אני לא ממליץ להתרגש מהליללות של סמוטריץ' וחבריו. מדובר באותם פוליטיקאים שראו באפריל 2021, תוך כדי המו"מ על הרכבת הקואליציה של נתניהו, איך הוא הורס את מבני בית הישיבה ומבנים אחרים בחומש. האם האירוע השפיע על המו"מ של היללנים עם נתניהו? האם מישהו מהם התבטא בכלל בנושא?

הממשלה לא התעלמה מהשינויים הוכנסו לנוסח החוק בסבב הראשון אלא, לדעתי, רצתה להימנע מלחזור על שלב הצגתו לציבור למשך 21 ימים, מה שהיה גורם לדחית החקיקה אל מעבר למועד בחירת הועדה למינוי דיינים.

כוח החקיקה נתון על פי דין לחברי הכנסת. ממילא לא ברור למה צריך ליחס חשיבות מיוחדת לעמדת פרקליטות המדינה. בסופו של דבר, כל חוק שמגביל את השימוש בראיות שהושגו (בואו נקרא לזה) שלא בדרך רגילה "פוגע" באופן טבעי בגורמי החקירה בישראל ובפרקליטות המדינה. אין פלא שהם ישמיעו קולות של מחאה.

העובדה שהמאמר ארוך אבל בבסיסו הוא מושתת על טענה מופרכת כאילו "הקמת מדינה פלסטינית דמוקרטית לצד ישראל" יכולה לפתור את בעיה שמעולם לא היתה טריטוריאלית. לצערנו (שמאל וימין כאחד) הסנטימנט הדתי והלאומנות בחברה הפלסטינית רק מתגברים והולכים ואילו היו נערכות שם בחירות, לפי התכנון, אין ספק שגם ביו"ש היה גובר החמאס על הפת'ח.
בהינתן המציאות הזאת, כדאי להקשיב לראשי החמאס, כי הם מבטאים את דעת הרוב בחברה הפלסטינית. מבחינתם זה בסדר גמור להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל. הם בהחלט מסכימים לקבל את המתנה שהשמאל הישראלי היה רוצה להעניק להם. אבל, זה לא משהו שיקדם את הפשרה בין העמים. הם מדברים ובמפורש על כך שגם בהינתן להם מדינה, הם לא מתכוונים להכיר בזכותו של העם היהודי לגור לידם במדינה משלו. מבחינתם, ליהודים אין בכלל מקום כאן, במקום אותו אנחנו מכנים "ארץ ישראל".

מה *באמת* צריך ללמוד מהחלטת בג"צ? אנחנו רואים איך שלושה מהשופטים השמרנים בעליון היו נגד החלטת הרוב. מכאן שם בית המשפט העליון היה יותר שמרני, מייצג באופן נכון יותר את חלקי הציבור בישראל, ההחלטה היתה עשויה להיות אחרת.
מי שחושב שזהו רק עניין קטן, בשולי ההחלטה החשובה, יתכבד ויקרא מה היא השורה התחתונה במאמר שפרסם "אביר הדמוקרטיה" פרופסור מרדכי קרמניצר: "פסקי הדין של שלושת שופטי המיעוט חייבים לשמש תמרור אזהרה: בית המשפט העליון עלול בשנים הקרובות להפוך למשכנם של שופטים חסרי חוש ריח, שתופסים את תפקידם כמחייב אישור של כל עיוות וכל קלקלה. אם כך יקרה, לא יהיה מי שיעצור רוב פוליטי מהשתוללות גם במקרי קצה."

"האלימות כלפי עיתונאים היא תמיד אלימות של פעילי ימין" אומרת החוקרת באופן קטגורי וכאילו מפספסת את העובדה שלאורך תקופה ארוכה, אפילו ממש בחודש זה, צוותים של ערוץ 20 מותקפים בידי פעילי שמאל.
אז יש שתי אפשרויות להסביר את ה"פאדיחה" הזו. יכול להיות שהגברת פנייבסקי לא הצליחה לחקור מספיק לעומק את הנושא בו היא אמורה לכאורה לקבל דוקטורט. האפשרות האחרת (והיותר סבירה לדעתי) היא שמי שהיתה עיתונאית ב"הארץ" ועבדה גם במכון "מולד", שניהם גופים אנטי-ציוניים, בהכרח מוגבלת ביכולתה להפיק עבודת מחקר מדעית, אובייקטיבית, שנשענת רק על עובדות.
זה לא שפנייבסקי לא יודעת שערוץ 12 הציב אבטחה על עמית סגל בגלל איומים שהתקבלו על חייו. זה לא שנעלם מעיניה שאנשי שמאל פיצצו כמה וכמה פעמים שידורי חוץ של ערוץ 20. היא פשוט התעלמה מזה כדי שהשורה התחתונה ב"מחקר" לא תזדהם.

עד אתמול בבוקר עוד אפשר היה לדמיין אפשרות שביבי יצליח לשכנע מישהו מראשי גוש השינוי לחתום איתו איזה שהוא הסכם. אבל, לאחר שרמס בפומבי את ההסכם עם גנץ (ואת החוק), ביבי שרף את שאריות האמינות שעוד היו לו.

הטענה כאילו "שקד אינה מתעניינת במצוינות כתנאי למינוי לערכאת השיפוט הבכירה" מופרכת מיסודה. כל שופטי בג"צ כיום הינם שופטים מצויינים ומוכשרים. אבל, כן, איילת שקד פעלה כדי לרפא את בית המשפט העליון, שאמון הציבור בו נמצא בשפל, על ידי מינוי של שופטים שמרניים.
לאיילת שקד היה ממי ללמוד. לא במקרה בית המשפט העליון הגיע למצב בו כיהנו בו מעט מאד שופטים שמרניים. מי שהכשיר את סינון השופטים על סמל דיעותיהם ולא כישוריהם היה אהרון ברק, דמות שאנשים כמו יובל יועז מנשקים את עפר רגליו. אהרון ברק פסל למשל את מועמדות ד"ר רות גביזון ז"ל לבית המשפט העליון בגלל "האג'נדה" שלה, שלא התאימה לו. אחריו המציאו חברי הגילדה את קורס ההכנה לשפיטה באמצעותו פסלו חד-צדדית כל מי שלא בא להם טוב בעין.

בנט לא יכול להתחרות ביכולת הדמגוגית של נתניהו, גם לא רוב מוחלט של הפוליטיקאים האחרים. לכן, לנסות להשיב לביבי "באותו סגנון שהוא חובט בו", יהיה הפסד ידוע מראש.
מי שרוצה להחליף את נתניהו צריך פשוט להמתין שבועיים לתום המנדט שהוא קיבל מהנשיא. עד אז צריכה להתגבש קואליציה של חברי כנסת עם מועמד מוסכם לראשות הממשלה, כי ריבלין כנראה יעביר את המנדט לכנסת. אם זה יקרה, כבר לא יהיה ערך לנאומים של נתניהו.