המפלגות בכנסת חייבות למנגנון מימון המפלגות כ־167.2 מיליון שקל, כך עולה מדוח יתרת ההלוואות של הכנסת נכון ל־21 ביוני השנה, כלומר, עד לפני שבוע וחצי.
לפי הדוח, המפלגה בעלת החוב הגבוה ביותר היא הליכוד, שחייבת כ־49.8 מיליון שקל. מדובר ביותר מפי שלושה מכל חוב של מפלגה אחרת. הליכוד גם רשמה את החריגה הגדולה ביותר ביתרת ההלוואה שהיא זכאית לה לפי מפתח מימון המפלגות – חריגה של כ־1.17 מיליון שקל.
זאת, למרות שהליכוד החזירה לכנסת בשנה האחרונה חוב בהיקף של כ־14.6 מיליון שקלים מאז הבחירות הקודמות, שאותן סיימה בחוב של כ־64.4 מיליון שקל. עד ספטמבר ירד חובה של הליכוד לכנסת לכ־60 מיליון שקל.
הליכוד נחלשה בבחירות האחרונות ומספר המנדטים שלה ירד מ־36 ל־30. המשמעות היא ירידה בהיקף מימון המפלגות והקטנת היכולת להחזיר את ההלוואות שנטלה למימון הקמפיין.
הליכוד נחלשה בבחירות האחרונות ומספר המנדטים שלה ירד מ־36 ל־30. המשמעות היא ירידה בהיקף מימון המפלגות והקטנת היכולת להחזיר את ההלוואות
אבל חובות המפלגה לא נוצרו בבחירות האחרונות. ראש המפלגה בנימין נתניהו חזה בפעם האחרונה את התוצאה והוציא אשתקד על הקמפיין, לפי הערכות שפורסמו, כ־45 מיליון שקל, כלומר, קרוב לסכום המימון שקיבל אחרי הבחירות. אולם, החוב האסטרונומי של הליכוד קיים כבר שנים וב־2020 אף הגיע ל־76 מיליון שקל.
בחודש מרץ, מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על הליכוד שהשתמשה בכספי מימון המפלגות לתשלום ההגנה המשפטית של יועצי נתניהו – שנחשדו בהטרדת עד המדינה שלמה פילבר – בעלות של כ־336 אלף שקל, ובמימון אירוע "הלאומיאדה" של המפלגה (בעבר "הליכודיאדה") בעלות של כ־200 אלף שקל. המבקר דרש להחזיר את הכספים הללו ולא ברור אם הם הוחזרו.
אבל ההוצאות הללו – חמורות ככל שיהיו – עדיין לא מהוות את הסיבה העיקרית לחובות הליכוד. החוב תפח בעיקר בעקבות שורה של קמפיינים בזבזניים בסכומי עתק במסגרת הבחירות שהתקיימו ב־2015 ובאפריל 2019.
חוץ מהחוב לכנסת, הליכוד נקלעה לחובות גם מול משרד הפנים על הלוואות שלקחה לצורך מימון הבחירות לרשויות המקומיות ב־2018. לפני כשנה חוב הליכוד למשרד הפנים עמד על כ־16 מיליון שקל, כיום, לפי עדכון שקיבלנו ממשרד הפנים, הוא עומד על 4.5 מיליון.
כחול לבן בראשות בני גנץ היא המפלגה בעלת החוב השני בגודלו – והגדול ביותר ביחס לגודלה. חובה של כחול לבן עמד ב־21 ביוני על כ־18.5 מיליון שקל, 15 מיליון שקל מהם שייכים לסיעת "חוסן לישראל" ו־3.5 מיליון נוספים של סיעת "דרך ארץ" של יועז הנדל וצבי האוזר. החוב של כחול לבן חורג בכ־730 אלף שקלים מסכום החוב המותר להלוואות מהסוג הזה.
קצת אחרי כחול לבן בתחרות המפוקפקת על גובה החוב נמצאת יש עתיד, מפלגתו של ראש הממשלה החדש יאיר לפיד, עם חוב של כ־16.3 מיליון שקל. יש עתיד – בניגוד לליכוד ולכחול לבן – חייבת לכנסת הרבה פחות מהמותר לה, ומחזיקה יתרת הלוואה פנויה של כ־12.7 מיליון שקל.
שתי המפלגות – שרצו ביחד ב־2019 וב־2020 ואז התפצלו – צברו חוב בגלל הירידה החדה במספר המנדטים המשותף. בבחירות 2020 קיבלה כחול לבן – שכללה אז את שתי המפלגות – 33 מנדטים. ב־2021 יש עתיד קיבלה 17 מנדטים וכחול לבן 8 בלבד. החוב של כחול לבן גדול במיוחד – ביחס לגודל המפלגה – בשל מספר המנדטים הנמוך שהשיגה אחרי הפילוג.
יש עתיד וכחול לבן צברו חוב בגלל ירידה חדה במספר המנדטים המשותף. בבחירות 2020 קיבלה כחול לבן – שכללה אז את שתי המפלגות – 33 מנדטים. ב־2021 יש עתיד קיבלה 17 מנדטים וכחול לבן 8 בלבד
יש עתיד וכחול לבן החזירו בשנה האחרונה חלק ניכר מחובותיהן. אחרי הבחירות האחרונות עמד החוב של כחול לבן על כ־25 מיליון שקל ושל יש עתיד על כ־21 מיליון. יש עתיד גם פרעה את חובותיה למשרד הפנים על הבחירות לרשויות המקומיות, שהגיעו ליותר מתשעה מיליון שקל.
מפלגת העבודה הייתה חייבת לכנסת כ־7 מיליון שקל עד לשבוע שעבר. ברגע שהתברר שהממשלה צפויה ליפול, החלה העבודה לקחת הלוואות לקראת הבחירות בנובמבר, וכיום היא כבר חייבת כ־12.9 מיליון שקל. חוב העבודה נמוך כרגע בכ־65 אלף שקל מתקרת ההלוואה המותרת.
גם מרצ חייבת הרבה ביחס לגודלה – כ־11.3 מיליון שקל. הבחירות האחרונות הותירו את מרצ בחוב של כ־7.1 מיליון שקל. בשבוע שעבר מרצ לקחה את ההלוואה הראשונה שלה לקראת הבחירות בנובמבר ובכך החלה להגדיל את החוב מחדש.
גורם במפלגת העבודה מסביר כי המפלגות שנערכות בהן בחירות מקדימות – ביניהן מרצ והעבודה – הן גם הראשונות שנוטלות הלוואות עם פתיחת מערכת הבחירות, ולמעשה עוד לפני שהיא נפתחת רשמית.
מפלגת העבודה הייתה חייבת לכנסת כ־7 מיליון שקל עד לשבוע שעבר. ברגע שהתברר שהממשלה צפויה ליפול, החלה העבודה לקחת הלוואות לקראת הבחירות בנובמבר, וכיום היא כבר חייבת כ־12.9 מיליון שקל
שתי מפלגות השמאל הציוני, שהתמודדו יחד ב־2020 ונפרדו ב־2021, צמצמו את חובותיהן כשהגדילו את מספר המנדטים שלהן. ב־2020 שתיהן זכו בשבעה מנדטים יחד עם מפלגת גשר של אורלי לוי־אבקסיס. ב־2021 העבודה קיבלה שבעה מנדטים ומרצ שישה.
העבודה נמצאת בחובות כבר שנים רבות – ירושה שקיבלה מימיה כמפלגה גדולה, שצומצמו בזכות צעדי התייעלות ומכירת נכסים אך גדלו בחזרה בשל צניחה במספר המנדטים בבחירות אפריל 2019.
לפני הבחירות האחרונות בינואר 2021, חובות העבודה עמדו על כשמונה מיליון שקל . המפלגה המשיכה במכירת הנכסים והגדילה את מספר המנדטים וכך הקטינה את החוב. גורם במפלגה מבהיר כי למפלגה אין כיום חובות לשום גורם חוץ מהכנסת.
עוד מפלגה קטנה עם חוב גדול היא מפלגתו של ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט, ימינה. אחרי הבחירות עמד החוב של ימינה על כשבעה מיליון שקל. בשבוע שעבר – מייד אחרי שבנט החליט לפזר את הכנסת – ימינה לקחה הלוואה ראשונה לקראת הבחירות בנובמבר, וכרגע החוב שלה עומד על כ־10 מיליון שקל.
אחרי הבחירות עמד החוב של ימינה על כשבעה מיליון שקל. בשבוע שעבר – מייד אחרי שבנט החליט לפזר את הכנסת – ימינה לקחה הלוואה ראשונה, וכרגע החוב שלה עומד על כ־10 מיליון שקל
שלושת הסיעות שמרכיבות את רשימת הציונות הדתית – האיחוד הלאומי, חזית יהודית לאומית ונעם – חייבות לכנסת כ־14.6 מיליון שקל. ימינה וסיעות הציונות הדתית רצו בשנים האחרונות בהרכבים שונים, שהתחלקו ביניהן בכל פעם בצורה אחרת.
ימינה וסיעות הציונות הדתית התמודדו בשנים האחרונות בהרכבים שונים שהתחלקו ביניהן כל פעם בצורה אחרת. מדי מערכת בחירות בשנים 2019–2020, אחד מההרכבים הללו לא עבר את אחוז החסימה, מה שהקטין גם את ההלוואות שיכלו לקחת לפני הבחירות וגם את ההחזר שקיבלו אחריהן. כל אלה הגדילו את החובות של שתי רשימות הימין.
אבל בבחירות האחרונות ימינה והציונות הדתית קיבלו שבעה ושישה מנדטים בהתאמה, מה שתרם להקטנת החוב של שתיהן.
לקבוצת המפלגות, שרובן התמודדו עד 2015 במסגרת סיעת הבית היהודי, יש חוב היסטורי של עשרות מיליוני שקלים. חלק מהחוב ההיסטורי – שמונה מיליון שקל – התגלגל לרשימת הימין החדש, שבנט עמד בראשה בבחירות באפריל 2019.
מימינה נמסר כי במסגרת התייעלות שביצעה, החוב הזה נסגר במלואו וכי המפלגה לא חייבת שקל אחד לאף גורם פרט לכנסת. חובות עבר נוספים בהיקף של כ־20 מיליון שקל התגלגלו לסיעה זעירה בשם הבית היהודי, שהייתה היורשת הרשמית של מפלגת הבית היהודי המקורית.
הסיעה התגלגלה בבחירות 2019 ו־2020 בין רשימות הימין השונות – וב־2021 החליטה לא לרוץ בבחירות ולהתפרק, ולמעשה, נכנסה למצב של פשיטת רגל.
כיום, הבית היהודי מתמודדת עם תביעות נושים בהיקף של יותר מ־20 מיליון שקל. היו"ר האחרונה של הסיעה חגית משה טענה בבית המשפט באוגוסט שעבר כי חלק מהחוב נובע מהתנהלותו של בנט. טענה שבנט וימינה דחו מכל וכל. מימינה נמסר: "התביעה מתבררת בבית משפט. אין לטענה אסמכתאות עובדתיות כלשהן ולדעתנו אין לה שחר".
8 מיליון שקל מהחוב הישן התגלגלו למפלגתו של בנט. החוב הזה נסגר במלואו. חובות עבר נוספים של כ־20 מיליון שקל התגלגלו לסיעה זעירה בשם הבית היהודי. ב־2021 היא החליטה לא לרוץ ולמעשה נכנסה לפשיטת רגל
תקווה חדשה התמודדה לראשונה בבחירות האחרונות וכבר הספיקה לצבור חוב מרשים של כ־10 מיליון שקל. המפלגה נטלה הלוואות מהכנסת בשם ארבעה מהח"כים שלה, שהיו זכאים להם משום שכיהנו בכנסת הקודמת כח"כים מהליכוד וממפלגת כולנו.
המפלגה השקיעה בקמפיין יקר וקיבלה שישה מנדטים בלבד. מאז הבחירות היא כבר החזירה כשני מיליון שקלים מהחוב שלה. כיום היא חורגת ב־281 אלף שקל מתקרת החוב המותרת.
תקווה חדשה התמודדה לראשונה בבחירות האחרונות וכבר הספיקה לצבור חוב של כ־10 מיליון שקל. כיום היא חורגת ב־281 אלף שקלים מתקרת החוב המותרת
לשתי המפלגות שמרכיבות את יהדות התורה – דגל התורה ואגודת ישראל – יש חוב של 12.4 מיליון שקל. מספר המנדטים של הרשימה החרדית נשאר יציב בשלוש מערכות הבחירות האחרונות והיא כמעט ולא מוציאה על קמפיינים. רוב החוב נובע מהעבר. החוב נשאר דומה בהיקפו בשנה האחרונה והמפלגה עומדת בתקרת ההלוואות שלה.
ישראל ביתנו בראשות שר האוצר אביגדור ליברמן חייבת כ־8.7 מיליון שקל. המפלגה – שקיבלה שבעה מנדטים בבחירות האחרונות ובאלה שלפניהן – צמצמה את חובה, שעמד אחרי הבחירות על כ־11 מיליון שקל. החוב שלה נמצא עמוק בתוך תקרת ההלוואות המותרת שמגיעה לכ־13 מיליון שקלים.
ש"ס חייבת 6.2 מיליון שקל. מספר המנדטים של ש"ס יציב, תקרת ההלוואה שלה גבוהה בהרבה מחובותיה ומאז הבחירות היא צמצמה אותם בכרבע.
