בימים אלה, ליד חוף הבונים, הולך ונסלל במהירות מסלול נחיתה ארוך המהווה תשתית ל"אתר תעופתי מרכזי", כהגדרת היזם והבעלים דן מוקדי, שנתמך וממומן על ידי הרשויות.

אורך המסלול יהיה 1,800 מטרים, רוחבו כ־90 מטרים והוא יהפוך את "שמורת פרדייב" – כיום מנחת צניחה זעיר – לשדה תעופה נחשק שיוכל לשמש לשפע של פעילויות ביטחוניות, מסחריות ותיירותיות, מה שישפיע באופן דרמטי על הקרקעות, הרעש והטבע בסביבה.

על אף הכחשות המועצה האזורית, רשות התעופה האזרחית מקווה להעביר תוכניות שיהפכו את האתר החדש לחלופה לנמל התעופה שדה דוב

על אף הכחשות המועצה האזורית, רשות התעופה האזרחית מקווה להעביר תוכניות שיהפכו את האתר החדש לחלופה לנמל התעופה שדה דוב – שנסגר לפני כמה שנים – ולשדה התעופה בהרצליה, שצפוי להיסגר.

סדרת תחקירי זמן ישראל חושפת כמות אדירה של ליקויים הקשורים בתכנון, אישור וביצוע הפרויקט – הכוללים, בין היתר, הסתרה והטעיה של אישי ציבור וועדות ציבוריות, קשרי הון–שלטון, חלוקת קרקעות ללא מכרזים, מימון ציבורי ללא אישור, עבודות ללא היתר ועוד.

רכבת עוברת ליד מנחת הבונים (צילום: גלבוע צילום אווירי וקרקעי, צילום מסך)

אחד המחדלים הגדולים נוגע לסוגיית המימון. בתחקיר נחשף כי רכבת ישראל היא, משום מה, האחריות על הסטת המסלול, בנייתו מחדש והארכתו, בעלות של כ־53 מיליון שקלים. פרויקט הביצוע הזה ניתן, הלכה למעשה, במתנה ליזם פרטי, כולל גם מימון ובנייה של שטחי השירות הנוספים, עבודות הניקוז ועוד. כל ההטבות הללו ניתנו במסגרת פרויקט החישמול האדיר של מסילות הרכבת.

התחקיר חשף גם כי בין היזם לבין החברה הממשלתית קיים הסכם סודי המעגן את הפרטים. לפי שעה מסרבת רכבת ישראל לחשוף את תוכנו של ההסכם ללא הסכמת היזם. בין הרכבת לבין היזם קיימת מחלוקת (לפחות רשמית): היזם טוען כי בינו לבין הרכבת קיימת "התחשבנות כספית" בעוד שהרכבת מכחישה התחשבנות כזאת. כאמור, אין לדעת מי דובר אמת משום שהצדדים מסתירים אותה.

אולם, עדות שהוגשה בשבוע האחרון למטה המאבק נגד מנחת הבונים, לקראת עתירה עתידית לבית המשפט, מאששת את הטענות כי רכבת ישראל התנדבה לממן את הפרויקט באופן לא חוקי ובניגוד לחובתה. בכך, למעשה, השיתה על הציבור הוצאה של עשרות מיליוני שקלים כדי לעזור ליזם פרטי ללא צורך.

העדות הייתה של חנן ליס, שכיהן כסגן ראש מנהל התעופה האזרחית בשנים שהרכבת דנה בסוגיית קירבת המנחת לפסי הרכבת. ליס היה אחד הגורמים שאישרו לפני כ־20 שנה למוקדי להשתמש במנחת הקטן לצורכי מצנחי רחיפה – מנחת ששימש בשנות ה־90 מטוסי ריסוס והושבת בעקבות תאונה שהתרחשה באזור.

