קל לזלזל בתוכנית דאחקות המבוססת על חיקויי פוליטיקאים – לוח המקשים כמעט מתקן אוטומטית ל"חיקויים זולים". אלה אינם חומרי גלם של הומור מתוחכם ותרבות גבוהה. אלא מה? "ארץ נהדרת" היא לעיתים באמת די נהדרת.
דוגמה מובהקת לכך נמצא בפרק פתיחת העונה מיום רביעי שעבר, במערכון שעסק בברית של בנימין נתניהו עם הכהניסט איתמר בן-גביר. הדמות של בן-גביר, מוקפת בריונים מעוטרים סמל "כך" המגישים לו פח דלק, עלתה לבמה מפזזת לצלילי שיר מ"המפיקים" על המחזמר הפיקטיבי "האביב של היטלר" – Springtime for Hitler.
מעבר לאיכויות הגרסה העברית – "זה זמן הבן-גביר" – מדובר בקטע חתרני להדהים.
ראשית, הרפרנס עצמו. "המפיקים" היא קומדיה שחורה משנת 1967 וסרטו הראשון של הגאון היהודי מל ברוקס, על צמד נוכלים שמעלים מיוזיקל כאשר כל כוונתם שייכשל וירד מייד כך שיוכלו לשים ידם על הכסף שהושקע – זהו "האביב של היטלר". אבל התוכנית שלהם משתבשת (כמו שישראל תשובש) כאשר ההצגה (כמו בן-גביר עצמו) הופכת בהפתעה להצלחה אדירה.
זמן הבן-גביר pic.twitter.com/IQi45HdcvS
— ארץ נהדרת (@Eretz_Nehederet) September 21, 2022
שנית, זה הומור שואה. אני מאמין בהומור כמעט ללא גבולות, ואני אומר את זה בתור בן לניצולי שואה. אבל אני במיעוט בעניין הזה. טוב לראות שיש עוד מי שמעיז.
שלישית, זה זרק לכל הרוחות את כפפות המשי בהן נוהגת התקשורת הישראלית הצינית לטפל בבן-גביר. במיוחד באולפני הטלוויזיה, הגזען החייכן והדברן מתקבל לא רק כאורח רצוי אלא כסוג של לץ שובב שיש לטפח בצחקוקים ובהתרגשות.
המערכון זרק לכל הרוחות את כפפות המשי בהן נוהגת התקשורת הישראלית הצינית לטפל בבן-גביר. במיוחד באולפני הטלוויזיה, הגזען החייכן והדברן מתקבל לא רק כאורח רצוי אלא כסוג של לץ שובב
זה נירמל אותו עד לנקודה שבה מפלגתו המטורללת מאיימת להפוך לשלישית בגודלה בכנסת, ואם נתניהו ינצח היא גם תקבע את הטון בממשלה הבאה ותקרב את ישראל מאוד למלחמת אזרחים. כבר לא מצחיק.
איתמר בן גביר.התראיינתי הערב לאמנון לוי בערוץ 13 ושיבחתי את נהג האוטובוס הגיבור ארתור חיימוב שיירה במחבל. חבל שצריך עדיין להסביר דבר כזה: במחבל יורים. נקודה. אין כאן עניין של רומנטיקה, הבא להורגך השכם להורגו pic.twitter.com/RE5pkikBQn
— Gera. Belik (@gershon27) March 22, 2022
הקטע חרג הרבה מעבר לחיקויים הרגילים. זו אמירה, וטוב שהיא נאמרה: הכוונה של אחד מכל שבעה ישראלים (לפי סקרים) להצביע לרשימת הימין הקיצוני בראשות בן-גביר ובעל בריתו, הפנאט הדתי בצלאל סמוטריץ', היא באמת מזעזעת.
למי ששכח, בן-גביר היה פעיל מרכזי ביותר בהסתה ההיסטרית שהובילה לרצח יצחק רבין, הוא מעריץ של רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין, והיה מחסידי הרב מאיר כהנא – איש ריב, מדון וטרנספר.
בתור סטודנט, ראיתי את כהנא לראשונה בטלוויזיה האמריקאית ב-1984 כאשר הוביל צעדה פרובוקטיבית אל אום אל-פחם. אני זוכר בדיוק מה אמר כשהתראיין מהשטח שם: "אין דבר כזה, כפר ערבי בישראל. יש רק כפר יהודי, שנכבש זמנית על ידי ערבים". הוא היה מרושע אבל רהוט להפליא, והקפדתי להיות באולם כשהוא ביקר בקמפוס. הוא המשיך בקו שלו עד שנהרג ממתנקש ערבי ב-1990.
