היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תקבל בימים הקרובים החלטה בעלת חשיבות רבה בתחום המאבק בשחיתות השלטונית בשלטון המקומי. באופן ממוקד, ההחלטה תהיה האם להגיש עתירה לבג"ץ נגד הוועדה להשעיית ראשי רשויות, בשל החלטתה שלא להאריך את השעייתו של ראש עיירית חדרה צבי גנדלמן, העומד לדין בעבירות בתחום טוהר המידות.
ביולי 2017, לפני כחמש שנים, נחנך המבנה החדש של בית משפט השלום בחדרה. לטקס החגיגי הזמינה הנהלת בתי המשפט את נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור, את שרת המשפטים דאז איילת שקד, את ראש לשכת עורכי הדין דאז אפי נוה ואת ראש עיריית חדרה גנדלמן.
ארבע שנים חלפו, וראש העיר – שהיה בין שורת המכובדים שגזרו את הסרט – הושב על ספסל הנאשמים. באוקטובר 2021 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, על דעת פרקליט המדינה עמית איסמן, כתב אישום חמור נגד גנדלמן, בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים. כתב האישום היה תוצאה של חקירה שנמשכה כמה שנים – והפכה לחקירה גלויה ביוני 2018.
הסיפור בתמצית: פעולותיו של גנדלמן כראש העיר למען יזם הנדל"ן סמי לוי שפעל למען גנדלמן בבחירות לראשות העיר חדרה. מסיבות מובנות, כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בחיפה ולא לבית המשפט בעירו חדרה, שבחנוכתו השתתף.
באוקטובר 2021 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, על דעת פרקליט המדינה, כתב אישום חמור נגד גנדלמן בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט ועבירה לפי חוק המחשבים
עם הגשת כתב האישום נגדו, פנה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כמתבקש, לוועדה לבחינת השעייתם של ראשי רשויות עקב העמדה לדין – וביקש את השעייתו של גנדלמן. הוועדה הזו הוקמה בעקבות פסק דינו של בג"ץ בשנת 2013 בפרשת ראשי הערים (רוכברגר, גפסו ולחיאני), ונוכח הצורך שהתעורר להטיל סנקציה "רכה" יותר מאשר הדחה על ראשי ערים שהועמדו לדין.
בבקשת ההשעיה נאמר כי נוכח אופיים וחומרתם של המעשים המיוחסים לגנדלמן, הכוללים עבירות הנוגעות לטוהר המידות הקשורות באופן ישיר לתפקידיו כראש העירייה, קיימת הצדקה להשעייתו.
"מדובר בעבירות המגלות לכאורה שחיתות שלטונית מצד גנדלמן", נכתב בבקשה. לצד השעייתו ביקש היועץ מהוועדה להטיל על גנדלמן הגבלות נוספות, על תפקידים נוספים שמילא בעירייה – בוועדת הנהלת העיר; כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה; בוועדת המכרזים ועוד.
הוועדה – שבראשה מכהן כעת השופט בדימוס בן ציון גרינברגר – הפגינה גישה מסויגת כלפי בקשת היועץ. בהחלטתה מינואר 2022 קבעה הוועדה, כראוי, כי אין זה מתפקידה להכריע בנכונות הטענות שבכתב האישום או לבחון את הראיות שבידי התביעה, אלא האם מכלול הנסיבות המפורטות בכתב האישום, המהווה כשלעצמו ראיה מנהלית לביצוע המעשים, מחייב את השעיית ראש העיר מכהונתו, אפילו נוכח חזקת החפות העומדת לו במישור הפלילי.
הוועדה לבחינת השעייתם של ראשי רשויות קבעה בינואר 2021 כי אין זה מתפקידה להכריע בנכונות הטענות שבכתב האישום אלא לקבוע אם מכלול הנסיבות המפורטות מחייב את השעיית ראש העיר מכהונתו
עם זאת, הוועדה ציינה כי לא כל כתב אישום מחייב השעיה. "גם אם בוצעה העבירה המתוארת בכתב האישום", נכתב בהחלטתה, "יכולים להיות מצבים בהם הפגם באמון הציבור שנגרם מכך יהיה פגם קל יחסית או לא חמור דיו".
למרות הצהרתה של הוועדה שאין זה מתפקידה להרהר אחר נכונות החלטתה של התביעה להעמיד את הנאשם לדין, כבר בהחלטה זו ניכר היה שהוועדה מהרהרת האם נכון היה להגיש את כתב האישום נגד גנדלמן, מאחר ש"ניגוד העניינים במקרה שלפנינו אינו מן החמורים".
בסופו של דבר החליטה הוועדה להיענות לבקשת ההשעיה, אך לא להטיל השעיה לתקופה המרבית שהיא מוסמכת בחוק – למשך שנה – אלא למשך שישה חודשים בלבד, עד 20 ביולי. בנוסף, הוועדה החליטה שלא להטיל על גנדלמן הגבלות נוספות ביחס לתפקידיו הנוספים בעירייה.
לפני כחודש, לקראת תום מועד ההשעיה, פנתה היועצת המשפטית בהרב־מיארה, באמצעות אנשי הפרקליטות, בבקשה שהוועדה תאריך את תקופת ההשעיה. בבקשה צוין כי ההליך הפלילי בעניינו של גנדלמן מצוי עדיין בשלב המקדמי וקבועים בו דיוני הוכחות לפברואר ומרץ 2023.
לדעת הפרקליטות, המחוקק – שהגביל את משך התקופה שהוועדה רשאית להשעות ראש עיר העומד לדין ובמקביל הסמיך אותה להאריך את ההשעיה לתקופות נוספות – ביקש "לוודא כי תקופת ההשעיה אינה מתארכת אך בשל אי התקדמותו של ההליך הפלילי מטעמים בלתי מוצדקים".
המחוקק ביקש "לוודא כי תקופת ההשעיה אינה מתארכת אך בשל אי התקדמותו של ההליך הפלילי מטעמים בלתי מוצדקים"
זו הייתה אמורה להיות בקשה סטנדרטית להארכת ההשעיה, שתיענה בהחלטה סטנדרטית. לא פעם ראשונה ולא שנייה שבה משפטים פליליים בישראל מתקדמים באיטיות, משלב ההקראה דרך ההליכים המקדמיים ועד לשלב ההוכחות. אלא שהוועדה החליטה בשבוע שעבר להפסיק את השעייתו של גנדלמן, ותוך מה שנראה כחריגה מסמכותה – לבקר את קצב התנהלותו של בית המשפט.
הוועדה גם החליטה להסתמך על החלטתה המקורית להשעות את גנדלמן רק לשישה חודשים ולא לשנה שלמה, במסגרת החלטתה בבקשה הנוכחית:
בהחלטתה המקורית קבעה הוועדה שאין בעיניה הצדקה להשעיה מרבית אלא להשעיה של שישה חודשים בלבד. אנו סבורים שנימוקי הוועדה בהחלטתה המקורית רלוונטיים במיוחד בבקשת הארכה, שכן הוועדה הביעה דעתה שתקופת ההשעיה כפי שנקבעה משקפת את האיזון הנכון בין השיקולים השונים.
הוועדה החליטה להתעלם מהמסר הציבורי החריף הגלום בהחזרתו של גנדלמן לכהונה פעילה כראש העיר, והחליטה להדגיש דווקא את המסר החמור שעלה מההחלטה המקורית להשעותו:
משמעותה הנורמטיבית של ההחלטה המקורית עומדת על תילה, והמסר העומד בליבה – של סלידה ערכית־ציבורית מהמעשים המיוחסים לגנדלמן, אינו מתאדה.
אשרי המאמין; מבחינה ציבורית, ההשעיה המקורית נתפסת כצעד מתבקש ומובן מאליו, ואילו החזרתו של ראש העיר הנאשם ללשכת ראש העיר – דווקא היא מהווה מסר ציבורי מרעיש.
מבחינה ציבורית, ההשעיה המקורית נתפסת כצעד מתבקש ומובן מאליו, ואילו החזרתו של ראש העיר הנאשם ללשכת ראש העיר – דווקא היא מהווה מסר ציבורי מרעיש
לבקשת הפרקליטות, הסכימה הוועדה לתת "עיכוב ביצוע" של שבוע ימים, על מנת שהיועצת המשפטית לממשלה תשקול הגשת עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. בינתיים פנתה הפרקליטות, בשם היועצת, פעם נוספת לוועדה, בבקשה להאריך את "עיכוב הביצוע" בשבועיים, לשם קבלת החלטה וכתיבת העתירה.
"החלטת הוועדה מעוררת שאלות משפטיות בעלות השלכות רוחביות וציבוריות", כתבה הפרקליטות לוועדה, "מדובר בשאלות שלמיטב ידיעתנו נדונו והוכרעו לראשונה בהחלטת הוועדה הנוכחית".
עתירה כזו לבג"ץ, אם אכן תוגש, תהיה גם היא בעלת ממד תקדימי: כמו בפרשת ראשי הערים מ־2013, ובמידה רבה כמו בפרשות אריה דרעי ורפאל פנחסי מ־1993, גם כאן ייבחנו השיקולים המאפשרים להשעות נבחר ציבור מכהונתו בעת שהוא עומד לדין בעבירות פליליות הנוגעות לתחום השחיתות השלטונית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו