המועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא, האלוף אייל זמיר, לשעבר סגן הרמטכ"ל ואלוף פיקוד דרום, הגיע לפני מספר שבועות לארץ מוושינגטון על מנת להיפגש עם שר הביטחון בני גנץ, כחלק מהליך מינוי הרמטכ"ל הבא. רוב הסימנים מצביעים על כך שהוא לא ימונה לרמטכ"ל, אלא סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף הרצי הלוי, אך ההחלטה טרם נתקבלה.

זמיר נמצא בוושינגטון לשנת מחקר וכתיבה אקדמית במכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון, בהמתנה לתפקיד (או לשחרור) והחודש הוא פרסם נייר עמדה בן 50 עמודים עם ניתוח עומק על המערכה הישראלית נגד איראן. הדברים מעניינים, שכן הם מאפשרים הצצה לראייה הצבאית-ישראלית בנוגע למערכה הקשוחה ביותר בעשור הנוכחי.

אחרי שזמיר סוקר את כל הזירות האזוריות בהן איראן פועלת באמצעות שלוחים (לבנון, סוריה, עיראק, תימן, עזה), הוא מציע שורה של הצעות. אחת מהן, למשל, היא גישה של בידול אסטרטגי של השלוחים האזוריים: "לתקוע טריז בין טהרן לשלוחיה, באמצעות הצעת עסקאות להפסקת פעילות של השלוחים במדינות היעד".

מיר מציג גישה של בידול אסטרטגי של השלוחים האזוריים: "לתקוע טריז בין טהרן לשלוחיה, באמצעות הצעת עסקאות להפסקת פעילות של השלוחים במדינות היעד"

בנוסף, זמיר מדבר על הובלת "מערכה אידיאולוגית-תרבותית באזור – חלק מרכזי במערכה הינה מערכה על 'הלבבות' של העדות, השבטים והאוכלוסיות וזאת בעיקר בקרב העדה השיעית". זמיר מתכוון שהמערכה על התודעה, גם של האיראנים, היא חלק מאוד מרכזי במאבק מול המשטר.

"המערכה האזורית נגד איראן על השליטה במזרח התיכון" מאת אייל זמיר

"מערכה על התודעה הנה מאמץ עיקרי ומתמשך, חשוב אף לעיתים יותר מהפעלת אמצעים קינטיים", כותב זמיר. "במסגרת התכנון המערכתי נגד הציר האיראני, נדרש להתארגן למערכה תודעתית שמטרתה להעצים את הסנטימנט האנטי-איראני בקרב הציבורים השונים באזור, ובכלל כך מיקוד מאמץ בקרב העדות השיעיות במזרח התיכון".

באשר לסוריה, זמיר מציין כי יש לפעול לפיצול הברית בין נשיא סוריה בשאר אל-אסד ואיראן: "נדרש לפעול בכמה מישורים ובכלל כך – לחץ ואיום על שרידותו של אסד ומשטרו, העלאת המחיר שמשלמות סוריה ואיראן על ניסיונה להתבסס בסוריה, ובכלל כך תקיפת והשמדת התשתיות הצבאיות שהיא בונה, וניתוק כלל צירי האספקה הלוגיסטיים".

"נדרש לפעול בכמה מישורים ובכלל כך – לחץ ואיום על שרידותו של אסד ומשטרו, והעלאת המחיר שמשלמות סוריה ואיראן על ניסיונה להתבסס בסוריה"

הדברים מורכבים בשל המעורבות הרוסית במדינה, וזמיר מדגיש את הכוחות האופוזיציה הפנימיים שפועלים נגד האיראנים בתוך סוריה, למשל באזור עמק הפרת (מזרח המדינה).

בעיראק, זמיר מצביע על התנגדות הולכת ומתעצמת נגד ההשפעה הכלכלית והפוליטית וניסיון התבססות תרבותי-אידיאולוגי של איראן בתוך עיראק. "ישנה ביקורת נוקבת, בעיקר בקרב הדור הצעיר, נגד השחיתות הציבורית ונגד ההגמוניה האיראנית", הוא כותב. זמיר דן בעומק גם בלבנון, תימן ועזה.

ובאשר להשפעות בתוך איראן, זמיר כותב: "המשטר האיראני והאוכלוסייה רגישים לאבדות. ככל שאיראן תשלם מחיר הולך וגובר על פעולותיה השליליות באזור וככל שיגבר הלחץ על פעילי טרור איראנים השייכים למשמרות המהפכה ופועלים מחוץ לאדמת איראן, הדבר ייצור לחץ על השלטון ויפגע באפקטיביות הפעולה והשליטה של משמרות המהפכה בשלוחיו".

הלוויית איש משמרות המהפכה קולונל חסן צאיד חודאי בטהרן, איראן, 24 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

זמיר מציע למקד פגיעות בתשתיות איראניות לאומיות: "תשתיות הנפט של איראן הן תשתיות חיוניות, ופגיעה ממוקדת בהם תגרום לפגיעה חמורה בכלכלה ובמשק האיראני. פגיעה ממוקדת בנמלי הים של איראן ושדות התעופה ישבשו את יכולת התפקוד המדינתית הכוללת".

"תשתיות הנפט של איראן הן תשתיות חיוניות, ופגיעה ממוקדת בהם תגרום לפגיעה חמורה בכלכלה ובמשק האיראני. פגיעה ממוקדת בנמלי הים ושדות התעופה ישבשו את יכולת התפקוד המדינתית הכוללת"

נקודה מרכזית נוספת שמעלה זמיר, היא ההבנה כי יש לתפוס את העימות מול איראן כ"עימות ארוך ומתמשך", מפוזר מאוד מבחינה גאוגרפית ורב-ממדי. "אין מרכז כובד אחד שאם נכה בו באופן רגעי ועוצמתי תוכרע המערכה", הוא מציין.

לפיכך, לבריתות האזוריות בין ישראל למדינות ערב יש משמעות קריטית. הצעתו של זמיר היא לייסד מפקדה משותפת של כל השחקנים תחת השם "ברית הגנה של מדינות המזרח התיכון" (ובקיצור MESDA).

זמיר ממליץ להתבסס על פורומים קיימים אשר ישראל כבר ייסדה עם חלק מהמדינות הרלוונטיות כגון פורום הגז של מזרח הים התיכון (East Med) – ארגון בינלאומי שנוסד ב-2019 וחברות בו ישראל, מצרים, ירדן, קפריסין, צרפת, יוון, איטליה והרשות הפלסטינית. ארה"ב והאיחוד האירופי הן במעמד משקיפות.

מנהיגי יוון, ישראל וקפריסין נפגשו באתונה כדי לחתום על עסקה שמטרתה לבנות צינור תת-ימי איסטמד, 2 בינואר 2020 (צילום: AP Photo)

גוף בינלאומי נוסף אשר ניתן לפעול דרכו הוא מועצת הים האדום (Red Sea Council), שהוקמה ב-2020 על ידי סעודיה במטרה להגן על המדינות הפועלות בנתיבי השיט של הים. במועצה חברות מצרים, ירדן, אריתריאה, תימן, סודאן, ג'יבוטי וסומליה. ישראל אינה חלק מהפורום הזה, אך הוא יכול לשמש בסיס להתארגנויות אזוריות חדשות.

זמיר כותב שיש להקים "מועצה עליונה" אזורית, בה יהיו חברים ראשי המועצה לביטחון לאומי של המדינות, והיא תפעל לתיאום בסיכול טרור, הגדרת יעדים אזוריים ושיתוף מודיעין ככל שניתן. המועצה הזו יכולה לקום עם ארה"ב או בלעדיה, כותב זמיר.

זמיר כותב שיש להקים "מועצה עליונה" אזורית, בה יהיו חברים ראשי המועצה לביטחון לאומי של המדינות, והיא תפעל לתיאום בסיכול טרור, הגדרת יעדים אזוריים ושיתוף מודיעין ככל שניתן

הנייר כולל עוד שלל הצעות ורעיונות, פגיעות ממוקדות במשמרות המהפכה, ניתוק מקורות כספיים, ובחינת המודל הסודני בו הצליחו מדינות האזור לנתק את סודן מאיראן ולהפוך אותה לבת ברית קרובה יותר לסעודיה וכתוצאה מכך, גם התקרבה לישראל.

גם אם זמיר לא ימונה לרמטכ"ל, נייר העמדה הוא הצצה חשופה לניתוח הצבאי הכולל של המערכה מול איראן לשנת 2022.