הקריאה של ראש הממשלה נפתלי בנט לאזרחי ישראל אתמול, לצאת לרחובות עם הנשק הפרטי שלהם – מפחידה. מדובר בעמדה ימנית מוכרת המבוססת בחלקה על רעיונות של גופים שמרניים בארה"ב. הרעיון מאחורי התיקון השני לחוקה האמריקאית, המגן על הזכות לשאת נשק, מבוסס על ההנחה שאם אזרחים רבים יחזיקו בנשק פרטי אפשר יהיה לנטרל טרוריסטים במהירות.

בארה"ב מעודדים אחזקת נשק פרטי גם כדי להתמודד עם אירועי ירי המוניים בבתי ספר ובמקומות הומי אדם אחרים. זאת תוך כדי התעלמות מהעבודה שדווקא הקלות שבה ניתן להשיג נשק היא גם זו המאפשרת לאותם מטורפים לבצע רצח המוני.

בישראל, מעגל הנשק כפול. במרחב שבין הים לנהר יש הצפה של כלי נשק ממילא. בישראל, כל העם צבא. כמעט בכל תחנה וצומת עוברים חיילים, כוחות שיטור ומאבטחים. עתה קרא בנט לכל אלה שיש להם רישיון לנשק ומחזיקים בנשקים פרטיים – לשאת אותם לכל מקום.

התוצאה עשויה להיות חמורה – ירי בשוגג של אנשים לא מיומנים, גניבות וחטיפות נשקים וכמובן – כנספח לכך – אירועי אלימות ורצח בתוך המשפחה.

התוצאה עשויה להיות חמורה – ירי בשוגג של אנשים לא מיומנים, גניבות וחטיפות נשקים וכמובן – כנספח לכך – אירועי אלימות ורצח בתוך המשפחה

לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם באוגוסט 2021 וחובר לבקשת חברת הכנסת לשעבר סונדוס סלאח, בישראל יש 145,656 כלי נשק פרטיים ברישיון ו־58,439 רישיונות נשק ארגוניים (המוחזקים בידי יישובים, משרדי ממשלה, חברות שמירה ומפעלים).

בסך הכול יש כ־204 אלף נשקים המחוזקים בידי אנשים פרטיים. זה, כמובן, לא כולל את כלי הנשק שבידי לוחמי צה"ל, המשטרה והשב"ס. הנתונים הללו סופקו לכנסת על ידי המשרד לביטחון הפנים.

אולם, לא היה בידי המשרד את הנתון העונה לשאלה כמה אנשים פרטיים עם רישיון נשק פג תוקף מחזיקים עדיין בנשק. כמה כלי נשק בלתי חוקיים יש בכלל בשוק? ההערכות מדברות על כ־10 אלפים, אבל הגופים הרלוונטיים לא באמת יודעים.

כמה נשקים נגנבו מצה"ל? לפי הדוח, במהלך שלוש השנים שבין 2017–2020 נגנבו 272 כלי ירייה, 29 אלף כדורים ו־1,200 אמצעי לחימה אחרים כמו חומרי נפץ, לבנות חבלה ורימונים.

נשק שנתפס בפשיטת המשטרה, 9 בנובמבר 2021 (צילום: דוברות המשטרה)

לפי מחברי הדוח, רוב הנשק הלא חוקי המסתובב בישראל מגיע מהברחות ומייצור לא חוקי בגדה המערבית. גניבות נשק מחיילי צה"ל, משטרה ומאזרחים פרטיים הן מקור נוסף להשגת נשק לא חוקי, אך בכמות קטנה בהשוואה להברחות וייצור עצמי.

עוד לפי דוח מרכז המחקר והמידע, בשלוש השנים הנ"ל נרשמו בישראל 10,891 קורבנות ירי (פצועים או הרוגים) מעבירות נשק – 84% מהם ערבים ישראלים, 12% יהודים ו־4% ערבים שאינם אזרחי ישראל. שכיחות התיקים בהן הקורבן הוא ערבי־ישראלי גדול פי 30 ממקבילו היהודי. רוב הקורבנות – כ־85% – הם גברים ו־15% נשים.

כלי הנשק שיתווספו למרחב הציבורי בתקופה הקרובה ישמשו בעיקר נגד אזרחי ישראל הערבים, שהם קורבנות הפשיעה בחברה הערבית

אם הולכים לפי הנתונים לעיל, כלי הנשק שיתווספו למרחב הציבורי בתקופה הקרובה ישמשו בעיקר נגד אזרחי ישראל הערבים, שהם קורבנות הפשיעה בחברה הערבית. עוד נשק, עוד מכירות של נשק לא חוקי, עוד עשרות אלפי כדורי תחמושת, עוד קורבנות.

בנט, ושרי ממשלה אחרים, מאמינים שאזרחים פרטיים הנושאים נשקים יצליחו לסכל פיגועים במהירות. לדידם, בכך היה אפשר לקצר, למשל, את מסע ההרג בן שמונה הדקות של המחבל בבאר שבע. "אנחנו מאיצים את איסוף הנשק הבלתי־חוקי בחברה הערבית, זה דבר שהצטבר בכמויות עצומות על פני הרבה מאוד שנים. עכשיו הגיע הזמן לנקות את זה", אמר אתמול בנט.

ישראלים מפגינים במקום הפיגוע בבאר שבע, 23.3.2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אולם, הוא לא הציג תוכנית כלשהי לביצוע המשימה. בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לקמפיינים איסוף נשק בחברה הערבית שנחלו כישלון. כמו כן, בנט ציין ש"חיילים בסדיר, קבע ומילואים, שהשלימו הכשרת רובאי 03 ומעלה ייצאו עם נשק הביתה". בהמשך הוסיף: "מה מצופה מכם, מאזרחי ישראל? ערנות ואחריות. לפקוח עין. מי שיש לו רישיון לנשק, זה הזמן לשאת את הנשק".

כאמור, הגישה הזו עשויה לפעול לרעת כולם. יותר כלי נשק עשויים להיחטף ולהגיע לידיים עוינות ואז לשמש להרג של אזרחים חפים מפשע, כפי שראינו במהלך השבוע האחרון.

הלוויית לוחם מג"ב יזן פלאח שנרצח בפיגוע בחדרה, 28 במרץ 2022 (צילום: David Cohen/Flash90)

תחת ממשלתך משתולל הטרור הפלסטיני

ב־12 בפברואר 1990, במה שזכה לכינוי "ליל המיקרופונים", התפטר אריאל שרון מתפקידו כשר בממשלת יצחק שמיר. הסיבות להתפטרות הופיעו במכתב שכתב בכתב ידו לשמיר:

אני מגיש לך בזאת את התפטרותי […] אדוני ראש הממשלה, תחת ממשלתך משתולל הטרור הפלסטיני בתוך ארץ ישראל כולה וגורם לאבדות כבדות של יהודים ושל ערבים חפים מפשע. מדיניות הממשלה הביאה לכך שחיי היהודים הפכו הפקר.

אינני יכול לתת ידי למצב הנוכחי בשעה שאני יודע ומשוכנע כי ניתן בדרכים אחרות לחסל טרור זה. תוך זמן קצר ניתן להחזיר חוק וסדר לרחבי ארץ ישראל, ואלה יאפשרו להגיע לשלום בינינו לבין הערבים על בסיס זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל.

המכתב, על פני ארבעה עמודים בכתב יד מסודר, מופיע בספר עב כרס חדש בשם "אריק שרון, מגירות חייו" שערך רמי רוטהולץ (הוצאת ידיעות ספרים). בספר מופיעים אלפי פתקים, מכתבים וסיכומי דיונים שכתב ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל.

מכתב ההתפטרות של אריאל שרון, מתוך הספר "אריק שרון, מגירות חייו" (צילום: טל שניידר)

כמו כן, כלולים בספר גם מכתבים אישיים למרגלית – אשתו הראשונה של שרון שנהרגה בתאונת דרכים ב־1962 – מכתבים ללילי – אשתו השנייה ואחותה של מרגלית – ומסרים שכתב לבנו גור כשזה היה ילד. גור נהרג בגיל 12 בחצר ביתו מפליטת כדור רובה ישן.

הספר משופע במידע, תמונות ומסמכים מרתקים, אך העין נמשכת למכתבים האישיים והרוך העולה מהם, זאת בניגוד לתדמית הקשוחה שהייתה לאלוף אריאל שרון באותן השנים.

המחשבה המיידית היא – מי יהיה השר שינסח מכתב דומה לראש הממשלה בנט ויודיע שהוא לא יכול להמשיך יותר בתפקידו בזמן שהטרור פוגע באזרחי ישראל

מכתב ההתפטרות של שרון תופס את תשומת הלב בעיקר בשל תיאור הטרור המשתולל ברחובות ישראל, בדיוק כמו בשבוע האחרון. המחשבה המיידית היא – מי יהיה השר שינסח מכתב דומה לראש הממשלה בנט ויודיע שהוא לא יכול להמשיך יותר בתפקידו בזמן שהטרור פוגע באזרחי ישראל. אותו אחד יוכל לקחת את המכתב של שרון ז"ל ולהעתיקו.

כמה מצער לדעת שדבר לא השתנה ואזרחים עדיין נרצחים סתם. עם זאת, שווה להציץ בספר מכמה סיבות נוספות: נפשו התאבה של שרון, הכינויים המשפחתיים, המסירות לילדים והאהבה לאוכל.

פתק שהשאיר אריאל לשרון למזכירתו דאז מרית דנון ותשובתה (צילום: טל שניידר)

"האם הטילונים מתקרבים? רוצה לדעת מתי לסיים את הפגישה", כתב שרון למזכירתו מרית דנון באוקטובר 2002. שרון לא התכוון לטילים, אלא לגלידה, ודנון השיבה לו בפתק בכתב יד: "חיים שלמים לא צחקתי כמו בקדנציה הזו! הטילונים הגיעו! וחושב שתדע שאף פעם לו"ז ראש הממשלה לא הוכתב על ידי מועדי הגעת משלוחי גלידה".

משעשע לקרוא את זה בדיעבד, במיוחד כשגלידות פיסטוק מילאו תפקיד מרכזי גם בחייו של ראש ממשלה אחר. בהזדמנות אחרת כתב שרון: "מרית, אולי אפשר לקבל סרדינים + מיץ לימון ומעט חרדל. מיידי. תודה".

בתחילת שנות ה־50 כתב שרון לאשתו הראשונה מרגלית פתק שמוזר לקרוא בו היום – אחרי יותר מ־70 שנה. בפתק שזורים נושאים שונים כמו הרג ערבים, משימות צבאיות ודרישות אופנתיות:

אצלנו הכול בסדר, הבחורים חזרו בשלום עם רכוש מתאים, נוסף לכך הרגו שלושה ערבים ולקחו שלל. תבואי לגנדי לבושה בחצאית השחורה הרקומה + חולצה שחורה. הביאי איתך גם מכנסיים שחורות במידה ותרצי ללבוש אותם בכל זאת בערב.

עלייך להגיע עד שעה 19:30 או מוקדם יותר כפי רצונך. כדאי שניפגש אצל גנדי מפני שאני רוצה להיות במקום יותר מוקדם ולא כדאי שאחזור אח"כ שוב לגדוד. אלף נשיקות, שלך. אריק השמן.

אביו של אריאל שרון, סמואל שיינרמן, השאיר לו הנחיה לפיה עליו לדווח על מסעו הראשון לחו"ל, מתוך הספר "אריק שרון, מגירות חייו" בהוצאת ידיעות ספרים (צילום: טל שניידר)

הספר מלא וגדוש גם בתובנות צבאיות, תכנון מבנים של יחידות, הקמת גדודים ותסכולים אישיים בעקבות תככים בצמרת הצבא. בתחילת הספר מופיעה ההנחיה של אביו של אריאל שרון, סמואל שיינרמן, למלא יומן ולדווח אודות קורותיו.

ב־1951 יצא שרון בן ה־23 בפעם הראשונה לחו"ל ואביו נתן לו יומן. באחד העמודים כתב לו ברכת דרך: "קרב לבבות רחוקים וגם קרובים. שא ברמה דגל ישראל וצה"ל. למד הכול ומכל. תהיינה תמיד עיניך פקוחות לכל פרט כי העולם מורכב מפרטים קטנים. רשום יום־יום ואל תסמוך על זיכרונך. דע מה להשיב".

שרון הבן מילא אחר ההוראה, גם באותה נסיעה ראשונה לחו"ל וגם בהמשך חייו. בזכות כך ספר הביוגרפיה הזה מלא וגדוש בניירת של אריאל שרון ושופך אור נוסף על חייו. שמונה שנים אחרי פטירתו ו־16 שנים אחרי ששקע בתרדמת ארוכה, הספר של רוטהולץ הוא קריאה מומלצת ודרך מיוחדת לתיאור היסטורי, בלי קשר למה שכל אחד חושב עליו.