי הצפון: מאז הקמת כביש 6, אין מה לטוס מתל אביב לנהריה, כי באוטו זה לוקח שעה ו-45 דקות. עד שאתה מגיע לשדה, נכנס, עובר בידוק, ממריא ונוחת, כבר עדיף לנסוע באוטו. להערכתי, אם תהיה רכבת, או תשתית יבשתית טובה, לא יהיה יותר טעם לטוס לאילת".

עוד 1,208 מילים

פייק ניוז חמאס הפיץ סרטון פיקטיבי של רגע הריגת משה פדר

בסרטון שהפיץ הארגון אתמול, ובו מתועדת לכאורה הפגיעה הישירה במכוניתו של משה פדר ז״ל, נראית רכבת ישראל חוצה את שדה הראייה של משגר הטיל ● בפועל, לא נסעו אתמול רכבות כלל באיזור עוטף עזה ● הסרטון שודר בערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרט הישראלים

חמאס שתל רכבת פיקטיבית בסרטון שהפיץ אתמול, בו מתועדת הפגיעה הישירה במכוניתו של משה פדר ז"ל באמצעות טיל נגד טנקים.

ההרוג מפגיעת טיל נ״ט, משה פדר
ההרוג מפגיעת טיל נ״ט, משה פדר

בסרטון, שהופץ על ידי חמאס לאחר האירוע, נראית רכבת חוצה את שדה הראייה של המשגר הפלסטיני זמן קצר לפני שהוא מתביית על רכבו של פדר ומשגר לעברו את הטיל. ואולם, רכבות כלל לא נסעו אתמול באיזור עוטף עזה ובמסילה שעוברת בסמוך למקום האירוע (כביש 34, ליד קיבוץ ארז).

למעשה, כל הרכבות במסילה המדוברת (קו אשקלון-באר שבע שעובר במערב הנגב) הושבתו בהנחיית גורמי הביטחון מייד כשפרץ סבב ההסלמה הנוכחי. הסיבה – תוואי המסילה עובר קרוב מאוד לגדר, ובשלב מסויים הרכבת אף עולה למקום גבוה וחשופה לחלוטין לירי ישיר מהרצועה. לכן, בכל פעם שהגיזרה מתחממת הרכבות בקו הזה מושבתות.

בכמה מערוצי הטלוויזיה הישראלים לא הבחינו בתרמית, ואף ציינו שהיורה יכול היה לפגוע ברכבת ולגרום לאבידות רבות יותר

בכמה מערוצי הטלוויזיה הישראלים לא הבחינו בתרמית, ואף ציינו שהיורה יכול היה לפגוע ברכבת ולגרום לאבידות רבות יותר. ייתכן שבחמאס בחרו לשתול את הרכבת כדי להפחיד את הציבור הישראלי ולהמחיש עד כמה הוא פגיע לירי ישיר מהרצועה, אבל בפועל היא פשוט לא היתה שם.

מתן ברקוביץ', דובר רכבת ישראל, מאשר ש"למעשה הרכבת האחרונה באיזור – מטען או נוסעים – נסעה ביום שישי לפני כניסת השבת, ומאז לא עברה שם אפילו רכבת אחת". באשר לאפשרות שכל הסרטון מזוייף או צולם במועד אחר, העיר בחיוך גורם בתחום התחבורה: "ברור שהרכבת שתולה, כי היא נקייה מדי. ממתי הרכבות שלנו כל כך מצוחצחות?"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 229 מילים ו-1 תגובות

עובדי הרכבת בתביעת דיבה: הטענה שהעובדים התחזו לחולים שקרית

חברי ועד העובדים של הרכבת הגישו תביעת דיבה על סך מיליון שקל נגד מנכ"ל הרכבת, אורי שריר ● "ההנהלה הפיצה פרסומים שקריים כדי להסיט את הדיון מכשליה" ● ההנהלה: "אדרעי מתכחשת להתנהלותה האלימה והבלתי חוקית"

יו"ר ועד עובדי רכבת ישראל, גילה אדרעי, ושני חברים נוספים בוועד העובדים של הרכבת, ליאב אליהו וגיל יצחק, הגישו אתמול (ג') לבית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב תביעת לשון הרע, נגד מנכ"ל הרכבת, אורי שריר, וסמנכ"ל חטיבת נוסעים ברכבת, בועז הירש. את התביעה, בהיקף של על מיליון שקל, הגישה בשם העובדים עו״ד סיגל פעיל.

חברי הוועד מבקשים מבית הדין להורות להנהלת הרכבת לפרסם התנצלות פומבית, תיקון והכחשה, לטענות שהופצו נגד הוועד, לפיהן הוועד גרם, כביכול, להשבתה הפרועה של הרכבות ב-12 לאפריל, בכך שהורה לעובדים להתחזות לחולים. 

לפני שלושה שבועות נעצרה תנועת הרכבות בישראל לשעתיים, במפתיע ובלא הודעה מוקדמת, מה שגרם לכאוס בתחנות ולסבל רב לציבור הנוסעים. האירוע התקיים בעיצומו של מאבק בין ההנהלה לוועד.

גילה אדרעי יור ועד עובדי הרכבת (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
אדרעי (צילום: יונתן סינדל.פלאש 90)

הוועד וההנהלה האשימו זה את זה בהשבתה ומחזיקים עד עכשיו בגרסאות סותרות לסיבה לקיומה: בהנהלה טוענים שהשביתה החלה בגלל פקידים שלטענת ההנהלה התחזו לחולים בהנחיית הוועד, ואילו בוועד טענו שההנהלה היא זאת שהשביתה את תנועת הרכבות.

"הנתבעים (מנהלי הרכבת) מפיצים דברי בלע ופרסומים שקריים מסיתים ופוגעניים במכוון וביודעין, כאילו ועד העובדים הוא האחראי לעצירת תנועת הרכבות, באצטלה שקרית וזדונית, שהוביל התחלות של שמונה פקידים, דבר שלא היה ולא נברא", נכתב בכתב התביעה שהוגש היום.

עוד נכתב כי ההנהלה הפיצה את טענותיה "במטרה ברורה ומוצהרת לפגוע בתדמיתם ובשמם הטוב של חברי ועד העובדים, במטרה להסיט את הדיון מכשליה של הנהלת הרכבת".

מהנהלת הרכבת נמסר בתגובה: "מדובר בתביעת סרק, שתכליתה לשרת את מאבקה של אדרעי, לנוכח התחקיר המתבצע כעת על אירועי אותו יום. צר לנו כי בשבוע בו מחודש המו"מ, בוחרת אדרעי להמשיך ולהתכחש לפגיעה החמורה שגרמה לציבור הנוסעים, באמצעות עצירת רכבות פראית ואלימה. ההתנצלות היחידה של הנהלת הרכבת היא כלפי הנוסעים שנפגעו ממעשי ראשי הוועד".

שבוע לאחר השבתת הרכבות הורה בית הדין להנהלה ולוועד העובדים להיכנס למשא ומתן ול"הידברות אמיתית ואינטנסיבית במטרה לקדם את יישוב המחלוקות שלהם" למשך חודשיים, שבמהלכם ייאסר על העובדים לשבות ולשבש את העבודה. שיחות המו"מ בין הוועד להנהלה אמורות להתחיל היום.

עוד 301 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה