המציאות המדינית האווילית ביותר שניתן להעלות על הדעת נמצאת מתחת לאף, במזרח ירושלים, במחנה הפליטים שועפאט ובשכונות הצמודות אליו ראס ח'מיס, כפר עקב, ודחייאת אל סלאם.

מחנה הפליטים והשכונות הללו הם מוקד לשנאה לאומנית יוקדת שהלכה והתגברה לאורך השנים גם בגלל תנאי המצוקה הקשים, הצפיפות  והזוהמה. מדובר על אזורי ענקי בתוך השטח המוניציפאלי של ירושלים. התושבים הם תושבי המדינה (לא אזרחים) ויש להם תעודות זהות כחולות, תוצאה של הסיפוח השערורייתי של מרחבים עצומים לעיר אחרי מלחמת ששת הימים.

מה שהופך את המציאות בלתי נסבלת בעליל היא העובדה שמחנה הפליטים שועפאט והשכונות המדוברות נמצאים מחוץ לחומת הביטחון שהקימה ישראל ב-2006. קרוב ל-170 אלף פלסטינים, אולי יותר, גרים בירושלים – אבל גם מחוצה לה.

מחנה הפליטים שועפאט והשכונות המדוברות נמצאים מחוץ לחומת הביטחון שהקימה ישראל ב-2006. קרוב ל-170 אלף פלסטינים, אולי יותר, גרים בירושלים – אבל גם מחוצה לה

במקום לוותר על השכונות הללו, וגם על שכונות וכפרים ערביים אחרים, במיידי, ואפילו באופן חד-צדדי, ישראל מתעקשת להחזיק אותם בתחומה ולשלם את המחיר הבלתי אפשרי: המדיני, הכלכלי, החברתי והאזרחי, להפוך ביודעין את ירושלים לעיר דו-לאומית וגם להילחם ללא הרף בטרור קשה, כמו הפיגוע שנעשה במוצאי השבת האחרונים במחסום שועפאט, בכניסה למחנה הפליטים.

פעילות כוחות משטרה ומג"ב במחנה הפליטים שועפאט. 10 באוקטובר 2022 (צילום: דוברות המשטרה)

החיילת נועה לזר ז"ל נהרגה שם והמאבטח דוד מוראל נפצע קשה מירי מטווח אפס של מחבל, לקול המצהלות והזיקוקים שירו תושבי מחנה הפליטים באוויר.

ישראל כמובן לא שולטת במחנה הפליטים ובשכונות הללו. אין שם דין ואין דיין. השר לביטחון פנים עומר בר-לב הודה אתמול (שני) בראיון לרדיו ש"המצב מורכב", מלים נרדפות לחוסר אונים כמעט.

עשרות חיילים ושוטרים חמושים מכף רגל ועד ראש רודפים בשטח הריבוני של ירושלים אחרי המחבל עודאי תמימי, כאילו שמדובר בפשיטה ישראלית בסוריה.

עשרות חיילים ושוטרים חמושים מכף רגל ועד ראש רודפים בשטח הריבוני של ירושלים אחרי המחבל עודאי תמימי, כאילו שמדובר בפשיטה ישראלית בסוריה

על המחנה עולה סגר ואת הכוחות שנכנסים פנימה מתקיפים תושבי המחנה, שמוצאים הזדמנות להתנקם בכוחות הישראלים בעקבות מה שהם מרגישים ברמה היומיומית: כיבוש, כליאה בתוך חומות והזנחה מתבקשת שהפכו אותם לתושבים באחד המקומות הגרועים בעולם.

תמימי עוד לא נלכד, וההערכה היא שהוא מסתתר בתוך המחנה. לפי שעה נעצרו אחיו, קאסם תמימי, ונהג הרכב שהסיע אותו, סלם ערב, שניהם תושבי המחנה. יחד איתם נעצרו שלושה חשודים במעורבות בפיגוע, תושבי בית חנינה, שועפאט וענאתא.

צעירים פלסטינים מתפרעים עם כניסת כוחות הביטחון למחנה הפליטים שועפאט, 10 באוקטובר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

מקומות המגורים של השלושה מספרים את הבעיה כולה: בית חנינה היא שכונה ערבית ירושלמית בתוך הגדר, שועפאט מחוץ לגדר, ענאתא היא כפר ערבי בשטח הרשות הפלסטינית (שטח C).

ענאתא מחוברת לשועפאט מהצד המזרחי והתושבים הפלסטינים חיים עם תעודת זהות כתומות בתוך מחנה הפליטים. הכול מעורבב שם ללא תקנה. אתמול (שני) נכנס בטעות אוטובוס ישראלי לענאתא. לא קשה לתאר מה היה עולה בגורל הנוסעים אילולא כוחות צה"ל חילצו אותם במאמץ רב, אחרי שהאוטובוס נרגם באבנים.

ההתעקשות הישראלית הזו להחזיק תחת שלטון מוניציפאלי את משפחת תמימי ועוד רבבות פלסטינים שחיים מעבר לגדר, ולסכן את עיר הבירה ברוב ערבי במהרה בימינו, נראתה אידיוטית גם למנהיגי הימין.

