אם יש אדם שאיני שוכחת לעולם זו מלכת הכיתה שלי. הילדה הזו הייתה אחד הדברים המרושעים ביותר שנתקלתי בהם. היא נהגה לגנוב סנדוויצ'ים ושיעורי בית של ילדים אחרים, היא נהגה ללעוג לחולשות של אחרים, היא נהגה להסית, לארגן חרמות, היא הייתה אוכלת מוות כשוולדמורט טרם נולד, והיא כמעט אף פעם לא נתפסה.

אם יש אדם שאיני שוכחת לעולם זו מלכת הכיתה שלי. הילדה הזו הייתה אחד הדברים המרושעים שנתקלתי בהם. היא נהגה לגנוב סנדוויצ'ים ושיעורי בית של ילדים אחרים, לעגה לחולשות של אחרים, להסית, לארגן חרמות

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

עד שיום אחד התברר שהיא ולא מלאך, היא במו ידיה גנבה שיעורי בית של ילד, חיבור שהיה צריך לחבר לשיעור היסטוריה. המורה, שלא חיבב במיוחד את המלכה יען כי עמד על מידת רשעותה עוד קודם לכן, כמעט תפס אותה על חם. המרשעת פרצה בצעקות, בבכי היסטרי וסטרה בכל כוחה לילד שהכין את החיבור שהיא גנבה.

זו הייתה חתיכת סטירה, והמורה שנבהל מבכי המרשעת – במקום לזרוק אותה לכמה ימי צינון – ויתר לה והיא לא נתנה את הדין. ולמה נזכרתי באותה מלכה טובת לב ובסטירה המפוארת (אגב, המלכה היא היום עיר ואם ומורה בישראל והילד שחטף סטירה ירד מהארץ, נשבעת שכל הפרטים נכונים)? בגלל בנימין נתניהו.

ובכן, רביב דרוקר פרסם השבוע מאמר תמיכה בעסקת טיעון עם נתניהו, כזו שיש בה "קלון פתוח", כלומר הדרישה לקלון והרחקה מהמערכת הפוליטית לשבע שנים תהיה נתונה להחלטת בית המשפט.

פסקה מתוך המאמר של רביב דרוקר בעניין עסקה עם בנימין נתניהו

אם ייחתם הסדר טיעון עם נתניהו הוא יובא לאישור בית המשפט. מצד אחד בית המשפט נוטה לאשר הסדרי טיעון, ומנגד קשה לצפות מה יקרה הפעם נוכח חומרת האישומים, משך ההליך, הטענות לתפירת תיקים וכד'.

הגדרת הקלון היא הגדרה עמומה, שפורשה על ידי בית המשפט באמצעות קווים מנחים. אני אמנם לא יכולה להעלות על הדעת מצב בו ביהמ"ש יקבע כי בעבירות נתניהו אין קלון – אך עם זאת, במצב הקיים לא הייתי מהמרת שאין מצב שזה לא יכלול קלון, כמו שלא יכולתי להעלות על הדעת קביעה לפיה אין מניעה משפטית שנאשם בפלילים ירכיב ממשלה. או כמו שאמר השופט יצחק עמית "איך זה שעוזר גזבר בנווה חמציצים לא יכול לכהן תחת כתב אישום וראש ממשלה כן?", רגע לפני שהרכב בית המשפט אישר לנאשם בפלילים להרכיב את הממשלה.

כבוד השופט יצחק עמית עשה מרתון צפייה בגרייניק ואלתרמן בימי הסגר? pic.twitter.com/oWdLu8ET3e

— Neria Kraus (@NeriaKraus) May 3, 2020

הטיעון המרכזי של דרוקר הוא – חומרת האיום שנתניהו מציב. היינו, נתניהו מצמיד אקדח לרקה של המערכת המשפטית ומאיים לירות ודרוקר סבור שיש להיענות לדרישותיו.

דרוקר טוען כי מה שיקרה למדינה במקרה שנתניהו יקים ממשלה עם בן גביר והחרדים הוא איום, ושעוצמת האיום כה גדולה עד שהיא מצדיקה חתימה על הסדר טיעון.

הטיעון המרכזי של דרוקר הוא – חומרת האיום שנתניהו מציב. היינו, נתניהו מצמיד אקדח לרקה של המערכת המשפטית ומאיים לירות ודרוקר סבור שיש להיענות לדרישותיו בגלל עוצמת האיום

נתניהו מאיים לשרוף את המועדון, ולא רק מאיים לשרוף את המועדון אלא גם שופך חומרים דליקים פנימה ומסתובב עם גפרור בוער ומאיים לשרוף את המדינה כולה.