ראיתי את כהנא לראשונה ב-1984 כאשר הוביל צעדה פרובוקטיבית אל אום אל-פחם. אני זוכר בדיוק מה אמר כשהתראיין מהשטח שם: "אין דבר כזה, כפר ערבי בישראל. יש רק כפר יהודי, שנכבש זמנית על ידי ערבים"
https://www.youtube.com/watch?v=M81y6SssBkY
נירמול הכהניזם הוא סיוט למרכז-שמאל (ולטעמי לכל מי שניחן בבדל מוסריות). וכמובן, "ארץ נהדרת" משם מגיעה.
זה לא יכול להיות אחרת. בכל העולם ולאורך ההיסטוריה, כשיש דיכוטומיה של שמרנות מול צד ליברלי, ההומור המשובח לא בא מן השמרנות – הימין בשבילנו. הימין בדרך כלל מתיישר עם המסורת שסוגדת לפולחנים ומיתוסים שנועדו להטיל משמעת על הציבור; אלה אינם חומרים של הומור.
הומור משובח לא בא בדרך כלל משמרנות. הימין בדרך כלל מתיישר עם המסורת שסוגדת לפולחנים ומיתוסים שנועדו להטיל משמעת על הציבור; אלה אינם חומרים של הומור
רק לעתים נדירות מוצאים סאטירה מתוחכמת (להבדיל ממשחקי מילים ובדיחות קרש) שבאה מהימין: פי ג'יי או'רורק האמריקאי, אולי קינגסלי איימיס הבריטי. בארץ היה לנו את אפרים קישון אבל היום יש שממה, אלא אם כן מישהו רוצה להשתעשע מחנוך דאום או מאיר עוזיאל.
יש להודות שהשמאל הקיצוני גרוע עוד יותר בכל הנוגע להומור. בעוד שלימין יש הומור עצי וגרוע, לשמאל הקיצוני אין הומור כלל. הפוריטנים שם רק מחכים להעלב ממשהו מצחיק (סליחה – פוגעני, מדיר ומנכס).
ההומור מגיע מהמרכז הליברלי. שם יש פרספקטיבה, ספקות, התבוננות עצמית, גם קצת קלילות. בגלל הרעילות של הימין בישראל קבוצה זו מתנגדת בלהט לאותו ימין, וכך קיבלנו את ה"מרכז-שמאל". התווית מגושמת אך הכרחית.
המרכז הליברלי הוא לא רק מגרש הבית של ההומור. הוא גם ביתם של המאמצים לעשות את הדבר הנכון באשר הוא. לכן הקמפיינים שלו פחות נשכנים. ולכן, "ארץ נהדרת" לועגת גם למתנגדי נתניהו, ועוד איך:
גנץ מצטייר כגולם (בגילומו המבריק של ליאור אשכנזי); סער כבוק חסר תקנה; מיכאלי כאטומה ומגוחכת בדיבורה המגדרי; לליברמן לעולם יזכירו את חשבון המיליונים של בתו בקפריסין; איזנקוט הוא בעל דחף אינפנטילי לומר תמיד את האמת; ויאיר לפיד מוצג כאמן בולשיט אולטימטיבי.
גנץ מצטייר כגולם; סער כבוק חסר תקנה; מיכאלי כמגוחכת בדיבורה המגדרי; לליברמן לעולם יזכירו את חשבון המיליונים; איזנקוט הוא בעל דחף אינפנטילי לומר את האמת; ולפיד מוצג כאמן בולשיט אולטימטיבי
כל זה מבדל את "ארץ נהדרת" מקרובת המשפחה האקטיביסטית הרבה יותר "גב האומה" ז"ל, עם הפוזיציה המובהקת לצד הברברת האינסופית שרצה שם.
נותרה שאלה אחת, בעצם.
בקטע "זמן בן-גביר", מלבד עצם המנגינה, לא היה דבר שהצביע על האנלוגיה ההיטלרית. כמה מהצופים הבינו את ההתייחסות לסרט וזכרו את השיר המקורי? שלושה אחוזים? חצי אחוז? למה שכותבי התוכנית יעבירו את הנקודה המרכזית שלהם בצורה שלא תובן על ידי כמעט אף אחד מהצופים? רק כדי לשעשע את עצמם?
ואז, ממש בזמן כתיבת המאמר, נדמה לי שהבנתי. ההומור המעודן וגם המרושע ביותר הוא זה שלועג לקהל עצמו, מבלי שהקהל ידע.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו