1

עדות קליין מבססת ראיות לשוחד

אף שאין שום הפתעה בדברים שאמרה השבוע בעדותה הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, מעל דוכן העדים במשפט תיקי האלפים, תוכן העדות אינו מפסיק להדהים.

עדותה משרטטת לפרטי פרטים את המכניקה שיצרו בני הזוג נתניהו, שכוננה פס ייצור של "מתנות", שאותן דרשו לקבל באופן סיסטמטי, הכוללות ארגזי שמפניה, סיגרים יקרים להחריד ותכשיטים במחירי עתק, שאותם דרשו לקבל כתנאי להוכחת החברות העמוקה בינם לבין המיליארדרים מילצ'ן וג'יימס פאקר.

עדותה משרטטת לפרטי פרטים את המכניקה שיצרו בני הזוג נתניהו, שכוננה פס ייצור של "מתנות", שאותן דרשו לקבל באופן סיסטמטי, הכוללות ארגזי שמפניה, סיגרים יקרים להחריד ותכשיטים במחירי עתק

קליין אף מבססת, אולי למעלה מכל ספק, את מודעותו של נתניהו עצמו לקו החלוקה המתמשך הזה של הטבות, שעלותן המצטברת נאמדת במאות אלפי שקלים. תורה של החקירה הנגדית עוד יגיע, ואז ניתן יהיה להתרשם האם סנגוריו של נתניהו מצליחים לערער במידה כלשהי את עדותה, שעשויה לשמש ראיה מרכזית להוכחת היסוד הנפשי של נתניהו בתיק 1000.

הדס קליין בבית המשפט המחוזי בירושלים, 6 ביולי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

כבר נאמר, ויותר מפעם אחת, כי כתב האישום בתיק 1000 מתאר סיפור מלא של שוחד. סעיף האישום שבו מואשם נתניהו בפרשה זו, מרמה והפרת אמונים, הוא בבחינת מתנה נוספת שקיבל נתניהו – הפעם מהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. החלטתו של מנדלבליט עמדה בסתירה מוחלטת לא רק לעובדות ולראיות שהתבררו בחקירה, אלא אף התקבלה בניגוד להמלצתם של ראש צוות התביעה במשפט ליאת בן-ארי ושל פרקליט המדינה דאז שי ניצן.

החלטתו של מנדלבליט עמדה בסתירה מוחלטת לא רק לעובדות ולראיות שהתבררו בחקירה, אלא אף התקבלה בניגוד להמלצתם של ראש צוות התביעה במשפט ליאת בן-ארי ושל פרקליט המדינה דאז שי ניצן

בכתב האישום נגד נתניהו נכתב במפורש כי טובות ההנאה שקיבלו הוא ומשפחתו ממילצ'ן ופאקר בשנים 2014 עד 2016 הגיעו לסך של 690 אלף שקל. ועוד נכתב כי במקביל לכך, פעל נתניהו בשנים 2011 עד 2016 לטובת מילצ'ן בשלל מקרים:

• פעמיים מול גורמי ממשל אמריקאים כדי להסדיר את הוויזה של מילצ'ן בארה"ב;
• פעם אחת, לשם הארכת הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה לתושבים חוזרים, מה שקרוי "חוק מילצ'ן";
• ופעם אחת, כשנתניהו פנה למנכ"ל משרד התקשורת דאז – מיודענו שלמה פילבר – כדי לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה בקשר לעסקת מיזוג רשת וקשת, שעמדה אז על הפרק.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן ב-2005 (צילום: פלאש90)

עדותה של קליין מקרבת את התביעה להוכחת כלל יסודות העבירה נגד נתניהו בתיק 1000. לא רק עבירת מרמה והפרת אמונים, אלא עבירת השוחד. אף שמנדלבליט הכריע שלא לכלול את עבירת השוחד נגד נתניהו בפרשה זו, חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לתביעה לבקש מבית המשפט להרשיעו בשוחד, אם בתום שלב ההוכחות במשפט יתברר שקיימות ראיות המאפשרות את הרשעתו בעבירה החמורה יותר.

חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לתביעה לבקש מבית המשפט להרשיע את נתניהו בשוחד, אם בתום שלב ההוכחות במשפט יתברר שקיימות ראיות המאפשרות את הרשעתו בעבירה החמורה יותר

סעיפים 184 ו-186 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשרים לבתי המשפט להרשיע נאשמים גם בעבירות שלא הופיעו בכתב האישום, וגם לקבוע כממצא עובדתי – עובדות שלא הופיעו בכתב האישום. זאת, ככל שאותן עבירות ועובדות הוכחו במהלך המשפט מעבר לכל ספק סביר, וכל עוד ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפניהן.

עם זאת, החוק קובע כי אף אם בית המשפט ירשיע בעבירה החמורה יותר, הוא לא יוכל להטיל עונש החמור יותר מהעונש המרבי הקבוע לצידה של העבירה שכן הופיעה בכתב האישום.

במילים אחרות – אף אם בית המשפט ירשיע את נתניהו בלקיחת שוחד בתיק 1000, הוא יוכל להטיל עליו, בגין הרשעתו בתיק 1000, עונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל, שהוא העונש המרבי על עבירת מרמה והפרת אמונים.

בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

נקודת ציון משמעותית לעניין זה תהיה בתום שלב הבאת עדי התביעה במשפט. אז ניתן יהיה להתרשם מההחלטות הטקטיות של הצדדים: האם הסנגורים יבקשו לטעון כי "אין להשיב לאשמה", כלומר שגם בהינתן שכל הראיות שהביאה התביעה לא ייסתרו, עדיין לא ניתן להרשיע את נתניהו. ומצד התביעה – האם היא תבקש מבית המשפט להודיע לסנגורים שעליהם לנהל את הגנתו של נתניהו כך שהוא יתגונן גם מפני הרשעה אפשרית בעבירת שוחד בתיק 1000.

2

ההטבות של בנט

בין ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט לבין ראש הממשלה יאיר לפיד, כך דווח, שוררת מתיחות נוכח סירובו של לפיד לפעול לשינוי הכללים שיאפשרו לבנט ליהנות מההטבות המוענקות לראשי ממשלה לשעבר. אבל לא בטוח שצריך בכלל לשנות את הכללים כדי שבנט יוכל ליהנות מההטבות הללו.

ההטבות לראש ממשלה לשעבר מעוגנות ב"החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאריהם)", החלטה שהיא בבחינת חקיקת-משנה שגובשה ואושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. ההחלטה מבחינה בין שר לשעבר לבין מי שהוא ראש ממשלה לשעבר.

ברור שבנט זכאי להטבות כשר לשעבר, אך ביחס לראש ממשלה לשעבר קיימת בכללים התניה הנוגעת למשך הכהונה וגם למשך הזמן שבו יינתנו ההטבות: לראש ממשלה לשעבר, לצורך הכללים האלה, ייחשב רק מי שכיהן לפחות 18 חודשים. ההטבות המיוחדות, לראשי ממשלה, יינתנו למשך חמש שנים בלבד ממועד תום הכהונה.

ראש הממשלה הנכנס יאיר לפיד לצד נפתלי בנט, 30 ביוני 2022 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

מה כוללות ההטבות? לשרים רגילים, ההטבות כוללות הוצאות בסכומים נמוכים יחסית, כמו אחזקת קו טלפון נייח ונייד, פרסומי הממשלה חינם, והנחה של 75% מתשלומים רפואיים וביטוח בריאות.

ההטבות הגדולות שמורות לראשי ממשלה לשעבר: רכב צמוד עם נהג; לשכה מרוהטת בשטח של 170 מ"ר; עובדים בהיקף כולל של שתי משרות (או תשלום מאוצר המדינה כנגד הפעלת לשכה ממעונו הפרטי); וכן תשלום מיוחד שאישרה ועדת הכספים בנסיבות מיוחדות, מעבר לכל האמור.

ההטבות הגדולות שמורות לראשי ממשלה לשעבר: רכב צמוד עם נהג; לשכה מרוהטת בשטח של 170 מ"ר; עובדים בהיקף כולל של שתי משרות; וכן תשלום מיוחד שאישרה ועדת הכספים בנסיבות מיוחדות

שני עניינים חשובים אינם קשורים כלל להטבות האלה: האחד הוא כל מה שמתלווה לנושא אבטחה. העניין הזה מצוי באחריות היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, מגיע מתקציב אחר ואינו נחשב להטבה. במקרה של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, כלל סל האבטחה גם מכוניות משוריינות לרעייתו ולילדיו, עד שהוחלט לצמצם זאת בשל שיקולים מקצועיים.