אנשים לפני צניחה בחוף הבונים, מנחת פרדייב, 21 באפריל 2017 (צילום: Gili Yaari/Flash90)

ליס מאשר: מעולם לא ניתנה התחייבות של הרכבת למימון הפרויקט. הובהר באופן נחרץ ליזם כי עלויות הסטת המסלול, כשיתחיל פרויקט החישמול, יושתו עליו ורק עליו

ליס – שהשתתף בדיונים מול הרכבת ומול היזם שבאו לידי ביטוי בתוכנית המתאר משנת 2004 – מאשר: מעולם לא ניתנה התחייבות של הרכבת למימון הפרויקט. הובהר באופן נחרץ ליזם כי עלויות הסטת המסלול, כשיתחיל פרויקט החישמול, יושתו עליו ורק עליו.

"בשנת 2000 מוקדי קיבל אישור זמני להפעלת המנחת. השטח היה משויך לנו והייתי אחראי עליו כסגן בכיר לראש מנהל תעופה אזרחית וממונה על מבצעים. אפשרנו לו להשתמש במנחת למטוסים קטנים של מצנחי רחיפה, עימם יכולנו לחיות בשלום.

"זכויות הקרקע היו שייכות לרכבת ישראל – שמקבלת בעלות על 50 מטרים מכל צד. היה ברור שמוקדי ופרדייב לא יוכלו להשתמש במסלול הנחיתה ללא אישור הרכבת. אבל הרכבת לא רצתה לתת אישור כדי לא לחשק את עצמה לעתיד. היה ברור שמתישהו יתחילו עבודות החישמול ואז קרבת המנחת תהווה בעיה משמעותית עבור הרכבת".

ליס מעיד כי הוא היה זה שהציע את הפתרון הזמני: מוקדי ופרדייב יוכלו לקבל רישיון זמני לשימוש במנחת – עד שהרכבת תדרש להתחיל בתהליך החישמול.  "ישבנו במשרדי הרכבת בתחנת סבידור וידענו שייקח הרבה זמן עד שתהליך החישמול יתחיל.

היזם דן מוקדי וראש מועצה אזורית חוף הכרמל, כרמל סלע ז"ל (צילום: מתוך הפייסבוק של כרמל סלע ז"ל)

"אז העליתי רעיון שהרכבת תאפשר אישור על תנאי – עד שיתחיל תהליך החישמול והמנחת יזוז מזרחה. הסיכום היה שהרכבת לא תהיה מחויבת לדבר חוץ מעדכון של שנה מראש, וכך היה".

"העליתי רעיון שהרכבת תאפשר אישור על תנאי – עד שיתחיל תהליך החישמול והמנחת יזוז מזרחה. הסיכום היה שהרכבת לא תהיה מחויבת לדבר חוץ מעדכון של שנה מראש"

מוזר שהרכבת שותפה

ליס ביטא אותה עמדה גם במכתב רשמי ששלח למנהל אגודת מי חוף הכרמל כבר ב־2018, בו הבהיר כי הסטת מסלול המנחת מזרחה "הייתה בבסיס הסרת התנגדותה של רכבת ישראל להמשך תהליך אישורו של רישיון המנחת. לנוכח זאת, מוזר למצוא כי הרכבת שותפה לתכנון הזזת המסלול הפרטי באתר הבונים מזרחה וגם נכונה לשאת בהוצאות".

המכתב הזה סותר חלק לא מבוטל מטענות היזם מוקדי והמועצה האזורית התומכת בו, ומדגיש בהרחבה גם את הפגיעה של המנחת בשמורות הטבע באזור: "יש לשקול שבע פעמים האם לאפשר הצבתו של מנחת הבונים בתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 15, כולל בחינת ההיתכנות להארכת המסלול להתאמתו לפעילות שאיננה הצנחת צנחנים, בהתחשב בהפרת האיזונים בין כוונה שכזו (אם אכן קיימת) לבין טובת ורווחת מאות חקלאים ושמירה על איכות הסביבה".

העדות של ליס תואמת לכאורה את מה שכתוב בתוכנית הראשונה שעברה ברשויות ב־2004. שם הבהירו רשויות התכנון כי ביום מן הימים, כשרכבת ישראל תבקש לשדרג את התשתיות באזור – צפויה הקירבה שבין המסילה למנחת להוות בעיה. לכן, יהיה צורך לבצע התאמות בתוואי המנחת כדי לא להפריע לרכבת.

