1
טריקים ושטיקים
כשאהוד אולמרט הועמד לדין בתיק טלנסקי, ראשונטורס ומרכז־ההשקעות בשנת 2009, היה לו קשה לעמוד מול הדינמיקה התקשורתית סביב הנרטיב "מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט" – התבנית הקלאסית של ההליך הפלילי. המדינה נגד הנאשם. האגו של אולמרט חש פגוע. הוא היה זקוק לאיזשהו מהלך שיאזן את התמונה, לפחות בתפיסה הציבורית.
הפתרון הגיע באמצעות תביעת לשון הרע שהגיש אולמרט נגד משה לדור, מי ששימש אז בתפקיד פרקליט המדינה. העילה הייתה ריאיון שהעניק לדור לעיתון "הארץ" בזמן שהמשפט מתנהל, בו לא נתן ביטוי לעובדה שההלוואה שאולמרט נטל מאיש העסקים ג'ו אלמליח – שלא הוחזרה עד מועד פתיחת המשפט – הוחזרה עלֽ־ידי אולמרט במהלכו. לדור פשוט לא עודכן בהתפתחות הזו.
אולמרט סחט את הלימון התקשורתי הזה עד תומו. המדינה הודיעה – הייתה זו פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) דאז גלי בהרב־מיארה, היום היועצת המשפטית לממשלה, שחתמה על ההודעה – על מתן חסינות עובד ציבור ללדור במסגרת התביעה. אולמרט התנגד וטען שמדובר בתביעה אישית נגד לדור, התיק עלה למחוזי וירד שוב לשלום.
בסופו של דבר, לדור נאלץ לכתוב מעין מכתב התנצלות שבו הודיע כי הוא "מצר על כך" שלא היה ער לכך שהכספים כבר הוחזרו. אולמרט עשה סיבוב על ראשו של לדור בתקשורת ומחק את התביעה. האגו שוקם, אך החגיגה הייתה קצרת מועד. בסופו של יום הוא הורשע בשוחד, מרמה והפרת אמונים במכלול הפרשות הפליליות נגדו ונשלח לשנה וחצי בכלא.
בסופו של דבר, לדור נאלץ לכתוב מעין מכתב התנצלות שבו הודיע כי הוא "מצר על כך" שלא היה ער לכך שהכספים כבר הוחזרו. אולמרט עשה סיבוב על ראשו של לדור בתקשורת ומחק את התביעה
אין כמעט שום צעד מקורי שבנימין נתניהו נקט עד עתה בכובעו כנאשם במשפט פלילי. כל המהלכים – אולי למעט הנאום השערורייתי בשידור חי ממסדרון בית המשפט – הועתקו מספרי המהלכים של נאשמי צמרת קודמים, מאריה דרעי, דרך משה קצב ועד אולמרט.
גם העתירה שהגיש השבוע לבג"ץ, באמצעות עו"ד עמית חדד, בדרישה לחייב את היועצת המשפטית בהרב־מיארה, להורות על חקירה פלילית למציאת המדליפים מחקירות תיקי האלפים – היא לא צעד מקורי במיוחד. קדם לנתניהו אביגדור ליברמן, כיום שר האוצר, שעתר לבג"ץ ב־2008 וב־2010 בעניין ההדלפות מחקירותיו הפליליות.
העתירה לבג"ץ משרתת את האסטרטגיה של הנאשם נתניהו בכל היבט שהוא. קודם כל, הוא מקבע בתודעה שאכן יש הדלפות בלתי פוסקות מהחקירה. השאלה מהי הדלפה לעומת פרסום לגיטימי של מידע, חומרים ומסמכים מתיקי האלפים – פחות מעניינת.
משפט נתניהו הוא הליך פומבי, תיק בית המשפט פתוח לעיון וראיות המוגשות אליו ניתנות לפרסום. אבל נתניהו וסנגוריו כבר מקבעים בתודעה שהמשטרה והפרקליטות מלאות בעבריינים מדליפים.
שנית, הדרישה לקיים חקירה פלילית נגד הפרקליטות מהווה כשלעצמה מעין איום על צוות התביעה בתיק. למה שרק נתניהו יהיה תחת החרב המתהפכת של איום בהרשעה ומאסר? שגם ליאת בן־ארי תחשוש קצת.