חשבתי שאסור לחתום עם נתניהו על עסקת טיעון. טעיתי, ואני מתחרט https://t.co/vmupIcklDM

— Haaretz הארץ (@Haaretz) September 5, 2022

כידוע לכל, יש שני צדדים לסחיטה באיומים – הבריון והנסחט. כשהסוחט משיג את רצונו בכוח הזרוע בלבד, והוא כזה שיודע כי מה שניתן לו אינו מגיע לו בזכות והוא לוקח את זה בכוח, זה יכול להיות ילד בריון שמטיל חיתתו על הילדים בגן, זו יכולה להיות מלכת הכיתה המרשעת וזה יכול להיות רה"מ לשעבר.

הנסחטים הם לרוב שומרי חוק, מי שחינכו אותם ללכת בתלם ולא לסטות מהשורה, בין אם זה ילד קטן שלימדו אותו לחלוק בצעצועים ובין אם זו החנונית של הכיתה שמכינה תמיד את שיעורי הבית, ושיש להם חולשות (למי אין?) שהבריון מנצל והם נענים לסחיטה רק כדי שיעזבו אותם בשקט.

מערכת היחסים בין הסוחט לבין הנסחט, אם לקרוא לה כך, מושתתת על ניצול ועל פחד מגילוי החולשה. וכידוע, כל בריון קטן בגן שעשועים שלא נותן לאף ילד להתנדנד צומח וגדל והופך להיות למונד בישופ (המאפיונר וסוחר הסמים ב"האשה הטובה") או בנימין נתניהו. זה מפני שסחיטה באיומים היא עבירה קלה לביצוע. הפחד משתק את רוב הנסחטים.

מערכת היחסים בין הסוחט לבין הנסחט, אם לקרוא לה כך, מושתתת על ניצול ועל פחד מגילוי החולשה. וכידוע, כל בריון קטן בגן שעשועים שלא נותן לאף ילד להתנדנד גדל להיות למונד בישופ או נתניהו

ועומד נתניהו שהיה רה"מ במשך 12 שנים, שרק השבוע קיבל מכתב אזהרה מוועדת החקירה לאסון מרון אשר קבעה שהוא לא התנהג כרה"מ סביר, זה שהיום מתחדש משפטו בעבירות שחיתות חמורות, בידו פך נפט והוא ומאיים לשרוף כליל את המערכת באמצעות בן גביר אם לא יענו דרישותיו, ודרוקר נבהל.

ובכן, כחנונית שמלכת הכיתה נטפלה אליה, אני יכולה לומר שהטעות הגדולה ביותר של הנסחטים היא להיענות לסחיטה.

היענות כזו מלמדת את הסוחט שהוא יכול לקבל כל דבר רק באמצעות האיום. על כן הסוחט רק יגביר את איומיו, למשל על ידי שימוש בעבריינים מורשעים. היענות לסחיטה היא הזמנה לסחיטה גדולה יותר.

דרוקר כל כך נבהל, שהוא אינו מסביר כיצד הסדר הטיעון יפטור אותנו מסחיטה נוספת או מפירוק מערכת המשפט. הוא מתייחס רק לגודל האיום ולמה שנתניהו מסוגל לעולל – ולא לתוצאות. הגם שאין מחלוקת שנתניהו מסוכן, שפגיעתו רעה, שאין לו קווים אדומים, יש להתייחס למה יקרה אם ייחתם הסכם כזה.

עסקה כזו מנוגדת לשמירה על האינטרס הציבורי, לשוויון בפני החוק, להרתעת אנשי ציבור, בנוסף נתניהו יוכל לטעון כי העובדה שנחתמה אתו עסקה מעידה שנתפרו לו תיקים.

עסקה כזו מנוגדת לשמירה על האינטרס הציבורי, לשוויון בפני החוק, להרתעת אנשי ציבור, בנוסף נתניהו יוכל לטעון כי העובדה שנחתמה אתו עסקה מעידה שנתפרו לו תיקים

זה יהיה סופה של מערכת המשפט. לכן, יש לנהל את משפטו עד תום, ללא מורא וללא חשש, רק כך תהיה מידה מסוימת של צדק.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.