שר המשפטים גדעון סער דואג להתהדר בכל הצעת חוק מבית מדרשו, המאושרת בוועדת השרים לחקיקה. אולם החלטת ועדת השרים שלשום (ראשון) לאשר את הצעת החוק להסדרת השימוש במערכות צילום על-ידי המשטרה, למעקב הן אחרי מכוניות והן אחרי בני אדם, עברה בקול דממה דקה, ללא ציוץ מכיוונו של השר.
מדובר בהצעת חוק, איך לומר בעדינות, מאוד לא פופולרית. מבין אלפי התגובות שהתקבלו מאזרחי המדינה לתזכיר החוק באתר החקיקה הממשלתית, אי אפשר למצוא אפילו הבעת תמיכה אחת בהצעה.
מדובר בהצעת חוק, איך לומר בעדינות, מאוד לא פופולרית. מבין אלפי התגובות שהתקבלו מאזרחי המדינה לתזכיר החוק באתר החקיקה הממשלתית, אי אפשר למצוא אפילו הבעת תמיכה אחת בהצעה
"זהו צעד נוסף לביסוס השליטה והמעקבים על אזרחים, בדומה למשטרים אפלים", כתבה אזרחית אחת, "להצרת צעדיהם של האזרחים באמצעות מעקב, הפחדה ושלילת החירות. מי שישתף פעולה עם הצעדים האלה יוריד עוד לבנה מקיר הבניין שבנו אבותינו, מייסדי המדינה".
לידתה של הצעת החוק מעוררת המחלוקת, שתונח בימים הקרובים על שולחן הכנסת, בחשיפת השימוש שעושה המשטרה, זה שנים אחדות, במערכת המצלמות "עין הנץ" למעקב אחר תנועת כלי רכב.
המשטרה טענה אז כי יש כיסוי משפטי לשימוש במערכת ולהקמת מאגר מידע שבו מתועדים תוצרי המצלמות הללו, באופן המאפשר בדיקה לאחור של תנועת מכוניות בכבישי הארץ. אך בעקבות עתירה לבג"ץ של "פרטיות ישראל" והאגודה לזכויות האזרח, התברר שזה לא בדיוק המצב.
בתגובת המשטרה לעתירה לבג"ץ נטען כי הסמכות להפעלת המערכת מצויה בסעיפים הכלליים בפקודת המשטרה, המסמיכים את המשטרה לעסוק "במניעת עבירות וגילויין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש". מערכת "עין הנץ", טענה הפרקליטות בשם משטרת ישראל, "היא כלי חשוב ומשמעותי ביותר, חסר תחליף ואף מציל חיים".
אין כפתור שהמשטרה לא לחצה עליו, במטרה להרתיע את השופטים מלהגביל את השימוש במערכת. זאת, אף שאין כל חוק ספציפי המתיר מעקב משטרתי אחר אזרחים – ומדובר בכלל האזרחים. המערכת אינה מבחינה בין מי שיש נגדו חשד לביצוע עבירה כלשהי, לבין אזרחים תמימים.
השופטים שדנו בעתירה, בראשות הנשיאה אסתר חיות, פחות התרשמו. בדיון שהתקיים במאי 2021 הם השמיעו ביקורת על המשטרה, בשל השימוש במערכת "עין הנץ" ללא הסמכה חוקית.
השופטים שדנו בעתירה פחות התרשמו. בדיון שהתקיים במאי 2021 הם השמיעו ביקורת על המשטרה, בשל השימוש במערכת "עין הנץ" ללא הסמכה חוקית
בינואר השנה הוציאו השופטים צו על-תנאי, המורה למשטרה לנמק מדוע לא יופסק השימוש במערכת עד שיוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. תצהיר התשובה של המדינה אמור להיות מוגש, לאחר דחיות שונות, בשבוע הבא – ומכאן הדחיפות באישור ההצעה בוועדת השרים לחקיקה.
אלא שהצעת החוק אינה כוללת רק הסדרה של מצלמות "עין הנץ" למעקב אחרי כלי רכב, כולל "הלבנה" רטרואקטיבית של הפעילות הנעשית עד לאישור החוק בלא הסמכה חוקית, אלא גם הסמכת המשטרה להפעיל מצלמות ביומטריות ולהקים מאגר של תיעוד ביומטרי מצולם גם של בני אדם במרחב הציבורי.