משפט נתניהו הוא הליך פומבי, תיק בית המשפט פתוח לעיון וראיות המוגשות אליו ניתנות לפרסום. אבל נתניהו וסנגוריו כבר מקבעים בתודעה שהמשטרה והפרקליטות מלאות בעבריינים
ושלישית, העתירה מכניסה את שופטי העליון לעמדת מגננה, שבה חובת ההוכחה היא עליהם, להראות שהם פועלים בדרך הוגנת כלפי נתניהו, גם אם הבסיס המשפטי של הדרישה מהשופטים להתערב בהחלטת היועצים המשפטיים לממשלה בעניין הפעלת סמכותם להורות על חקירה פלילית בנושא ההדלפות – רעוע במקרה הטוב.
השופט התורן השבוע בבג"ץ, עופר גרוסקופף, נשם נשימה עמוקה לאחר שקרא את העתירה – לפני שהורה לפרקליטות להגיש את תגובתה המקדמית בתוך חודש ימים. לא בדיוק מסלול של טיפול בהול.
2
יותר תלונות על משפטים המתנהלים בדלתיים סגורות
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, הגיש השבוע לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולשר המשפטים גדעון סער את הדוח השנתי המסכם בעניין התלונות נגד שופטים. הדוחות השנתיים הללו משמשים ככסות מטעם מערכת בתי המשפט, ומסייעים לה לטעון שהבעיות במערכת אכן נבדקות ומטופלות.
בהודעות הנלוות לפרסום הדוח נוהגים להתמקד בהיבטים סטטיסטיים שונים. כך, למשל, בשנת 2021 התקבלו בנציבות 903 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו 946 החלטות. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנה זו ב־1,018 תלונות. גם משך זמן הטיפול הממוצע בתלונה התקצר בשנת 2021 ועומד על 45 ימים, לעומת 54 ימים בשנה הקודמת.
עוד מתברר ש־8% מהתלונות שבוררו לגופן נמצאו מוצדקות, וב־10% נוספים מהתלונות האלה ניתנה בתום הבירור הערה לשופט או לדיין. קרוב ל־30% מהתלונות המוצדקות עסקו בסחבת בטיפול בתיק. שיעור דומה של תלונות מוצדקות עסקו בהתנהגות בלתי ראויה של השופט, וכך הלאה. מרתק, נכון?
אך מאחורי המספרים מסתתר כאוס ניהולי, שלא ברור אם מערכת בתי המשפט מסוגלת להתמודד איתו. חלק מהבקרה השוטפת על הנעשה בבתי המשפט, נעשה מעצם העובדה שהדלתיים פתוחות, הדיונים פומביים ועבודת השופטים שקופה.
זה נכון ברוב המקרים, לא בכולם. בתי המשפט למשפחה, בתי המשפט לנוער ודיונים שונים שחל עליהם איסור פרסום – אינם פתוחים לציבור. ושם, הרחק מאור השמש, מתרחשות תופעות מדאיגות.
בתי המשפט למשפחה, בתי המשפט לנוער ודיונים שונים שחל עליהם איסור פרסום – אינם פתוחים לציבור. ושם, הרחק מאור השמש, מתרחשות תופעות מדאיגות
הנציב שהם מציין בדוח שלו כי גם בשנת 2021 נמשך הגידול בתלונות על שופטי בתי המשפט לענייני משפחה. גם שיעורן של התלונות הנמצאות מוצדקות גדל. שהם מציין כי הביא את הנושא לידיעת הנהלת בתי המשפט לצורך הסקת מסקנות.
ואכן, בהודעת דוברת בתי המשפט בעקבות פרסום הדוח נאמר כי העובדה שהדיונים בבתי המשפט למשפחה מתקיימים בדלתיים סגורות "מעוררת קשיים לא מעטים".
בניסיון להתמודד עם הקושי, מינתה לפני ארבעה חודשים הנשיאה חיות ועדה פנימית, בראשות השופט שאול שוחט שמסיים בימים אלה כהונה של שנה כשופט בפועל בבית המשפט העליון.
מטרת הוועדה לבחון את נושא פומביות הדיון בבתי המשפט למשפחה. הוועדה בראשות שוחט תבחן גם את הצעדים שניתן ליישם כדי להגדיל את היקף הפרסום של פסקי דין הניתנים בבתי המשפט למשפחה. המסקנות צפויות להגיע עד לתחילת שנת המשפט הבאה בחודש ספטמבר.
3
תסכולים פוליטיים בטקס ממלכתי
שני שופטים חדשים הושבעו אתמול (חמישי) לבית המשפט העליון בטקס שהתקיים במשכן הנשיא: רות רונן, שמכהנת כשופטת זה 27 שנים, ויחיאל כשר, שמונה ישירות לעליון אחרי קריירה של למעלה משלושה עשורים כעורך דין פרטי שבאמתחתו עשרות הופעות בעליון.
כשר – שנאם בשם השופטים המתמנים ואף חגג אתמול את יום הולדתו ה־61 – בחר להדגיש בדבריו את רצונו להקפיד לתת למתדיניים ולעורכי הדין שיופיעו בפניו את התחושה שקיבלו את יומם בבית המשפט, גם אם הפסידו בדין בסופו של יום.
נשיאת העליון חיות הדגישה את כי המגוון האנושי והתרבותי של שופטי העליון מסייע לבית המשפט להוציא תחת ידיו פסקי דין טובים ואיכותיים יותר. היא ציינה כי מינויה של רונן מהווה נקודת ציון גם בהקשר המגדרי, מאחר שכעת מכהנות בערכאה הבכירה שש שופטות מתוך ה־15, לראשונה בתולדות העליון.
לעומת זאת, שר המשפטים גדעון סער – המצוי בימים אלה בעיצומה של סערה פוליטית – בחר לייחד את דבריו בטקס השבעת השופטים למפלה שספגה הקואליציה במליאת הכנסת השבוע, כשהצעת החוק להארכת תוקף תקנות שעת חירום הנוגעות להחלת הסדרים משפטיים שונים על המתנחלים – נפלה בהצבעה בקריאה ראשונה.
"בפני הכנסת עמדה ביום שני האחרון הכרעה פשוטה ולדאבון הלב היא נכשלה מלקיים את מחויבותה הבסיסית", אמר סער, "מעבר למחלוקות פוליטיות – הרשויות שלנו, כולן, אמורות וצריכות לחזק את שלטון החוק. לרמיסה כה גסה של האינטרס הלאומי והציבורי למען אינטרסים פוליטיים יש, לדעתי, השלכות קשות, עוד הרבה מעבר לתוצאות הבלתי נסבלות של ההימנעות מהחקיקה במקרה זה".
ההחלטה של סער להתייחס בטקס ההשבעה להצעת חוק – חשובה ככל שתהיה – שנפלה במליאת הכנסת, היא בחירה בלתי ראויה. טקס השבעת שופטים הוא טקס ממלכתי שלא אמור לשמש במה למאבקים פוליטיים
ההחלטה של סער להתייחס בטקס ההשבעה להצעת חוק – חשובה ככל שתהיה – שנפלה במליאת הכנסת, היא בחירה בלתי ראויה. טקס השבעת שופטים, לכל ערכאת שיפוט ובוודאי לעליון, הוא טקס ממלכתי שלא אמור לשמש במה למאבקים פוליטיים או להשמעת טענות במסגרת מחלוקות פוליטיות.
היום מדובר בהצעת חוק שמתנגדים לה משיקולים טקטיים בלבד – אך מחר זו תהיה הצעת חוק שלגביה יש באמת מחלוקות אידיאולוגיות וערכיות. שופטים מקבלים את דברי המחוקק כתשתית נורמטיבית לפסיקותיהם. המחוקק – לא המחוקקים.
החלטותיה של הכנסת בתחום החקיקה הם דברי אלוהים חיים בעבור השופטים, שאמורים להישאר אדישים למחלוקות הפוליטיות שהובילו להסדרה נורמטיבית כזו או אחרת. בעוד שבוע או שנה עשויה להגיע לפתחם של השופטים הכרעה שיפוטית המבוססת על המצב החוקי שעשוי להיווצר אם התקנות יפקעו. זה לא אמור להיות מצב טוב או רע מבחינת השופטים, אלא המצב המשפטי. סער, שבחר בטקס השבעת שופטים ובמשכן הנשיא כבמה לפריקת תסכוליו, חצה את הקו.
בעוד שבוע או שנה עשויה להגיע לפתחם של השופטים הכרעה שיפוטית המבוססת על המצב החוקי שעשוי להיווצר אם התקנות יפקעו. זה לא אמור להיות מצב טוב או רע מבחינת השופטים, אלא המצב המשפטי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צריך מידה מהותית של רוע כדי להיות מאפיונר כאל קאפונה, רואים את זה בבלתי משוחדים כשהוא מפוצץ להוא ת'ראש עם נבוט כשכולם מסביב לשולחן – רוע, אכזריות שטנית, חולנית. מנהיג שמבין שביכולתו להחריב מדינה, ואשר משתעשע במחשבה, משחק איתה, מתמרן איתה – צריך להיות בכלא עד סוף ימיו, ללא ביקורים בכלל, אפילו לא אחד, וגם בלי יכולת לטלפן למשפחתו. אולי לאשר לו צפייה בטוויטר, שיירגע קצת