מצבן הפיננסי של המפלגות הערביות הוא הטוב מכולן. רע"ם חייבת לכנסת 610 אלף שקל בלבד. שתיים מתוך שלוש המפלגות שמרכיבות את הרשימה המשותפת – חד"ש ותע"ל ברשות ח"כ אחמד טיבי – לא חייבות לכנסת דבר. חד"ש, תע"ל ובל"ד לא נטלו הלוואות כלשהן לקראת מערכת הבחירות הקודמת. כרגע בל"ד חייבת כמיליון שקל, שנטלה לאחרונה לקראת הבחירות הבאות.
הרשימה המשותפת, שעד 2020 כללה גם את רע"ם, קיבלה באותה שנה 15 מנדטים. ב־2021 קיבלה המשותפת – הפעם ללא רע"ם – שישה מנדטים ורע"ם ארבעה. מספר המנדטים שלהן התכווץ, אפוא, בכשליש, מה שהוביל לחוב.
עם זאת, העלייה והירידה במספר המנדטים של הסיעות הערביות כמעט ולא משפיעה על מצבן הפיננסי, כיוון שהן ממעטות ללוות כספים מהכנסת, ולא ממש ברור מהיכן הן משיגות את המימון לקמפיינים שלהן.
מספר המנדטים של המפלגות הערביות התכווץ בכשליש. השינוי במספר המנדטים כמעט שלא משפיעה על מצבן הפיננסי, משום שהן ממעטות ללוות כספים מהכנסת, ולא ממש ברור מהיכן הן משיגות את המימון
![יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה במטה המפלגה בשפרעם, עם היוודע תוצאות המדגמים, 23 במרץ 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/03/F210323DC112.jpg "יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה במטה המפלגה בשפרעם, עם היוודע תוצאות המדגמים, 23 במרץ 2021 (צילום: דוד כהן/פלאש90)")
הבחירות כהשקעה: כל מנדט שווה כסף
למפלגות שנמצאות בכנסת מותר כיום לקבל הלוואות רק מהכנסת ואסור להן – מאז 2019 – לקבל הלוואות מגופים פרטיים או ממשלתיים, מחשש שהלוואות כאלה יצרו תלות בבנקים ובגופים מסחריים, מה שעלול ליצור ניגודי אינטרסים. המפלגות היחידות שמותר להן לקבל הלוואות מגופים פרטיים הן מפלגות חדשות שטרם נכנסו למשכן ולכן לא זכאיות למימון מפלגות.
מימון מפלגות משולם אחרי הבחירות, בהתאם למספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות. סכום התשלום, המכונה "יחידת מימון", עלה השבוע מ־1.384 ל־1.66 מיליון שקל למנדט. מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה מקבלות תשלום רק אם קיבלו יותר מ־1% מכלל הקולות הכשרים, בגובה יחידת מימון אחת ל־1% מהקולות.
מימון המפלגות נועד קודם כל לתשלום ההוצאות השוטפות של המפלגה, כמו שכר לעוזרים פרלמנטריים. אולם, קמפיין הבחירות מהווה את הוצאותיהן הגדולות ביותר של המפלגות בפועל, ואין לו מקור תקציבי ישיר ולכן הן נוטלות לפני הבחירות הלוואות בסכומי ענק.
חוק מימון מפלגות קובע כי רשימת מועמדים "רשאית לבקש (לפני הבחירות, ת.ג) מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות שלה בשיעור של שבע יחידות מימון". עד לבחירות 2021, סכום המקדמה (ההלוואה) המרבי שהיה מותר למפלגות לקחת היה כ־9.7 מיליון שקל למנדט. בעקבות הגדלת המימון, הן יוכלו בבחירות הקרובות לקחת הלוואות בסכומים שיגיעו לעד 11.6 מיליון שקל למנדט.
ככל שלמפלגה יש מנדטים רבים יותר, היא זכאית להלוואה גדולה יותר שהיא צריכה להחזיר אחר כך. ככל שהיא מקבלת יותר מנדטים, יכולת ההחזר שלה גדלה. לכן, אם מספר המנדטים עלה היא מרוויחה ולהיפך.
הבחירות מתנהלות, אפוא, כתחרות עסקית לכל דבר, שבה מפלגות נוטלות אשראי מהכנסת, משקיעות אותו בקמפיין שיניב להם את מספר המנדטים המרבי, בשאיפה שהתקבול יעלה על ההשקעה.
התוצאה הפיננסית תלויה גם ביוקר הקמפיין. מפלגות יכולות להתנהל בזהירות ולשכור קמפיינרים בסכומים שניתן להחזיר במידה שמספר המנדטים לא ירד. אבל חלק מהמפלגות מגדילות את ההימור ושוכרות קמפיינרים יקרים בסכומים שהן מתקשות להחזיר, ולפעמים בסכומים גבוהים מאלה שמותר להן ללוות מראש, בתקווה נואשת שאלה יגדילו להן את מספר המנדטים.
בעידן שבו בחירות מתקיימות כמעט מדי שנה, המרוץ נעשה פרוע יותר ומניב רווחים גבוהים יותר למי שמנהל את עסקיו והימוריו בצורה מוצלחת, והפסדים גדולים יותר למי שנכשל.
הבחירות מתנהלות כתחרות עסקית. מפלגות נוטלות אשראי מהכנסת ומשקיעות אותו בקמפיין, בשאיפה שהתקבול יעלה על ההשקעה. חלקן מגדילות את ההימור ושוכרות קמפיינרים בסכומים שהן מתקשות להחזיר
השינויים התזזיתיים והעובדה שכל מנדט משפיע על התסבוכת בדרך להרכבת הממשלה, גורמים למפלגות להשקיע בקמפיינים יותר מהסכומים העומדים לרשותן – ולכן הן מתקשות להחזיר את מלוא הכסף גם כשמספר המנדטים גדל והתקציב מתרחב.
עם זאת, המפלגות דאגו לעצמן לתנאי החזר נוחים. הכנסת גובה ריבית בגובה הפריים בלבד, שעומדת כיום על 2.25% לשנה. החזר ההלוואות נפרש על 52 חודשים – ארבע שנים וארבעה חודשים.
במציאות דמיונית שבה הממשלות מסיימות את הקדנציות שלהן – המפלגות היו מסיימות להחזיר את ההלוואות שלקחו למערכת הבחירות הקודמת, ורק אז נוטלות הלוואות חדשות לקראת מערכת הבחירות הבאה.
אבל במציאות שבה הבחירות מתקיימות בהפרשים של פחות משנה וחצי, המפלגות לוקחות הלוואות על בחירות חדשות ומתחילות להחזיר אותן תוך כדי שהן עדיין מחזירות הלוואות קודמות.
אם מימון המפלגות לא מספיק כדי להחזיר את ההלוואות, המפלגות מחזירות אותן מקיצוץ בהוצאותיהן השוטפות, מתרומות, או שהן פשוט לא מחזירות וצוברות חוב. בפועל, הן עושות את כל אלה ביחד – וגם זה לא מספיק.
בשורה התחתונה, מאחורי המשחקים הפיננסיים, ההלוואות, הפריסות המסובכות והעברת הכספים מיד ליד, עומדים מאות מיליוני שקלים שמגיעים מקופת המדינה ועוברים למערך משומן של חברות עסקיות שמבצעות למפלגות את הקמפיינים. הכסף מכונה "הלוואות" אבל הוא לא באמת חוזר למדינה, כיוון שמי שמממנת את החזר ההלוואות היא הכנסת עצמה.
במערכת הבחירות של אפריל 2019 חילקה הכנסת לכל המפלגות – ודרכן לספקים שלהן – סכום כולל של כ־197 מיליון שקל. בספטמבר 2019 שילמה הכנסת למפלגות סכום כולל של כ־183 מיליון שקל. ב־2020 פוזרו כ־250 מיליון שקל וב־2021 ירדו לטמיון 186 מיליון. בארבע מערכות הבחירות האחרונות בוזבזו יחד באדיבות המפלגות 816 מיליון שקל.
עדיין לא ניתן לדעת כמה כסף יוציאו המפלגות השנה, אבל גובה יחידת המימון הבסיסית גדל ב־17%, כך שיש סיכוי לא רע שהעלות תגדל. כך או אחרת, בתרחיש הסביר שבו הוצאות המפלגות יסתכמו בבחירות הקרובות בכ־814 מיליון שקל, הוצאות המפלגות על הפלונטר הפוליטי יעברו את רף המיליארד שקל. וזוהי רק העלות הראשונית והבסיסית ביותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"שתי מפלגות השמאל הציוני" חח
(שכחתם את המילה 'פוסט').
חוץ מזה אחלה כתבה על תופעה שעל פניו מגדילה את תלות הפוליטיקאים בבעלי הון.
אולי להרשות מימון המונים אינטרנטי של התומכים לפעילויות כאלה.
(מה שמזכיר את אי העברת הכסף של דיסקונטה לסכום שנאסף מהעם לטובת הגנה משפטית בתיקים התפורים).