העניין השני הוא זכויות פנסיוניות, הנצברות לחברי הממשלה בעת כהונותיהם כשרים, סגני שרים וראשי ממשלה: גם עניין זה אינו מוגבל בזמן ואינו נחשב להטבה, אלא לחלק מהתנאים הניתנים לנבחרי ציבור במסגרת עולם התוכן של דיני עבודה.

ראש הממשלה נפתלי בנט באוגוסט 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנט כיהן קצת יותר מ-12 חודשים כראש הממשלה. ואולם בשלב הנוכחי הוא ממילא אינו נזקק להטבות האמורות, מאחר שהוא איננו אזרח פרטי, אלא מכהן כראש ממשלה חליפי בממשלת המעבר. נוכח הודעתו על נטילת פסק זמן מהחיים הפוליטיים, יש להניח שהוא יכהן כראש ממשלה חליפי עד למועד הקמת הממשלה הבאה.

נוכח מועד הבחירות, ב-1 בנובמבר, והדינמיקה המוכרת בפוליטיקה בישראל למהלכי הרכבת קואליציה, כל הסיכויים שהממשלה הבאה לא תקום לפני 13 בדצמבר, אז ימלאו 18 חודשים להשבעת ממשלת בנט-לפיד.

נוכח מועד הבחירות, ב-1 בנובמבר, והדינמיקה המוכרת בפוליטיקה בישראל למהלכי הרכבת קואליציה, כל הסיכויים שהממשלה הבאה לא תקום לפני 13 בדצמבר, אז ימלאו 18 חודשים להשבעת ממשלת בנט-לפיד

למועד הזה יש משמעות, מאחר שבנט עשוי לטעון שמבחינת ההטבות המגיעות לו כראש ממשלה לשעבר, יש לספור גם את תקופת כהונתו כראש ממשלה חליפי ולא רק כראש הממשלה. הטיעונים הללו, אגב, תקפים גם עבור לפיד – אם לא ימשיך לכהן כראש ממשלה אחרי ה-13 בדצמבר.

הרציונל, שלפיו מעמדו השלטוני של ראש הממשלה החליפי זהה או מקביל לזה של ראש הממשלה, הוא רציונל שהן הלשכה המשפטית של הכנסת והן משרד המשפטים טענו לו, במסגרת העתירות לבג"ץ נגד חקיקת חוק ממשלת החילופים ב-2020.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד במסיבת עיתונאים, 6 בנובמבר 2021 (צילום: Ohad Zwigenberg/POOL)

כך, כל אחד משרי הממשלה בממשלת חילופים הוא בעל זיקה לאחד מן השניים; כך, במקרה של הצעת אי-אמון בכנסת, לא ראש הממשלה ולא ראש הממשלה החליפי רשאים לעמוד בראשות ממשלה חדשה שהקמתה מוצעת במסגרת הצעת האי-אמון; כך, ראש הממשלה אינו רשאי לפטר את ראש הממשלה החליפי; וכך, ראש הממשלה החליפי נשבע אמונים הן כראש הממשלה החליפי והן כראש הממשלה במועד השבעתה של הממשלה.

הייתה זו הכנסת שכתבה לבג"ץ, במסגרת הדיון בעתירות, כי "מעמדו של ראש ממשלה חליפי אינו רק כשל ראש ממשלה עתידי, אלא מדובר בגורם הנושא בסמכויות מיוחדות לכל אורך כהונתו בממשלה, והוא בהחלט אינו במעמד של שר רגיל".

הייתה זו הכנסת שכתבה לבג"ץ כי "מעמדו של ראש ממשלה חליפי אינו רק כשל ראש ממשלה עתידי, אלא מדובר בגורם הנושא בסמכויות מיוחדות לכל אורך כהונתו בממשלה, והוא בהחלט אינו במעמד של שר רגיל"

מאחר שהחלטת הגמלאות לשרים ולשאיריהם לא עודכנה כתוצאה מחקיקת חוק ממשלת החילופים, ונותר בה הסיווג הדיכוטומי שר לשעבר או ראש ממשלה לשעבר – נכון יותר לסווג את הכהונה כראש ממשלה חליפי ככהונה בראשות הממשלה, ולא ככהונה מיניסטריאלית רגילה.

3

טחנות הצדק טוחנות לאט בשחיתות השלטונית

מי שמורט את שערותיו נוכח הקצב שבו מתגלגל לאיטו משפטו של נתניהו בתיקי האלפים, מוזמן להציץ אל המתרחש בשני משפטי שחיתות נוספים, המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים.

באוגוסט 2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד כתב האישום בפרשה 1803 – זה שם הקוד שניתן לפרשת השחיתות רחבת ההיקף בעיריית ראשון לציון ובעיריית תל אביב. בראש רשימת הנאשמים ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שהואשם בלקיחת שוחד בסך כולל של 715 אלף שקל, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

דוד ביטן בבית המשפט העליון, 9 באוגוסט 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

שנה אחרי, שלב ההוכחות במשפט טרם החל. באולמה של השופטת דנה מרשק-מרום כבר התנהלו כמה וכמה דיונים מקדמיים, ואף נחתמו כמה עסקאות טיעון עם חלק מהנאשמים בתיק – בהם גם כדורגלן העבר חיים רביבו, שעליו נגזרו בעקבות הרשעתו ארבעה חודשי מאסר בפועל שהומרו בעבודות שירות.

בעקבות הסדרי הטיעון השונים שנחתמו, הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה לפני כשבוע כתב אישום מתוקן, שממנו נמחקו הנאשמים שעניינם הסתיים, ויש בו כמה פרטים חדשים הנוגעים לעבירות השוחד שבהן ביטן עצמו היה מעורב לכאורה.

על פי החלטתה הנוכחית של השופטת מרשק-מרום, שלב ההוכחות במשפט צפוי להתחיל בחודש נובמבר הקרוב, תחילה בקצב של פעם בשבועיים ובהמשך בתכיפות גדולה יותר, של פעמיים בשבוע.

על פי החלטתה הנוכחית של השופטת מרשק-מרום, שלב ההוכחות במשפט צפוי להתחיל בחודש נובמבר הקרוב, תחילה בקצב של פעם בשבועיים ובהמשך בתכיפות גדולה יותר, של פעמיים בשבוע

במקביל, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, קיימה בימים האחרונים השופטת טלי חיימוביץ דיונים מקדמיים בפרשה אחרת – תיק 3000, הידוע בכינוי פרשת הצוללות וכלי השיט – אותה פרשה שממנה נעדר במפגיע שמו של נתניהו עצמו, אם כי הוא עוד עשוי לעלות במהלך המשפט, לפחות כעד. כתב האישום בפרשה זו הוגש במאי 2021, ונחת על שולחנו של השופט בני שגיא, שהתנהל בו בעצלתיים.

אבריאל בר-יוסף בבית המשפט אחרי מעצרו בתיק 3000, 24 ביולי 2017 (צילום: פלאש90)

כעת נראה שהשופטת חיימוביץ מבקשת להוציא את כל הצדדים מהתרדמת. בעוד הצדדים עדיין שקועים בדיונים מקדמיים שעניינם חיסיון שהתביעה מבקשת להטיל על חלק מהראיות בתיק, הודיעה השופטת לסנגורים כי מאחר שחומרי החקירה נמצאים ברשותם לפחות החל מחודש ינואר 2022, היא מבקשת להתחיל את שלב ההוכחות במשפט בפברואר 2023, תחילה במתכונת של יום בשבוע, ובהמשך יומיים בשבוע.

השופטת הודיעה לסנגורים כי מאחר שחומרי החקירה נמצאים ברשותם לפחות החל מחודש ינואר 2022, היא מבקשת להתחיל את שלב ההוכחות בפברואר 2023, תחילה במתכונת של יום בשבוע, ובהמשך יומיים בשבוע

הסיבה היא לכאורה שהשופטת עצמה יושבת בהרכב פלילי במחוזי בימים האחרים ולכן אינה פנויה. אבל אפשר להניח שהסיבה נעוצה גם בצורך של עו"ד ז'ק חן, המייצג את אבריאל בר-יוסף בפרשה זו, להימצא בבית המשפט המחוזי בירושלים בימים שני, שלישי ורביעי, נוכח העובדה שהוא מייצג שם את הנאשמים בני הזוג אלוביץ'.