הצעת החוק אינה כוללת רק הסדרה של מצלמות "עין הנץ" למעקב אחרי כלי רכב, אלא גם הסמכת המשטרה להפעיל מצלמות ביומטריות ולהקים מאגר של תיעוד ביומטרי מצולם גם של בני אדם במרחב הציבורי
הצעת החוק מתייחסת לתכליות שמאפשרות הצבת מצלמות, אופן ההצבה וההפעלה, הגורם המאשר את ההצבה והשימוש במצלמות מיוחדות. בנוסף, הצעת החוק קובעת כי גופים ציבוריים אחרים רשאים לפנות למשטרה ולקבל ממנה מידע ממערכות צילום מיוחדות, את התכליות שלשמן ניתן להעביר מידע ואת אופן העברת המידע אליהם.
כצפוי, כל גורם רציני העוסק בהגנה על הזכות לפרטיות, השמיע ביקורת חריפה על הצעת החוק.
"מערכות המעקב מציידות את המשטרה ביכולות טכנולוגיות מתקדמות המשמשות היום את רשויות הביטחון לצורך פעולות סיכול ומניעת טרור", נכתב בנייר עמדה של "פרטיות ישראל", "ואילו כעת המשטרה מבקשת להשתמש במערכות אלו נגד כלל תושבי ישראל".
בין הסכנות שמונה הארגון הגלומות בהצעת החוק: מעקב מתמיד ומתמשך אחר מיליוני אנשים במרחב הציבורי, וזאת מבלי שיהיו חשודים בביצוע עבירה כלשהי. המעקב כולל גם אפשרות לתעד, לנתח ולזכור את תנועתם היומיומית של האזרחים. מדובר במידע קונקרטי ואישי, ולא מידע סטטיסטי בלבד.
ממידע זה, טוען הארגון, "ניתן להסיק מידע רגיש ואינטימי על אורחות חייו של אדם: דפוסי התנהגות, דפוסי נהיגה, הרגלים ותחביבים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, מצב רפואי פיזי ונפשי, אמונתו של אדם, מצב כלכלי, נטיות מיניות".
"ניתן להסיק מידע רגיש ואינטימי על אורחות חייו של אדם: דפוסי התנהגות, דפוסי נהיגה, הרגלים ותחביבים, קשרים חברתיים ומשפחתיים, מצב רפואי פיזי ונפשי, אמונתו של אדם, מצב כלכלי, נטיות מיניות"
הנתונים הללו שקולים לאיסוף נתוני תקשורת, תוך שהחוק אינו יוצר מנגנוני בקרה, פיקוח וריסון מספקים. "הצעת החוק היא כיבוש זוחל", צייץ פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב וממייסדי "פרטיות ישראל".
"שוטר טוב ברחוב מבין את ההקשר החברתי, אם צריך שואל, אפילו עוזר. השוטר גם שוכח. המצלמה הביומטרית היא לא אנושית. אנחנו לא יודעים מה היא רואה אם בכלל, מי רואה מה, והיא לא שוכחת. ואם צריך עזרה, אין עם מי לדבר. זו מכונה. הייתם אצל פסיכולוג? מרפאת פוריות? אסתטיקה? ביקור אצל עו"ד לענייני משפחה? מועדון מעניין? ראיון עבודה? יש דברים שאנחנו רוצים לשמור לעצמנו. לא עניינה של המדינה לזהות מי נמצא איפה".
הביקורת על הצעת החוק אינה מגיעה רק מארגונים ציבוריים, אלא אף מתוך שורות הרשות המבצעת עצמה. בנייר עמדה שהגישה הרשות להגנת הפרטיות להצעת החוק, היא הביעה התנגדות חריפה להצעה נוכח הסכנות הגלומות בה לזכות לפרטיות. "לחקיקה המוצעת תהיה השפעה מכרעת לא רק על פרטיות הציבור אלא גם על אופן המימוש של זכויות אדם אחרות", כתבה הרשות.
לדבריה, "מעקב קבוע וגורף אחר כלל האוכלוסייה מוביל לאובדן האנונימיות במרחב הציבורי והיכולת להיטמע בהמון, ולמבט הממשטר של המערכת יש אפקט מצנן על חירויות חיוניות לקיומה של חברה דמוקרטית".
"מעקב קבוע וגורף אחר כלל האוכלוסייה מוביל לאובדן האנונימיות במרחב הציבורי והיכולת להיטמע בהמון, ולמבט הממשטר של המערכת יש אפקט מצנן על חירויות חיוניות לקיומה של חברה דמוקרטית"
את סער כל זה פחות מעניין. בדיון בוועדת השרים לחקיקה השבוע, הוא אמר: "יש שאלה גדולה האם זו בכלל פגיעה בפרטיות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו