גלעד קריב בדיון של ועדת החוקה, 30 בנובמבר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

קריב מנצל את כוחו כיו"ר ועדת חוקה במהלך שחוקיותו בספק

קריב הצהיר כי יקיים דיון בראשון על הצעות החוק לפיזור הכנסת וחוק הנאשם - אך לוועדה שלו אין כל סמכות לעשות זאת, ומדובר בניסיון פוליטי להפעיל לחץ על ניר אורבך, יו"ר ועדת הכנסת האמונה על הטיפול בהצעות החוק הללו ● אין למעשה מניעה משפטית למנות רמטכ"ל, וגם בג"ץ יאשר מינוי כזה ● וגם: פסק הדין נגד סנ"צ גואטה הוא סנונית ראשונה וחשובה במאבק באלימות המשטרתית

1

דיון חסר משמעות חוקתית בוועדת החוקה

אתמול (חמישי) בצהריים, טרח אחד מעובדי ועדת החוקה בכנסת לעדכן בבהילות את סדר יומה של הוועדה, המיועד ליום ראשון הקרוב. דיונים שהיו קבועים לאותו מועד הוזזו, ובמקומם נקבעו דיונים בהולים בשתי הצעות חוק:

  • הצעת חוק מטעם הוועדה עצמה, להתפזרות הכנסת ה-24;
  • הצעת חוק פרטית, המקבילה ל"חוק הנאשם" שיזם שר המשפטים גדעון סער, היושבת על שולחנה של הוועדה עוד מראשית כהונתה של הכנסת הנוכחית.

הוועדה אפילו שלחה הזמנות לפעילים ומומחים מקרב הציבור לאותם שני דיונים.

כל המהלך הזה אינו אלא תעתוע פוליטי, שתכליתו הפעלת לחץ מצד יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב, על יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ ניר אורבך. המסר לאורבך ברור: אם אתה תעכב את הדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת, המצויה על שולחן ועדת הכנסת לאחר שעברה קריאה טרומית במליאה ביום רביעי האחרון – אנחנו, בוועדת החוקה, נקדם הצעה מקבילה.

המסר לאורבך ברור: אם אתה תעכב את הדיון בהצעת חוק התפזרות הכנסת, המצויה על שולחן ועדת הכנסת לאחר שעברה קריאה טרומית במליאה ביום רביעי האחרון – ועדת החוקה תקדם הצעה מקבילה

הלשכה המשפטית של הכנסת מיהרה להודיע כי "ספק רב אם יש לוועדת חוקה סמכות, וממילא הדבר לא דרוש, כל עוד יו"ר ועדת הכנסת לא מעכב את המשך החקיקה". ובמילים אחרות: קריב סתם קופץ, ומנצל את הכוח הרב הנתון לו כיו"ר ועדה מרכזית בכנסת, במהלך שחוקיותו מוטלת בספק.

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק (צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת)

לוועדות בכנסת יש סמכות לדון בהצעות חוק משלושה סוגים: הצעות חוק פרטיות, הצעות חוק ממשלתיות והצעות חוק שהן פרי יוזמתן של ועדה. הכנסת מכירה זה עשרות שנים הצעות חוק להתפזרות הכנסת – כך מקדימים בחירות בישראל. מעולם לא נולדה הצעת חוק להתפזרות שהיא פרי יוזמתה של ועדה, ובלשכה המשפטית מטילים ספק בשאלה החוקתית, אם ועדה בכנסת מוסמכת ליזום את התפזרות הכנסת.

בעקבות הביקורת כלפיו, הודיע קריב כי החליט להוסיף את שתי הצעות החוק לסדר יומה של הוועדה לאחר ששוחח עם היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, והובהר לו ש"אין מניעה משפטית" לכנס את הדיונים הללו.

"הדיון בהתפזרות הכנסת בוועדת החוקה נקבע על מנת לוודא שלא ייעשה ניסיון מכוון לעכב את תהליך החקיקה בצורה לא ראויה ועל מנת להבטיח שאזרחי ישראל יידעו בוודאות במהלך השבוע הבא אם אנו יוצאים למערכת בחירות", הוא הודיע.

"הדיון בהתפזרות הכנסת בוועדת החוקה נקבע על מנת לוודא שלא ייעשה ניסיון מכוון לעכב את תהליך החקיקה בצורה לא ראויה ועל מנת להבטיח שאזרחי ישראל יידעו בוודאות אם אנו יוצאים לבחירות"

זמן קצר לאחר מכן, עדכן גם ח"כ אורבך, יו"ר ועדת הכנסת, את סדר יומה של הוועדה שבראשותו. הוא הודיע כי ביום שני, יממה לאחר הדיונים המתוכננים בוועדת החוקה, תתכנס ועדת הכנסת כדי "להכריע איזו ועדה בכנסת תדון בחוק התפזרות הכנסת ה-24".

ניר אורבך בכנסת, 9 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
ניר אורבך בכנסת, 9 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

אפשר לקרוא את הודעתו של אורבך כהודאה משתמעת בכך שאין לו אפשרות למתוח את החבל יותר מדי ולעכב את הדיון בוועדה שבראשותו בחוק ההתפזרות, מתוך מוטיבציה פוליטית לאפשר לאופוזיציה לנסות ולגבש ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, מבלי ללכת לבחירות.

המריבה הפומבית בין שתי ועדות, הנשלטות לכאורה על ידי הקואליציה בכנסת, היא תוצאה של התפוררות הסדר והמשמעת הקואליציוניים, והתפצלות האינטרסים של מחנות שונים בתוך הקואליציה, כפי שהם באים לידי ביטוי מבחינה פרלמנטרית. הכנסת היא מקום פוליטי וטבעי שהיא תהיה זירה לפעולות פוליטית, אבל גם המשחקים הללו צריכים בסופו של דבר להתרחש בגבולות הגזרה החוקיים.

המריבה הפומבית בין שתי ועדות, הנשלטות לכאורה על ידי הקואליציה בכנסת, היא תוצאה של התפוררות הסדר והמשמעת הקואליציוניים, והתפצלות האינטרסים של מחנות שונים בתוך הקואליציה

לפי שעה, בלשכה המשפטית של הכנסת בוחרים לראות בדיונים שיתקיימו בוועדת החוקה ביום ראשון הקרוב כדיונים חסרי משמעות חוקתית, שמטרתם הפעלת לחץ ושאינם בגדר חטיפה בלתי חוקית של סמכות חקיקה, שמצויה בידיה של ועדת הכנסת. מהלך האירועים הנוכחי מתפרש כשרשרת של טעויות שגרמה לכל הצדדים לעלות על עצים גבוהים.

2

"איפוק, לא שיתוק"

שר הביטחון בני גנץ נחוש למנות את הרמטכ"ל הבא, אף שהממשלה עתידה להפוך בשבוע הבא לממשלת מעבר, אם הכנסת תאשר בקריאה שלישית את חוק התפזרות הכנסת והקדמת הבחירות.

הרמטכ"ל אביב כוכבי עם שר הביטחון בני גנץ בבור של חיל האוויר, בזמן מבצע התקיפות הנרחב של צה״ל נגד מנהרות החמאס, 14 במאי 2021 (צילום: משרד הביטחון)
הרמטכ"ל אביב כוכבי עם שר הביטחון בני גנץ בבור של חיל האוויר, בזמן מבצע התקיפות הנרחב של צה״ל נגד מנהרות החמאס, 14 במאי 2021 (צילום: משרד הביטחון)

בהיפוך של סדר הדברים הנכון, הודיע על כך גנץ פומבית עוד בטרם הגיעה לידיו תשובתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאליה פנה כדי לברר את ההיתכנות המשפטית למינוי כזה.

בניגוד לאופן שבו התפרשה עמדתה של היועצת המשפטית בתקשורת – היא ממש לא בלמה את מינוי הרמטכ"ל, אלא הציבה את סוגיית המינוי שלו, בתקופת בחירות, בהקשר המשפטי הראוי, כפי שנקבע בנושא זה בשנים האחרונות.

בניגוד לאופן שבו התפרשה עמדתה של היועמ"שית בתקשורת – היא ממש לא בלמה את מינוי הרמטכ"ל, אלא הציבה את סוגיית המינוי שלו בהקשר המשפטי הראוי, כפי שנקבע בנושא זה בשנים האחרונות

הכלל הוא שבתקופת בחירות יש להימנע ככל הניתן מעשיית מינויים בשירות הציבורי, ובפרט מינויים בכירים, אך החריג לכלל הוא שמותר לעשות מינוי כזה, גם בתקופת בחירות, אם יש בכך צורך חיוני מיידי ואין פתרון סביר אחר.

המשנה ליועמ"שית לעניינים ציבוריים-מנהליים, ד"ר גיל לימון, הטיל את המשימה על הלשכה המשפטית של מערכת הביטחון, לבחון באופן פרטני את מידת ה"חיוניות" של מינוי רמטכ"ל באופן דוחק.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא צריך לעצור את הנשימה. התשובה, לאחר הבחינה הפרטנית, תהיה שיש צורך חיוני כזה, מאחר שלא ניתן להותיר את צה"ל ללא מפקד עליון, אפילו יום אחד, עם תום שירותו של רב-אלוף כוכבי.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שעודכנה לאורך השנים כמה פעמים, ובפעם האחרונה בתחילת 2021, קובעת כי מינויים בשירות הציבורי בתקופת הבחירות כפופים לעקרון "האיפוק והריסון הראוי לממשלה יוצאת".

בשנת 2015 פסק בג"ץ, בעתירה שדרשה למנות מפכ"ל חדש למשטרה בתקופת מערכת הבחירות, כי אין עילה להתערב בעמדת השר לביטחון פנים שלא לקדם הליכי מינוי מפכ"ל חדש בשל תקופת הבחירות.

נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור הדגישה כי הכלל שלפיו יש להימנע מביצוע מינויים בכירים בתקופת בחירות, הוא "נקודת המוצא בלבד, ואין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות".

נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור הדגישה כי הכלל שלפיו יש להימנע מביצוע מינויים בכירים בתקופת בחירות, הוא "נקודת המוצא בלבד, ואין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות"

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור ז"ל ב-2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור ז"ל ב-2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נאור ציינה עוד כי הותרת משרת המפכ"ל בלתי מאוישת בתקופת בחירות היא בלתי סבירה, אך בחרה שלא להתערב בהחלטת השר להימנע ממינוי. השופט סולברג הוסיף הגדרה קולעת: "איפוק, לא שיתוק".

נאור ציינה עוד כי הותרת משרת המפכ"ל בלתי מאוישת בתקופת בחירות היא בלתי סבירה, אך בחרה שלא להתערב בהחלטת השר להימנע ממינוי. השופט סולברג הוסיף הגדרה קולעת: "איפוק, לא שיתוק"

אין ספק שיש צורך חיוני למנות רמטכ"ל. זו תהיה עמדת מערכת הביטחון, זו תהיה עמדת היועמ"שית, ולאחר קבלת כיפת הברזל המשפטית – כך גם יחליטו שר הביטחון והממשלה. וכך גם יכריע בג"ץ, אם תוגש עתירה בנושא.

3

סנונית ראשונה במאבק באלימות המשטרתית

הכרעת הדין של נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון, שהרשיעה אתמול (חמישי) את סגן-ניצב ניסו גואטה בשתי עבירות של תקיפה – בשל האלימות שנקט כלפי מפגינים בהפגנות בלפור בשנת 2020, היא בבחינת תחילת מסע עשיית הצדק כלפי המפגינים.

אלה סבלו מהתעמרות משטרתית שיטתית לאורך כל תקופת המחאה, התעמרות שחרגה בהרבה מההתנהגות הראויה למשטרת ישראל, ושסתרה בבירור את העקרונות שהתווה בית המשפט העליון ביחס לחופש ההפגנה והמחאה.

השופטת רון עשתה מאמץ הרואי לשמור על כבודו של הקצין האלים גואטה. הלשון שנקטה נשמעת קצת מגוחכת: "הנאשם הדף בחוזקה את אביחי [המפגין המותקף] בשתי ידיו, בפניו, פעמיים", או "הנאשם הדף את ילון [צלם שהיה במקום] בחלק גופו העליון אחורנית והיכה בו בעוצמה בצד פניו, בעודו אוחז בידו מכשיר קשר".

בית המשפט לא קיבל את הסבריו של גואטה כי חש מאוים כתוצאה מהתנהגות המפגינים שאותם תקף, ודחה את טענת ההגנה העצמית שטען סנגורו.

אולי הקביעה החשובה ביותר בהכרעת הדין היא זו:

"אפילו מדובר בהפגנה בלתי חוקית ואפילו ידעו המשתתפים בה, לרבות שני המתלוננים, כי ההפגנה היא בלתי חוקית, הרי בכך לכשעצמו לא קמה עילה של שימוש בכוח".

בעולם מתוקן, אפשר היה לקוות שקביעה כזו של בית משפט תשרטט קו פרשת מים ועידן חדש בכל הנוגע לאלימות משטרתית כלפי מפגינים. בעולמנו שלנו, אולי גזר הדין שיינתן בחודשים הקרובים בעניינו של גואטה, יתרום לשינוי כזה.

סגן-ניצב ניסו גואטה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
סגן-ניצב ניסו גואטה (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
עוד 1,204 מילים
סגירה