זמן אמת שידרה תחקיר מיוחד, "שקופים", על מוסדות והוסטלים שאמורים לטפל בחסרי הישע. התוכנית חשפה מסכת קשה של הזנחה פושעת, התעללויות ואי הספקת שירותים מינימליים לחוסים. איך זה קרה? מדינת ישראל כמדינת רווחה נהגה לספק שירותי רווחה לאזרחיה, אלא שאז הגיע שר האוצר בנימין נתניהו.

התחקיר חשף מסכת קשה של הזנחה פושעת, התעללויות ואי הספקת שירותים מינימליים לחוסים. איך זה קרה? מדינת ישראל כמדינת רווחה נהגה לספק שירותי רווחה לאזרחיה, אלא שאז הגיע שר האוצר נתניהו

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

נתניהו הגה תכנית כלכלית של קיצוץ מאסיבי בתקציבי הרווחה, פיטורים נרחבים של עובדים והפרטת השירותים שהמשרדים העניקו לאזרח. הוא קרא לשירות הציבורי "האיש השמן" וטען שהדרך לצמיחה במשק הוא ייבוש המשרדים הממשלתיים והעברת הטיפול באזרחים לידיים פרטיות, בשם הגדלת התחרות.

המשמעות של הפרטת שירותי הרווחה היא שאדם פרטי, שעמד בתנאי מכרז ממשלתי, ינהל את מוסדות הרווחה עבור הממשלה. לכאורה אין כל בעיה בכך שהממשלה עוברת ממודל ניהול מרכזי, בו היא אחראית לכל דבר ועניין, למודל ניהול ביזורי בו היא משלמת כסף לחברות פרטיות כדי שישמשו כזרוע הארוכה שלה.

אולם הפרטה מייצרת בעיות וניגודי עניינים הידועים בשם בעיית הנציג. האדם הפרטי פועל מטעמי רווח ומקבל מהממשלה תקציב קבוע עבור כל חוסה. מן הסתם ירצה שיישאר בכיסו נתח גדול ככל האפשר. כלומר עליו להתנהל באופן כזה שמחד יעמוד בתנאי המכרז ויספק את צרכי החוסים ומנגד יישאר בכיסו די רווח.

בעיית הנציג, היינו החשש שמי שזכה במכרז יפעל באופן לא תקין וידאג רק להעברת רווח גדול יותר לכיסו הפרטי, ניתנת לצמצום באמצעות מנגנוני פיקוח קפדניים. על הממשלה המעבירה את הטיפול בנושאים רגישים לידיים פרטיות, לדאוג להגדלת תקציבי הפקוח והאכיפה באופן משמעותי.

אולם הפרטה מייצרת בעיות וניגודי עניינים הידועים בשם בעיית הנציג. האדם הפרטי פועל מטעמי רווח ומקבל מהממשלה תקציב קבוע עבור כל חוסה. מן הסתם ירצה שיישאר בכיסו נתח גדול ככל האפשר

אלא שהממשלה שעברה מעמדת המפעילה לעמדת המפקחת לא הגדילה את תקציב הפיקוח. היא גם העבירה את הטיפול באוכלוסיות רגישות לידים פרטיות וגם צמצמה למינימום את הפיקוח על גורמים אלה. תהליך ההפרטה שהחל כשנתניהו היה שר האוצר צבר תאוצה כשמונה לרה"מ וכיום הוא נשלט כליל בידי חברות פרטיות

ברור כי החברות שזכו במכרזים ממשלתיים ושתקציבי הרווחה זרמו לכיסם הן חברות הקשורות בשלטון. מוסדות מתנהלים ללא פקוח מינימלי וספק אם בבדיקת תנאי המכרז נבדקה בכלל היכולת המקצועית של גורמים אלה להפעיל מוסדות רווחה או שכל מה שנבדק היה עמידה בתנאים הכספיים.

כזכור המדינה התכוונה להעביר גם את ניהול בתי הכלא לידיים פרטיות. עתירה הוגשה בעניין ובג"ץ מנע זאת. כבוד הנשיאה דורית בייניש כתבה את פסק הדין ובו ניתוח של כל השיקולים בגינם אין להעביר את הכלא לגורמים פרטיים ובפרט בעיית הנציג.

נתניהו לקח מדינת רווחה מתפקדת, הפריט את כל שירותיה בשם מילים יפות כמו "הגדלת התחרות" והנגשת שירותים, והפך אותה למדינה מופקרת, מדינה בה הכל נמדד בכסף, מדינה בה החזק אינו מסתפק ברווח המובטח לו מזכייה במכרז אלא הוא דורס את החלש ומפקיר אפילו את חייו.

ההפרטה לא יצרה מודל חליפי שיכול להתחרות במודל מדינת הרווחה אלא יצר מודל של האיש השמן הפרטי שאין עליו פיקוח. זה שהרווח של עצמו מעניין אותו יותר מכל דבר אחר ומוכן לעשות הכל לטובת הרווח הזה – אנשים פרטיים שהשומן והכסף אטמו את ליבם, את מוחם, את חמלתם, את רגישותם.

נתניהו לקח מדינת רווחה מתפקדת, הפריט את כל שירותיה בשם מילים יפות כ"הגדלת התחרות" והנגשת שירותים, והפך אותה למדינה מופקרת, בה הכל נמדד בכסף והחזק אינו מסתפק ברווח אלא דורס את החלש

ואותם שיקולים תופסים גם לשירותי הרווחה. טוב הייתה עושה הממשלה אילו הייתה פועלת לביטול ההפרטה של הרווחה והייתה שבה למודל של מדינת רווחה הדואגת לחלשיה ולא מפקירה אותם בידי כאלה שבדרך לרווח איבדו צלם אנוש. חבל שבזמן אמת לא הדגישו די את האחריות של ממשלות נתניהו להפקרות במוסדות.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.