עבודות רכבת ישראל במנחת הבונים (צילום: גלבוע צילום אווירי וקרקעי, צילום מסך)

לפי התוכנית מ־2004, במקרה כזה האחריות תיפול על היזם ולא על הרכבת, שתפקידה יתמצה בעדכון מוקדם של היזם כדי שיוכל להיערך בהתאם. התוכנית מאפשרת ליזם "שימוש במסלול הקיים" אבל רק "בהיעדר שינוי בתוואי המסילה או בטכנולוגיות ההפעלה של הרכבת". הכוונה, למשל, לתהליכי החישמול שמתבצעים בימים אלה בתשתיות הרכבת ברחבי הארץ – וגם בחוף הכרמל.

התוכנית מבהירה כי עם שינוי בתוואי המסילה או בטכנולוגיות ההפעלה של הרכבת המחייב "מבחינה בטיחותית העתקת המסלול בהתאם לבקשת רשות הנמלים והרכבות ואישור מנהל התעופה האזרחית – יועתק המסלול לתוואי המוצע בתוכנית".

הרכבת פועלת בניגוד לחוק

אף שעדיין לא הוצא היתר עבודה, רכבת ישראל מתקדמת במהירות בעבודות הארכת המנחת בחודשים האחרונים, לכאורה בניגוד לחוק. מזה כמה חודשים נעשים מאמצים לחייב את הרכבת להוציא היתרים, מאמצים הנענים בהתחמקות במקרה הטוב.

כבר באפריל הודיעה הוועדה המקומית של חוף הכרמל לרכבת כי עליה "לפעול ללא דיחוי להוצאת היתר בנייה לעבודות הסלילה". לאחר מכן טענה הרכבת כי העבודות המתבצעות פטורות מהיתר.

רכבת חולפת ליד מנחת פרדייב (צילום: אבנר הופשטיין)

רכבת ישראל מתקדמת במהירות בעבודות הארכת המנחת בחודשים האחרונים, לכאורה בניגוד לחוק. מזה כמה חודשים נעשים מאמצים לחייב את הרכבת להוציא היתרים, מאמצים הנענים בהתחמקות

במועצה האזורית חוף הכרמל, שהייתה שותפה ליזם בהעברת התוכניות, נטו תחילה לקבל את העמדה הזו של הרכבת, אולם הלחץ הכבד של מטה המאבק הוביל להוצאתם של לא פחות משלושה צווי הפסקת־עבודה בשבועות האחרונים. עם זאת, גורמים שעקבו אחרי העבודה בשטח דיווחו כי העבודות נמשכות במלוא העוצמה.

במכתב שנשלח מטעם עורכי הדין של מטה המאבק להנהלת הרכבת נטען כי החברה פועלת בניגוד לחוק: "ביצוע עבודות בהיקף כה גדול על־ידי הרכבת ללא קבלת היתר הינה בלתי מתקבלת על הדעת.

"אין לקבל כי רשות ציבורית כרכבת ישראל, גוף תשתיות לאומי מרכזי, יבצע עבודות בהיקף כזה תוך הפרה בוטה של החוק. קיים חשש של ממש, שביצוע העבודות שלא בהיתר לא רק פוגע בשלטון החוק, אלא גורם לפגיעה אמיתית בסביבה, בשל ביצוע עבודות ללא בקרה – לא בשלב התכנון ולא בשלב הביצוע".

היזם דן מוקדי לא השיב לשאלות זמן ישראל בנושא.

רכבת ישראל. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: לגבי ההיתר, "רכבת ישראל מבצעת את כל העבודות בהתאם לדין. עבודות שדורשות היתר בנייה יבוצעו אך ורק מכוח ההיתר, ועבודות המתבצעות בפטור מהיתר בהתאם להוראות הפטור".

לגבי העדויות מרשות התעופה האזרחית המצביעות על כך שהרכבת לא הייתה אמורה לשלם על הפרויקט: "אין זה מעניינה של הרכבת. יש להפנות לגורמים הרלוונטיים ברת"א וברשות המקומית שהגישה את התוכנית יחד עם היזם".