קואליציית שמונה המפלגות שעלתה לשלטון לפני שנה מעולם לא ייצגה נאמנה את הנטיות האידיאולוגית של ציבור הבוחרים. יותר מ-70 מתוך 120 חברי הכנסת שאזרחי ישראל בחרו בהם במרץ 2021 מגיעים משבע מפלגות של ימין איתן, בין אם חילוניות או דתיות – הליכוד, ש"ס, ימינה, יהדות התורה, ישראל ביתנו, הציונות הדתית ותקווה חדשה.

ב-12 החודשים האחרונים החולפים, המדינה נשלטה על ידי קואליציה שמשתרעת על פני הקשת הפוליטית מימין לשמאל, ואף כוללת מפלגה אסלאמיסטית, רק מפני שמנהיגיהן של שלוש מבין אותן שבע מפלגות ימין (ימינה, ישראל ביתנו ותקווה חדשה) העדיפו להניח בצד עקרונות מרכזיים למען טובתה הגדולה יותר של ישראל, לטענתם: לסלק את בנימין נתניהו מכס השלטון.

וכך, בחודש יוני שעבר נתניהו מצא את עצמו באופוזיציה לאחר כהונת שיא של 12 שנים  ברציפות כראש ממשלה, וכמה מבעלי בריתו לשעבר, בראשות נפתלי בנט, איחדו כוחות עם יריביו הפוליטיים הוותיקים כדי לנהל את המדינה.

אולם אתמול הודיע בנט כי אפסו הסיכויים להמשיך ולהחזיק בממשלה זו, ובימים הקרובים תפוזר הכנסת ואילו יאיר לפיד ייכנס ללשכת ראש הממשלה כראש ממשלת מעבר.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד מכריזים על החלטתם לפזר את הכנסת, 20 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בכך הגיעה לסיום אותה אתנחתא המסקרנת אך בלתי מעשית בסופו של דבר של בנט ולפיד. השלב הבא: הימין הישראלי יחזור לשלטון, וככל הנראה יחזיק בו במשך זמן רב לעתיד ויתווה קו נוקשה ללא פשרות.

הסקרים האחרונים מראים כי הגוש שניתן לכנותו "הימין הלא-קואליציוני" קם לתחייה. בבחירות של מרץ 2021 הליכוד, הציונות הדתית ושתי המפלגות החרדיות קיבלו יחד 52 מנדטים; כעת ארבע המפלגות האלה משיגות 60-59 מנדטים – על סף רוב בכנסת, בלי בנט, אביגדור ליברמן או גדעון סער. סקרים אחרונים אף הראו כי מפלגת תקווה חדשה של סער לא מצליחה לעבור את אחוז החסימה כדי לחזור לכנסת.

מנגד, סקרים אחרונים מראים כי הציונות הדתית – שעם מנהיגיה הבולטים נמנה הפרובוקטור הקיצוני איתמר בן-גביר – מזנקת לעשרה מנדטים לעומת השישה שקיבלה בשנה שעברה ועוקפת את ימינה של בנט כמפלגה העיקרית של הימין הדתי.

סקרים אחרונים מראים כי הציונות הדתית מזנקת לעשרה מנדטים לעומת השישה שקיבלה בשנה שעברה ועוקפת את ימינה של בנט כמפלגה העיקרית של הימין הדתי

על פי סקרים אלו, בנט – שרחוק מלזכות ליוקרה, זוהר ותמיכה כראש ממשלה – עומד להיענש על כך שהעז ליצור שותפות עם מפלגות הממוקמות הרחק מחוץ לאזור הנוחות של ציבור הבוחרים שלו.

ח"כ איתמר בן-גביר בשער שכם במצעד הדגלים לרגל יום ירושלים, 29 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

חזרתו של הימין בראשות נתניהו אינה מצריכה בהכרח בחירות. הסיכוי אמנם קלוש, אך חברים מהקואליציה המתפרקת עשויים להעניק למנהיג הליכוד רוב הדרוש להקמת ממשלה בכנסת הנוכחית, מבלי ללכת לבחירות.

אבל כך או אחרת, נתניהו והמחנה שלו כבר נמצאים בדרך חזרה. מאמציו הראויים לשבח של מנהיג רע"ם מנסור עבאס לטפח הרמוניה ושיתוף פעולה טובים יותר בין יהודים לערבים, מלמעלה למטה, יהיו אבדה נוספת. ולישראל תהיה ממשלה בגוון האידיאולוגי שרוב ציבור הבוחרים שלה הצביע עבורו לפני שנה.

במהלך שני העשורים האחרונים ישראל נעה ימינה בהדרגה – בהשפעת הטראומה המתמשכת ממתקפת פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה והתחזקותם של חיזבאללה בלבנון ושל חמאס בעזה, שמניאה אותה מפשרה טריטוריאלית.

במהלך שני העשורים האחרונים ישראל נעה ימינה בהדרגה – בהשפעת הטראומה המתמשכת ממתקפת פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה והתחזקותם של חיזבאללה בלבנון ושל חמאס בעזה

הציבור יודע שהסכסוך עם הפלסטינים עלול להחריף אחרי הסתלקותו של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס; יורשו אינו צפוי להיות שותף נוח ממנו. אבל אבו מאזן, אף על פי שלא ניצח ישירות על הטרור כפי שעשה קודמו יאסר ערפאת, אימץ את הנרטיב השקרי של ערפאת השולל את הקשר של היהודים למולדתם, ולפיכך הנהיג עוינות מתמשכת כלפי עצם נוכחותה של ישראל.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) (צילום: פלאש90)

אבו מאזן בהחלט לא שיקם את אמונם של הישראלים בישימותה של משוואת "שטחים תמורת שלום". ואף על פי שישראלים רבים מתנגדים להרחבת ההתנחלויות בשטחים שישראל תצטרך לוותר עליהם במקרה שיום אחד פתרון שתי המדינות ייראה ישים יותר, העמדה הזאת חדלה זה מכבר מלהוות קונצנזוס.

וכעת, אחרי נפילת קואליציית בנט-לפיד, עומדות לשלוט במדינה מפלגות שבאופן תיאורטי שואפות לישראל בלתי אפשרית: ישראל בעלת שליטה מלאה יותר בגדה המערבית (יהודה ושומרון המקראיות); ישראל שמשמרת את הרוב היהודי המשמעותי שלה; וישראל ששומרת על אופיה הדמוקרטי.

כשייווכחו שאי אפשר לתפוס את החבל בשני קצותיו, אותם פוליטיקאים שנמצאים כעת בעלייה יעדיפו לחתור תחת הדמוקרטיה ולא לוותר על סיפוח.

נתניהו עצמו בחר בשלום עם איחוד האמירויות על פני תוכניתו לספח את ההתנחלויות ואת בקעת הירדן; בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר מהציונות הדתית, שני הכוכבים של מצעד העליונות של יום ירושלים שעבר ברובע המוסלמי, לא יאפשרו בקלות צעד נוסף מסוג זה.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' וחוגגים יהודים בשער דמשק ביום ירושלים, 29.5.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

האם סמוטריץ' ובן-גביר יזכו להחזיק בכוח שכזה בממשלת ישראל הבאה? האם נתניהו יגייס סוף סוף את התמיכה הפרלמנטרית שהוא זקוק לה כדי לערוך "רפורמה" במערכת המשפט ולחלץ את עצמו ממשפט השחיתות שלו?

האם סמוטריץ' ובן-גביר יזכו להחזיק בכוח שכזה בממשלת ישראל הבאה? האם נתניהו יגייס סוף סוף את התמיכה הפרלמנטרית שהוא זקוק לה כדי לערוך "רפורמה" במערכת המשפט ולחלץ את עצמו ממשפטו שלו?

הכיוון ברור, והשינוי ממשמש ובא. לאחר אינטרגנום בלתי סביר בעליל, הימין הישראלי בדרכו לחזור לשלטון למשך הרבה מאוד זמן – באופן שישקף את ההעדפה האידיאולוגית של ציבור הבוחרים הישראלי. והוא צפוי להיות נצי יותר מאי פעם.