ההתעקשות הישראלית הזו להחזיק תחת שלטון מוניציפאלי את משפחת תמימי ועוד רבבות פלסטינים שחיים מעבר לגדר, ולסכן את עיר הבירה ברוב ערבי במהרה בימינו, נראתה אידיוטית גם למנהיגי הימין

יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ביקש, ובצדק, להעביר את כל השכונות שמעבר לגדר הביטחון לרשות הפלסטינית במסגרת תכנית המאה שאותה יזם יחד עם הממשל האמריקאי בתקופתו של דונלד טראמפ. בשכונות הללו של ירושלים, אם התוכנית אכן הייתה מתבצעת, היו הפלסטינים מקימים את בירת המדינה הפלסטינית שלהם, בתמיכת נתניהו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באירוע הכרזת תוכנית המאה של הנשיא האמריקני בבית הלבן. 28 בינואר 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

תכנית המאה הושקה בוושינגטון בינואר 2020. נתניהו, שהיה אז ראש הממשלה, הציג אותה בגאווה מייד לאחר מכן בכל פורום אפשרי. במהלך תדרוך עם עיתונאים שקיים נתניהו בבלייר האוס, מייד לאחר הטקס בבית הלבן, כאשר דיבר על העברת השכונות מעבר לגדר לרשות הפלסטינית, אמרתי לו "אדוני ראש הממשלה, אתה מחלק את ירושלים".

נתניהו הביט עלי בפליאה, כמעט בנזיפה. "נו, נו, נו, כפר עקב זה ירושלים?", הוא שאל, וסימן בידו בתנועת ביטול.

השר זאב אלקין, שהוא גם השר לענייני ירושלים, ביקש באוקטובר 2017 להוציא את מחנה הפליטים שועפאט והשכונות מעבר לגדר אל מחוץ לתחום המוניציפאלי של ירושלים, אבל להשאיר אותם בתחומי ישראל. איך עושים את זה? מכריזים על האזור הבעייתי הזה כעל ישות עירונית נפרדת.

מאחורי הרעיון של אלקין עמד החשש הדמוגרפי. אם הפלסטינים יממשו את זכותם לבחור ולהיבחר בבחירות המוניציפליות שיתקיימו בעיר בעוד שנה בדיוק, הם ייקחו את ראשות העיר ללא בעיה. ההתחכמות של אלקין וגם של אחרים בימין שבאו עם רעיונות דומים (ישראל כ"ץ, ניר ברקת) באה למנוע את המצב הזה.

מאחורי הרעיון של אלקין עמד החשש הדמוגרפי. אם הפלסטינים יממשו את זכותם לבחור ולהיבחר בבחירות המוניציפליות שיתקיימו בעיר בעוד שנה בדיוק, הם ייקחו את ראשות העיר ללא בעיה

המעבר למחנה הפליטים שועפאט מעבר לגדר ההפרדה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ישראל לא צריכה להתחכם. היא חייבת להתנתק מכל השכונות שמעבר לגדר וגם מהשכונות בתוך השטח הריבוני, שאין בהן התיישבות יהודית וניתן להיפרד מהן. לא רק מחנה הפליטים שועפאט, כפר עקב, מחנה הפליטים קלנדיה או ראס ח'מיס (מעבר לגדר) אלא גם שכונות ענק פלסטיניות כמו עיסאוויה, צור באחר, ג'בל מוכבר ושכונות נוספות בפריפריה של העיר.

זו חלוקה הכרחית של ירושלים, גם אם היא חד-צדדית, שתבטא גם את הכישלון המתמשך של איחוד העיר תחת ריבונות ישראלית אחת.

לא רק נתניהו וגורמי הימין תומכים בהחזרת השכונות הללו לרשות הפלסטינית, גם ראש הממשלה יאיר לפיד חרד ממצב שבו יהיה בירושלים רוב פלסטיני. "תארו לכם ראש עיר פלסטיני שקובע את סדרי האבטחה והתפילה בכותל המערבי", נוהג לפיד לתאר את המציאות אם מצבה הדמוגרפי של העיר לא ישתנה.

הסכם עם לבנון הוא חיוני, אבל הוא לא מכריע את עתידה של המדינה כמו הסטטוס קוו חסר התוחלת, שבא לידי ביטוי רצחני פעם אחר פעם, כמו במוצאי שבת בירושלים.

הסכם עם לבנון הוא חיוני, אבל הוא לא מכריע את עתידה של המדינה כמו הסטטוס קוו חסר התוחלת, שבא לידי ביטוי רצחני פעם אחר פעם, כמו במוצאי שבת בירושלים

מהומות במחנה הפליטים שועפאט, 10 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

40 אלף תושבי מחנה הפליטים שועפאט, תושבי מדינת ישראל, לא יהפכו בשנים הקרובות מתונים יותר, וגם לא השכנים הפלסטינים מעבר לגדר הביטחון. להיפך. צריך רק לעקוב אחרי הראיונות של הכתב אוהד חמו בערוץ 12 עם צעירי המחנה בשועפאט כדי להבין איזו עוינות רצחנית מתפתחת במקומות האלה כלפי ישראל.

עשרים חודש לקח לאריאל שרון לבצע את תוכנית ההתנתקות מאז שהכריז עליה בדצמבר 2003 בכנס הרצליה, ועד היציאה האחרונה של המתנחלים באוגוסט 2005. התנתקות חיונית דומה בירושלים תהיה קלה הרבה יותר, כי לא צריך לפנות שום התנחלות יהודית. צריך רק החלטה מדינית אמיצה, כמו זו שדיבר עליה נתניהו, כאשר רצה לחלק את ירושלים.