כשמקלידים בגוגל את צירוף המילים אגם וטירה, מתקבלות תוצאות ממיטב הפסטורליה התיירותית העולמית: בראש הרשימה אגם גארדה האיטלקי, ולצידו שלל מקווי מים קסומים שעל גדותיהם נטועות טירות עתיקות ומרובות צריחים.
את הגרסה הישראלית ל"אגם טירה" פגשו לפני מספר ימים אנשי המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה תמר זנדברג, במהלך סיור באזור המשולש. התמונה שנגלתה לעיניהם הייתה מעט פחות אטרקטיבית מהגלויות מחו"ל.
ליד העיר טירה צמח בשנים האחרונות אגם. זה קרה בעקבות פעילותם של עברייני פסולת, שהשליכו כמויות עצומות של עודפי עפר שחסמו את אפיק הזרימה של נחל טירה.
ליד העיר טירה צמח בשנים האחרונות אגם. זה קרה בעקבות פעילותם של עברייני פסולת, שהשליכו כמויות עצומות של עודפי עפר שחסמו את אפיק הזרימה של נחל טירה
בחורף, כשהנחל – שהוא אחד מיובליו של נחל אלכסנדר – מתמלא מי גשמים, הם נבלמים במחסום העפר, גולשים אל הסביבה ולמגינת ליבם של החקלאים מציפים שדות וחלקות שהופכות לאגם מאולתר. בקיץ המפלס יורד, אבל במקום עדיין עומדים מים, או נוזל לא מזוהה כלשהו.
"סוף סוף גם לחברה הערבית יש אגם", אמר בציניות גורם במשרד להגנת הסביבה. גם לי היה העונג המפוקפק לערוך לפני מספר חודשים תצפית על אגם טירה. מדכדך לחשוב שדבר לא השתנה.
![השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בסיור באזור המשולש הדרומי בין טייבה לקלנסווה, בעקבות הפסולת הפיראטית, 14 באוגוסט 2022 (צילום: בועז אופנהיים/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/08/news_pictures_2022_qalansuwa-1024x640.jpg "השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בסיור באזור המשולש הדרומי בין טייבה לקלנסווה, בעקבות הפסולת הפיראטית, 14 באוגוסט 2022 (צילום: בועז אופנהיים/לע"מ)")
זנדברג עצמה סיכמה בניוזלטר שלה את רשמיה מהביקור: "תא שטח אחד, לא גדול, פשוט טובע תחת הררי פסולת הבניין והפסולת הביתית הנזרקות בלב השטחים הפתוחים והחקלאיים.
"חיפשנו יחד את תוואי נחל אלכסנדר שפשוט נעלם תחת הערמות. מהצד השני של טירה פתאום נוצר אגם גדול, על שטח חקלאי, כתוצאה משינוי פני הקרקע בשל עומס הפסולת שנערמה במקום".
"חיפשנו יחד את תוואי נחל אלכסנדר שפשוט נעלם תחת הערמות. מהצד השני של טירה פתאום נוצר אגם גדול, על שטח חקלאי, כתוצאה משינוי פני הקרקע בשל עומס הפסולת שנערמה במקום"
יחד עם זה, מהסיור של צמרת המשרד – שהוקדש למפגעי הפסולת במגזר הערבי במרחב המועד לפורענות שבין טירה לקלנסואה – יצאה גם בשורה: השבוע הוגש כתב אישום פלילי נגד חברת "ב.ע.ע. עבודות עפר ופיתוח" וראשיה שמפעילים אתר פסולת פיראטי (נוסף) שממוקם בסמוך מאוד למקום שבו ערימות העפר סותמות את נחל טירה.
כתב האישום הוגש בתום שלוש שנות חקירה של המשטרה הירוקה. באתר הפיראטי הצטברה כמות פסולת בגובה של הר קטן – הרי לכם שילוב מנצח בין הר ואגם – והוא מייצג את שלל החוליים של תחום הפסולת ברשויות הערביות.
"בפעם הראשונה שהגענו למקום", נזכר יקיר חוכימה, מנהל צוות מרכז (בפועל) במשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, "מפעילי האתר הציגו לנו נייר כאילו הרשות המקומית נתנה להם אישור לעבוד".
אבסורד ישראלי: המשרד הממשלתי שמשמש כרגולטור ויודע בוודאות שלפניו אתר שפועל בלי רישיון וגורם נזק סביבתי רחב היקף, מוצא את עצמו ניצב מול עבריין לכאורה שפועל לטענתו ברשות ובסמכות העירייה.
"ידענו שלמסמך הזה אין שום תוקף ופתחנו בחקירה פלילית", אומר חוכימה, על התיק שכאמור הבשיל השבוע לכדי כתב אישום, בין השאר בגין השלכת 25 אלף טונות של פסולת לא חוקית, שחלקה גלש לאפיק נחל טירה ומשם לנחל אלכסנדר למוד הזיהום וההזרמות המפוקפקות.
השאלה היא מה עומד לקרות בזמן שהמשפט יתקיים, מה שכידוע עלול לקחת שנים. האם האתר ימשיך לפעול כרגיל והמפעילים ימשיכו להתעשר בין דיון לדיון בבית משפט השלום בכפר סבא?
השאלה היא מה עומד לקרות בזמן שהמשפט יתקיים, מה שכידוע עלול לקחת שנים. האם האתר ימשיך לפעול כרגיל והמפעילים ימשיכו להתעשר בין דיון לדיון בבית המשפט?
"הם בוודאות לא ימשיכו לעבוד", אומר חוכימה, "אבל הניסיון מלמד שפסולת מושכת פסולת – כשיש ערימות פסולת בשטח כבר יגיע מישהו שירצה גם לשפוך שם".
אבל גם אם האתר יפסיק לפעול – מתי ועל ידי מי יפונה הר הפסולת? ומה הסיכוי שבית המשפט ימצה את הדין עם הנאשמים? "יש בעיה לכל אורך שרשרת המזון", אומר גורם בתחום, "גם כשכבר נותנים צו להפסקת עבודות, לא ראיתי פעם אחת שצו כזה מקוים".
במשטרה הירוקה ובגופי האכיפה הנוספים שפועלים בשטח משתדלים, אבל מדובר בניסיון לרוקן את הים בכפית. לרשות המשרד להגנת הסביבה עומדים באזור המדובר – אחד הקשים והמאתגרים בארץ בתחום עבריינות הסביבה – שני פקחים ועוד אחד בעל סמכויות חקירה. בעוד הם מגישים כתב אישום או שניים בתום שנים של איסוף מידע ועדויות, צצים בשטח עשרה אתרים חדשים.
לרשות המשרד להגנת הסביבה עומדים באזור המדובר שני פקחים ועוד אחד בעל סמכויות חקירה. בעוד הם מגישים כתב אישום או שניים בתום שנים של איסוף מידע ועדויות, צצים בשטח עשרה אתרים חדשים
לאחרונה נרשם מהלך משמעותי, כשוועדת החוקה שהתכנסה במיוחד לאחר פיזור הכנסת אישרה הגדלה של הקנס בגין הבערת פסולת פיראטית ל-12 אלף שקל לבעל עסק ו-2,000 שקל לאדם פרטי.
ועדיין, מדובר בבעיה מערכתית, שנגזרת משילוב בין החולשה הכלכלית של הרשויות המקומיות בחברה הערבית, מחסור בתשתיות מסודרות של איסוף פסולת ומיחזור, ופריחת הפשיעה בחברה הערבית. זה אתגר שמחייב טיפול משולב של המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, משטרת ישראל והמשרד להגנת הסביבה – והניסיון מלמד שככל שיש יותר בעלי עניין, העניין עצמו נוטה ליפול בין הכיסאות.
חוכימה אומר שהתשובה ניתנת בתקופה האחרונה בדמות "שולחנות עגולים" בהשתתפות כל גורמי האכיפה – המשטרה הירוקה והכחולה, רשות המיסים (שהרי מדובר בפשיעה כלכלית), יחידת "ינשוף" של רשות הטבע והגנים, ועוד. "כל אחד מציף דברים שהוא רואה, מביא מודיעין, וביחד בונים תוכניות ומבצעים".
אם אתרי הפסולת הפיראטיים, ומכת השריפות הרעילות שהם מייצרים, היא תופעה ותיקה, האגם בטירה מסמל בעיה צומחת: ריבוי פרויקטי התשתיות ברחבי המדינה – רכבת כבדה (המסילה המזרחית, מסילה רביעית באיילון), המטרו והרכבות הקלות, הוספת נתיבים בכבישים ראשיים כמו כביש 6 – מייצר כמות עצומה של עפר שמוצא מהחפירות.
במצב מתוקן, הקבלנים שמבצעים את עבודות העפר אמורים להעביר את החומר לאתרים מוסדרים שמנוהלים כחוק ופועלים תוך מינימום פגיעה בסביבה; במציאות הישראלית, קבלנים וקבלני משנה שמועסקים בפרויקטים של המדינה מעדיפים לחסוך את ההיטל שהם נדרשים לשלם בכניסה לאתרים המוסדרים, ומשליכים את עודפי העפר בכל מקום אפשרי – שטחים חקלאיים, ואדיות ואתרי טבע.
במציאות הישראלית, קבלנים וקבלני משנה שמועסקים בפרויקטים של המדינה מעדיפים לחסוך את ההיטל שהם נדרשים לשלם בכניסה לאתרים המוסדרים, ומשליכים את עודפי העפר בכל מקום אפשרי
בעין בלתי מזויינת, נראה שהנזק לכאורה שולי: הרי מדובר בסך הכול בעפר. בפועל, העפר מעורבב לעיתים קרובות עם פסולת בניין ואחרת, ובעיקר – כשהוא מושלך במקומות שהוא לא אמור להיות בהם, מעבר למפגע האסתטי נוצרת פגיעה בתהליכים טבעיים, למשל זרימת נחלים.
במילים אחרות – יד אחת של המדינה בונה תשתיות חיוניות, והיד השנייה שופכת את עודפי העפר בטבע וגורמת נזק סביבתי אדיר. בכל הנוגע למקור עודפי העפר שיצרו את אגם טירה, מודה חוכימה כי בשלב זה "אין לנו כתובת או עדויות".
תושבי מושבים בשפלה – טל שחר, כפר אוריה והסביבה – גילו בחודשים האחרונים שהשדות החקלאיים והוואדיות באזור שמכונה "הפרובנס הישראלי" מתכסים בעוד ועוד שכבות של עפר שמושלך על ידי מאות משאיות. גם שם יש חשש לסתימת אפיקי זרימה והיווצרות הצפות כמו בטירה.
תושבי מושבים בשפלה גילו בחודשים האחרונים שהשדות החקלאיים והוואדיות באזור שמכונה "הפרובנס הישראלי" מתכסים בעוד ועוד שכבות של עפר שמושלך על ידי מאות משאיות
למכה הזו אמור להיות פתרון. מערכת המשפט צריכה לסגור מעגל ולדרוש דיווח והוכחה מהקבלנים לאן הובילו את העפר, אבל באדיבות חילופי השלטון התכופים וערימות של חוקים חיוניים שנתקעו בתור, זה עדיין לא קרה. בינתיים צומחים לנו כאן אגמים – או מדויק יותר, ביצות – שאחר כך יהיה קשה מאוד לייבש אותן. מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו