מסקר מכון "מדגם" שנערך עבור יוזמת ז'נבה עולה כי רוב הציבור, כולל מבין מצביעי "תקווה חדשה" ו"כחול לבן", תומכים בפתיחת מו"מ עם הפלסטינים – אז למה הם בוחרים להסתתר מאחורי "ניהול הסכסוך"?

הייתי שמח מאוד להיות זבוב על הקיר בזמן שבני גנץ וגדעון סער סיכמו את תנאי איחוד הרשימות ביניהם. ודאי קיבלו לידיהם סקר שובר שוויון על היכולת שלהם במשותף להביא מנדט או שניים מהליכוד, או אולי אפילו הסתפקו באפשרות שירימו מהרצפה את קולות מצביעי ימינה שלא שייכים לגוש "רק ביבי", כדי למנוע 61 מהגוש הנגדי.

הייתי שמח מאוד להיות זבוב על הקיר בזמן שגנץ וסער סיכמו את תנאי איחוד הרשימות ביניהם. ודאי קיבלו לידיהם סקר שובר שוויון על היכולת שלהם במשותף להביא מנדט או שניים מהליכוד

כל אלו, גם במסגרת התפיסה שמפלגה עם מספר מנדטים דו-ספרתי, הופכים את ראשה למועמד לראשות ממשלה לאחר תקדים בנט. לשם מטרה זו, כנראה, החליטו שתי המפלגות ליישר קו דווקא עם המצע המדיני של תקווה חדשה, על אף שבני גנץ כשר ביטחון היה הישראלי הבכיר ביותר שפגש את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, מזה שנים, ואף הקפיד לדבר על הצורך ליזום תהליך מדיני, בשפה "רביניסטית" למדי.

בהצהרה על איחוד הרשימות לא נרשמה מילה על הנושא המדיני, אך בתדרוכים ובראיונות לקראת ההצהרה יצאו ציטוטים, שוודאי עוד נשמע בקמפיין – על מהלכים "לשיפור חייהם של הפלסטינים" – כאילו אלו מקדמים, ולו במעט, פתרון לסכסוך שבבסיסו שטחים, ביטחון, פליטים ולאומיות.

למעשה, לא שמענו בהצהרת גנץ-סער (ומאז) טקסט אידיאולוגי מהותי אחר, אלא בעיקר מילות אחדות על "מרכז ביטחוני וימין ממלכתי". כדי להפוך את גנץ לראש ממשלה, צריך לא רק למשוך מצביעים חדשים מהימין "הממלכתי" (תכף אתעכב מעט על ההגדרה הזאת), אלא גם לשמר את בסיס המצביעים הקיים של שתי המפלגות.

בסיס המצביעים הזה, כך מסתבר מסקר שערך מכון "מדגם" עבור יוזמת ז'נבה בשבוע שעבר, לא בדיוק חושש משיח על תהליך מדיני עם השכנים שלנו. בתמונת המאקרו של הסקר, עלה כי 51% מהישראלים תומכים בפתיחת משא-ומתן עם הפלסטינים על בסיס פתרון שתי המדינות וכי 52% מבעלי הדעה בנושא בציבור הישראלי, מעוניינים כי הנשיא ביידן יפעיל מאמצים לקידום תהליך מדיני בין הצדדים.

מסקר מכון "מדגם" עולה כי בסיס המצביעים שלהם לא בדיוק חושש משיח על תהליך מדיני עם שכנינו. בתמונת המאקרו של הסקר, עלה כי 51% מהישראלים תומכים בפתיחת מו"מ עם הפלסטינים על בסיס שתי המדינות

עם זאת, החלק המעניין במיוחד נמצא בפילוח המשיבים. לפי הצבעה למפלגה במערכת הבחירות ב-2021 (מועד ד', למדקדקים): 62% ממצביעי כחול לבן ו-53% ממצביעי תקווה חדשה תומכים בפתיחת משא ומתן על בסיס שתי מדינות – נתון גבוה יותר מהתמיכה בכלל הציבור. זאת בהשוואה, למשל, ל-78% ממצביעי יש עתיד ו-27% ממצביעי הליכוד.

עוד נשאל הציבור בסקר בשאלה, האם יגדל או יפחת הסיכוי שיצביע למפלגה שתצהיר על תמיכתה בפתרון שתי המדינות. כאן, 50% ממצביעי כחול לבן ו-43% ממצביעי תקווה חדשה, בבחירות 2021, העידו שיגדל הסיכוי שיצביעו למפלגה אשר תתמוך בפתרון מדיני מוסכם עם הפלסטינים.

ככלל, ניתן היה לראות תמיכה, שנעה בין 25-30%, מאלו המגדירים את עצמם ימין (לרבות מבין מצביעי הליכוד), בפתרון שתי המדינות ובפתיחת משא ומתן מדיני.

סקר מכון "מדגם" לגבי תמיכה במו"מ עם הפלסטינים לקראת שתי מדינות

לכן, הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הזה, שאם מפלגת מרכז תשבור ימינה מדינית, היא תשיג קהלים חדשים. גם בימין "הממלכתי" (כלשונם של גנץ-סער, המרפררים בערגה למנחם בגין המנוח שהיה הראשון להחזיר שטחים תמורת שלום), ידעו טוב מאוד ששלום היא לא מילה גסה. ההפך – בגין ידע לעמוד מאחורי וויתורים על כל סיני בהסכם השלום עם מצרים, כי הבין את הפוטנציאל הטמון בו.

מניתוח נתוני הסקר הזה, ועוד סקרים רבים לאורך השנים, רואים כי גם בציבור הישראלי, הימין "הממלכתי", המרכז "הביטחוני" והשמאל "הציוני" רוצים בסה"כ חיים טובים, בשלום ובביטחון.

מניתוח נתוני הסקר הזה, ועוד סקרים רבים לאורך השנים, רואים כי גם בציבור הישראלי, הימין "הממלכתי", המרכז "הביטחוני" והשמאל "הציוני" רוצים בסה"כ חיים טובים, בשלום ובביטחון

עוד לא הומצאה נוסחה מוסכמת אחרת, מלבד פתרון שתי המדינות, שיכולה להגשים רצון זה של אזרחיות ואזרחי ישראל. את העובדה הזאת גם בני גנץ מבין היטב. הציבור עומד מאחורי מנהיגים אמיצים – עכשיו תור גנץ וסער לבחור בין דרך אמיצה לדרך פחדנית.

אביב סגרון הוא דובר יוזמת ז'נבה, ארגון הפועל לקידום פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני. לשעבר סגן יו"ר האגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן גוריון, פעיל למען נושאים חברתיים ופוליטיים.